שבלי הלקט פ׳

א דין קריאת המפטיר בתורה ושבת שכופלין בה וקורין שתי פרשיות שמפטירין בשל אחת. ב תנו רבנן קטן קורא בתורה ומתרגם ומפטיר בנביא והמפטיר בנביא לא יפחות מכ"א פסוקים כנגד ז' שקראו בתורה ואי סליק ענינא כגון עולותיכם ספו לא בעינן כ"א פסוקים ותניא מדלגין בתורה בענין אחד ובנביא בשני עניינות וכאן וכאן בכדי שלא … להמשך קריאה

שבלי הלקט ע״ט

א דין קדיש של אחר קריאת התורה מתי מקדשין ועל איזה ספר מקדישין. ב ואחר שקראו בתורה חובת היום מקדישין בין בחול בין בשבת בין ביום טוב חוץ משבת במנחה ומנחת תענית שאין בה הפטרה שאין מקדישין בהם וכן שמעתי הטעם מפי ר' בנימין דודי זצ"ל שבת וי"ט שחרית ומנחה יום הכיפורים ותשעה באב שיש … להמשך קריאה

שבלי הלקט ע״ח

א דין תרגום שמתרגמין בו בשעת קריאת התורה. ב ומצות הקורין בתורה להעמיד תורגמין לתרגם מה שהן קורין כדי להשמיע לנשים ולעמי הארץ כדכתיב ויקראו בספר תורת אלהים מפורש ושום שכל ויבינו במקרא ואמר מר ויקראו בספר תורת האלהים זה מקרא מפורש זה תרגום אמר ר' שמעון בן פזי אין המתרגם רשאי להגביה קולו יותר … להמשך קריאה

שבלי הלקט ע״ז

א דין שבחות שנהגו לומר בין קריאת התורה וסדר קריאת התורה בשבת. ב אבא מרי ר' אברהם זצ"ל הנהיג לומר בכל שבת ויום טוב כשמוציאין ספר תורה לקרות בו פסוקים של שבחות. אין כמוך באלהים ה'. מלכותך מלכות כל עולמים. שמע ישראל וכו' כסדר הכתוב בסדורים בשלשה רגלים עד יגדיל תורה ויאדיר. והיה הדבר נראה … להמשך קריאה

שבלי הלקט ע״ו

א דין זמירות של שבת שאומרין י"י מלך בעמידה ואומר מזמור לתודה ומה שראו שנהגו להתפלל בשחרית ישמח משה. ב מה שנהגו לומר בשבתות וימים טובים בזמירות ה' מלך בעמידה כתב אחי ר' בנימין נר"ו הטעם לפי מה שנמצא באגדה ה' בחכמה יסד ארץ כונן שמים בתבונה שברא את העליונים לשבח לשמו כיצד מלאך אחד … להמשך קריאה

שבלי הלקט ע״ה

א דין פרשיות של שבת להסדירן שנים מקרא ואחד תרגום כל אחת ואחת בשבתא שלה. ב וראוי לכל אדם להסדיר פרשיותיו עם הצבור כל פרשה ופרשה בשבתא דאמר רב הונא בר יהודה אמר ר' מנחם אמר ר' אמי אמר ר' יוחנן לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הצבור שנים מקרא ואחד תרגום ואפי' עטרות ודיבון. יש … להמשך קריאה

שבלי הלקט ע״ד

א דין כוס של קידוש מהו לברך אחריו על הגפן. ב ואם ראוי לברך על הגפן אחר כוס של קידוש אם לאו מצאתי בשם רב עמרם גאון ז"ל וששאלתם כוס של קידוש טעון ברכה לאחריו אי לא אם תמצא לומר טעון הני מילי היכא דמקדש מקמי דלייתא פתורא אבל אם מייתי פתורא ומקדש אפתורא לא … להמשך קריאה

שבלי הלקט ע״ג

א דין טעימת כוס של קידוש. ב ומאן דטעים כסא דקידושא מבעיה ליה למטעם מיניה מלא לוגמיו דאמר מר המקדש וטעם מלא לוגמיו יצא. ומכאן מוכיח רבינו ישעיה זצ"ל שמלא לוגמיו הוא פחות מרביעית שהרי כל שיעור הכוס אינו אלא רביעית. ובדברי הגאונים ז"ל מצאתי הא דבעינן שיטעם מלא לוגמיו דוקא דלא טעמי שאר המסובין … להמשך קריאה

שבלי הלקט ע״ב

א דין חובת נשים בקידוש היום ומי שקידש לעצמו לחזור לקדש לאחרים. ב ונשים נמי חייבות בקדוש היום דאמר רב אדא בר אהבה נשים חייבות בקידוש היום דבר תורה ואע"פ שקידוש היום מצות עשה שהזמן גרמא היא מאי טעמא זכור ושמור בדבור אחד נאמרו כל שישנו בשמירה ישנו בזכירה והני נשי הואיל ואתנהו בשמירה איתנהו … להמשך קריאה

שבלי הלקט ע״א

א דין קידוש לאחר טעימה ומה לקדש על הפת ועל כוס פגום. ב ואם שכח וטעם כלום קודם שיקדש צריך לקדש דאמר רבא טעם מקדש טעם מבדיל ורשאי אדם לקדש בין על הפת ובין על היין כי הא דרב כי הוה חביבא ליה ריפתא מקדש אריפתא כי הוה חביבא ליה חמרא מקדש אחמרא. וכוס שטעם … להמשך קריאה

שבלי הלקט ע׳

א דין קידוש במקום סעודה. ב ואין מקדשין אלא במקום שסועדין שם דאיתימא אותם בני אדם שקדשו בבית הכנסת רב אמר ידי קדוש יצאו ידי יין לא יצאו ושמואל אמר אף ידי קידוש לא יצאו ואזדא שמואל לטעמיה דאמר שמואל אין קידוש אלא במקום סעודה. ובהלכות גדולות מפרש טעמא דכתיב וקראת לשבת עונג מקום שקראת … להמשך קריאה

שבלי הלקט ס״ט

א דין קידוש קודם נטילת ידים או לאחר נטילת ידים. ב וצריך אדם לקדש קידוש היום תחילה ואחר כך יטול את ידיו ואם נטל ידיו תחלה מקדש ואינו חושש וכן השיב רבי' ישעיה זצ"ל מה שכתבת אלי לענין קידוש שבת ויו"ט ונטילת ידים לסעודה איזה מהם קודם קידוש היום או הנטילה פשיטא דקידוש היום קודם … להמשך קריאה

שבלי הלקט ס״ח

א דין הסדרת שלחן ע"ש מבעוד יום לכבוד ותפארת השבת. ב וצריך אדם להסדיר שולחנו מבעוד יום דתניא ר' יוסי בר' יהודה אומר שני מלאכי השרת מלווין לו לאדם ערב שבת מבית הכנסת לביתו אחד טוב ואחד רע וכשבא לביתו ומצא נר דלוק ושלחנו ערוך ומטתו מוצעת מלאך טוב אומר לו יהי רצון לשבת אחרת … להמשך קריאה

שבלי הלקט ס״ז

א דין מהו לאכול בערב שבת מן המנחה ולמעלה והיושב בסעודה וקידש עליו (את) היום. ב וצריך אדם ליזהר שלא לאכל בערב שבת מן המנחה ולמעלה כדי שיכנס לשבת כשהוא תאב דתניא לא יאכל אדם בערבי שבתות וימים טובים מן המנחה ולמעלה כדי שיכנס לשבת כשהוא תאוה דברי ר' יהודה ר' יוסי אומר אוכל והולך … להמשך קריאה

שבלי הלקט ס״ו

א דין ויכולו וברכה אחת מעין שבע וקריאת פרק במה מדליקין. ב אמר רב ואיתימא ר' יהושע בן לוי אפילו יחיד המתפלל בערב שבת צריך לומר ויכולו דאמר ר' אליעזר כל האומר ויכולו בערב שבת כאילו נעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית יש מקומות שנהגו לומר בתפלת לחש אתה קדשת ויש בה ויכולו ומנהגינו לומר ומאהבתך … להמשך קריאה

שבלי הלקט ס״ה

א דין לילי שבת לחתום פורש סוכת שלום. ודין [אי] אומרין ברכת הפסוקים. ב אמר רב שר שלום גאון זצ"ל בלילי שבתות ובלילי ימים טובים בערבית אין מנהג בישיבה ובבית רבינו שבבבל לומר שומר עמו ישראל לעד אלא חותמין פורש סוכת שלום ואנו בגולה נקיטינן כמנהג רבינו לפרוש על השלום משל למלך שנתרחק מחילו ובא … להמשך קריאה

שבלי הלקט ס״ד

א מהי לקרא בלילי שבת לאור הנר. ב תנן התם לא יפלה את כליו ולא יקרא לאור הנר. פי' שמא ישכח ויטה הנר. ואמר רבא אפי' גבוה שתי קומות ואפי' גבוה שתי מרדיעות. והא דתנן אין קורין לאור הנר דוקא חד הוא דלא ליקרי אי נמי תרי גברי בתרי עניינא דלא מרגיש חד בחבריה אבל … להמשך קריאה

שבלי הלקט ס״ג

א דין שמנים הראויין להדליק בשבת כדתנן לא בזפת ולא בשעוה. ב ואלו שמנים שאסור להן להדליק בשבת כדתנן לא בזפת ולא בשעוה ולא בשמן קיק ולא בשמן שריפה ולא באליה ולא בחלב. ואפילו מהותכין אין מדליקין בהם כחכמים דאמרו אחד מבושל ואחד שאינו מבושל אין מדליקין בו. אמר רב ברונא אמר רב חלב מהותך … להמשך קריאה

שבלי הלקט ס״ב

א דין פתילות הראויות להדליק בהן בשבת. ב וצריך להדליק את הנר מבעוד יום בפתילה הדולקות יפה ובשמן זך וצלול שיהא נמשך אחר הפתילה כדי שתהא דולקת יפה ושלא יצטרך להטותה שמא יבא לידי חיוב חטאת כדתנן אין מדליקין לא בלכש ולא בחוסן ולא בכלך לא בפתילת האידן ולא בפתילת המדבר ולא בירוקה שעל פני … להמשך קריאה

שבלי הלקט ס״א

א דין נר של שבת שכבתה אם רשאי להדליקה על ידי גוי. ב ומי שהדליק את הנר וכבתה משחשיכה אסור לו לומר לגוי להדליקה כדתנן ואם בשביל ישראל אסור וכן מצאתי בשם רבינו שלמה זצ"ל פעם אחת הדליקה אלמנה אחת נר בשבת לתוך ביתה ובאה האשה בבית הכנסת והניחה את הבית סגור וסתום הדלת מפני … להמשך קריאה

שבלי הלקט ס׳

א דין המדליק נרות לאחר חשיכה בשוגג או במזיד ומהו להלקות חוטא בשבת. ב מצאתי בשם רבינו חננאל ז"ל מי שהדליק את הנר בערב שבת אחר שקיעת החמה הרי זה חייב מלקות אם הדליק בשוגג ואם ידע שזה אסור והדליק את הנר אחר שקיעת החמה היו קונסין אותו ואם לא קבל היו מחרימין אותו ומנדין … להמשך קריאה

שבלי הלקט נ״ט

א דין הדלקת נרות מבעוד יום לצרך שבת. ב והמדליק נר של שבת צריך להדליקה מבעוד יום עד שלא תחשך דאמר ליה רבא לשמעי' אתון דלא קים לכו בשיעורא דרבנן כד חזיתו שמשא אריש דיקלא אדליקו שרגא. ותנן נמי ספק חשיכה ספק אין חשיכה אין מדליקין את הנרות. והמדליק נר של שבת צריך לברך. מאי … להמשך קריאה

שבלי הלקט נ״ח

א דין רחיצת ידים ורגלים בחמין וחפיפת הראש ושנוי בגדים לכבוד שבת. ב וצריך אדם לחוף את ראשו ולרחוץ בחמין ערב שבת עם חשיכה ולהתעטף בבגדים של שבת דאמר רב חנן בר אבא אמר רב הדלקת נר בשבת חובה רחיצת ידים ורגלים בחמין רשות ואני אומר אף רחיצת ידים ורגלים חובה דאמר רב יהודה אמר … להמשך קריאה

שבלי הלקט נ״ז

א דין הטמנה בערב שבת לצורך שבת. ב ועל ענין ההטמנה שאנו טומנין מערב שבת לצורך שבת. ג כתב בעל התרומה ז"ל מותר לתת הקדרה מערב שבת על הפטפוט שקורין טריפידי אע"פ שיש אש תחתיו ושוהא שם הקדירה בשבת אם התבשיל כמאכל בין דרוסאי מותר לשהותו על גבי כירה אע"פ שאינה גרופה וקטומה ואפי' מצטמק … להמשך קריאה

שבלי הלקט נ״ו

א דין מלאכה בערבי שבתות וערבי ימים טובים. ב תנו רבנן העושה מלאכה בערבי שבתות ובערבי ימים טובים מן המנחה ולמעלה ובמוצאי שבתות ובמוצאי ימים טובים וכל מקום שיש בו נדנוד עבירה כגון תענית צבור אינו רואה סימן ברכה לעולם. ג ומצאתי בתשובות בשם ר' נטרונאי גאון זצ"ל עשיית מלאכה דקאמרי' דאסור לא שנא לאנשים … להמשך קריאה

שבלי הלקט נ״ה

א הערוגה השנית ענין שבת ב שצריך אדם להשכים ולטרוח להוצאת שבת. ג אמר רב חסדא לעולם ישכים אדם להוצאת שבת שנאמר והיה ביום הששי והכינו את אשר יביאו לאלתר. תנחומא אמר רב חסדיי מנין שכל המוציא יציאה לשבת מצוה שישכים ויוציא משחרית שנאמר והיה ביום הששי ודרשו חכמים אין והיה אלא מיד שנאמר והיה … להמשך קריאה

דילוג לתוכן