א דין עיקור. ב עיקור כיצד כגון שנתלש הוושט מן הראש כולו או רובו והיינו שנתלש מן הלחי ומן הבשר או שנתפרקו חוליות הגרגרת זו מזו או שנתפרקו רוב החוליה ממקומה שחיטתו פסולה. שחט הוושט ופסק הגרגרת או ששחט הגרגרת ופסק הוושט שחיטתו פסולה שמוטה ושחוטה כשרה אם לא תפש בסימנין ושחט שאי אפשר לשמוטה … להמשך קריאה
א דין הגרמה. ב מנין לשחיטה שהיא מן הצואר שנא' וזבחת ממקום שזב חטהו ועוד יש פסוק אחר וישחטהו ויחטאהו מקום ששח חטיהו שח פי' כופף. מהיכן ראוי לשחיטה. בוושט מצד הראש עד מקום ששיער וושט. פי' צריך להניח לצד הראש כג' וד' אצבעות וממקום הגוף עד ששיער וושט פי' שיש שם כמין שערות ואם … להמשך קריאה
א דין חלדה. ב חלדה כיצד כגון שהחליד הסכין בין סימן לסימן דהיינו בין קנה לוושט אע"פ ששחט סימן שני כראוי וחזר והוציא הסכין וחתך העליון כדרכו שחיטתו פסולה אפילו בדיעבד וכ"ש אם החליד הסכין תחת סימן אחד או תחת שני הסימנין ופסקו דרך למעלה שאינו דרך שחיטה שהיא פסולה. וכן אם החליד הסכין תחת … להמשך קריאה
א דין דרסה. ב דרסה כיצד כגון שדחק הסכין וחתך הסימנין כאדם החותך צנון ולא הוליך ולא הביא או שהתיז הראש בבת אחת בלא הולכה ובלא הבאה זאת נקראת דרסה ופסולה אבל אם היה שוחט והוליך והביא והתיז הראש בהולכה או בהבאה שחיטתו כשרה ואפי' באיזמל קטן והוא שאין לו קרנים. ופר"ח זצ"ל הא דאמרינן … להמשך קריאה
א דין שהייה. ב אמר רב יהודה אמר שמואל [כל] טבח שאינו יודע הלכות שחיטה אסור לאכול משחיטתו. ואלו הן (שאין יודע) הלכות שחיטה שהייה דרסה חלדה הגרמה ועיקור. שהייה כיצד. השוחט שהתחיל לשחוט ונפלו כליו והגביהן או השחיז את הסכין השחיז אגוצ"ר בלע"ז כגון שלא הי' חותך בטוב. ועף פירושו נתיגע כמו עיף ויגע … להמשך קריאה
א דין מקום הראוי לשחיטה. ב אין שוחטין לא לתוך ימים ולא לתוך נהרות דאמרי לשר היום קא שחיט. ולא לתוך הכלים דאמרי לזרוק הדם לע"ז קא עביד ולא לתוך כלים של מים צלולים דאמרי לבבואה קא שחיט ובתוך כלים של מים עכורין מותר. היה עומד בספינה מוציא ידו חוץ לספינה ושוחט והדם שותת ויורד … להמשך קריאה
א דין במה שוחטין ובמה אין שוחטין. ב בכל שוחטין פי' בכל דבר שוחטין על ידי הדחק בשאין להן סכין בין בצור בין בזכוכית בין בקרומית של קנה דהיינו סימונייא דאגמא לכתחלה בתלוש מעיקרו. ובתלוש ולבסוף חיברו דיעבד מותר בשצואר בהמה למטה אבל צואר בהמה למעלה פסולה דחיישינן לדרסה וה"ה אם נעץ סכין בכותל ושחט … להמשך קריאה
א דין מי ראוי לשחוט. ב יתברך הבורא אשר בחר בישראל מכל האומות ומרוב חיבתן גזר עליהן מצות וחוקים וציום שלא לאכול נבילות וטריפות כדכתיב לא תאכלו כל נבילה וגו' וכתיב ובשר בשדה טריפה לא תאכלו. ועוד הזהירם שלא לאכול אבר מן החי כדכתיב אך בשר בנפשו דמו לא תאכלו והתיר להם בשר באכילה ע"י … להמשך קריאה
א ענין תפילין. ב שאילו מקמיה דמרנא רב יהודאי גאון ז"ל בענין תפילין אמר כך שנו רבותינו אמר עולא כל הקורא קריית שמע בלא תפילין כאילו מעיד עדות שקר בעצמו ור' חייא בר אבא א"ר יוחנן הרוצה שיקבל עליו עול מלכות שמים שלימה יפנה ויטול ידיו ויברך ויניח תפילין מכלל דהקורא בלא תפילין [קיבל עול] … להמשך קריאה
א הלכות ציצית של רבינו שלמה זצ"ל. ב אמר ר' שמעון כל המקיים מצות ציצית כאילו מקיים כל המצות שנאמר וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות ה'. ר' חנינא בן אנטיגנוס אומר כל המקיים מצות ציצית זוכה למה שכתוב ביום ההוא יחזיקו עשרה אנשים מכל לשונות הגוים בכנף איש יהודי. וכל המבטל מצות ציצית מכנף … להמשך קריאה
א דין שצריך אבי התינוק לעשות משתה ביום המילה. ב וחייב אדם לעשות משתה ושמחה ביום שזכה למול את בנו כדתניא בברייתא של ר' אליעזר פכ"ט כשנולד יצחק בן ח' ימים הגיש את בנו למילה שנאמר וימל אברהם את יצחק בנו בן שמונת ימים וכל מי שהוא מגיש את בנו למילה ככהן שהוא מגיש מנחה … להמשך קריאה
א דין הבאת תינוק לבהכ"נ וכריתות ברית עם בעלי ברית וכל סדר המילה. ב המכניס בנו למילה אומר ברוכים היושבים והצבור עונין ברוך הבא. ושמעתי טעם בדבר כי הב"א בגי' ח' ותינוק נימול לח' ימים לפיכך עונין ברוך הבא כנגד התינוק ברוך הנימול לח' ימים. ומקרוב נהגו לומר ברוכים הבאים כנגד אבי התינוק והתינוק משום … להמשך קריאה
א דין למה נהגו להדליק נרות בבית הכנסת שיש בה מילה. ב ומנהג להדליק נרות בבית הכנסת שיש בה ברית מילה ונראה לי על שם כי נר מצוה ותורה אור והוא דרך שמחה וכבוד. עוד נראה לי טעם אחר שסמכו על האגדה או על הירושלמי שכך היו נוהגין בימי הגזרה להדליק נרות בבית שיש בו … להמשך קריאה
א דין למה נהגו לתקן כסא כבוד. ב מצאתי בהלכות גדולות של ר' שמעון קיירא ז"ל ונהוג רבנן למעבד כסא כבוד בברית מילה משום כבודו של אליהו דמיתקרי מלאך הברית כדתניא בברייתא דר' אליעזר [פכ"ט] בענין שנאמר קנא קנאתי לה' צבאות כי עזבו בריתך בני ישראל וגו' אמר לו הקב"ה לאליהו בשיטים אתה מקנא לי … להמשך קריאה
א דין תפלה בבית הכנסת שיש בה מילה. ב וכנסת שיש בה ברית מילה אין נופלין שם על פניהן ואם הוא יום שני או יום חמישי אין אומרים ועתה אל (תכרתנו) [הוריתנו] ולא הוידוי ולא אבינו הרחמן ובתענית צבור אומרים סליחות וי"ג מדות אבל אין נופלין על פניהן ואין אומרים תחנה וזכור ברית. ג ורבינו … להמשך קריאה
א דין ברכת המילה ופירושה. ב תנו רבנן המל אומר בא"י אמ"ה אקב"ו על המילה אבי הבן אומר בא"י אמ"ה אקב"ו להכניסו בבריתו של אברהם אבינו. העומדים שם אומרים כשם שנכנס לברית כן יכנס לתורה ולחופה ולמעשים טובים ולאחר המילה ופריעה נוטל המברך כוס של יין ומברך בורא פרי הגפן ואחר כך נוטל ההדס ומברך … להמשך קריאה
א דין המוהל. ב איתמר מניין למילה בנכרי שהיא פסולה דראו בר פפא משמיה דרבא אמר ואתה את בריתי תשמור. ור' יוחנן אמר המול ימול קרי ביה המל ימול מאי בינייהו איכא בינייהו אשה למאן דאמר ואתה את בריתי תשמור אשה כיון דלא מיפקדא לא מהלא למאן דאמר המול ימול כיון דלישראל איפקוד איתתא כמאן … להמשך קריאה
א דין מכשירי מילה שדוחין את השבת. ב עושין כל צרכי מילה בשבת מלין ופורעין ומוצצין ונותנין עליה אספלנית וכמון ואם לא שחק כמון מערב שבת לועס בשיניו ונותן. אם לא טרף יין ושמן נותן זה לעצמו וזה לעצמו. ואין עושין לה חלוק בתחלה אבל כורך עליה סמרטוט אם לא התקין מערב שבת כורך על … להמשך קריאה
א דין הנימולין בין בזמנן בין שלא בזמנן. ב תנן בפרק ארבעה נדרים התירו חכמים. ר' ישמעאל אומר גדולה היא המילה ששלש עשרה בריתות נכרתו עליה ר' יוסי אומר גדולה היא מילה שהיא דוחה את השבת החמורה. ר' יהושע בן קרחה אומר גדולה היא מילה שלא ניתלה למשה הצדיק עליה מלא שעה. ר' נחמיה אומר … להמשך קריאה
א דין חפירת כוכין וקברות במועד להקבר בהן אחר המועד. ב אין חופרין כוכין וקברות במועד אבל מחנכין את הכוכין פי' אין חופרין כוכין וקברות בחולו של מועד להקבר בהן אחר המועד כן פירשו רבינו חננאל ורבינו יצחק פאסי ז"ל מאי כוכין ומאי קברות אמר רב יהודה כוכין בחפירה וקברות בבנין. אבל מחנכין את הכוכין. … להמשך קריאה
א דין הנפטר ביום טוב לאבילות ולקבורה ולכל דבר. ב אמר רבא מת ביום טוב ראשון יתעסקו בו עממים ביום טוב שני יתעסקו בו ישראל ואפי' בשני ימים טובים של ראש השנה מה שאין כן בביצה. אמר מר זוטרא לא אמרן אלא דאישתהי אבל לא אישתהי לא משהינן ליה ורב אשי אמר אע"ג דלא אישתהי … להמשך קריאה
א דין הקובר את מתו ערב ראש השנה מהו לגלח ערב יום כפור וכן הקובר את מתו ערב יום כפור מהו לגלח ערב החג. ב דרש (בר) [רב] עינוני בר ששון אפיתחא דבי נשיאה יום אחד לפני עצרת ועצרת הרי כאן ארבעה עשר יום אדבריה רב פפא לרב אדא סבא ודרש יום אחד לפני ראש … להמשך קריאה
א דין אבילות שהפסיקו הרגל בתוך שבעה אם עולה לו מקצת היום ככולו. ב מצאתי במנהגות הגאונים ז"ל מעשה ועמד ר' ישמעאל מאבילותו ערב יום טוב מבעוד יום והלך לבית הכנסת ולא התפללו אצלו מנחה בבית האבל כמו שעשו כל השבת כולה וטעם הדבר מפי הגאון אביו מפני שיו"ט מפסיק גזירות שבעה וגזירות שלשים וכשם … להמשך קריאה
א דין ימים טובים שאירעו בתוך שבעה או בתוך שלשים. ב הקובר את מתו ג' ימים קודם הרגל בטלה ממנו גזירת שבעה שמנה ימים לפני הרגל בטלה ממנו גזירת שלשים מפני שאמרו שבת עולה [למנין ז' ימי אבילות] ואינו מפסיק רגלים מפסיקין ואינן עולין כו'. ת"ר קיים כפיית המטה קודם הרגל ג' ימים אינו צריך … להמשך קריאה
א דין מאימתי מותר בנשואין בין לארס בין לכנוס. ב תנו רבנן כל שלשים יום לנשואין. מתה אשתו אסור לישא אשה אחרת עד שיעברו עליו ג' רגלים. ושמעתי טעם מפי מורי הר"ר יהודה אחי שני ז"ל שאמר בשם הר"ר מאיר ז"ל לפי שבעון נדרים אשתו של אדם מתה שנאמר אם אין לך לשלם למה יקח … להמשך קריאה
א דין מאימתי מותר ליכנס בבית השמחה. ב על כל המתים כולן נכנס לבית השמחה לאחר ל' על אביו ועל אמו לאחר י"ב חדש אמר רבה בר בר חנה ולשמחת מריעות מותר ליכנס לאלתר פי' וא"צ לשהות ל' יום והנ"מ בפורענא אבל בארישותא עד ל' יום [והני מילי לשאר קרובים מותר לאחר ל' יום] אבל … להמשך קריאה