א בשבת שמברכין ר"ח אלול שנת תר"ז שאל מה ענין אשר נקראים ימים הללו ימים נוראים. ופתח ואמר הענין הוא כך כי בסוכות הוא יחוד האמיתי ובא חיות חדשות לעולם. וכתוב וישן מפני חדש תוציאו שמקודם שמקבלין החיות החדש' צריכין לבא ליראה גדולה. שיצא החיות הישנה ויתבטל לגמרי בשורשו מחמת גודל היראה והפחד מפני הבורא … להמשך קריאה
א האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי. הנה ידוע למי שיודע וכן הוא האמת כי כתיב (משלי יג) צדיק אוכל לשובע נפשו כי נשמות עמו ישראל חציבות מתחת כסא כבודו יתברך הגבוהה והרמה הרבה יותר מהמלאכים ושרפים ואופנים וחיות הקודש, שהם בסוד עומדים תמיד במעלה ולא בסוד מהלך. ועל כן נקראים בשם עומדים. אבל … להמשך קריאה
א אתם נצבים היום כלכם לפני ה' אלהיכם. אימתי יהיה לכם מעמד ומצב בעולם כשתהיו לפני ה' אלהיכם. היינו כשתהיו דביקים בהקב"ה כמו שנאמר בהקב"ה חיים כולכם היום. יהיה לכם החיות האמיתי: ב או יאמר אתם נצבים, כי כאשר שפע הנביאה באה מלמעלה אל הנביאים אין ביכולתו להשאר על עומדו. מחמת שלא היה יכול לסבול … להמשך קריאה
א והיה אם שכוח תשכח. דהיינו כאשר תפול במרה שחורה ותשכח במדת השמחה כפי' והיה אם שכוח תשכח את ה' וגו' כי עוז וחדוה במקומו גם על ידי מרה שחורה תנתק מדביקות הבורא ב"ה. והיה אם שכוח כאשר תאבד מדת השמחה עי"ז תשכח את ה' אלהיך: ב באופן אחר והיה אם שכוח תשכח היינו כאשר … להמשך קריאה
א כי תבנה בית חדש ועשית מעקה לגגיך. כתיב (משלי כד) בחכמה יבנה בית. וזהו כי תבנה בית חדש כשמתחדש כח החכמה בבחי' מוחין חדשים להצדיקים כפי ערכם ולאנשים פשוטי' כפי ערכם. מצוה לנו התורה הקדושה ועשית מעקה לגגיך, מעקה היא שמורה להגג. כן צריך להקדים יראת ה' להחכמה והמוחין. בכדי שיהיה לו לשמורה שלא … להמשך קריאה
א עשר תעשר בשביל שתתעשר. פי' כי יש עשר ספירות. וספירה עשירית היא בחי' מלכות. וצריך כל אחד לתקן כל הי' ספירות. וכל ספירה כלולה מעשר. וכשהיא לבדה היא נקרא בחי' נקודה. וכשהיא כלולה מכל הי' ספירות היא בבחי' פרצוף. ע"כ כתוב עשר היינו שיקבל האדם על עצמו עומ"ש באמת באופן שיאור בה כל הי"ס … להמשך קריאה
א מפני מה חרב בית המקדש בג' השבועות וכל המאורעות והגליות היו בג' השבועות, כי כשברא הקב"ה את העולם ברא כ"ח עתים י"ד לרעה וי"ד לטובה וכתוב (בראשית ח) קיץ וחורף יום ולילה לא ישבותו. יום הוא בחי' אור ולילה הוא בחי' חושך מפני מה לילה הוא בחי' חושך לפי שאז שלטו הקליפות. וקיץ הוא … להמשך קריאה
א שמעתי מפיו הקדוש ששאל למה קורין אותו שבת שבת חזון. ואמר כי בשבת זה יכולים לראות מה יהיה בעולם, וענין נביאה היא כשהנביאים רואים ח"ו דבר מה על ישראל רואים את הדבר כשכבר בא אל המידות כמו דאיתא בזוה"ק אית דמסתכלין בידין ואית דמסתכלין ברגלין וזה ענין המדות. ולכך אינם יכולים להמתיק הדבר עוד … להמשך קריאה
א כל נדר וכל שבועת איסר לענות נפש אשה יקימנה ואשה יפירנה וגו'. הנה ידוע כי הכלל הגדול והעיקר בעבודת השי"ת הן בתורה ותפלה ומעשה המצות שבכל דרכיך דעהו. שכל מה שאדם מרבה להטיב ללכת בדרכי עבודת השי"ת רק באופן ובתנאי בזיכוך חומרו וגופו מתאותיו והנאותיו הגשמיות בלתי להשי"ת לבדו ושלא לדרוש עצמותו והנאתו. אזי … להמשך קריאה
א ויקח קרח. פירש"י ז"ל שלקח עצמו לצד אחד להיות נחלק מתוך העדה לעורר על הכהונה. וכן איתא במדרש ויקח קרח שלקח מקח רע לעצמו. הנה ידוע למי שיודע וכן הוא האמת שרצון הבורא יתברך היה בבריאת העולם להטיב להנבראים בתכלית הטוב הגמור ושיכירו אורו וטובו וחסדו הגדול וכן היא מבואר במדרש בראשית ברא אלקים … להמשך קריאה
א שלח לך אנשים ויתורו את ארץ כנען אשר אני נותן לבני ישראל. הנה אף שדרך בזה הדרך כמה פעמים אך ששינה את טעמו ויצא לדון בדבר החדש בפסוקים חדשים ובפרט שפרשה זאת יפה נדרשת. פתח ואמר הנה כתוב (איוב כח) אלקים הבין דרכה שזה הפסוק יפה נדרש מרישא לסיפא ומסיפא לרישא, שפשטו נדרש מרישא … להמשך קריאה
א וידבר ה' אל משה וגו', בהעלותך את הנרות אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות. הנה ידוע וכ"ה האמת שהמנורה מרמז על השי"ת כי שם הוי"ה סתם הוא מ"ה והוא מאיר לכל העולמות הנאצלים והנבראים והיצורים והנעלמים, והנה ידוע כי אצלו יתברך כתוב (דבה"י א' כ"ט) לך ה' הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד כל … להמשך קריאה
א פתח ואמר, העולם אומרים לכן נקרא יום הזה יום המיוחס כי יוה"כ חל ביום זה לפי הקביעות, אמנם מה יתרץ בזה אם הגדול במעלה הוא קרוב אליו אם הוא בעצמו אינו כלום הלא גם אני מיוחס. בכל מקום העיקר היא יחוס עצמו, והמשל בזה מלך אחד צוה לבנות לו פלטרין יפה ומהודר מאוד עד … להמשך קריאה
א שאו את ראש בני ישראל למשפחותם לבית אבותם וגו'. הנה ידוע למי שיודע וכן הוא האמת כי האדם בעבודתו יתברך בזיכוך חומרו וגופו מתאוותיו הגשמיות והעביות יכול להגיע למעלות ומדריגות יותר מהמלאכים ושרפים ואופנים וחיות. כי נשמות עמו ישראל נחצבות מתחת כסא כבודו יתברן. וזה ידוע כי אצל הכסא כבוד כתיב (יחזקאל א') פני … להמשך קריאה
א פתח ואמר אם בחוקותי תלכו ועשיתם אותם ונתתי גשמיכם בעתם וגו'. כתיב (משלי ג) בכל דרכיך דעהו והוא יישר אורחותיך, כי זה ידוע למי שיודע וכן הוא האמת כי דרך משמעותו דרך הכבושה לרבים. בסוד דרך הרבים שהכל דורסים והולכים בה. ואורח משמעיתו נתיב ושביל שאין הרבים כובשין והולכין בה רק יחידים שיודעים אותה … להמשך קריאה
א ואהבת לרעך כמוך אני ה'. משל לשני אוהבים שהיה נפשם קשורה באהבה מאוד והיו רחוקים זה מזה. והגיע עילה על אחד מהם ונגמר דינו ליהרג והוכרז שכל המדינה יבואו לראות דין האיש הזה. ובא האוהב הזה ג"כ לשם.וכראותו כי כן צעק בקול גדול הניחוהו. אני הוא שעשיתיו העול הזה ולא חבירי, והגיע הדין למלך … להמשך קריאה
א אדם כי יקריב מכם קרבן לה'. איתא בספרים מכ"ם ר"ת מדה מגד מדה. ולכן דורות הראשונים היו מתענים ומסגפים א"ע לפי שהיה בעולם תענוגים ושמחה והיה להם רתיחת הדמים. ע"כ היה צריך להיות מדה כנגד מדה להתענות ולסגף א"ע. אבל בדורות הללו אין צריך להיות רק זבחי אלהים רוח נשברה. כי הדורות חלשים מאוד … להמשך קריאה
א משנכנס אדר מרבים בשמחה. כי שמחה יש בעולם. ודייק מלשון מרבים בשמחה ולא קאמר צריך להיות שמח. אלא מסתמא ששמחה יש בעולם רק שצריך להרבות בה. כמו שאמרו חכז"ל (ברכות סד) ת"ח מרבים שלום בעולם כי השמחה והשלום נבראו בעולם מכבר. וז"פ מרבין, בשמחה כי כשאין ישראל זוכין ח"ו אזי מתפשט השמחה לישמעאלים כמו … להמשך קריאה
א ויכל משה מדבר אתם ויתן על פניו מסוה. כי משה היה עניו מאד מכל האדם ומשה היה כלול מג' אבות הקדושים. והיה משה נותן פגם בעצמו. היינו שלאברהם נחסר תחלה אות ה' משמו והיה שמו אברם. וליצחק נולד לו זיווגו כשהיה בן מ' שנה. וליעקב לא היה בירידתו למצרים רק ס"ו נפש. כי יוסף … להמשך קריאה
א אתה תצוה את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך. הנה כתוב (קהלת ה) כי האלהים בשמים ואתה על הארץ וגו'. ולהבין זאת מלא כל הארץ כבודו. ולית אתר פנוי מיניה. אך הענין יובן ע"פ מאמרם ז"ל הקב"ה מדקדק עם הצדיקים כחוט השערה וכן בכל העולמות עליונים כתוב (איוב טו) הן שמים לא זכו … להמשך קריאה
א יודע היה בצלאל לצרף אותיות שנבראו בהם שמים וארץ. כי משברא הקב"ה את העולם ברא אותו על מנת שיהיה כל העולם משכן ומקדש להקב"ה כמו מלאכים ושרפים בעולמות עליונים מרכבה לשכינה כך יהיה כל העולם כולו. אך לא היה העולם ראוי לזה ונלקח זה הכח מן העולם. ובצלאל היה אז חכם האמיתי והיה יכול … להמשך קריאה
א ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם. ותרגומו ואילין דיניא די תסדר קדמהון. כתוב (תהלים פד) כי שמש ומגן ה' אלהים. כמו שאי אפשר להסתכל בשמש רק דרך המגן כן אי אפשר לקבל הארת שם ה' שהוא חסד ורחמים רק ע"י צימצום שהיא ה' אלהים. וע"כ היתה בריאת עולם משני שמות ה' אלהים להורות על זה … להמשך קריאה
א ה' ילחם לכם ואתם תחרישון. מפני מה צריך לשתוק בזה הזמן שהיום יומא דדינא כמו בר"ה שנאמר בו (איוב ב) ויבואו בני אלהים להתיצב וגו' כי בזה הזמן נתעורר ג"כ לקטרג הללו וכו'. ובר"ה מחוייבים לצעוק דווקא ובקול שופר והיום צריך לשתוק. דהנה הכלל בזה שהעולם מתנהג ע"פ המדות ובכל מדה ומדה יש בה … להמשך קריאה
א קדש לי בכור וגו'. בכור הוא המחשבה הראשונה בקומו בבקר לקדש אותה לה'. הן של אהבה לאהבת ה' והן של שאר מדות. וזה לעומת זה כשנפל המחשבה עם המדות של סט"א נקרא בכור מצרים. והעצה לקשר המחשבה לשורשו שיהיה בלתי לה' לבדו היא בעטיפת ציצית. כי ציצית עולין ל"ב חוטין והוא השם אשר הכה … להמשך קריאה
א ויהי מקץ שנתיים ימים ופרעה חולם. ותרגומו והוה מסוף דהנה יש קץ הימים וקץ הימין כדאיתא (בדניאל יב) ואתה לך ותנוח ותעמוד לגורלך לקץ הימין. דהנה יש יראה תתאה ויראה עלאה, יראה תתאה נקרא יראת העונש. דהנה בן חכם אשר עיני שכל לו ויודע ומכיר מי אביו ממילא מפחד ממנו. אבל אם הוא נבער … להמשך קריאה
א וישב יעקב בארץ מגורי אביו. כי אנחנו אומרים קודם תפלת שמ"ע אדוני שפתי. תפתח ולכאורה יפלא הלא מקודם אנחנו אומרים שירות ותשבחות בפסד"ז וגם אח"כ בתפלה יוצר אור ואין אנו מבקשין אדני שפתי וכו' רק בתפלת שמ"ע אומרים זה ולמה היא כך. אך האמת היא כי ענין התפלה הוא כנגד ד' עולמות אבי"ע מלמעה … להמשך קריאה