א בס"ד לסיום הש"ס ב הנה התחלת הש"ס ברכות במצות קריאת שמע ותפלה וברכות שהוא הדבור לנוכח השם יתברך וההכרה הברורה באמיתות השם יתברך, הוא כטעם ראתה שפחה על הים וכו' (מכילתא וזוה"ק בשלח) שבהתחלה שמתחיל איש היהודי ליקרב לדברי תורה השם יתברך פותח לו אור גדול, וכמה שכתוב (שבת פ"ח:) ומאחר שבדבור ראשון יצתה … להמשך קריאה
א ענין שמשון. אמרו חז"ל (ב"ר פצ"ח) שחשב יעקב שהוא משיח, כי אמו הצללפוני כדאיתא בבבא בתרא (צ"א.) היא משבט יהודה [מבני חור שממנו השתלשלות בית דוד גם כן מבצלאל כמו שאמרו ז"ל (שמו"ר פ"מ) כמפורש בדברי הימים וכן המשיח יהיה אביו מיהודה ואמו מדן והוא להיפך, כי ענין יהודה ודן שהם ראש וסוף השבטים … להמשך קריאה
א להבין ענין ב' אדרי"ן, וידוע די"ב חודש נגד י"ב שבטים כמה שכתוב בב"ר [פרשת ויחי] ובשכבר הימים חשבתי הסברא דאדר נגד יוסף שנעשה לב' שבטים ופעמים נמנה א' פעמים ב' והארכתי במילי דאגדתא בזה ואחר כך מצאתי כן בספר קדושת לוי וכיונתי לדעת קדושים, ואולם כפי קבלתי סדרן של ו' עמקים שבספר יצירה שבהם … להמשך קריאה
א ענין חנוכה שהוא מהנסים שלא ניתנה לכתוב, אולי רצה לומר שלכן אין מסכת חנוכה במשניות כנודע, כי הכתב הוא מה שגלוי לכל ואין צריך מסורת מאדם וכמה שכתוב בקדושין (ס"ו.) תורה כתובה ומונחת, וכן כל הנסים גלויים גם לכל העמים מה שאין כן חנוכה אין עושין זכר לנס רק מה שמצאו שמן במקדש להדליק, … להמשך קריאה
א ענין יוהכ"פ כי ביום הזה יכפר וגו' דפירושו קינוח כדפירוש רש על לשון כיפור, וכן לטהר אתכם וגו' לשון טהרה גם כן רצה לומר הדחה וקינוח מכל לכלוך כי כך נמשלו כל חטאי ישראל שאינו קלקול בעצם רק ככתם הנופל על הבגד כמה שכתוב נכתם עונך וכמו שאמרו ז"ל בסנהדרין (מ"ד.) משל לאסא דקאי … להמשך קריאה
א ענין ב' ימים דראש השנה קדושה אחת, (כמה שכתוב ביצה ד':) דקדושת ראש השנה כמה שכתוב זה היום תחלת מעשיך זכרון וגו' ובכל יום מתעורר פעולה שנעשה כבר באותו יום כמו בכל מועדות, והנה בכולם יש טובה לאדם גאולה ותורה ושמחה ולכך נקראים יום טוב, אבל הבריאה דקיש לומר (עירובין י"ג:) נוח שלא נברא … להמשך קריאה
א ענין ג' סעודות דשבת, עיקר השבת היא סעודת היום דעתיקא קדישא כידוע בזוהר בשלח וספרא דצנעותא על מה תצעק אלי דבעתיקא תליא, דלשם אין מגיע השתדלות בני אדם כלל, וכן שבת הוא שבות והעדר השתדלות דהוא מעין עולם הבא (ברכות נ"ז:) שאינו עולם המעשה רק קדושה קבוע וקיימא (פסחים קי"ז:) ולא על ידי השתדלות … להמשך קריאה
א ענין זכירת יציאת מצרים כל ימי חייך, כי חיות האדם הוא הדבור כמו שנאמר לנפש חי' ומתרגמינן לרוח ממללא, ובריש פסיקתא אין בין צדיקים החיים לצדיקים המתים אלא הדבור, והיינו כי דברי תורה הם חיי האדם כמה שכתוב כי הם חיינו ואמרו (תמיד ל"ב.) מה יעשה ויחי' ימית את עצמו, פירוש על דברי תורה … להמשך קריאה
א ההבדל בין ישראל לגרים מפורש בפרק עשרה יוחסין (ע':) דבישראל מתחלה והייתי לכם לאלקים ובגרים רק כשמקרבין עצמן ע"ש, וחילוק זה בישראל עצמן גם כן בין צדיק בן צדיק לצדיק בין רשע וכמה שכתוב ביחזקאל [י"ח] בצדיק הראשון נאמר הכל בלשון עתיד יונה ישיב יגזול יתן יכסה וגו' ובנכדו הצדיק בן רשע נאמר הכל … להמשך קריאה
א סוד מעשה בראשית דאין דורשין, רש"י פירש [והוא בעין יעקב רפ"ב דחגיגה וחסר בגמרא] כגון ספר יצירה, ובסנהדרין (ס"ז:) אמרינן פטור ומותר כגון ספר יצירה ראש חודש ור"א עסקו בס' יצירה כל מעלי דשבתא ומיברו להו וכו' פירוש רש ממילא מיברו וכו', מבואר דעסק דספר יצירה היינו שעל ידי זה העסק בו נברא ונעשה … להמשך קריאה
א חמשים שערי בינה יש כמו שאמרו ז"ל בראש השנה (כל אחד:) ונגדם נ' שבתות השנה וג"ן סדרים באורייתא, כמה שכתוב בזוהר כמה פעמים (תיקו"ז תי' י"ט) דתורה הוא המלמדת הלב והתחלת התורה מלידת יצחק דאורייתא מסטרא דגבורה, (זוה"ק ח"ב פ"א.) ומלידתו הוא התחלת ועבדום ועינום וגלות מצרים דידוע דמצרים רומז לבינה, היינו שהוא לברר … להמשך קריאה
א שבת אחד מששים בעולם הבא כמה שכתוב בהרואה, (נ"ו:) ועולם הבא היינו העדר הפעולה דהיום לעשותם רק צדיקים וכו' נהנין מזיו השכינה, (ברכות י"ז.) ומעין זה בשבת הגם דשכר מצוה בהאי עלמא ליכא (קידושין ל"ט:) לכך נאמר שבת מתנה טובה וכו' כמה שכתוב בפרק קמא דשבת (י':) ואמר בבית גנזי ואין להקב"ה אלא אוצר … להמשך קריאה
א ענין השבת שהוא אות ביני וביניכם לדעת כי אני וגו' ואחר כך אמר ביני ובין בני ישראל אות וגו' כי ששת ימים וגו', ענין אות דשבת כאות דתפילין כידוע דלכן אין מניחין תפילין בשבת (כמה שכתוב מנחות ל"ו:) דפירוש אות סימן המברר ומאמת הדבר הנרצה לברר כמו ונתן אליך אות וגו'. וביני וביניכם היינו … להמשך קריאה
א התחלת התורה אנכי ד' אלקיך, פירוש מנהיגך שידע שהשם יתברך הוא המנהיגו בכל דבר ואין שום מקרה בעולם רצה לומר הזדמנות דבר מעצמו שלא בהשגחת השם יתברך וסידרו שסידר, ודבר זה הוא שורש כל התורה כולה וכשמגיע לאמונה זו הברורה שוב אין צריך יותר, וכמה שכתוב בפרק רבי עקיבא (פ"ט:) אם יהיו חטאים כשנים … להמשך קריאה
א סוד הפורים שכתב בפרי עץ חיים דהוא הארץ יסוד דאבא וכו' ע"ש. פירוש דנודע אבא חכמה ויסוד הוא כח ההוצאה לפועל ולידי גלוי שהוא כח המשפיע במקבלים ומוציא תעלומות לבו לגילוי, [כמו ששמעתי דהבנים הוא התגלות תעלומות לב האב] ולכך התורה שהוא חכמתו של השם יתברך שנתגלית עולם בפועל כתוב בספר נקרא יסוד אבא … להמשך קריאה
א ענין מצות חלה אחר התרומה, כי התרומה הוא מן התבואה שהוא מעשה שמים כי השם יתברך מצמיח, וכמה שכתוב בפסיקתא דהעומר ובמדרש (ויקרא רבה פכ"ח) דלכן מטענה זו נצטוו בעומר ע"ש, וכן תרומה הוא הכרה בכל נבראים ופעולות הנעשים בעולם בידי שמים שהכל מהשם יתברך, אבל חלה הוא מן העיסה שהוא פעולת אדם, וכמו … להמשך קריאה
א שני חדשים תמוז ואב נקראים עייניץ דמטרנותא. [וכנגדן שני חדשים טבת ושבט עיינין דמלכא, והם ממש דוגמתן זה נגד זה. וט״ו בשבט דוגמת ט״ו באב, וגם בשאר דברים ובענין צירופי הויות כידוע מטעם האריז״ל ואין כאן מקומו.] היינו כענין שאומרים על דבר רחוק כמעט שיוכל לראות בעינין, כי הראיה הוא ההשגה היותר רחוקה. ויש … להמשך קריאה
א ענין יציאת מצרים על ידי שאלה דוקא, כמו שאמרו ז"ל (פסחים קט"ז.) ואפילו חכם שואל לעצמו ואפילו שאינו יודע לשאול את פתח לו פתיחה היינו כדי שהוא יגמור וישאל הוא לפי שכל דבר על ידי יגיעה והשתדלות ואם לא יגעת ומצאת אל תאמן (מגילה ו':), ויציאת מצרים באור הגדול שהיה אז לכאורה היה בלא … להמשך קריאה
א בס"ד ספר יהושע ב בנדרים [כ"ב ב'] אלמלא חטאו ישראל לא ניתן להם אלא חמשה חומשי תורה וספר יהושע בלבד מפני שערכה של ארץ ישראל הוא שנאמר כי ברוב חכמה רוב כעס וגו', ועיין שם בהרי"ף בעין יעקב הניח בקושיא אמאי לא ספר תילים ושיר השירים, והיל"ל גם כן ספר משלי, ויותר יש להקשות … להמשך קריאה