שבלי הלקט קל״ב

א דין מים הראויין לנטילת ידים. ב איתמר חמי האור חזקיה אמר אין נוטלין מהם לידים ור' יוחנן אמר נוטלין מהם לידים. ואמר ר' יוחנן שאלתי את רבן גמליאל ב"ר אוכל טהרות ואמר לי כל גדולי גליל עושין כן. חמי טבריא חזקיה אמר אין נוטלין מהם לידים ר' יוחנן אמר נוטלין מהם לידים. אמר רב … להמשך קריאה

שבלי הלקט קל״א

א הערוגה השלישית סדר ברכות ב דין מצות נטילת ידים ושצריך ליזהר בהן. ג אמר רב אידי בר אבין אמר ר' יצחק בר אשיאן אין נטילת ידים לחולין אלא משום סרך תרומה ועוד משום מצוה. מאי מצוה אמר אביי מצוה לשמוע דברי חכמים ורבא אמר מצוה לשמוע דברי ר' אלעזר בן ערך דכתיב וכל אשר … להמשך קריאה

שבלי הלקט ק״ל

א דין הבדלה על הכוס ושצריך אדם להסדיר שולחנו במוצאי שבת. ב וצריך אדם להסדיר שולחנו במוצאי שבת דאמר רב חנינא לעולם יסדיר אדם שולחנו במוצאי שבת אע"פ שאינו צריך אלא לכזית משל שמלוין את המלך ביציאתו כשם שמלוין אותו בכניסתו ובסידורים מפרש אבר אחד יש בו באדם ונסכוי שמו ואינו נהנה באכילה אלא במוצאי … להמשך קריאה

שבלי הלקט קכ״ט

א דין תפלת מוצאי שבת וסדר ויהי נעם ומהו במלאכה קודם תפלה. ב וצריך לאחר להתפלל במוצאי שבת שלא ייראה השבת עליו כמשאוי. דאמר ר' יוסי יהא חלקי ממכניסי שבת בטבריא וממוצאי שבת בציפורי. ותפלת ערבית במוצאי שבת כשאר ימות החול אך צריך להזכיר הבדלה בחונן הדעת. ירושלמי מה ראו חכמים לקבוע להבדלה בחונן הדעת … להמשך קריאה

שבלי הלקט קכ״ח

א דין למה אין מתפללין בשבת שמונה עשרה והטועה ומתחיל של חול. ב ומה טעם אין מתפללין בשבת אלא ז' ברכות אמר רב הונא מפני שאסור לאדם לבקש צרכיו בשבת פי' לפי שבתחילת י"ח ברכות יש דברים שאדם מיצר עליהם אם הוא צריך להם ואתי למעט בעונג שבת אמר רב נחמן כי הוינן ביה רבה … להמשך קריאה

שבלי הלקט קכ״ז

א דין אכילה ושתיה בין מנחה לערבית. ב מדרש אגדה השותה מים בין השמשות כאילו גוזל את מתיו. ג מצאתי בתשובות הגאונים ז"ל כך שמענו מפי חכמים הראשונים כל בין השמשות נותנין רשות לנשמתן של מתים לשתות מים. וכל השותה מים בין השמשות בשעה ששותות נשמות מתות אין מניחין נשמה של מת קרובו לשתות מים … להמשך קריאה

שבלי הלקט קכ״ו

א דין תפלת מנחה של שבת ומה שנהגו לומר צדקתך צדק. ב נהגו לומר קודם תפלת המנחה פסוקים של נחמה אם תשיב משבת רגליך אז תתענג מה נאוו גילי מאד הנני שולח מלאכי וכו' כסדר הכתוב בסדורים. והטעם פי' אחי ר' בנימין נר"ו לפי מה שדרשו רבותינו ז"ל אלמלי שומרין ישראל שתי שבתות כהלכתן מיד … להמשך קריאה

שבלי הלקט קכ״ה

א דין צידת כנה ופרעוש וזבובים בשבת. ב תניא ר' שמעון בן אלעזר אומר אין הורגין את המאכולת בשבת דברי בית שמאי ובית הלל מתירין וקי"ל כבית הלל ודוקא כנה שאינה פרה ורבה אבל פרעוש הקופץ לכאן ולכאן אסור להרוג שהרי פרה ורבה דומיא דאילים ותחשים שבמשכן ואפי' לצוד פרעוש בשבת אסור דתניא הצד פרעוש … להמשך קריאה

שבלי הלקט קכ״ד

א דין קשרים אי זהו של קיימה ואיזו שאינו של קיימה. ב בספר התרומה מותר אדם לקשור חגורו לטבעת הדלי כדי לשלשל הדלי בבור למלאותו מים שיתירנו לאסור בו מתניו. אבל חבל דעלמא אסור שהיא של קיימא. ואם נפסק החבל באמצע אסור לקשור שני ראשיה יחד אלא עונבן כדתנן קושרין דלי בפסיקייא שזהו כחגורו חבל … להמשך קריאה

שבלי הלקט קכ״ג

א דין חליבת בהמה שהכבידה חלבה או אשה להקל חלב מדדיה. ב מצאתי בתשובות הגאונים ז"ל וששאלתם מהו לחלוב פרות בשבת מפני שמסתכנים ואם יונקים עגלים מסתכנין שבאו רבנן ואמרו שמותר לחלוב כשמשנה בכלי לא יפה אמרו אותן שבאו והורו לכם שמותר לחלוב בשבת שלא כהוגן ושלא כהלכה ושלא כשורה עשו שהורו לכם דבר שלא … להמשך קריאה

שבלי הלקט קכ״ב

א דין מהו לקרות בשטרי הדיוטות בשבת. ב תנו רבנן כתב המהלך תחת הצורה ותחת דיוקנאות אסור לקרותו בשבת גזרה שמא יקרא בשטרי הדיוטות פירש רבינו תם זצ"ל לומר שאסור לקרות בשטרי הלואה או בשטרי מקח וממכר. והכי נמי אסור לקרות באגרות ששולחין ממקום למקום לידע מה שולח לו חבירו. ויש מתיר הרהור בלא קריאה … להמשך קריאה

שבלי הלקט קכ״א

א דין מה לשחוק בפירות בתם וחסר או בכדור בשבת. ב מצאתי בשם הר"ר אליעזר מטול זצ"ל. דאסור לשחוק בשבת בתם וחסר הוא שחוק שקורין אוג"א מת"א ויש קורין אותו תם כס מהא דאמרינן בפ' ב' דביצה דר' חייא ור' שמעון ב"ר קפדי אהדדי וכן מצאתי כתוב אין ר' מתיר לשחוק באגוזים בשבת [ויו"ט] משום … להמשך קריאה

שבלי הלקט ק״כ

א דין הלכות טלטול לאיסור ולהיתר. ב וכל דבר שיש עליו תורת כלי ראוי לטלטלו בשבת בכל ענין אך שיהא מלאכתו להיתר. כדתנן כל הכלים ניטלין בין לצורך בין שלא לצורך מאי לצורך ומאי שלא לצורך אמר רבא הכי קאמר דבר שמלאכתו להיתר נוטל בין לצורך גופו בין לצורך מקומו. ושלא לצורך נמי אפי' מחמה … להמשך קריאה

שבלי הלקט קי״ט

א דין קיפול כלים ובגדים בשבת והצעות המטות. ב תנן התם מקפלין את הכלים אפי' ארבעה וחמשה פעמים כדי ללובשן בו ביום והוא שאין לו להחליף. של בית רבן גמליאל לא היו מקפלין כלים לבנים מפני שהיה להם להחליף. יש מדקדקין שיש להוכיח מכאן שאין מקפלין הטליתות בשבת כיון שאין בדעתו להתעטף בו עוד בו … להמשך קריאה

שבלי הלקט קי״ח

א דין כל צרכי המת הנעשין בשבת. ב עושין כל צרכי המת סכין ומדיחין אותו ובלבד שלא יזוז בו אבר ושומטין את הכר מתחתיו ומטילין אותו על החול בשביל שימתין וקושרין את לחייו לא שיעלה אלא שלא יוסיף. ותניא מביאין כלי מיקר וכלי מתכת ומניחין אותו על כרסו כדי שלא תפוח ופוקקין את נקביו כדי … להמשך קריאה

שבלי הלקט קי״ז

א דין פקוח נפש בין ברפואה בין באכילה ושתיה בין בלחישה בין במלאכה אחרת. ב תנו רבנן מפקחין על ספק נפשות בשבת והזריז הרי זה משובח ואין צריך ליטול רשות מב"ד כיצד נפל לים ואינו יכול לעלות טבעה ספינתו בים ואינו יכול לעלות יורדין ומעלין אותו ואינו צריך ליטול רשות מבית דין. תינוק שנכנס לבית … להמשך קריאה

שבלי הלקט קט״ז

א נתפזרו פירות בחצר וחבית המטפטפת ומהו ליתן קנה בנקב החבית. ב תנו רבנן נתפזרו לו פירות בחצירו מלקט על יד על יד ואוכל אבל לא יתן לתוך הסל ולא לתוך הקופה כדרך שעושה בחול. נשברה לו חבית בראש גגו מביא כלי ומניח תחתיה ובלבד שלא יביא כלי אחר ויקלוט כלי אחר ויצרף. פי' יקלוט … להמשך קריאה

שבלי הלקט קט״ו

א דין כתבי הקדש להצילן מפני הדליקה בשבת. ב תנן כל כתבי הקדש מצילין אותן מפני הדליקה בין שקורין בהן בין שאין קורין בהן ודוקא שהן כתובים בלשון הקדש אבל אם היו כתובין תרגום בכל לשון רב הונא [אמר] אין מצילין רב חסדא אמר מצילין ופסק רבינו חננאל זצ"ל דהלכה כרב הונא דהוא רביה דרב … להמשך קריאה

שבלי הלקט קי״ד

א דין הבא בדרך סמוך לחשיכה וכיסו עמו והמוצא מציאה בשבת. ב בספר התרומה מי שהחשיך לו בדרך ערב שבת קודם שנכנס לעיר ויש עליו כיס או חבילה יתננה לנכרי אין עמו נכרי מניחו על החמור מבעוד יום או על הסוס ובכל עת שתעמוד הבהמה יסירנה מעליה וכשהיא מהלכת יחזור ויתננה עליה שלא תעשה עקירה … להמשך קריאה

שבלי הלקט קי״ג

א דין שותפות ישראל ונכרי בשדה וכרם ובבהמה ודין עבד ושפחה של ישראל מהו לעשות מלאכה בשבת ודינו שכירות בהמה. ב בספר התרומה. ישראל שיש לו שדה או כרם בשותפות עם נכרי לא יאמר לנכרי עמול בהן בשבת ואני או שלוחי נטרח בהן בחול יום אחד כנגד השבת. אם לא התנו קודם שקנו הקרקע ביניהן … להמשך קריאה

שבלי הלקט קי״ב

א דין נתינת כלים לאומן מע"ש ודין מלאכה הנעשת בשבת ע"י נכרי לצורך ישראל. ב תנו רבנן אין נותנין עורות לעבדן ולא כלים לכובס נכרי אלא כדי שיעשו מבעוד יום ובית הלל מתירין עם השמש. זהו כלל גדול שסומכין עליו לשבת כל מלאכת ישראל שעושה אותו הנכרי בביתו של נכרי והוא מלאכת תלוש והנכרי עושה … להמשך קריאה

שבלי הלקט קי״א

א דין ספינה ללכת בה בשבת ולצאת ולבוא לתוכה. ב בספר התרומה ואסור ללכת בספינה בשבת ואפי' נכנס בה מערב שבת דנראה כשט וגזירה שמא יעשה חבית של שייטין או גזרה שמא ינהיגנה ארבע אמות דרך המים שהוא כרמלית וכל שכן חוץ לתחום ואם נכנס בה ג' ימים קודם השבת שרי להיות בתוכה וללכת בה … להמשך קריאה

שבלי הלקט ק״י

א דין רחיצה בשבת בחמין או בצונן בכלים או בקרקעות. ב ואסור לאדם לרחוץ כל גופו בחמין בשבת ואפי' הוחמו מערב שבת ואפי' בקרקע אבל בחמי בראשית כגון חמי טבריה ודוגמתן דווקא בקרקע מותר. ומה שאסרנו לרחוץ כל גופו בין אבר אבר בין כל גופו יחד אסור אבל פניו ידיו ורגליו לחודיה שרי ואפי' בכלי … להמשך קריאה

שבלי הלקט ק״ט

א דין ליתן מים על הבגד שיש בו טינוף או בלא טינוף אם יש בו משום ליבון. ב מצאתי בשם הר"ר אליעזר מוורמשא ז"ל מי שהסיך מים על רגליו בשבת ואיכא ניצוצות על בגדיו ועל מכנסים שלו אסור להשליך מים על מקום הניצוצות דהוה כמלבן אלא כיצד יעשה יטול ידיו ויקנחם במקום הניצוצות וליכא איסורא: … להמשך קריאה

שבלי הלקט ק״ח

א דין מחט הקבוע בבתי ידים לצאת בו ולהדקו בשבת. ב ואסור לאדם למתוח חוט התפירה דאמר מר המותח חוט התפירה בשבת חייב חטאת פי' דהוי ליה כתופר והתופר שתי תפירות בשבת חייב חטאת. כתב רבינו ישעיה זצ"ל נראה לי שאלו שעושין נקבים בפי בתי ידים ויש להם חוט מחובר עם מחט שמכניסין באותן הנקבים … להמשך קריאה

שבלי הלקט ק״ז

א דין תכשיטין המותרין לאיש לצאת בהן ודיני קמיע ב תנן תנו רבנן לא יצא האיש בסנדל מסומר ולא יטייל בו מבית לבית ואפי' ממטה למטה אבל מטלטלין אותו לכסות בו את הכלי ולסמוך בו כרעי המטה כתב אחי הר"ר בנימין נר"ו סנדל המסומר שדברו בו חכמים לא יכולנו לעמוד על עקרו ואינו כמו הסנדלים … להמשך קריאה

דילוג לתוכן