א דין מאימתי מותר בתספורת ורגל המפסיק בתוך שלשים. ב על כל המתים כולן מסתפר לאחר שלשים יום על אביו ועל אמו מגדל פרע עד שיגערו בו חביריו וקיימא לן כאבא שאול דאמר אם חל שביעי שלו להיות ערב הרגל מגלח ערב הרגל דיום שביעי עולה לו לכאן ולכאן פי' למנין שבעה ולמנין שלשים דמקצת … להמשך קריאה
א דין קריעה לתופרה ולשוללה בתוך שלשים או לאחר שלשים. ב על כל המתים כולן שולל לאחר שבעה ומאחה לאחר שלשים על אביו ועל אמו שולל לאחר שלשים ואינו מאחה לעולם. שולל פי' רבינו גרשום ז"ל בשטי"ר בלע"ז מאחה קוסי"ר בלע"ז והאשה שוללתו לאלתר מפני כבודה ירושלמי כד דמך ר' יוחנן אורי ר' חייא בר … להמשך קריאה
א דין שמועה קרובה נוהגת שבעה ושלשים ורחוקה נוהגת אחד ואיזהו קרובה ורחוקה. ב תנו רבנן שמועה קרובה נוהגת שבעה ושלשים פי' שבעה לישב באבלות וכל דיני אבל עליו שלשים לגיהוץ ולתספורת פי' עד שישלימו שלשים יום אסור בגיהוץ ותספורת כדין שאר האבלים. ירושלמי בפסחים פרק ח' תני יום שמועה כיום קבורה לקרוע ולאיבול ולספירת … להמשך קריאה
א דין קריאת האבל בתורה בעשרה בתוך שלשים: ב ומה שנהגו שלא לקרות האבל בספר תורה בבית הכנסת כל שלשים יום לא ידעתי למה נהגו כן שהרי אינו אסור בדברי תורה אלא כל שבעה ומורי ר' יהודה אחי שני ז"ל ראיתי שלא היה נמנע וכדי שלא לשנות את המנהג יש לומר שלא על חנם נהגו … להמשך קריאה
א דין חפיפת הראש לאבל בתוך שלשים. ב ומה שנהגו שלא לרחוץ האבל ראשו כל שלשים לא ידעתי טעם בדבר. וחומרא בעלמא הוא שהרי אינו אסור ברחיצה אלא כל שבעה אמנם שמעתי מפי הר"ר יעקב מגוירציבורגו נר"ו. שיש לומר דילפינן פרע פרע מנזיר כדילפינן לענין גילוח כתיב הכא לגבי אבל ראשיכם אל תפרעו וכתיב התם … להמשך קריאה
א דין רחיצה וגיהוץ בגדים ותספורת משבעה ועד שלשים. ב אמר רב נחמן אמר רב עמרם אמר רב אבל כיון שעמדו המנחמין מאצלו מותר ברחיצה פי' ביום שביעי דקי"ל כאבא שאול מקצת היום ככולו. תנו רבנן כל שלשים יום לגיהוץ אחד כלים חדשים ואחד כלים ישנים יוצאין מתחת המכבש פי' כולן אסורין ר' אומר לא … להמשך קריאה
א דין יום שביעי שמקצת היום ככולו. ב ומנהג לישב ביום שביעי באבילות שעה מועטת ומצאתי בשם הר"ר שמחה מאישפירא ז"ל שהיה תמיה כיון דקיי"ל מקצת היום ככולו א"כ לא היה צריך לנהוג אבלות ביום שביעי כיון שנהג רק מעט בליל שביעי דלילה הוי כיום ובפרק כיצד צולין בהלכה נטמא ואח"כ נודע בגמרא ברואה בין … להמשך קריאה
א דין שאילת שלום לאבלים בשבת. ב ולשאול שלום אבלים בשבת מותר דגרסינן בירושלמי תני מקום שנהגו לשאול בשלום אבלים בשבת שואלין ר' אושעיא רבה חמא אביליא בשבתא ושאל בון פי' בהון. אמר אני איני יודע מנהג מקומכם אלא שלום עליכם כמנהג מקומינו. ר' יוסי בן חלפתא הוה משתבח בר' מאיר קומי ציפוראי דאדם גדול … להמשך קריאה
א דין אבילות הנוהגות בשבת ושאינה נוהגת. ב מפני שאמרו שבת עולה ואינה מפסקת בעא מיניה מר יוחני משמואל יש אבילות בשבת או אין אבילות בשבת אמר ליה אין אבילות בשבת אמר ר' מנשיא בר תחליפא אמר רב כהנא אמר שמואל פח"ז חובה נת"ר רשות פי' פריעת הראש שצריך לגלות חוטמו ושפמו וזקנו שהיה מכסה … להמשך קריאה
א דין אבל שאין לו לצאת מפתח ביתו. ב תנו רבנן אבל שבת ראשונה אינו יוצא מפתח ביתו שניה יוצא ואינו יושב במקומו שלישית יושב במקומו ואינו מדבר רביעית הרי הוא ככל אדם. ר' יהודה אומר לא הוצרכו לומר שבת ראשונה שהכל נכנסין אצלו לנחמו אלא שניה אינו יוצא מביתו שלישית יוצא ואינו יושב במקומו … להמשך קריאה
א דין אבל מהו בשאילת שלום. ב אבל אסור בשאילת שלום מדקאמר ליה רחמנא ליחזקאל האנק דום. אבל שלשה ימים הראשונים אסור בשאילת שלום ואי לא ידעי ושאליה בשלמיה לימא להו אבל אנא [משום דרך ארץ] ולא מהדר להו שלמא אלא צריך לאודועינהו ומשלשה ועד שבעה משיב ואינו שואל ומשבעה עד שלשים שואל בשלום אחרים … להמשך קריאה
א דין אבל בעשיית מלאכה בין הוא ובין אחרים העושין מלאכתו. ב אבל אסור בעשיית מלאכה דכתיב והפכתי חגיכם לאבל מה חג אסור בעשיית מלאכה אף אבל אסור בעשיית מלאכה. תנו רבנן אבל שלשה ימים הראשונים אסור בעשיית מלאכה ואפי' עני המתפרנס מן הצדקה מיכן ואילך עושה בצנעה בתוך ביתו והאשה טווה בפלך בתוך ביתה … להמשך קריאה
א דין נטילת צפרנים לאבל בתוך שבעה. ב וכשם שאסור לגלח בימי אבלו כך אסור ליטול צפרנים בימי אבלו דברי ר' יהודה ור' יוסי מתיר אמר שמואל הלכה כר' יוסי דאמר שמואל הלכה כדברי המיקל באבל ולא שנא צפרנים דיד ולא שנא צפרנים דרגל כולהו שרי. ג מצאתי בתשובות הגאונים ז"ל אבל שרי למשקל טופריה … להמשך קריאה
א דין אבל שאסור בתספורת. ב אבל אסור בתספורת מדקאמר להו רחמנא לבני אהרן ראשיכם אל תפרעו מכלל דכולי עלמא מחייבי בפריעת הראש ואין פירוע אלא גידול שיער ואין פריעה פחות משלשים יום דילפינן פרע פרע מנזיר כתיב הכא ראשיכם אל תפרעו וכתיב התם גדל פרע שער ראשו מה להלן שלשים אף כאן שלשים והתם … להמשך קריאה
א דין אבל שאסור בנעילת הסנדל. ב אבל אסור בנעילת הסנדל מדקאמר ליה רחמנא ליחזקאל ונעליך תשים ברגליך מכלל דכולי עלמא אסירי ולא שנא מנעל ולא שנא סנדל אסור וכן הסנדלים שקורין פלאולי"ש אסורין דכל מנעל של עור אסור ואינפלאות של בגד שקורין קליני"ש מותרין כדאשכחן לגבי יום הכיפורים דאסור בנעילת הסנדל ומותר באינפליאות של … להמשך קריאה
א דין אבל שאסור בתשמיש המטה. ב אבל אסור בתשמיש המטה דכתיב וינחם דוד את בת שבע אשתו ויבא אליה מכלל דמעיקרא אסור. אמר רפרם בר פפא תנא באבל רבתי אבל אסור לשמש מטתו בימי אבלו ומעשה באחד ששימש מטתו בימי אבלו ושמטו חזירים את גויתו ואחד האיש ואחד האשה אסורין בתשמיש המטה כל שבעה … להמשך קריאה
א דין אבל שאסור בסיכה. ב אבל אסור בסיכה דכתיב ואל תסוכי שמן ועוד גרסינן במס' תענית פרק קמא לגבי אבל ולסוך אפי' כל שהוא אסור ואם לעבור את הזוהמא מותר. גרסינן בירושלמי בתשעה באב ובתענת צבור סיכה שהיא של תענוג אסור שאינה של תענוג מותר. ג ונראה לי דהוא הדין לגבי אבל דתשעה באב … להמשך קריאה
א דין אבל שאסור ברחיצה. ב אבל אסור ברחיצה דכתיב ואל תסוכי שמן ורחיצה בכלל סיכה והלכתא אבל אסור בין בחמין בין בצונן כל שבעה ופניו ידיו ורגליו בחמין אסור ובצונן מותר. ירושלמי. אבל שבא מדרך והיו רגליו קיהות מותר לרחוץ בצונן שאין רחיצת צונן רחיצה ומי שתכפוהו אבליו רוחץ כל גופו בצונן אבל לא … להמשך קריאה
א דין אבל שאסור בתכבוסת. ב אבל אסור בתכבוסת דכתיב וישלח יואב תקוע ויקח משם אשה חכמה ויאמר אליה התאבלי נא ולבשי בגדי אבל ואל תסוכי שמן. ת"ר תכפוהו אבליו זה אח"ז מכבס כסותו במים ואמר רב חסדא במים ולא בנתר ולא באהל ולא בחול אמר רב חסדא זאת אומרת אבל אסור בתכבוסת: הסבר על … להמשך קריאה
א דין אבל בעטיפת הראש. ב אבל חייב בעטיפת הראש מדקאמר ליה רחמנא ליחזקאל לא תעטה על שפם מכלל דכולי עלמא מיחייבא ואמר שמואל כל עטיפה שאינה כעטיפת ישמעאלים אינה עטיפה ועד כמה מחוי רב נחמן עד גובי דדיקנא מצאתי בשם רבינו שלמה ז"ל עטיפת הראש לאבלים כל שבעת ימים יומם ולילה אבל הרבה יש … להמשך קריאה
א דין אבל מהו בדברי תורה וחכם שמת שמבטלין בית מדרשו. ב אבל אסור בדברי תורה דאמר ליה רחמנא ליחזקאל האנק דום מכלל דכולי עלמא אסירי. ואסור לקרות בתורה ובנביאים ובכתובים ולשנות במשנה ובהלכות ובאגדות ואם היו רבים צריכים לו אינו נמנע ומעשה ומתו בניו של ר' יוסי בציפורי ונכנס לבית המדרש ודרש כל היום … להמשך קריאה
א דין אבל מהו להניח תפילין. ב אבל אסור להניח תפילין מדקאמר ליה רחמנא ליחזקאל פארך חבוש עליך מכלל דכולי עלמא אסירי פי' פארך היינו תפילין דהכי מתרגמינן פארך חבוש עליך טוטפתך יהויין עלך. תנו רבנן אבל שלשה ימים הראשונים אסור להניח תפילין משלישי ושלישי בכלל מניח ואם באו פנים חדשות אינו חולץ דברי ר' … להמשך קריאה
א דין אם מותר לכבד ולרבץ בבית האבל. ב תנו רבנן מכבדין ומרביצין בבית האבל ומדיחין קערות וכוסות וקיתונות וצלוחיות ואין מביאין לא את המוגמר ולא את הבשמים בבית האבל. ועוד באו לאבל פנים חדשות שלא באו אצלו עדיין עושין לו גם כן כשאר הימים ואומרים לו דברי נחמות ודברי כיבושין ופותח אחד מהם בשבחו … להמשך קריאה
א דין הסעודה בבית האבל וסדרה וימים הראוין להברותם וסדר הברכה. ב אמר רב יהודה אמר רב אבל יום ראשון אסור לוכל לחם משלו מדקאמר [ליה] רחמנא ליחזקאל ולחם אנשים לא תאכל מכלל דכולי עלמא אסירי ומדקאמר יום ראשון ולא אמר סעודה הראשונה שמע מינה אפי' אכל כמה פעמים ביום ראשון אסור לוכל לחם משלו … להמשך קריאה
א דין סדר התפלה בבית האבל. ב וסדר התפלה בבית האבל כך מנהג שלנו. בתפלת שחרית מתחילין הזמירות מברוך שאמר עד ומהללים לשם תפארתך ואין קורין שם השירה והטעם נראה לי כדאמרינן במגילה פ"ק אמר ר' שמואל בר נחמני אמר ר' יונתן מאי דכתיב ולא קרב זה אל זה כל הלילה בקשו מלאכי השרת לומר … להמשך קריאה
א דין מצות המנחמין ומי שאין לו קרוב להתאבל עליו. ב אמר ר' יהודה אמר רב אין המנחמין רשאין לישב אלא על גבי קרקע שנאמר וישבו אתו לארץ. ואמר רב יהודה אמר רב אין המנחמין רשאין לדבר עד שיפתח האבל את פיו שנאמר ואין דובר אליו דבר וכתיב אחרי כן פתח איוב את פיהו ויקלל … להמשך קריאה