עירין קדישין, ליקוטים

א מהרב הקדוש מו"ה אהרן זצ"ל מקארלין ב ויחלום לשון חולם דכשהנקודה היא על התיבה אזי הוא חולם וכשהנקודה היא תחת התיבה אזי היא חיריק. וזהו מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה פי' כשאיש הישראלי מחזיק את עצמו שהוא מוצב ארצה אזי מגיע השמימה וד"ל: ג מהרב הקדוש מו"ה אשר זצ"ל מסטאלין ד מה דאמרי אנשי … להמשך קריאה

עירין קדישין, מבן המחבר, יום הולדת מרן הקדוש

א יום הולדת מרן הקדוש זי"ע כ' חשוון ב ב"ה וב"ש נחלקו אלו אומרים נח לו לאדם שנברא משלא נברא ואלו אומרים נח לו שלא נברא משנברא: הפלוגתא שאלו אומרים שטוב יותר נשמה חדשה שלא היתה עדיין בעולם ואלו אומרים שיותר טוב נשמה ישנה שכבר היתה בעולם. ועתה הוא בגילגול, חהו פי' חכז"ל משנברא היינו … להמשך קריאה

עירין קדישין, מבן המחבר, ליל הלולא ג' חשוון

א ליל הלולא ג חשוון ב צריך ליתן תקון שיהיה תיקון לנשמות ישראל ולאותם שהם בעוה"ז. כי כשנשמת הצדיק יש לה עלייה. אז יש עלייה לנשמות כלל ישראל גם נמשך שפע לעוה"ז. היום הוא יא"צ של אבי זצ"ל והוא הנשר הגדול בעל כנפים והיום נגבה נשמתו ועל ידי זה נגבה נשמות ישראל ונמשך טוב גם … להמשך קריאה

עירין קדישין, מבן המחבר, ליל שמחת תורה

א מה שנוהגים לעשות מנהגים וגבאים חדשים בש"ת, הטעם כי מנהגי ישראל תורה והלומדי תורה עושים בש"ת סיום והתחלת התורה, ואותם שאינם יכולים ללמוד עושים מנהגים חדשים ומנהג ישראל תורה, ועל זה ג"כ אני אומר מנהג ישראל כי כמו כן שיעשו ביום זה סיום הנהגת שנה שעברה והתחלת מנהגי השנה החדשה וכמו כן ישראל ביום … להמשך קריאה

עירין קדישין, מבן המחבר, בערב יום כיפור

א אמר בשם הרב ר"ד על מאמר חז"ל כל הנביאים לא נתנבאו אלא לימות המשיח אבל לעוה"ב עין לא ראתה אלהים זולתך. ואמר החילוק שבין ימות המשיח לעוה"ב הוא שבת עם יוה"כ. בשבת מחויב להתענג בתענוגים גשמיים בקדושה ובטהרה כמו שיהיה לימות המשיח תענוג עוה"ז. וביוה"כ אין שום תענוג גשמי רק רוחני כמו בעולם הבא: … להמשך קריאה

עירין קדישין, מבן המחבר, שבת תשובה

א שובה ישראל עד ה' אלהיך כי כשלת בעונך. ואיתא גדולה תשובה שמגעת עד כסא הכבוד. והענין הוא כי איתא בגמרא ובו תדבק והאיך אפשר לידבק בהקב"ה והלא אש אוכלה הוא אלא הדבק במדותיו מה הוא רחום כו'. ובאמת איך שייך מדות לגבי השם יתברך הלא הוא יתברך הוא גבוה למעלה מכל המדות. אך אני … להמשך קריאה

עירין קדישין, מבן המחבר, ליל א דראש השנה

א בשעת תפילת ערבית נאבד המפתח מהארגז הקוויטלך ואמר בר"ה יותר טוב שיהיה סגור כדכתיב (תהלים פא) בכסא ליום חגינו, כי לפני השי"ת אין דבר נסתר ולא איכפת שהכל גלוי לפניו כי לפניו הכל טוב, רק ע"י ההסתר צריך להיות מפני המקטרגים ומפניהם ביכולת להסתיר ע"כ יותר טוב כשאין מפתח, וסיפר לו אחד פי' המגיד … להמשך קריאה

עירין קדישין, מבן המחבר, אחר זכור ברית

א אחר זכור ברית ב אמר על איזה ענין המשכת טובה בזה"ל נראה איך יכתוב הקב"ה בראש השנה הבע"ל. ושאל אותו אחד איך עוזבים הכל עליו הלא כל פעולת מרדכי ואסתר היה שהפכו גזירתו יתברך רק ברצון הצדיקים, והשיב במקום פקוח והצלות נפשות ההכרח להפוך גזירתו, אמנם באמת הקב"ה כותב לטובה אך הדבר צריך שמירה … להמשך קריאה

עירין קדישין, מבן המחבר, אחרי סליחות של יום ראשון

א מה זה שאיתא בגמרא שבימי חזקיה תמה זכות אבות הלא כתיב (שמות לד) נוצר חסד לאלפים אלפי שנין לא יהיה אפילו אלף דורות, או קודם שקבלו ישראל את התורה קודם הנסים הגדולים המפורסמים אז היו בני ישראל נצרכים לזכות אבות. אבל אחר קבלת התורה והנסים שנתפרסם בעולם שבני ישראל המה של הקב"ה והקב"ה הוא … להמשך קריאה

עירין קדישין, מבן המחבר, כי תבוא

א והיה כי תבוא אל הארץ וגו' ולקחת מראשית כל פרי האדמה. פירוש רש"י מראשית ולא כל ראשית. הנה כתוב (משלי ט) חצבה עמודיה שבעה, זהו השבע מדות כמו שאמר דוד המלך ע"ה (דבה"י א' כט) לך ה' הגדולה וגו' וזהו ז' ימי הבנין כי כל הז' מדות צריכים להעלותן למקורם. היינו המדות הנכללים בחסד … להמשך קריאה

עירין קדישין, מבן המחבר, פנחס

א פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן השיב את חמתי מעל בני ישראל לכן אמור הנני נותן לו את בריתי שלום, כתוב (משלי טז) חמת מלך מלאכי מות ואיש חכם יכפרנה. הנה יש ביטול דינים והמתקת דינים. ביטול דינים הוא כשבא על אדם ח"ו יסורים וצועק להשי"ת על יסורים שלו שכואב לו מאוד. והשם יתברך … להמשך קריאה

עירין קדישין, מבן המחבר, זאת חנוכה

א מי זאת עולה. זאת במי עולה. כי עכשיו כתיב (ישעיה נ) ובפשעכם שולחה אמכם ועל ידי מי היינו עולם התשובה כשישראל עושים תשובה באמת ומוסרים את כל מדותיהם וכליהם להקב"ה. כדכתיב (דבה"י א כט) לך ה' הגדולה וגי' לכל לראש. ומכניעים את עצמה ומסתכלים בשפלות עצמה ובגדלות הבורא ב"ה. כדכתיב (ישעיה מ) שאו מרום … להמשך קריאה

עירין קדישין, מבן המחבר, וישלח

א וישלח יעקב מלאכים לפניו אל עשו אחיו ארצה שעיר. כתוב (תהלים טז) שויתי ה' לנגדי תמיד כי צריך האדם להכניס שם הרחמים בהנגד. וצריך האדם לקבל יסורים באהבה, והנה כשאדם עומד במדת החסד צריך לכוללן במדת הדין ויקיים אשרי אדם מפחד תמיד. וזהו ה' כשעומד במדת ה' צריך לכללו בהנגד. וכשעומד במדת הדין צריך … להמשך קריאה

עירין קדישין, מבן המחבר, חיי שרה

א הילל אומר אם אני כאן הכל כאן. אני נקרא ג"כ יראה כשאדם יש לו יראה יש לו הכל. ואם איני כאן מי כאן מי נקרא תשובה שצריך אדם על כל פנים להחזיר את עצמו לשורשו למקור עליון. העיקר הוא האדם יהי' כלי לקבל ומוחין באין ממילא. וזהו (שמות כ) בכל מקום אשר אזכיר את … להמשך קריאה

עירין קדישין, מבן המחבר, וירא

א וירא אליו ה' באלוני ממרא והוא יושב פתח האוהל כחום היום וירא והנה שלשה אנשים נצבים עליו וירא וירץ לקראתם. כתיב (תהלים לז) בטח בה' ועשה טוב שכון ארץ וראה אמונה. אני אומר האדם צריך להיות סור מרע אומר אני לסור מכל המדות רעות ומכל רע. אך מקודם צריך להיות שכון ארץ וראה אמונה … להמשך קריאה

עירין קדישין, מבן המחבר, לך לך

א ויאמר ה' אל אברם לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך. כתוב (בראשית טו) והאמין בה' ויחשביה לו צדקה אני אומר כי אמונה הוא למעלה מהשגה כי מה שאדם משיג בשכלו זהו רואה בעיניו. ואמונה הוא דבר שא"א לאדם להשיג בהשכל יכול על ידי אמונה לדבק בהדבר. וזה והאמין בה' ויחשביה … להמשך קריאה

עירין קדישין, ליקוטים מהמחבר ח׳

א לקוטים יקרים. ב אמרות טהורות. שבעתים מזוקקות. מפנינים יקרות. דברים אחדים מאמרי נועם. של אדומו"ר הרב הקדוש והטהור המפורסם בכל קצוי ארץ. ואיים רחוקים. בוצינא עילאה רבא ויקירא. אור העולם מופת הדור והדרו: ראש גולת אריאל. חוטר מגזע אבני שיש טהור. כקש"ת מרנא אברהם יעקב זצוקלה"ה בן רבינו המחבר אשר האיר לישראל בקדושתו בק"ק … להמשך קריאה

עירין קדישין, ליקוטים מהמחבר ז׳

א אף שנדפס זאת במקומו אך מצאנו הנוסחא היותר מפורשת לא נמנע הטוב מבעליו: ב וירא משה כי קרן עור פניו ויתן על פניו מסוה כי אין נקרא אדם השלם אך כאשר מתקן מקודם כל רמ"ח איבריו. ולזה אברהם אבינו ע"ה מקודם היה נקרא שמו אברם בגימטריא רמ"ג אך כאשר תיקן כל רמ"ח איבריו ניתוסף … להמשך קריאה

עירין קדישין, ליקוטים מהמחבר ו׳

א סיפר מכמה צדיקים שסבלו עניות בעולם. קשה לי תמיד ואינו מבין למה הצדיקים צריכים להיות מקבלין. אדרבה כיון שהם משפיעים לעונם צריכים הם לקבל מן המקור ואח"כ ישפיעו לעולם ולא יצרכו לקבל מן העולם. אך הטעם לזה הוא ענין אחד עם גלות השכינה. כי זאת המדה נקראת כנ"י היא הנותנת חיות ושפע לכל העולמות … להמשך קריאה

עירין קדישין, ליקוטים מהמחבר ה׳

א סיפר בשם המגיד ז"ל שאמר בזה"ל כיצד מרקדין לפני הכלה. כשהשפע באה משפילין הרגלים למטה וכשנסתלק השפע מגביהין הרגלים למעלה עכ"ל המגיד ז"ל. כתוב (בראשית לג) ויעקב נסע סוכותה ויבן לו בית ולמקנהו עשה סוכות כי כאשר הצדיק הוא בשלימות מדריגתו נכון שיעסוק בכל עניני עוה"ז בכדי לקשר אותם להשי"ת. אבל כשאין הצדיק בשלימות … להמשך קריאה

עירין קדישין, ליקוטים מהמחבר ד׳

א סיפר אשר בין תלמידי המגיד הגדול ז"ל היה וויכח על תורה שאמר המגיד ז"ל, זה אומר כך אמר המגיד וזה אומר כך אמר המגיד. והשיב להם המגיד ז"ל אלו ואלו דברי אלקים חיים. כי הדיבורים שאמרתי כולל דברי כולם ע"כ דברי המגיד ז"ל. ואמר הוא ז"ל כי יש שבעין אנפין לאורייתא. ובאמת נמשכת התורה … להמשך קריאה

עירין קדישין, ליקוטים מהמחבר ג׳

א בימים ההם חלה חזקיהו למות ויבוא אליו ישעיהו בו אמוץ הנביא ויאמר כה אמר ה' צבאות צו לביתך כי מת אתה וגו' (ישעיה לח) ואיתא בגמרא אמר ליה, בן אמוץ כלה נביאתך וצא כך מקובלני מבית אבי אבא אפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם אל ימנע את עצמו מן הרחמים. פי' רש"י … להמשך קריאה

עירין קדישין, ליקוטים מהמחבר ב׳

א וזאת אמר אדמו"ר בזאת חנוכה על ברית מילה בעיר באריסעב): ב איזהו שוטה המאבד מה שנותנים לו. אמר בשם המגיד הגדול איזה שוטה המאבד כח מ"ה שיש לו. כי יש אצל כל אחד ואחד מישראל בחי' מ"ה וכשאדם אינו הולך בדרכי השם אזי ח"ו מאבד כח מ"ה שנותנים לו ונעשה אצל עצמו בחי' יש … להמשך קריאה

עירין קדישין, ליקוטים מהמחבר א׳

א חשבתי דרכי ואשיבה רגלי אל עדותיך (תהלים קיט). בדורות הללו קשה להיות תיקון לנשמות על ידי תו"ת כי מחמת שהנשמות שבדורות הללו הם בחי' רגלים שרוצים לקרב עצמם על ידי תו"ת אינו בטוח בעצמו ונופל עליו פנויות ח"ו. וגם להצדיק קשה להעלותם על ידי תו"ת כ"א ע"י גשמיות ועניני עוה"ז, וזהו חשבתי דרכי עניני … להמשך קריאה

עירין קדישין, שמיני עצרת

א מפני מה אומרים בכל ז' ימי סוכות בהאושפיזין אברהם וכו' יוסף דוד. ובשמ"ע אומרים במי שבירך. מי שבירך אבותינו אברהם וכו' דוד ושלמה ואין מזכירין את יוסף. הענין כי יוסף הוא בחי' משפיע ומדת משפיע הוא משפיע לכל אפילו למצרים כדכתיב ויוסף הוא המשביר וגו' לכל עם הארץ. והנה בכל ימי הסוכות מקריבין ע' … להמשך קריאה

עירין קדישין, וזאת הברכה

א מתחת זרועות עולם. זרועות עולם הם האבות שנקראים זרועות. כי כמו שהאדם מפרנס עצמו על ידי מעשה ידיו כך כל העולמות מתפרנסין בזכות האבות ע"כ נקראים זרועות. אך יש נשמה שעושה בעצמה צינור שפע לעולם ואינה צריכה לזכות אבות אדרבא הוא משפעת ונעשית ג"כ זרוע לעולם. וזהו גדול הנהנה מיגיע כפיו ואינו צריך לזכות … להמשך קריאה

דילוג לתוכן