א דין חולה שעמד מחוליו אם יש לו תשלומין לימים שלא התפלל בהם אם לא: ב וחולה שנאנס ולא התפלל לכשיתרפא אינו צריך להתפלל מה שהפסיד בימי חוליו דהכי שדר רב נטרונאי גאון זצ"ל חולה שנאנס ולא התפלל לאחר שנתרפא אינו צריך לחזור ולהתפלל מה שהפסיד שהתפלות אינן אלא כקרבן יום עבר יומו בטל קרבנו … להמשך קריאה
א דין מי שלא התפלל תפלה בשעתה אם יש לה תשלומין אם לאו. ב אמר רב מרי בריה דרב הונא בריה דר' ירמיה בר אבא אמר ר' יצחק אמר רבי יוחנן טעה ולא התפלל ערבית יתפלל שחרית שתים. טעה ולא התפלל מנחה יתפלל בערבית שתים ואין בזה משום עבר יומו בטל קרבנו. ודוקא טעה או … להמשך קריאה
א דין תפלת ערבית אם רשות אם חובה. ב מצאתי בשם רבינו שלמה זצ"ל מה שאמרו רבותינו תפלת ערבית רשות דוקא בתפלה לבדה קאמר ולא בקריאת שמע דקריאת שמע בברכותיה חובה היא מדאורייתא כדכתיב בשכבך ובקומך ועל זה הטעם הוסיפו ראשי ישיבות שבבבל לומר הפסוקין ברוך ה' לעולם אמן ואמן וחותמין בא"י מלך אל חי … להמשך קריאה
א דין ברכת שומר את עמו ישראל לעד. ב מצאתי בשוחר טוב (מזמור ו') למנצח בנגינות על השמינית זה שאמר הכתוב שבע ביום הללתיך אמר ר' יהושע בן לוי אלו שבע מצות שבקריאת שמע יוצר אור. ואהבה. שמע. והיה אם שמוע. ויאמר. אמת ויציב. גאל ישראל. ובלילה שאין פרשת ציצית נוהגת ובני מערבא לא אמרי … להמשך קריאה
א דין ברכת אמת ואמונה. ב ועל אמת ואמונה שאומר בערבית מצאתי טעם בשם הגאונים ז"ל אמונה בגימטריא מאה וזו היא תפלתו של משה רבינו שנאמר ויהי ידיו אמונה וגו'. והשנים היתרים כנגד ב' פעמים שקורין קריאת שמע ביום ומנין שאומרין אותו ב' פעמים ביום שנאמר הקבצו ושמעו בני יעקב ושמעו אל ישראל אביכם. ג … להמשך קריאה
א דין למה נהגו לומר והוא רחום בתפלת ערבית. ב מה שנהגו לומר בתפילת ערבית והוא רחום יכפר עון פי' רבינו אליעזר הגדול זצ"ל לפי שאין בערבית קרבן לכפר עון אבל בשחרית ובמנחה שיש הקרבת תמידין אין צריכין לאומרו. ג ובשם רבינו שלמה זצ"ל מצאתי לפי שהיו החוטאין נוהגין ללקות בין מנחה למעריב ומיד לאחר … להמשך קריאה
א דין קריאת שמע של שחרית ותפלת ערבית קודם צאת הככבים. ב מה שנוהגין בני העולם להתפלל תפלת ערבית ולקרוא קריאת שמע קודם צאת הככבים אינו ראוי לעשות כן ושלא כדין הן עושין ויישר כח האיש אשר בידם למחות ומוחים ביד העושין כן. ועל זה מצאתי שנשאל רבינו האי גאון זצ"ל צבור שמצלי תפלות ערבית … להמשך קריאה
א דין מנחה עם חשיכה כשאין שהות ביום להתפלל בלחש בעשרה ולהסדיר החזן את התפלה לענות קדושה עד שלא תחשך. ב מצאתי לרבינו אפרים שכתב בשם רב האיי גאון זצ"ל דצבור דדחיקא להו שעתא בבי שמשיה לצלויי בלחשא והדר לנחותי שליח צבור. דלית ליה לשליח צבור למיחת ולאפקיעינהו ידי חובתייהו בקול רם לפי שמצות תפלה … להמשך קריאה
א דין סדר תפלת המנחה. ב ותפלת המנחה מאמתי מצוותה כדתניא אי זו היא מנחה גדולה משש [שעות] ומחצה ולמעלה מנחה קטנה מתשע שעות ומחצה ולמעלה ועד אימת מצלי לה כדתנן תפלת המנחה עד הערב ר' יהודה אומר עד פלג המנחה וכיון דלא איתמר הילכתא לא כמר ולא כמר דעביד כמר עביד ודעביד כמר עביד … להמשך קריאה
א דין תפלת מוסף וקדושת מוסף. ב תנו רבנן היו לפניו שתי תפלות אחת של מוספין ואחת של מנחה פי' שלא התפלל מוסף עד שהגיעה שעת המנחה מתפלל של (מוספין) [מנחה] ואח"כ מתפלל של מוספין ר' יהודה אומר מתפלל של מוספין ואחר כך מתפלל של מנחה אמר ר' יוחנן הלכה מתפלל של מנחה ואחר כך … להמשך קריאה
א דין סדר קדישא דסדרא. ב מצאתי בשם רבינו שלמה זצ"ל מנהג הראשונים היה לשהות שעה אחת לאחר תפלתם כדתנן חסידים הראשונים היו שוהין שעה אחת וכו' על זה הוסיפו לומר אשרי יושבי ביתך כלומר השוהין בביתך כמו ותשבו בקדש. ג ומצאתי בשם גאון זצ"ל אדם שהתפלל עם הצבור וסיים תפילתו ובא לבית הכנסת אחרת … להמשך קריאה
א אם רשאי אדם לעמוד על רגליו כשקורא רבו בתורה. ב יש מקומות שנהגו כשאדם חשוב עומד לקרות בתורה שעומדים בני הכנסת על רגליהם. אי נמי תלמיד לרב עד שישלים לקרות. ג ועל דבר זה נשאל גאון זצ"ל והשיב ששאלתם על מי שעומד מפני רבו אם צריך לעמוד כל זמן שרבו עומד תדע שצריך אדם … להמשך קריאה
א דין שצריך אדם להסדיר קריאתו עד שלא יעלה לקרות בתורה. ב וראוי לכל אחד ואחד מישראל להסדיר פרשיותיו שנים ושלשה פעמים שאם יעלה לקרוא בתורה תהא קריאתו סדורה בפיו והכי איתא בתנחומא פרשת יתרו. וידבר אלהים זה שאמר הכתוב אז ראה ויספרה הכינה וגם חקרה ואחר כך ויאמר (אלהים) לאדם. לימדתך תורה דרך ארץ … להמשך קריאה
א דין ברכה אחרונה של קריאת התורה ב וברכה אחרונה של תורה שאומר חיי עולם נטע בתוכינו כתב רבינו אליעזר ב"ר יואל הלוי זצ"ל שאותן שאומרין חיי עולם נטעה בתוכינו טעות הוא בידם דקא מהדר אתורה והוי מטבע קצר שאינו רשאי לחתום בה בברוך אלא הכי אמרינן חיי עולם נטע בתוכינו ולא הדר אתורה אלא … להמשך קריאה
א דין מצות קריאת התורה מעומד ואפי' להסמך על הדוכן אסור והקורא בתורה ונשתתק ולצאת מבית הכנסת בשעת קריאת התורה והקורא כמה פסוקים צריך לקרות ומצות קריאת עשרה פסוקין לשלש קוראין. ב והקורא בתורה ראוי שלא ישען לא על גבי הכותל ולא על גבי הדוכן שמניחין עליו ספר תורה דגרסינן בירושלמי דמגילה ר' שמואל בר … להמשך קריאה
א דין מצות צבור לשמוע קריאת התורה ואם ראוי להפסיק אפילו בדבר הלכה. ב אמר רבה בר רב הונא כיון שנפתח ספר תורה אסור לספר אפילו בדבר הלכה שנא' ובפתחו עמדו [כל] העם ואין עמידה אלא שתיקה שנאמר והוחלתי כי לא ידברו כי עמדו ולא ענו עוד וקשה עלה הא דאמרינן רב ששת מהדר אפיה … להמשך קריאה
א דין קטן ועבד ואשה אם ראוין לקרוא בתורה לעלות למנין הקוראים. ב תנו רבנן הכל עולין למנין שבעה אפי' אשה ואפילו קטן אבל אמרו חכמים אשה לא תקרא בתורה מפני כבוד צבור כתב רבינו ישעי' זצ"ל הכא משמע דווקא לענין שבעה דנפישי גברי עולה הקטן אבל לשלשה ולארבעה לא. והא דתנן קטן קורא דווקא … להמשך קריאה
א דין צבור שאין בהם שבעה קורין או מתוך זקנה וחלי או שאין בקיאין. ב ודוכתא דמצלי בי עשרה ולית להון שבעה גברי דידעי למקרי בס"ת קרי כל גברא תרי ותלת זמני ושפיר דמי. חדא דלא ליבטל מנהג של ישראל ועוד לאשמועינהו להנך דלא גמירי דלית בי' משום מוציא שם שמים לבטלה כך אמר רב … להמשך קריאה
א דין שליח ציבור אם הוא רשאי לסייע הקורא בתורה. ב ועל ענין קריאת החזן עם הקורא לסייעו. ג מצאתי בדברי הגאונים ז"ל כה דבר הרב על החזן הקורא בשביל העולה. מה שקורא החזן ושותק העולה לקרות אי נמי קרי בהדיא לא שפיר הוא ולא נפיק ידי חובתיה אותו המברך על התורה בקריאת החזן דלא … להמשך קריאה
א דין שליח ציבור לקרוא בתורה ואם הוא כהן מהו להעלות כהן אחר לקרוא. ב ואם היה החזן כהן או לוי אם ראוי לו שיקרא כהן אחר או לוי אחר לקרוא בתורה אם לאו. ג מצאתי שכתב רבינו יואל ב"ר יצחק הלוי לרבינו אפרים ז"ל שמעתי עליך שאתה אוסר לחזן שהוא כהן או לוי שיקרא … להמשך קריאה
א דין קריאת כהן במקום שאין לוי וקריאת לוי במקום שאין כהן. ב אמר אביי נקטינן אם אין שם לוי כהן קורא תחתיו דאשכחן דכהנים איקרי לוים כדר' יהושע בן לוי דא"ר יהושע בן לוי בכ"ד מקומות נקראו כהנים לוים. ואחר שקרא הכהן חלקו מברך לאחריה והחזן אומר לו תקרא במקום לוי וחוזר וקורא ומברך … להמשך קריאה
א דין כהן שהמיר דתו לעבודת כוכבים וחזר בו. ב וכהן שהמיר דתו לעבודת כוכבים וחזר בו אם ראוי לישא את כפיו ולקרות בכהן ולהיות חשוב כשאר כהנים אם לאו דבר זה נשאל לרבינו נטרונאי גאון זצ"ל והשיב כהן שהמיר דתו לעבודת כוכבים וחזר בו לא ישא את כפיו ולא יקרא כהן מ"ט דכי יהבי … להמשך קריאה
א דין סדר הקרואים כהן לוי וישראל ואם ראוי להקדים ישראל תלמיד חכם לכהן עם הארץ. ב תנו רבנן אלו דברים אמרו מפני דרכי שלום כהן קורא ראשון ואחריו לוי ואחריו ישראל ותניא וקדשתו לכל דבר שבקדושה לפתוח ראשון ולברך ראשון וליטול מנה יפה ראשון ונשאל רבינו משה בר חנוך זצ"ל כנסת שיש שם כהן … להמשך קריאה
א דין ספר תורה הראוי לקרות ודין קריאת התורה בחומשין. ב וספר תורה שהקלפים שלו אינן עפוצים כשר והגון הוא לקרות בו דתניא כותבין על הגויל במקום שיער ועל הקלף במקום בשר ואם שינה פסול ואמרינן בירושלמי דמגילה פרק קמא הלכה למשה מסיני שיהו כותבין בעורות בדיו מסורגל וכורכין בשיער וטולין במטלית ודובקין בדבק ותופרין … להמשך קריאה
א דין נפילת אפים וימים הראוין לנפילת אפים. ב והנופל על פניו אינו כובש פניו בקרקע אלא נוטה לצד אחד כדאמר רב חייא בר הונא חזינא להו לאביי ורבא דמצלי אצלויי ירושלמי בע"ז רב מפקד לבי רב אחא ר' אמי מפקד לאנשי ביתיה כד תהוון נפקא לתעניתא לא תהוון רבעין כאורחים ר' יונה רבע על … להמשך קריאה
א דין שלש עשרה מדות אם ראוי ליחיד לאמרם. ב ויחיד המתפלל בשני ובחמישי ואומר ועתה ה' אלהינו אשר הוצאת את עמך כו' אל הוריתנו לומר שלש עשרה וכו' כשמגיע לומר פסוק ויעבור מדלג ואומר ויקרא בשם ה' ושם נאמר וסלחת לעוננו ולחטאתנו ונחלתנו. סלח לנו אבינו כי חטאנו מחול לנו כו'. אלהינו ואלהי אבותינו … להמשך קריאה