שבלי הלקט קפ״ד

א הערוגה החמישית ענין חנוכה ב דין מהו לעשות מלאכה בחנוכה. ג תנו רבנן בכ"ה בכסלו יומי חנוכה אינון דלא למיספד בהון שבהן נכנסו יוונים להיכל טימאו כל השמנים שבהיכל וכשגברה מלכות בית חשמונאי ונצחום בדקו ולא מצאו אלא פך אחד של שמן שהיה מונח בחותמו של כהן גדול ולא היה בו להדליק אלא יום … להמשך קריאה

שבלי הלקט קפ״ג

א דין שאסור לספוד על מת בר"ח. ב ובראש חודש אסור להספיד על מת דתניא מעשה ומתה אמו של בן זזא והספידה רבן גמליאל מספד גדול לא מפני שראויה לכך אלא להודיע שלא קידשו ב"ד את החודש הא למדת שר"ח אסור בהספד וע"כ נהגו לומר צדוק הדין כאחת וכן מצאתי בתשובות הגאונים ז"ל וששאלתם מהו … להמשך קריאה

שבלי הלקט קפ״ב

א דין שצריך להזכיר של ר"ח בברכת המזון ומי שטעה ולא הזכיר. ב ומיחייבינן לאדכורי של ראש חודש בברכת המזון בבונה ירושלים ואם טעה אין מחזירין אותו. דאמר רב נחמן אמר שמואל טעה ולא הזכיר של ראש חודש בתפלה מחזירין אותו בברכת המזון אין מחזירין אותו מאי טעמא דמצי פטר נפשיה דאי בעי אכיל ואי … להמשך קריאה

שבלי הלקט קפ״א

א דין צדקתך לאמרו בשבת ור"ח או כשחל ר"ח באחד בשבת. ב וראש חודש שחל להיות בשבת אין אומרים במנחה צדקתך צדק לפי שהפסוקין האלו במקום צדוק הדין הם. ג ורבינו משולם בר' קלונימוס זצ"ל כתב שאפילו אם חל ר"ח באחד בשבת אין אומרים צדקתך צדק כדתנינן תמן אם באו עדים מן המנחה ולמעלה נוהגין … להמשך קריאה

שבלי הלקט ק״פ

א דין תפלת מוסף של שבת ור"ח. ב ואחר קריאת ההפטרה מזכירין נשמות כסדר שאר שבתות ואומר תהלה ומתפללין תפלת מוסף אבות וגבורות וקדושת השם אתה יצרת עולמך מקדם כו' כסדר הכתוב בסדורים. עבודה והודאה וברכת כהנים. ומה שכתב בסדורים זה קרבן שבת וקרבן יום ראש חודש הזה כאמור פרשתי בשם רבינו שלמה זצ"ל שאין … להמשך קריאה

שבלי הלקט קע״ט

א דין שבת ור"ח בקריאת התורה וההפטרה ור"ח אחר שבת שמקדימין ומפטירין מחר חדש: ב וראש חודש שחל להיות בשבת לאחר שקראו את ההלל מקדישין קדיש גמור ומוציאין ב' ספרי תורות ומנהג הפשוט בידנו לפי סידורו של רב עמרם גאון זצ"ל לקרות שבעה בפרשת היום ומפטיר קורא בשל ראש חודש ומקדיש בינתיים אמנם רבינו זצ"ל … להמשך קריאה

שבלי הלקט קע״ח

א דין שבת ור"ח מה להזכיר של שבת ביעלה ויבוא בעבודה. ב וראש חודש שחל להיות בשבת כשהוא מזכיר יעלה ויבוא בעבודה אינו צריך להזכיר של שבת שאין מקום לשבת בעבודה כלל וכן נמצא בתשובות הגאונים ז"ל ראש חודש וחולו של מועד שחלו להיות בשבת ערבית שחרית ומנחה מתפלל של שבת ואומר יעלה ויבוא בעבודה … להמשך קריאה

שבלי הלקט קע״ז

א דין הטועה בתפלת מנחה ולא הזכיר של ר"ח. ב והיכא דטעה בתפלת המנחה בריש ירחא מתפלל ערבית שתים ומזכיר יעלה ויבוא בראשונה ואינו מזכיר בשניה כדרך שאמרו במוצאי שבת דמבדיל בראשונה ואינו מבדיל בשני' לפי שהראשונה הסמוכה לגאולה היא מחוייבת בהבדלה במוצאי שבת ויעלה ויבוא בראש חודש והתפלה השנייה הוא תשלומין לתפלת המנחה שטעה … להמשך קריאה

שבלי הלקט קע״ו

א דין שבת ור"ח בקריאת התורה וההפטרה ור"ח אחר שבת שמקדימין ומפטירין מחר חדש. ב אחר שקראו בתורה אומר תהלה ובא לציון וכולא סידרא ומתפללין מוסף אבות וגבורות וקדושת השם ראשי חדשים לעמך נתת כו' כסדר הכתוב בסדורים עבודה והודאה וברכת כהנים. והא לך פירושם כמו שכתב אחי ר' בנימין נר"ו ראשי חדשים לעמך נתת. … להמשך קריאה

שבלי הלקט קע״ה

א דין ר"ח בנפילת אפים ובקריאת התורה. ב ובראש חודש אין נופלין על פניהן דאשכחן דאיקרי מועד דכתיב קרא עלי מועד ועוד שהרי קורין בו את ההלל ואמרינן בפרק הזהב אימא שלום דביתהו דר' אליעזר אחתיה דרבן גמליאל הוות. מההיא שעתא ואילך לא הוות שבקיה ליה לר' אליעזר נפיל אאפיה אמרה דלא ניקטליה לאחי איכא … להמשך קריאה

שבלי הלקט קע״ד

א דין היחיד בקריאת הלל בר"ח. ב רב איקלע לבבל חזנהו דקרו הלילא בריש ירחא סבר לאפסוקינהו פי' דסבר משום חובה עושין ומוסיפין על דברי חכמים כיון דחזא דמדלגי דלוגי אמר ש"מ מנהג אבותיהם בידיהם. תנא יחיד לא יתחיל ואם התחיל גומר כתב רבינו ישעיה זצ"ל יחיד לא יתחיל ואם התחיל גומר אע"פ שנהגו הצבור … להמשך קריאה

שבלי הלקט קע״ג

א דין הלל שאין קורין אותו אלא בתפלת שחרית. ב ואין קורין את ההלל אלא בתפלת שחרית דתנן העובר לפני התיבה ביום טוב הראשון של ראש השנה השני מתקיע ובשעת ההלל הראשון מקרא את ההלל ואין קורין את ההלל למפרע דתנן הקורא את המגילה למפרע לא יצא ואמרינן עלה תנא וכן בהלל וכן בקריאת שמע … להמשך קריאה

שבלי הלקט קע״ב

א דין קריאת הלל בראש חדש. ב ומה שאנו קורין הלל בראש חדש מצאתי לגאונים זצ"ל מניין שאומרים הלל בראשי חדשים מצינו שרמזו דוד בתהלים הללויה הללו אל בקדשו י"ב פעמים הללו כנגד י"ב חדשים ומשמע הללו אל בקדשו על קידוש החודש הללויה ולפיכך אנו כופלין כל הנשמה על שנה מעוברת שיש בה י"ג חדשים … להמשך קריאה

שבלי הלקט קע״א

א דין שצריך להזכיר של ר"ח בתפלה ומי שטעה ולא הזכיר. ב והמתפלל בראש חודש צריך להזכיר מעין המאורע בעבודה דהיינו יעלה ויבוא ואם לא הזכיר חוזר לראש דאמר רב מרי בר אבין משמיה דרב עמרם אמר רב נחמן אמר שמואל טעה ולא הזכיר של ראש חדש מחזירין אותו ודוקא בתפלת שחרית או בתפלת המנחה … להמשך קריאה

שבלי הלקט ק״ע

א דין הכרזת החזן ר"ח בליל הכנסתו למה נהגו לעשות כן. ב מה שנהגו בליל הכנסת ראש חדש בתפלת ערבית קודם תפלת לחש שהחזן מכריז ראש חדש והצבור עונין לששון ולשמחה לא משום קידוש החודש נהגו כך שהרי אין קידוש החודש אלא ביום אלא כדי שיהא אדם זכור להתפלל יעלה ויבוא ועוד מפני הנשים להיות … להמשך קריאה

שבלי הלקט קס״ט

א דין למה נהגו הנשים שלא לעשות מלאכה בראש חדש. ב מה שנהגו הנשים שלא לעשות מלאכה בראש חדש מפורש הטעם בברייתא דר' אליעזר כשאמר אהרן פרקו נזמי הזהב אשר באזני נשיכם וגו' שמעו הנשים ולא רצו ליתן נזמיהם אלא אמרו להם אתם רוצים לעשות פסל ומסכה שאין בו כח להציל ונתן הקב"ה שכרן של … להמשך קריאה

שבלי הלקט קס״ח

א דין ראש חדש למה קובעין אותו שני ימים. ב ומה שאנו עושין ראש חדש שני ימים. ג מצאתי בשם רבינו שלמה זצ"ל לפי שיום שלשים ראוי לעולם ליעשות ראש חודש שאע"פ שעשינוהו מן הישן על ידי חצי היום של חודש העבר שצרפנו על כ"ט יום וחצי של עצמו מ"מ חציו מן החודש היא ודרך … להמשך קריאה

שבלי הלקט קס״ז

א הערוגה הרביעית ענין ראש חודש ב דין ברכת לבנה. ג אמר רב אחא ב"ר חנינא אמר ר' יוסי אמר ר' יוחנן כל המברך על החודש בזמנו כאילו מקבל פני שכינה כתיב הכא זה אלי ואנוהו וכתיב התם החודש הזה לכם. תנא דבי ר' ישמעאל אילמלי לא זכו ישראל אלא להקביל פני אביהם שבשמים בכל … להמשך קריאה

שבלי הלקט קס״ו

א דין המברך על הדבר כסבור לאכלו ונפל מידו ושאסור לברך ברכה שאינה צריכה כשם שאסור ליהנות מן העולם בלא ברכה. ב מצאתי לרבינו נסים שכתב במגילת סתרים שהמברך על הכוס ונשפך מידו אותו הכוס ובא לשתות כוס אחר שחוזר ומברך פעם שניה וה"ה לכל דבר והראיה על זאת בירושלמי דכיצד מברכין ר' זריקא אמר … להמשך קריאה

שבלי הלקט קס״ה

א דין ברכות בפתיחתן וחתימתן והמברך על היין וסבור לברך על השכר ודומה. ב וכל ברכה וברכה צריכה בפתיחתה הזכרה ומלכות דאמר רב כל ברכה שאין בה הזכרת השם אינה ברכה ור' יוחנן אמר כל ברכה שאין בה מלכות אינה ברכה. וקי"ל רב ור' יוחנן הלכה כר' יוחנן ובברכות פוק חזי מה עמא דבר והני … להמשך קריאה

שבלי הלקט קס״ד

א דין ברכות שמברכין על הריח. ב תנו רבנן מנין שמברכין על הריח שנאמר כל הנשמה תהלל יה אי זהו דבר שהנשמה נהנית ממנו ואין הגוף נהנה ממנו הוי אומר זה הריח. וברכות הריח הם חמש ברכות אפרסמין והדס וקינמון וכל שאר מיני בשמים שהן מין אילן וחילפא דימא הוא רוזמרינו. ג ורבינו שלמה זצ"ל … להמשך קריאה

שבלי הלקט קס״ג

א דין דברים שאין גדוליהן מן הארץ ואין להם שורש בארץ מה מברכין עליהן או דברים שגדוליהם מן הארץ והוא אוכל אותן שלא כדרך אכילתן או אוכל מהן מה שאין דרכו לאכול כגון קנוקנות ועלין. ב וכל דבר שאין גדוליו מן הארץ כגון בשר בהמה חיה ועוף ודגים וחלב וגבינה וכגון המים והמלח והזומית על … להמשך קריאה

שבלי הלקט קס״ב

א דין פירות האדמה בברכה כגון ירק וקטניות והדומה להן ותערובות קמח וקטניות או שאר ירקות איזהו עיקר לברכה וכן תערובת זנגביל בדבש או זנגביל לח בפני עצמו וכמיהן ופטריות. ב וכל מיני ירק וקטנית ששלקן מברך עליהן אי נמי על מימיהן בורא פרי האדמה דקי"ל מיא דכולהו שלאקי ככולהו שלאקי ואפי' ירקות שדרכן ליאכל … להמשך קריאה

שבלי הלקט קס״א

א דין מי שיש לו לברך ברכה מעין שלש על מיני מזונות ועל פירות האילן ועל היין אם יכול לפוטרן בברכה אחת או לברך עליהן על כל אחד ואחד בפני עצמו ודין פירות אם יש להם דין זימון. ב אמר ליה אביי לרב דימי ברכה אחת מעין שלש מאי היא אמר ליה דחמשת המינין מברך … להמשך קריאה

שבלי הלקט ק״ס

א דין פירות האילן בברכה לפניהן ולאחריהן. ב ופירות האילן יברך עליהם בורא פרי העץ דתנן על פירות האילן הוא אומר בורא פרי העץ חוץ מן היין שעל היין הוא אומר בורא פרי הגפן ומה הן סימני אילן שמברכין על פירותיו בורא פרי העץ אמור רבנן כל היכא דכי שקלת לפירא הדר מפיק פירא אחרינא … להמשך קריאה

שבלי הלקט קנ״ט

א דין חמשת המינין בברכה לפניהם ולאחריהם. ב וחמשת המינין שנאפין או מתבשלין שלא כעין לחם אין מברכין עליהן המוציא ולא שלש ברכות אלא מברכין עליהן בורא מיני מזונות ולאחריהן ברכה אחת מעין שלש ואפי' אפה ובשל חמשת המינין עם שאר דברים בטלין הן לגבי חמשת המינין והוו חמשת המינין עיקר ושאר הדברים טפילה ומברך … להמשך קריאה

דילוג לתוכן