א דין זמן נטילת לולב וסדר ברכתו. ב תנו רבנן העושה לולב לעצמו מברך שהחיינו פי' שאוגדו ומתקנו לעצמו אז מברך אבל אם מתקנו לאחרים אינו מברך ובערב יום טוב עסקינן נטלו לצאת בו אומר בא"י אמ"ה אקב"ו על נטילת לולב פי' ביום טוב עסקינן ואע"פ שבירך ביום ראשון חוזר ומברך ביום שני. פי' וה"ה … להמשך קריאה
א דין לולב בימין ואתרוג בשמאל ומצות נטילה דרך גדילתן. ב ומצות נטילתו של לולב בימין שהן הן שלש מצות דאמר רבא לולב בימין ואתרוג בשמאל מאי טעמא האי תלתא מצוה והאי חדא [מצוה] וכך הוא מצוה מן המובחר ויש מוכיחין שאם שינה לולב בשמאל ואתרוג בימין נמי יצא אך אינה מצוה מן המובחר והראי' … להמשך קריאה
א דין לולב השאול או של שותפין. ב תנו רבנן ולקחתם לכם ביום הראשון וגו' ולקחתם שתהא לקיחה ביד כל אחד ואחד. לכם משלכם להוציא את השאול ואת הגזול מיכן אמרו אין אדם יוצא ידי חובתו ביום טוב הראשון של חג בלולב של חבירו אלא אם כן נותנו לו במתנה ומעשה ברבן גמליאל ור' יהושע … להמשך קריאה
א דין ארבעה מינין הללו שאין ניטלין בשבת. ב וארבעת מינין הללו אינן דוחין את השבת לא ביום טוב ראשון ולא בשאר הימים ואע"ג דכתיב ולקחתם לכם ביום הראשון ואמור רבנן ביום ואפי' בשבת להתיר מכשיריו לר' אליעזר הני מילי דדחי שבת במקדש אבל בגבולין לא דחי שבת ואע"ג דבקיאינן בקביע דירחא וטעמא מאי כדרבה … להמשך קריאה
א דין ארבעת מינין הללו אם מעכבין זה את זה ומהו להריח בהן. ב וארבע מינין הללו מעכבין זה את זה כדתניא ומניין שמעכבין זה את זה ת"ל ולקחתם לכם לקיחה תמה בעינן והני מילי בזמן שאין לו כל המינין הללו ארבעתן אבל יש לו כל המינין הללו אין מעכבין ואע"פ שנטלן זה אחר זה … להמשך קריאה
א דין שיעורו של אתרוג. ב אתרוג הבוסר ר' עקיבה פוסל וחכמים מכשירים שיעור אתרוג קטן ר' מאיר אומר כאגוז ר' יהודה אומר כביצה וקיימא לן ר' מאיר ור' יהודה הלכה כר' יהודה וכתב רבינו שלמה ז"ל ואם נפש אדם לומר אתרוג הבוסר דקא מפליגי ביה ר' עקיבה וחכמים אמאי מכשירין וחכמים הא קתני מתני' … להמשך קריאה
א דין הכשר אתרוג ופסולו. ב תנן התם אתרוג הגזול והיבש פסול של אשירה ושל עיר הנדחת פסול של ערלה פסול של תרומה טמאה פסול של תרומה טהורה לא יטול ואם נטל כשר של דמאי בית שמאי פוסלין ובית הלל מכשירין של מעשר שני בירושלים לא יטול ואם נטל כשר. עלתה חזזית על מיעוטו ניטל … להמשך קריאה
א דין פרי הנקרא עץ הדר. ב תנו רבנן פרי עץ הדר עץ שטעם עצו ופריו שוה הוי אומר זה אתרוג ואימא פלפלין דתניא ר' מאיר אומר ממשמע שנא' ונטעתם איני יודע שעץ מאכל ומה תלמוד לומר כל עץ עץ שטעם עצו ופריו שוה הוי אומר זה פלפלין ללמדך שאין ארץ ישראל חסירה כלום משום … להמשך קריאה
א דין שיעור אורך הלולב והדס וערבה ואם רשאין ליהנות בהדס וערבה ואם האתרוג בא עמהם באגודה. ב שנו חכמים לולב שיש בו שלשה טפחים כדי לנענע בו כשר. אמר רב יהודה אמר שמואל שיעור הדס וערבה שלשה טפחים ולולב ארבעה כדי שיצא לולב מן ההדס טפח ור' פרנך אמר ר' יוחנן שדרתו של לולב … להמשך קריאה
א דין הדס וערבה לאגדן עם הלולב. ב תניא לולב בין אגוד בין שאינו אגוד כשר ר' יהודה אומר אגוד כשר ושאינו אגוד פסול והלכה כרבנן: ג תנו רבנן לולב מצוה לאוגדו פי' עם ההדס וערבה ואם לא אגדו כשר מני אי ר' יהודה כי לא אגדו אמאי כשר ואי רבנן מאי מצוה מצות זה … להמשך קריאה
א דין מצות ערבה שבלולב והלכותיה. ב תנו רבנן ערבי נחל הגדילות על הנחל ד"א ערבי נחל שעלים שלה משוך כנחל. תניא אידך ערבי נחל פרט לצפצפה הגדילה בין ההרים תנו רבנן ערבי נחל אין לי אלא של נחל של בעל ושל הרים מנין ת"ל ערבי מכל מקום. מיהו מצוה בשל נחל. תנו רבנן איזהו … להמשך קריאה
א דין הדס הקטום וכמה הדסים צריכין ללולב. ב שנו חכמים נקטם ראשו פסול תנא עולא בר חנינא נקטם ראשו ועלתה בו תמרה כשר בעי ר' ירמיה נקטם ראשו מערב יום טוב ועלתה בו תמרה ביום טוב מהו יש דחוי אצל מצות או אין דחוי אצל מצות ולא איפשיט כתב בעל המאור אנו לא גרסינן … להמשך קריאה
א דין ענבי ההדס אם מעכבין בו לפוסלו אם לאו. ב שנו חכמים או שהיו ענביו מרובין מעליו פסולין בפירושי רבינו שלמה הכי גרסינן אמר רב חסדא דבר זה רבינו הגדול אמרו המקום יהיה בעזרו לא שנו אלא במקום אחד אבל בשנים ובשלשה מקומות כשר אמר ליה רבא שנים ושלשה מקומות הוי מנומר ופסול והכי … להמשך קריאה
א דין הדס הגזול והיבש ואיזה נקרא עבות והכשירו ופיסולו. ב הדס הגזול והיבש פסול של אשירה ושל עיר הנדחת פסול כבר פירשנום בעניין לולב תנא עבות כשר שאינו עבות פסול היכי דמי עבות אמר רב יהודה כגון דקיימי תלתא תלתא בקינא רב כהנא אמר אפי' תרי וחד רב אחא בריה דרבא מהדר אתרי וחד … להמשך קריאה
א דין איזה אילן הנקרא עץ עבות. ב תנו רבנן ענף עץ עבות עץ שהוא עבות ד"א עץ שענפיו חופין את עצו הוי אומר זה הדס ואימא דולבא בעינא ענפיו חופין את עצו וליכא ואימא זיתא בעינא עבות וליכא הכי איתא בכל הספרים וכן פירשו כל המפרשים ור' בנימין אחי ז"ל הקשה על זה שהרי … להמשך קריאה
א דין הכשר לולב ופיסולו בקטימת עלין או בכל ענין אחר. ב שנו חכמים נקטם ראשו פסול. שאלתי הר"ר אביגדור כהן צדק נר"ו הא דתנן נקטם ראשו פסול דוקא ראש השדרה שהוא ראשו לענין שיעור (או) ראש העלה [העליון] דהיינו התיומת לפי' רבינו שלמה דקשיא (לך) [לי] לפרושי ראש העלה דאי נקטם ראש העלה פסול … להמשך קריאה
א דין לולב של ע"ז אי זה אסור ואי זה מותר. ב והנך לולבים הגדילים בבתי ע"ז רשאין לצאת בהן והא דתנן של אשירה ושל עיר הנדחת פסול איתוקמה לה באשרה דמשה דבת שריפה היא דכתיב ואשיריהם תשרפון באש שהאילן לעצמו נעבד לשם ע"ז דהוי דומיא דעיר הנדחת דכיון דלשריפה קיימי כמאן דשריפי דמי וכתות … להמשך קריאה
א דין לולב היבש. ב תנא לולב יבש פסול ור' יהודה מכשיר. ירושלמי יבש למה הוא פסול על שם לא המתים יהללו יה אמר רבא מחלוקת בלולב דרבנן סברי מקשינן לולב לאתרוג מה אתרוג בעי הדר אף לולב בעי הדר ור' יהודה סבר לא מקשינן לולב לאתרוג אבל באתרוג דברי הכל בעי הדר ואקשינן ובאתרוג … להמשך קריאה
א הלכות לולב ב דין לולב הגזול בין שנגזל מישראל בין שנגזל מנכרי. ג כתיב ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפות תמרים וענף עץ עבות וערבי נחל אמר ליה רבינא לרב אשי ממאי דהאי כפות תמרים לולבא הוא אימא חריתא. בענין כפות וליכא אימא אופתא כפות מכלל שהוא פרוד והא כפות ועומד לעולם … להמשך קריאה
א דין סוכת השותפין וסוכות בתי כנסיות בברכה. ב תניא ר' אליעזר אומר כשם שאין אדם יוצא ידי חובתו ביום הראשון של חג בלולבו של חבירו כך אין אדם יוצא ידי חובתו ביום טוב הראשון של חג בסוכתו של חבירו וחכמים אע"פ שאין אדם יוצא ידי חובתו ביום טוב הראשון של חג בלולב של חבירו … להמשך קריאה
א דין סוכה בברכותיה. ב תנו רבנן העושה סוכה לעצמו מברך שהחיינו. נכנס לישב בה מברך בא"י אמ"ה אקב"ו לישב בסוכה. היתה עשויה ועומדת אם יכול לחדש בה מברך מיד שהחיינו ואם לא לכשיכנס לישב בה מברך שתים. איתמר רב אמר סוכה ואח"כ זמן ורבה בר בר חנה אמר זמן ואח"כ סוכה והלכתא סוכה ואחר … להמשך קריאה
א דין סעודות שחייב אדם לוכל בסוכה. ב וכמה סעודות חייב אדם לוכל בסוכה ר' אליעזר אומר י"ד סעודות חייב אדם לוכל בסוכה אחת ביום ואחת בלילה וחכמים אומרים אין לדבר קצבה חוץ מלילי יום טוב הראשון בלבד ואין לדבר תשלומין ועל זה נאמר מעוות לא יוכל לתקון וחסרון לא יוכל להמנות מאי טעמייהו דרבנן … להמשך קריאה
א דין כלים הראוים להעלותן בסוכה ודין אכילת עראי חוץ לסוכה. ב תנו רבנן כל שבעת הימים עושה אדם את ביתו עראי ואת סוכתו קבע כיצד היה לו כלים נאים מעלן לסוכה מצעות נאות מעלן לסוכה אוכל ושותה בסוכה ומטייל בסוכה ומשנן בסוכה ודווקא למיגרס אבל לעיוני סברא לבר ממטללתא אמר רבא מאני משתייא במטללתא … להמשך קריאה
א דין הנולד לו צער בסוכה אם רשאי לצאת ממנה. ב ומי שהיה יושב בסוכה וירדו גשמים או נולד לו שם אונס שמצערו ובצאתו מן הסוכה ינצל מן האונס רשאי לצאת מסוכתו. כי הא דרב שרא ליה לרב אחא ב"ר דלא למיגני בכילה בסוכה משום באקי פי' ואע"ג שיש לה גג וגבוה עשרה והרי כמו … להמשך קריאה
א דין מי הן החייבין ומי הן הפטורין מן הסוכה. ב [תנן התם] נשים ועבדים וקטנים פטורין מן הסוכה וכל קטן שאינו צריך לאמו חייב בסוכה היכי דמי קטן שאינו צריך לאמו אמרי דבי ר' ינאי כל שנפנה ואין אמו מקנחתו. ריש לקיש אמר כל שניעור משנתו ואינו קורא אימא אימא. שלוחי מצוה פטורין מן … להמשך קריאה
א דין מהו לצאת מסוכה לסוכה ולעשות סוכה בחולו של מועד. ב תניא ר' אליעזר אומר אין יוצאין מסוכה לסוכה ואין עושין סוכה בחולו של מועד וחכמים אומרים יוצאים מסוכה לסוכה ועושים סוכה בחולו של מועד מאי טעמא דר' אליעזר אמר קרא חג הסוכות תעשה לך שבעת ימים עשה סוכה לשם חג פי' לשבעת ימים … להמשך קריאה