א [קח] הוז"ל א' בזוהר לח (סב א) דאין מועיל תשובה והיינו כי טיפי זרע נמשך מהמוח ופגם בטיפי מוחו. והתשובה הוא בלב כמ"ש ולבבו יבין ושב ולכך א"א לתקן על ידה החכמה שהוא למעלה ממנה. רק צריך תורה שהוא נובלות חכמה שלמעלה כמ"ש בבר"ר (פר' יז) והיא ג"כ במוח [ונקרא יש כנודע בגימ' קרי. … להמשך קריאה
א [קז] תיקון למקרה הוא הטבילה כי ע"י ז"ל מגיע עונש המבול כמ"ש בנדה (יג:) ומקבל ע"ע ג"כ דוגמת מבול כרגע ותיכף יוצא כי הש"י א' לא אוסיף וגו' כי יצר וגו' מנעוריו ר"ל עוד טרם ידע הנער כו' ובלא דעתו היצ"ר מתגבר וכן בשינתו [זה נקרא בלא דעתו וכמ"ש גם בלא דעת נפש לא … להמשך קריאה
א [קו] אין אדם עומד על ד"ת אא"כ נכשל (גיטין מג.) והמכשלה דד"ת מביאה לידי קרי ר"ל כמ"ש במק"א ע"פ כי מן המים משיתהו כמש"ל אות ע"ו מענין דור המבול וכמ"ש (ברכות יד.) ושבע ילין בל יפקד רע המשביע עצמו מד"ת כו' ומינה להיפך. ואח"כ עי"ז חפץ ה' בידו יצלח כמש"ל ועומד על ד"ת כמ"ש … להמשך קריאה
א אות קה חסר הסבר על זכויות יוצרים צדקת הצדיקרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים … להמשך קריאה
א [קד] בכל אדם יש פסולת בתולדה מעטיו של נחש ערבוביא דטו"ר ומזה הוא מקרה לילה שע"ז א' לא תאונה אליך רעה ואז"ל בסנהדרין (קג.) חלומות רעים והרהורים רעים היינו כמשז"ל (ע"ז כ:) ע"ע ונשמרתם מכל דבר רע שלא כו' וזה נקרא חלומות רעים דמז"ל נקרא רע כמ"ש בנדה (יג:). ואח"כ א' ונגע וגו' ודרשו … להמשך קריאה
א אות קג חסר הסבר על זכויות יוצרים צדקת הצדיקרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל [email protected] האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים … להמשך קריאה
א [קב] מי שמתנהג אפי' בכל דברי הרשות וצרכי גופניים בקדושה ר"ל שכל מעשיו לש"ש ומכניס בהם עבדות ורצון הש"י כדרך שאז"ל (ביצה טז.) בהלל ושמאי זהו נקרא חסיד ר"ל שלאו דוקא מדקדק עפ"י שורת הדין. וזה נקרא בכל לבבך בשני יצריך כו' שצדיק הוא הכובש יצרו אבל זה מכניס קדושה גם בכל חמדות היצר … להמשך קריאה
א [קא] במעשה א"א לאדם שלא יצא מעט משורת הדין כמ"ש אין אדם צדיק וגו' וצדיק היינו הנזהר שלא יצא משורת הדין [וכנודע שבעולם העשי' רבוי הקליפות בכל המדרגות ואכ"מ] א"א במעשה רק במחשבה ורצון הלב שגומר בלבו שיתנהג כך ולא יחטא שם יוכל לרצות ולחשוק כך. כי באמת כשמגיע למחשבה ורצון שהוא למעלה בעולמות … להמשך קריאה
א [ק] תשובה היינו שמשיב אותו דבר אל הש"י ר"ל שמכיר שהכל פועל הש"י וכחו אפי' המחשבה טרם נוצרה בלבו של אדם כמשאז"ל (ב"ר פ' ט) נמצא הש"י נתן לו כח אז גם בהעבירה ועי"ז אחר התשובה הגמורה הוא זוכה שזדונות נעשין זכיות כי גם זה הי' רצון הש"י כך כמ"ש בשבת (פט:) אם יהי' … להמשך קריאה
א [צט] סימן לתשובה גמורה כשאינו זוכר כלל החטא כמ"ש בב"מ (נח:) שלא יאמר לבע"ת זכור כו' וכן הש"י אין מזכיר לבע"ת הגמור וממילא אינו זוכר. כי כל כחות האדם מהש"י מי שם פה וגו' וכן כחות המחשבה והזכירה ואם אין הש"י שופע לו ומזכיר לו אינו זוכר. ובתדב"א רבה פ"א שעתיד הקב"ה לומר איני … להמשך קריאה
א [צח] כל פסוק של ד"ת יש בו כח וחיות של אותו ענין שנאמר בו תדע בתפילין שנא' והי' לאות וגו' ולא נתפרש איזה פ' מד"ת צריך להיות לאות וההלכה לכתוב אותם הפרשיות שנא' בהם זה מסתמא אותה פ' שנאמר בה פסוק והי' לאות וגו' יש בה אותה ענין כח וסגולה שתהי' לאות. וכיו"ב ידוע … להמשך קריאה
א [צז] תיקון למז"ל הוא עסק התורה כמ"ש (קידושין ל:) בראתי יצה"ר בראתי תורה תבלין וא' בסוכה (נב.) הקב"ה קראו רע והיינו בעון דדור המבול דהיינו מז"ל [וא' בקידושין (יג.) דלא נגזר על דגים שבים. היינו ת"ח כמ"ש במק"א ע"פ ורדו בדגת הים] וכמ"ש בזוהר בראשית (נז א) ובר"פ כל היד דנקרא רע זה היצ"ר … להמשך קריאה
א [צו] מי שהוא שומר הברית ולא ראה קרי מימיו הוא נקרא יפה תואר בכתוב כענין יוסף יפה תואר וע"ז נאמר שקר החן והבל היופי כי מצינו ג"כ באומות עכו"ם שהיו נקיים מזה כמו עוג שפלט מדור המבול ובלא תיבה כלל ודאי לא הי' ניסא לשיקרא רק שלא הי' בן מבול דהיינו משחית זרע כמ"ש … להמשך קריאה
א [צה] בימי הנעורים רתיחת התאוה מתגברת ואז מרבה חטאים מצד היצ"ר ר"ל והם חטאת נעורים וזה הי' בדור המבול כמ"ש שם כי יצר וגו' מנעוריו. וג"כ מסגל טוב הרבה מצד היצ"ט וחשקות לד"ת וזה הי' דור המדבר כמ"ש וזכרתי לך חסד נעוריך והם עצמם אותם הנפשות כמ"ש בזוהר פנחס רט"ז סע"א ע"ש דהיו ראוים … להמשך קריאה
א [צד] פעמים משיג האדם הארה ועי"ז מגיע ליראה והוא פנים של זעם וכשמגיע על ידו לאהבה הוא פנים של רצון וע"י היראה שיש לו הוא מתקן הזעם שבפנים ומתהפך לרצון ובא אח"כ לאהבה. אבל אם מדחה אז מפניו ע"י הוללות ומחשבות אחרות אז אין נתקן ח"ו ואז הוא ונתתי פני באיש ההוא וגו' ר"ל. … להמשך קריאה
א [צג] תחלה הש"י מאיר לאדם והאדם אין רגיל בזה עדיין וקשה עליו לקבלו כיתד קבוע במקום נאמן שלא ימוט ומאבדו ואח"כ האדם נוהה אחריו ומבקשו והש"י אינו חוזר ופותח לו כטענת השיבנו כו' אם לא בקושי גדול כענין כשרציתי לא רצית עכשיו כו' (ברכות ז.) וזה ענין מ"ת הי' בכפיית הר כגיגית ואח"כ הדר … להמשך קריאה
א [צב] לפעמים נפתח לאדם מדרגות ואם הוא רק לפי שעה ואח"כ נעלם ממנו והוא חוזר לסורו להיות משוקע בתאות יש לו להתבונן ולדאג פן הוא ח"ו עד"ש בפ' חלק (סנהדרין קח:) בדור המבול שהטעימן מעין עוה"ב והרי א' בפ' הי' קורא שהעוה"ב אין בו שום הנאה וחמדה מעניני תאות עוה"ז רק נהנין מזיו השכינה … להמשך קריאה
א [צא] כל קניני האדם הוא מחלקי חיותו המתפשט בברואים כמ"ש בראשית בשביל ישראל כו' וא' המחדש בטובו בכל יום תמיד מע"ב ובכל יום החדוש הוא בשביל ישראל וכל חלק מן העולם שייך לנפש פרטי מישראל ר"ל שאור חיותו הוא המקיים אותם הנבראים. ממעשים הטובים מתקיימים ברואים הטובים והטהורים [וממחשבות ורצונות הם מלאכים ורוחניים] ומהרעים … להמשך קריאה
א [צ] התורה הוא מפת העולם כמ"ש בב"ר רפ"א במשל דדיפתראות ופינקסאות וכן ישראל [שהם ואורייתא חד כנודע כי אור הנפשות דישראל הוא עצמו אור התורה וכמ"ש דיש ס"ר אותיות לתורה] שבכל דור הם מפת העולם באותו דור כפי ההתחדשות שבנפשות מישראל בכל דור כן התחדשות העולם באותו זמן וכמ"ש ביבמות (סג.) אפי' ספינות כו' … להמשך קריאה
א [פט] דרשו רז"ל בחולין (פט.) ע"פ האומנם אלם וגו' אומנתו של אדם בעוה"ז ישום עצמו כאלם ופי' לשון אומנות דבר גדול שאין כל א' יכול לעשותה וכד"ש בירוש' שילהי סוכה באמונתם באומנתם אומנות גדולה כו' ואימת הוא אומנות רק כשצדק תדברון שלזה צריך אומנות גדול כאשר מדבר ומפסיק באמצע שעד פה הוא הדבור צדק … להמשך קריאה
א [פח] אין דרך שאין בו עקלקלות רק שבעיניו הוא ישר כמ"ש במשלי כ"א ב' כי ע"י התאות צריך לעקם דרכיו שהם פחתים שבינתים שאינו מישור כמ"ש בוי"ר (פ' יב) ע"פ יתהלך במישרים כי המתהלך במישרים כל העריות דומות עליו כמישור (יומא עה.) לולי כן א"א לילך במישרים ומי שבעיניו הוא ישר מה יעשה והלא … להמשך קריאה
א [פז] אין גזירה יוצאה מפי הקב"ה אלא בהסכמת צדיקי הדור [שהם בית דינו] כמ"ש באידרא רבא (קמב ב) סוד ה' ליראיו ועד דלא אסכימו לא נחתין דינין לעלמא. ואיך יהי' זה והלא הם אדרבא מתפללים בעדם רק שהוא בענין אחר הדומה לו כענין שהיה בדוד המע"ה בכבשה [וירמי' הי' בבני ענתות וגלות י' שבטים … להמשך קריאה
א [פו] כל מה שהוא מקנין האדם אשתו ובניו עבדו ואמתו שורו וחמורו אהלו וכספו וזהבו וכל אשר לו הכל הוא משורש נפשו כי גם כל הדצ"ח משורשים בנפש האדם ושורש חיותם ממנו כנודע. ומה שקנוי לו הוא ששורש חיותם ממנו וקנינים שהם הפקר וכל חיתו יער הוא מפני שעדיין לא תיקן כל שורש חיותו … להמשך קריאה
א [פה] כשאדם חושב בנפשו שעשה הרבה בעבודת ה' ידע שלא נגע בה כלום כמ"ש (קידושין מט:) סימן לגסות הרוח עניות דתורה כי אסטירא בלגינא קיש קריא משא"כ כיס מלא וכ"א בזוהר (ח"ג קצג ב) סימן דלא ידע כלום שבוחי ולאו דוקא שבוחי וגסות בפני הבריות רק גם בינו לבין עצמו ובלבו בלבד [כי עיקר … להמשך קריאה
א [פד] פעמים יש נספה בלא משפט היינו עד"ש יש צדיק אובד בצדקו ע"י צדקותו כמו הבל שהרגו קין בשביל שקבל ה' מנחתו ובודאי הי' הריגה זו ממשפט הש"י. והיינו כי לא רצה הש"י שיהי' בעולם נברא מזיק לנברא אחר וכך עשה אותו חסיד בתענית (כד.) שבקש על בתו שתשוב לעפרה שלא יכשלו בה בנ"א … להמשך קריאה
א [פג] כמו שיש בקניני העוה"ז פעמים שאדם מוצא מציאה הון רב או זוכה בגורל לאטע"ריע ומתעשר בלא שום יגיעה כך יש ג"כ בקניני עוה"ב [הגם שא' פ"ק דמגילה (ו.) לא יגעת ומצאת אל תאמין הא אסקי' שם ה"מ כו' אבל לאוקמי גירסא סייעתא מן שמיא ובוודאי לא קאי רק איגעת ולא מצאת לחוד שהרי … להמשך קריאה