צדקת הצדיק ק״ז

א

‏[קז] תיקון למקרה הוא הטבילה כי ע"י ז"ל מגיע עונש המבול כמ"ש בנדה (יג:) ומקבל ע"ע ג"כ ‏דוגמת מבול כרגע ותיכף יוצא כי הש"י א' לא אוסיף וגו' כי יצר וגו' מנעוריו ר"ל עוד טרם ידע הנער ‏כו' ובלא דעתו היצ"ר מתגבר וכן בשינתו [זה נקרא בלא דעתו וכמ"ש גם בלא דעת נפש לא טוב ‏ומצינו בשבת (קמט:) אין לא טוב אלא רע וזה נקרא רע. וא' בסוטה (ג.) אין אדם עובר עבירה אא"כ ‏נכנס בו רוח שטות והיינו אל אחר שא' בזוהר (ח"ב קג א) אסתרס ולא עביד פירין ופי' האריז"ל ‏שאין לו דעת כנודע. ולכך משרע"ה שהוא סוד הדעת תיקונו. ורצה לתקן זה כמש"ל אות צ"ו ומן ‏המים משיתיהו הוא בסוד המקוה]. והנה הוקשו אוהלים לנחלים בברכות (טז.) לכך גם ד"ת שהוא ‏מי הדעת מועיל כמו כן. וצריך לזה ד"ת בדחילו. שזה הוא היפך דאימה ויראה כמ"ש בברכות (כב ‏א) והוא דוגמת שא' בפ' חלק (סנהדרין קח:) בדור המבול ברותחין קלקלו ברותחין נידונו. ולכך עזרא תיקן ‏טב לה לב"ק כדי לעסוק בתורה באימה כדאי' שם והיינו שיתקן עצמו קודם והוא עד"ש ביומא (עב:) ‏תורה בטהרה ואמרי' עלה בקידושין (כט:) הא לן והא להו. וכשהתחילה תורה בבבל בטלוהו ‏לטבילותא דזה מקרי ריחים בצוארו שם בקידושין ובטול תורה שם בברכות והכל א' שזה ענין ‏תלמוד בבלי אע"פ שנקרא במחשכים בסנהדרין (כד.) והיינו כמ"ש במ"ק (כה.) שבבל גרמה לו לענין ‏הארת גלוי שכינה מ"מ א' שם בסנהדרין (שם) מאי בבל בלולה כו' כי עי"ז הוא רבוי תורה והכל ‏לטוב ואכ"מ להאריך עוד: ‏