שבלי הלקט קנ״ח

א דין כוס של ברכת המזון לברך עליו לפניו ולאחריו וברכה אחת מעין שלש אם טעונה כוס או לא. ב וכוס של ברכת המזון צריך לברך עליו בורא פרי הגפן כי הא דרב יעקב בר אבא איקלע לבי רבה חזיא לרבה דבריך בורא פרי הגפן לכסא קמא ואכסא דברכתא אמר ליה למה ליה למר כולי … להמשך קריאה

שבלי הלקט קנ״ז

א דין סדר ברכת המזון. ב וסדר ברכת המזון מאי היא כדתניא סדר ברכת המזון כך הוא בראשונה ברכת הזן. בשניה ברכת הארץ. בשלישית בונה ירושלים. ברביעית הטוב והמטיב ואמר רב נחמן משה תקן להם לישראל ברכת הזן בשעה שירד להם המן. יהושע תקן להם ברכת הארץ בשעה שנכנסו לארץ. דוד ושלמה תקנו בונה ירושלים … להמשך קריאה

שבלי הלקט קנ״ו

א דין ברכת המזון אם טעונה כוס ושאין משיחין על כוס של ברכה ועשרה דברים נאמרו בכוס של ברכה ושצריך כל אחד ללחוש ברכת המזון עם המברך. ב והמברך ברכת המזון צריך לברך על הכוס דתנן בפ' אלו דברים בא להם יין אחר המזון ואין שם אלא אותו הכוס בית הלל אומ' מברך על המזון … להמשך קריאה

שבלי הלקט קנ״ה

א דין למה נהגו לסלק את הפת ואת הסכין מעל השולחן בשעת ברכת המזון. ב שאלו לפני רב פלטוי ב"ר יעקב גאון זצ"ל מסלקין את השלחן תחילה ואחר כך מברכין אי לא כי קאמר ר' אלעזר כל שאינו משייר פת שלמה על שולחנו אינו רואה סימן ברכה לעולם לברך קודם סילוק יפה או יסלק ויברך … להמשך קריאה

שבלי הלקט קנ״ד

א דין שיעור אכילת פת שטעונה ברכת המזון. ב ושיעור אכילה שמברכין עליה ברכת המזון ומזמנין עליה. כדתנן עד כמה הן מזמנין עד כזית ר' יהודה אומר עד כביצה וקיימא לן כתנא קמא דהוא ר' מאיר דקאי ר' יוחנן כוותיה דאמר ר' חייא בר אבא אני ראיתי את ר' יוחנן שאכל זית מליח ובירך עליו … להמשך קריאה

שבלי הלקט קנ״ג

א דין קטן מהו להצטרף לזימון. ב אמר רב נחמן קטן היודע למי מברכין מזמנין עליו וכן הלכתא. רבי' יצחק פאסי ורבי' ישעיה ז"ל פסקו כיון דקרו לי' קטן אפי' בן עשר ובן תשע מזמנין עליו. וגאונים אחרים ז"ל פירשו והוא שנכנס לי"ג שנה ואע"ג דלא פרח אבל קטן שלא הגיע לי"ג שנה אע"ג דפרח … להמשך קריאה

שבלי הלקט קנ״ב

א דין אותם שאכלו ירק להצטרף לזימון עם אותן שאכלו דגן. ב אמר רב יהודה בריה דרב שילת תשעה אכלו דגן ואחד ירק מצטרפין לזימון ואפי' טיבל עמהם בציר ואפי' שתה כוס של יין ואפי' שבעה אכלו דגן ושלשה אכלו ירק מצטרפין אבל ששה לא דבעינן רובא דמנכר. כתבו רבי' יצחק פאסי ורבי' האיי ורבי' … להמשך קריאה

שבלי הלקט קנ״א

א דין הנזהר מפת של נכרים להצטרף לברכת הזימון עם מי שאינו נזהר. ב מצאתי בשם רבינו שמואל זצ"ל אם יש בני אדם בסעודת זימון אחד מהן נזהר בפת של נכרים ואחד מהם אינו נזהר אע"פ שאינו אותו הנזהר יכול לאכול מפת של נכרים כיון שאותן שאינו נזהר יכול לאכול מפיתו של נזהר מצטרפין לזימון … להמשך קריאה

שבלי הלקט ק״נ

א דין שנים ושלשה לברכת הזימון ואם גמרו שנים סעודתן וצריכין לברך עד שלא גמר השלישי סעודתו להצטרף לזימון עמהם. ב איתמר שנים שאכלו רב ור' יוחנן חד אמר אם רצו לזמן מזמנין וחד אמר אפי' אם רצו לזמן אין מזמנין ואסיקנא תסתיים דר' יוחנן הוא דאמר אין מזמנין וקיימא לן רב ר' יוחנן הלכא … להמשך קריאה

שבלי הלקט קמ״ט

א דין מים ומלח של אחר סעודה ומים אחרונים ומה הן בברכה. ב תנו רבנן אכל כל מאכל ולא אכל מלח שתה כל משקים ולא שתה מים ביום ידאג מפני ריח הפה ובלילה ידאג מפני ריח הפה ומפני האסכרה וכתבו רבוותא ז"ל כיון דאי לא אכיל ואי לא שתי הוי סכנה אינו צריך לברך מידי … להמשך קריאה

שבלי הלקט קמ״ח

א דין יין שבתוך הסעודה אם טעון ברכה לאחריו או אם נפטר בברכת המזון. ב רב יעקב בר אבא איקלע לבי רבה. חזייה לרבה דבריך בורא פרי הגפן אכסא קמא והדר בריך אכסא דברכתא. אמר ליה למה ליה למר כולי האי הא בריך ליה חדא זימנא אמר ליה כי הוינן בי ריש גלותא הכי הוה … להמשך קריאה

שבלי הלקט קמ״ז

א דין דברים הבאים בתוך הסעודה או לאחר סעודה מה הן בברכה. ב וכל דבר הבא ללפת בו את הפת כיון שבירך על הפת פטור מלברך עליו. דתנן כל שהוא עיקר ועמו טפילה מברך על העיקר ופוטר את הטפילה ואמר רב פפא הלכתא דברים הבאים בתוך הסעודה מחמת הסעודה. פי' ללפת בהן את הפת אין … להמשך קריאה

שבלי הלקט קמ״ו

א דין הנזהר מפת של עובדי כוכבים מהו לוכל תבשיל בקערה עם מי שאינו נזהר. ב מצאתי בשם רבינו שמואל זצ"ל הנזהר מפת של עובדי כוכבים ושאינו נזהר אוכלין בקערה אחת ואין חוששין בטעם פת של עובדי כוכבים שנכנס בפת ישראל. תדע דפרק קמא דחולין אמרינן דלא גזרינן על תערובת דמאי וכל [שכן] שלא גזרו … להמשך קריאה

שבלי הלקט קמ״ה

א דין יין שמברכין עליו בורא פרי הגפן חדש או ישן קונדיטין או מבושל. ב ויין בין מזוג בין שאינו מזוג מברכין עליו בורא פרי הגפן דתניא יין כל זמן שלא נתן לתוכו מים נוטלין ממנו לידים ואין מברכין עליו בורא פרי הגפן. משניתן לתוכו מים מברכין עליו בורא פרי הגפן ואינו נוטלין ממנו לידים … להמשך קריאה

שבלי הלקט קמ״ד

א דין שינוי יין שמברכין עליו הטוב והמטיב ואין מברכין על שינוי פת ואם הביאו לפניו יין ישן ויין חדש כיצד מברכין. ב תניא שינוי יין אין צריך לברך שינוי מקום צריך לברך. אמר ר' יוסף בר אבא אמר רב הונא הא דאמרת אינו צריך לברך בורא פרי הגפן אבל הטוב והמטיב מברך רבינו שלמה … להמשך קריאה

שבלי הלקט קמ״ג

א דין יין שבתוך המזון לברך אחד לכולן או כל אחד לעצמו והשותה מים או שאר משקים בסעודה אם טעונין ברכה או אם הפת פוטרתן והשורה פתו ביין אם צריך לברך על היין או הפת פוטרו. ב שאלו את בן זומא מפני מה אמרו בא להם יין בתוך המזון כל אחד מברך לעצמו אמר להם … להמשך קריאה

שבלי הלקט קמ״ב

א דין השח בין ברכת המוציא לטעימה ושלא להקדים לאכול פת אחרת עד שלא אכל הפת שבצע עבור המוציא. ב ואין הבוצע ולא שאר המסובין רשאין לספר לאחר שבצע עד שיטעמו. ואם הפסיק ושח בדבר שהוא צורך ברכה אינו צריך לברך אבל אם הפסיק ושח בדבר שאינו צורך הברכה צריך לחזור ולברך דאמר רב טול … להמשך קריאה

שבלי הלקט קמ״א

א דין המוציא בעין יפה בעשר אצבעותיו ולמה נהגו לבצוע על המלח. ב והבוצע צריך לו שיבצע בעין יפה ומשולי הפת מהיכא דמתחיל בישולא. וצריך הבוצע שיבצע בשתי ידיו בעשר אצבעותיו כנגד עשר מצות הנוהגות בתבואה עד שלא תבא לידי לחם ואלו הן. לא תזרע כלאים. לא תחרוש בשור וחמור יחדיו. לקט. שכחה. ופיאה. מעשר … להמשך קריאה

שבלי הלקט ק״מ

א דין למה נהגו לומר ברשות רבותי בהמוציא וסברי מורי בברכת המזון. ב מצאתי בשם רב האי גאון זצ"ל שנים שבאו לאכול כאחד המברך נוטל רשות מחבירו דרך כבוד ואומר ברשות רבי או ברשות מורי ואם הם שנים או יותר חוץ מן המברך אומר ברשות מורי או ברשות רבותי והן עונין ברשות שמים שכך שנינו … להמשך קריאה

שבלי הלקט קל״ט

א דין שנים או שלשה שאכלו להצטרף להמוציא או לברכת המזון בהסיבה או שלא בהסיבה ויין אם צריך הסיבה להצטרף עליו. ב שלשה שאכלו כאחת חייבין לזמן מנא הני מילי אמר רב אשי דאמר קרא גדלו לה' אתי. אמר אביי נקיטינן שנים שאכלו מצוה לחלק פי' רבינו שלמה זצ"ל בין בהמוציא בין בברכת המזון וכן … להמשך קריאה

שבלי הלקט קל״ח

א דין מי שנטל ידיו ואינו יודע אם בירך על נטילת ידים אם לא. ב ומי שנטל ידיו ואינו יודע אם בירך אם לא בירך כתבו הגאונים ז"ל שאין חוזר ומברך דהויא לי' מדרבנן ולא דמיא לברכה אחרונה דשבעת המינין אלא לברכה אחרונה דשאר מינין ובשם רב חנינאי ריש מתיבתא ז"ל מצאתי אם טעה ולא … להמשך קריאה

שבלי הלקט קל״ז

א דין ניגוב ידים ואוכל מחמת מאכיל אם צריך נטילת ידים. ב והנוטל ידיו צריך לנגבן דאמר ר' אבהו כל האוכל בלא ניגוב ידים כאוכל לחם טמא שנאמר ככה יאכלו בני ישראל את לחמם טמא בגוים. ג מצאתי בספר גימטריאות לחמם טמא בגוים בגמטריא בלא ניגוב ידים. איבעיא להו אוכל מחמת מאכיל בעי נטילת ידים … להמשך קריאה

שבלי הלקט קל״ו

א דין סדר נטילת ידים וברכתה וממי ראוי לקבל מים לנטילת ידים. ב תנו רבנן לחולין עד הפרק לתרומה עד לפרק לקדוש ידים ורגלים עד לפרק אמר רב עד כאן לחולין עד כאן לתרומה. פי' רבינו שלמה זצ"ל עד פרק שני של אמצע אצבעות יטול ידיו לחולין ועד פרק שלישי דהיינו כל פיצול האצבעות לתרומה … להמשך קריאה

שבלי הלקט קל״ה

א דין מי שאין לו מים מהו לכרוך ידיו במפה או בבתי ידים. והנוטל ידיו ולא נתכוין לסעודה או מי שנטל ידיו לסעודה והפליג שעה א' ותיכף לנ"י ברכה. ב ומי שבא בדרך ואינו מוצא מים ליטול ידיו לא יהא כורך ידיו במפה או בסודר ואוכל דאיבעיא להו מהו לוכל במפה תא שמא דאמר רב … להמשך קריאה

שבלי הלקט קל״ד

א דין דברים שחצצים לנטילת ידים. ב תנו רבנן כל שחוצץ בטבילה חוצץ בנטילת ידים לחולין. ג מצאתי בשם רבינו תם זצ"ל אמר ר' דיש טועים ואומרים צואה שתחת הציפורן חוצצת לטבילה ולנטילה. וליתא דתנן פרק ט' [דמקוואות] אלו חוצצין באדם. ובצק שתחת הצפורן וטעמא דבצק משום דמהדק ודבוק הרבה וחוצץ בפני המים אבל צואה … להמשך קריאה

שבלי הלקט קל״ג

א דין כלים שנוטלין מהם לידים. ב והנוטל ידיו צריך ליטול מן הכלי כדתנן בכל הכלים נוטלין לידים ואפי' בכלי גללים בכלי אבנים בכלי אדמה. ואין נוטלין לידים לא בדפנות הכלים ולא בשולי המחץ ולא במגופת החביות פי' שלא תיקנה. ולא יתן לחבירו בחפניו אמר רבא מגופת חבית שתיקנה נוטלין ממנה לידים חמת וכפישה שתיקנן … להמשך קריאה

דילוג לתוכן