א דין אם מותר להתפלל קרובות ופיוטים בתוך התפלה. ב אמר רב יהודה לא ישאל אדם צרכיו לא בשלש ראשונות ולא בשלש אחרונות אלא באמצעיות. ג וכתב רבינו חננאל זצ"ל קים להו לרבנן דליחיד. אבל שאילות ששואלין הצבור כגון זכרנו לחיים שרי דהא שלש אחרונות כלהו שאלה נינהו ושרי דשאילת צבור הן. ועוד כתב דאסור … להמשך קריאה
א דין מי שהתפלל בין ביחיד בין בצבור אם יכול למנות למניין אחד או להוציא אחרים ידי חובתן לעשות שליח צבור. ב ויחיד שלא התפלל או שנים ושלשה שלא התפללו אם יכולין לצרף אחרים עמהם שהתפללו להשלים מנין עשרה לענות קדושה וברכו וקדיש ושאר התפלה אם לאו. ג מצאתי תשובה לגאון זצ"ל עשרה שהתפללו ושמעו … להמשך קריאה
א דין עשרה שהתפללו ביחידית מהו להצטרף לפרוס על שמה ולענות קדיש וברכו וקדושה. ב תנן התם אין פורסין על שמע ואין עוברין לפני התיבה פחות מעשרה. ג מצאתי בשם רבינו שלמה זצ"ל. אין שליח צבור יורד לפני התיבה לומר ברכת יוצר אור עם הקדושה עד יוצר המאורות ולדלג עד שמונה עשרה הואיל שהתפלל כל … להמשך קריאה
א דין מהו לישב בצד ארבע אמות של תפלה או לעבור כנגד המתפללין. ב ואסור לאדם לישב בתוך ארבע אמות של תפלה דכתיב אני האשה הנצבת עמך בזה אמר ר' יהושע בן לוי מכאן שאסור לישב בתוך ארבע אמות של תפלה ותניא הן עומדין והוא יושב סימן רע לו והני מילי דלא עסיק במילי דצלותא … להמשך קריאה
א דין ברכת שים שלום. ב וכד מטי שליחא דציבורא בשים שלום אומר ברכינו אבינו כולם כאחד באור פניך ואין אומר כאחת. וכן כי באור פניך ואין אומר מאור פניך וקדמנא במתיבתא ובבבל כולה אמרינן כי באור פניך נתת לנו ה' כו' ומאן דאמר הכי טפי דייק דכתיב באור פני מלך חיים וכתיב באור פניך … להמשך קריאה
א דין סדר ברכת כהנים וכהן הראוי לישא כפיו ותפלות שיש בהן נשיאת כפים. ב וכד מטי שליחא דצבורא לומר שים שלום אם יש שם כהן עולה לדוכן וכהן שהמיר דתו וחזר בו אם ראוי לעלות לדוכן לישא את כפיו אם לאו תמצא לפנינו בהלכה ל"ג. שאלה לפני הגאונים ז"ל כהן שלא התפלל ומצא צבור … להמשך קריאה
א דין הנכנס לבית הכנסת ומצא צבור מתפללין אם ראוי לו להתפלל אם לאו ודין כריעת הצבור במודים עם ש"ץ. ב אמר רב הונא אמר רב הנכנס לבית הכנסת ומצא צבור מתפללין אם יכול להתחיל ולגמור עד שלא יגיע שליח צבור למודים יתפלל ואם לאו אל יתפלל והטעם מפורש בירושלמי תנא ר' חלפתא בן שאול … להמשך קריאה
א דין השאלה בברכת השנים. ב תנן התם שואלין את הגשמים בברכת השנים. פי' ותן טל ומטר תני רב יוסף מתוך שהוא פרנסה לפיכך קבועה בברכת פרנסה. בשלשה במרחשוון שואלין את הגשמים רבן גמליאל אומר בחמשה בו חמשה עשר יום אחר החג כדי שיגיע האחרון שבישראל לנהר פרת. אמר ר' אלעזר הלכה כרבן גמליאל והני … להמשך קריאה
א דין קדושה ומצות ענייתה ברתת וזיעה ויחיד המתפלל מה להפסיק לענות קדושה עם הצבור. ב ובשעה שאומר הקדושה צריך לפסוע ג' פסיעות לפניו על שם מלאכי צבאות ידודון ידודון ידדון כתיב ידדון בהליכה ידדון בחזירה וכמה ג' פרסאות כנגד מחנה ישראל וכנגדן נהגנו ג' פסיעות. זה מצאתי בשם רבינו שלמה זצ"ל: ג ואסור להפסיק … להמשך קריאה
א דין הזכרת גבורות גשמים והטועה באחת הברכות מה דינו. ב תנן התם מאימתי מזכירין גבורות גשמים פי' משיב הרוח ומוריד הגשם. ר' אליעזר אומר מיום טוב הראשון של חג ר' יהושע אומר מיום טוב האחרון של חג ר' יהודה אומר העובר לפני התיבה ביום טוב האחרון של חג האחרון מזכיר והראשון אינו מזכיר וביום … להמשך קריאה
א דין שמונה עשרה ברכות על הסדר ודין שלש פסיעות. ב וצריך להתחיל בתפלה ה' שפתי תפתח דאמר ר' יוחנן בתחלה אומרין ה' שפתי תפתח ולבסוף הוא אומר יהיו לרצון אמרי פי ואין בו הפסקה בין גאולה לתפלה דכיון דתקינו ליה רבנן בתפלה כתפלה דמי ומכאן מוכיח שאותם בני אדם שמתחילין בתפלה שומע תפלה עדיך … להמשך קריאה
א דין תפלה בלחש ובכוונת הלב. ב וצריך המתפלל לעמוד באימה ביראה ברתת וזיע. ולכוין לבו בתפלתו דכתיב תכין לבם תקשיב אזנך. ג מצאתי בשוחר טוב כתוב אחד אומר עבדו את ה' ביראה. וכתוב אחד אומר עבדו את ה' בשמחה. אם ביראה היאך בשמחה ואם בשמחה היאך ביראה. אמר ר' אייבו כשאתה עומד להתפלל יהא … להמשך קריאה
א דין סדר ברכה שלאחריה היא אמת ויציב ושצריך לסמוך גאולה לתפלה. ב ואמת ויציב אע"פ שאין ברכה אחרת למעלה הימנו שהרי הפסיק קרית שמע אעפ"כ אין מתחילין בה בברוך. וחשבינן ליה ברכה הסמוכה לחברתה לאותן שלפני קרית שמע שהרי מחובר אמת ויציב לסופו כדאמרינן שצריך לסמוך ולומר אני ה' אלהיכם אמת. הלכך כחדא ברכתא … להמשך קריאה
א דין סדר קריאת שמע. ב והקורא את שמע צריך שיתחיל אל מלך נאמן לפי מה שדרשו רז"ל בתנחומא פרשת שמע. אמר רב מנא ב"ר לא תהא קריאת שמע קלה בעיניך שהרי רמ"ח תיבות יש בה כנגד רמ"ח אברים שבאדם. אמר הקב"ה אם שמרת רמ"ח תיבות שבקרית שמע וקראת אותן כתיקנן אני משמר רמ"ח אברים … להמשך קריאה
א דין ברכה שניה שלפני ק"ש וסדרה והיא ברכת אהבה. ב וברכה שניה שלפני קריאת שמע מאי היא. אמר רב יהודה אמר שמואל אהבה רבה ורבנן אמרי אהבת עולם תניא נמי הכי אין אומרין אהבה רבה אלא אהבת עולם וכן הוא אומר ואהבת עולם אהבתיך. ג וכתב ר' צמח גאון זצ"ל יש מקומות שאומרים אהבה … להמשך קריאה
א סדר ברכה ראשונה שלפני ק"ש. ב וצריך לברך שתי ברכות קודם שיקרא את שמע כדתנן בשחר מברך שתים לפניה ואחת לאחריה מאי מברך אמר ר' אושעיא יוצר אור ובורא חושך כדי להזכיר מדת לילה ביום ומדת יום בלילה מדת לילה ביום יוצר אור ובורא חושך ומדת יום בלילה גולל אור מפני חושך וחושך מפני … להמשך קריאה
א דין אם מותר להתפלל מתוך הספר אם לאו. ב ואם ראוי לחזן להתפלל מתוך הספר אם לאו. ג מצאתי לרבינו אפרים זצ"ל שכתב בסוף מסכת ראש השנה כשם שמוציא את שאינו בקי כך מוציא את הבקי אמרו לדבריך למה צבור מתפללין אמר להם כדי שיסדיר שליח צבור את תפילתו עם שהצבור מתפללין ש"מ שצריך … להמשך קריאה
א דין ברכו בעשרה ומה הן עונין אחר המברך. ב ואין אומרים ברכו אלא בעשרה דתניא במס' סופרים פרק י' אין אומרין קדיש וברכו אלא בעשרה. רבותינו שבמערב אומרים אותו בשבעה ונותנין טעם לדבריהן בפרוע פרעות בישראל בהתנדב עם ברכו ה' כמניין התיבות. ויש אומרים בששה לפי שברכו ו' הוא ואין הלכה כרבותינו שבמערב ולא … להמשך קריאה
א דין החזן הראוי לעבור לפני התיבה ב וקטן ועבד אינן רשאין לעבור לפני התיבה דתנן כל שאינו מחוייב בדבר אינו מוציא את הרבים ידי חובתן ותניא במס' סופרים פרק י"ג קטן קורא בתורה ומתרגם אבל אינו פורס את שמע לומר יוצר אור. פי' בעשרה. ואינו עובר לפני התיבה ואינו נושא את כפיו. פוחח הנראים … להמשך קריאה
א דין הראוין לעלות למנין עשרה ואם התחילו בעשרה ויצאו מקצתן מה דינן. ב ואחד קדיש ואחד כל דבר שבקדושה צריך עשרה. דתנן אין פורסין על שמע פי' לומר יוצר אור עם הקדושה ואין עוברין לפני התיבה ואין נושאין כהנים כפיהם. ואין קורין בתורה. ואין מפטירין בנביא. ואין עושין מעמד ומושב. ואין אומרים ברכת אבלים … להמשך קריאה
א דין קדיש בעשרה ועל איזה דבר ראוי להקדיש וסדרו בארמית. ב ומה שנהגו לומר קדיש אחר פסוקי דזמרא מצאתי הטעם לגאונים זצ"ל מפני מה מקדישין במקום שדורשין שם פסוקים לפי שאין כל תיבה ואות שבתורה שאין שם המפורש יוצא מהן מה שאין אנו יודעין לכך נהגו לקדש. ויש מן הגאונים זצ"ל שאמרו שאם אין … להמשך קריאה
א דין תהלה לדוד וסדר פסוקי דזמרא. ב תניא אמר ר' אלעזר ב"ר אבינא כל האומר תהלה לדוד בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא ואוקימנא מטעם דאתיא באל"ף בי"ת ומשום דכתיב ביה פותח את ידיך: ג כתב ר' ישעיה זצ"ל שמעתי טעם בדבר שבכל התהלה יש ווי"ן באמצע חוץ משני פסוקין שאין בהם … להמשך קריאה
א דין לעולם יהא אדם ירא שמים. ב תניא בסדר אליהו רבא העטופים ברעב בראש כל חוצות. אין רעב אלא מדברי תורה כמה שנאמר הנה ימים באים נאום ה' והשלחתי רעב בארץ לא רעב ללחם ולא צמא למים כי אם לשמוע את דבר ה' ועל אותו הדור הוא אומר לעולם יהא אדם ירא שמים בסתר … להמשך קריאה
א דין ברכת התורה שחרית ואחר קריאת שמע. ב וצריך לברך ברכת התורה ולקרות פרשת תמיד. ושונה בתחילת מסכת ברכות. ושונה פרק אי זהו מקומן של זבחים. דאמרינן בשילהי פרק קמא דקדושין לעולם ישלש אדם שנותיו שליש במקרא שליש במשנה שליש בתלמוד. ואמרי' מי ידע אדם כמה חייו ואוקימנא ליומי ופירשו רבינו חננאל ורבינו תם … להמשך קריאה
א דין ברכת מגביה שפלים וברכת עוטר ישראל בתפארה. ב ועל ברכת מגביה שפלים. ג מצאתי בתשובות הגאונים ז"ל שרב עמרם גאון זצ"ל הסיר מגביה שפלים. ויש תמיהין למה לא הסיר מתיר אסורים. שהרי שניהן אינן במטבע. והתשובה למה יסיר מתיר אסורים והנה היא כתובה בדברי חברים ובמטבע הוא מפי הגבורים שכן אמרו כי פשיט … להמשך קריאה
א דין ברכת אשר יצר את האדם מתי מברכין אותה. ב אשר יצר את האדם בחכמה. יש מפרשין היאך בחכמה שעשאו משוקל ומכוון בד' יסודותיו דם וליחה ומרירה אדומה ושחורה כדאמרינן בתנחומא פרשת נגעים. שאם בראו רובו דם ומיעוטו מים נעשה מצורע. רובו מים ומיעוטו דם נעשה אסטנס. ובויקרא רבא. רובו מים ומיעוטו דם נעשה … להמשך קריאה