א ואם רוצה לחתוך בה גבינה צוננת בסכין שחתך בה בשר או אפכא שרוצה לחתוך לו בשר צונן בסכין חולבת או מסכין של עכו"ם הסכין צריך תחלה נעיצה בקרקע עשר פעמים (ע"א) פ' בתרא דע"ז סכין שפה והיא טהורה ומפרש התם נועצ' עשר פעמים בקרקע ואם יש גומות בסכין שאינו חלק מפרש התם דלא סגי … להמשך קריאה
א והלכתא בסכין ששחט בה טריפה דא"צ הסכין רק הדחה לכתחלה בצונן או למכפרי' בבלייתא ואחר ישחוט בה עוד או יחתוך בה רותח ואם לא הדיחו תחלה או לא כפריה בבלייאתא ושגג ושחט בה אחרי כן או חתך רותח הלכה כרב דאמר קולף דלא נימא בית השחיטה רותח או אגב דוחקא דסכינא בלע לגבי הסכין … להמשך קריאה
א והשתא לכל הפירושים אם בשר שנמלח עכשיו נותן על בשר שלא נמלח כלל אותו בשר שלא נמלח ימלחנו ומותר דכמו שפולט דם עצמו כן יפלוט דם הנבלע ממקום אחר ולא תימא דם עצמו אם שמא [לא] יפלוט הכל ואין בכך כלום דדם האיברים שלא פי' מותר אבל דם הנבלע ממקום אחר שמא לא נפלט … להמשך קריאה
א והשתא רגילות הוא ומנהג שפעמים שמולחין חתיכות הרבה בשר של ד' או ה' פרות ואף לאחר שחתיכה ראשונה שהתה שעור צלייה דהשתא גמרה פליטת דמה נותנין עליה חתיכה אחרת שנמלחה מיד ולמה לא תאסר חתיכה ראשונה שגמרה פליטתה מדם מקודם לכן כמו בדגים ועופות שנמלחו זה עם זה דהדגים אסורים משום דרפי קרמייהו ופלטו … להמשך קריאה
א אם כן בשר שחוטה שנמלח עם בשר נבלה בשר שחוטה נאסרה מן התורה דציר בשר של איסור הוי מדאורייתא ואם יש ספק לחומרא ואם דג טמא נמלח עם דג טהור אסור מדרבנן דציר דגים טמאים מדרבנן ואם יש ספק לקולא כגון הרגש ומקרילש ומולאלש שמוכרין העכו"ם מלוחים וספק אם מלחו עמהן דגים טמאים ומותרין … להמשך קריאה
א הלכך אנן דלא בקיאי' בשעור מלח ליתן בכלי א"כ אסור לתת כלי לקבל שמנונית הבשר או אווז או תרנגולת או דבר אחר שצולה אצל האש בשפוד אלא א"כ שמלח הבשר ושהה שעור מליחה והדיח פעמים שיהא ראוי ליתן הבשר בקדירה. ב רב מרי בר רחל אמלחיה ליה חתיכה דנבלה בהדי שחוטה א"ל רבא הטמאים … להמשך קריאה
א והשתא הדקין שהם בעוגה אם מלחן בקערה אין בכך כלום. וכן הקיבה והטבחייא שהרי אין בהם דם וכן אם נתנן בקדירה רותחת בלא מליחה אבל השומן עצמו שסביב הדקין צריך למלוח דיש בהם דם וגם שאר בני מעיין צריך למלוח כגון הכרס שיש בהם דם שלא הוציא מכל' דם אלא אלו. (נ') ועוד אמרי' … להמשך קריאה
א ואם עשה גבינות בדפוס של עכו"ם שקורין אותם פיישיילייש שעשה בהם עכו"ם גבינות שלו ביומו וגם מלחן העכו"ם אפ"ה הגבינות של הישראל ואע"פ שמלחן הישראל ונתנן שם אומר מורי רבינו דמותרי' משום שהמלח אינו מפליט מה שבלוע בתוך העץ ובמתכת ובחרס ובאבן וא"כ הוי כמו טהור מליח וטמא תפל דמותר אך לכתחלה הוי אסור … להמשך קריאה
א והשתא שפירשתי שמליחות שעושים לבשר כדי לבשל בקדירה קרוי אינו נאכל מחמת מלחו ועל מליחה כה"ג אמרי' מליח כרותח א"כ אם נגע אותו בשר לגבינה הגבינה אסורה אפי' אין הגבינה מלוחה אבל הבשר מותר שהרי לא פלטה הגבינה כלל. ואם אפכא הגבינה מלוחה והבשר תפל הבשר אסור והגבינה מותרת לפי שהבשר בולע פליטת הגבינה … להמשך קריאה
א הילכך אם רוצה לאכול בשר לצלי אינו צריך מליחה כלל כמו שהוכחתי כי דם שלא פיר' מותר גמור ואותו שפולט שריק ונופל לארץ וכ"ש אם מלחו שמותר לצלותו מיד בלא שום שהייה אבל לקדירה צריך לו להדיח תחלה הבשר או לשרות אותו במים ולמולחו אח"כ היטב ולשהות עד שיעור שיהא הבשר צלוי כדאיתא בה"ג … להמשך קריאה
א אם כן ביצים שנתבשלו במחבת חולבת בת יומא מותרי' לתתם במולייתא שקורין פשטיד"א או אפכא. וכן ירקות ששלקן במחבת חולבת שהיתה נקיה מחלב מותר לתתה בתבשיל של בשר או אפכ'. וכן קטנית שבשל בקדירה שהיתה תחלה בהחלב ועתה אין בה מותר לאוכלן בקערות של בשר או אפכא ואפילו המחבת והקדירה בת יומן הכל מותר … להמשך קריאה
א אם כן צריך ליזהר שלא יחתוך בסכין חולבת לא שומין ולא בצלי' וראשי כרישין אם רוצה לתתן עם בשר לפי שהן חריפין ודמו לצנון ולא אפכ'. ואם שגג וחתך לא סגי בהדחה שהרי נבלע בהם ונתפשט הטעם. ואם אחרי כן נתנן בקדרה רותחת מותר בששי' לבטל טעם הסכין הבלוע בירק דאין זה רק מעט … להמשך קריאה
א דרש אמימ' הלכתא בין כבד' בין כחלא אם הם תותי בישרא כשצולים אותם בשפוד מותר אפילו לכתחלה אבל אם הם בשפוד עילוי בשרא לכתחלה אסור דיעבד שרי בכבדא משום דאע"פ שיש בו רוב דם מכל מקום משרק שריק. ובכחלא אע"פ שהחלב הנוטף ממנה סריך קצת על הבשר כיון דחלב שחוטה דרבנן הוא ומותר והני … להמשך קריאה
א השתא לפי' רש"י אם בשל כבד בקדירה לאחר שנמלח ושהה כדי מליחה והודח במי' הכבד מותר ואם יש בשר עמו הבשר אסור לפי שלעולם הכבד פולט מחמת רוב דמו ואינו בולע לפי שטרוד לפלוט אבל נבלע בבשר. ומהאי טעמא אפילו לבשלו לבדו אינו טוב דאף על פי כן שהכבד אינו בולע מכל מקום אוסר … להמשך קריאה
א והשתא דין כחל לפי' רש"י מ"כ לצלי בעי קריעה שתי וערב לכתחלה ואם לא קרעו כלל לצלי מותר דחלב הנפלט נופל לארץ ואותו שלא פירש מותר בדיעבד כלישנא קמא דרב ותניא כוותיה ולא כרב נחמן דאמר זווקו לה כחלי דאף לכתחלה מותר לצלי בלא קריעה כלל ולקדירה אם קרעו שתי וערב וטחו בכותל מותר … להמשך קריאה
א ואם כן לב שנתבשל בקדירה עם דמו סגי בקריעה והלב מותר משום דשיע ואינו בולע ולא מבעיא אם פי קנה חוץ לקדירה דמותר שהדם יוצא לחוץ ואין הלב בולע בפנים אלא אפילו פי קנה חוץ לקדירה מותר דכמו דהלב שיע מבפנים שיע נמי מבחוץ ומורי רבינו או' דבפרק כיצד צולין דחויא בעלמא קאמר דבעי … להמשך קריאה
א לכך פי' מורי רבינו דהגעלת כלי מדין שלא היתה בני יומן דלפגם הוא ולא אסר הכתוב אלא דוקא בני יומן צוה הכתוב להגעיל ודווקא כלים קטנים הגעילו בכלי גדול המחזיק ס' כמותו דאלו בכלי גדול שאין מחזיק ס' כמוהו שם המים נאסרים מחמת פליטת הכלי הנגעל חוזרין ונבלעים בכלי ראשון הנגעל כדפרי' לעיל והלכך … להמשך קריאה
א גבי כזית בשר ביורה אחת של חלב דהכזית בשר אסור וחלב מותר שהבאתי לעיל דמוקי לה שנפל לתוך יורה רותח דמבלע בלע מן החלב מפלט לא פליט ופריך כי נייח ופירש רש"י כי נייח מרתיח' הדר פליט ומשני בשסלקו קודם שנח מרתיחה והקשה רבינו שמואל הלא נראה לעינים דאם נותנין שלקות או בשר שמן … להמשך קריאה
א הלכך מלח הבלוע מדם כגון שיורים ממלח בשר ונתנוהו בקדירה אם יש ס' כדי שיעור של מלח הכל מותר ואין צריך יותר אף על פי שהמלח נעשה נבלה וגם עדיין המלח נתן טעם בקדרה אף ביותר מאלף הוי הכל מותר לפי שאין להמלח כח לאסור יותר מאם היה כולו דבר הנבלע מדם או נבלה … להמשך קריאה
א השתא אתי שפיר דאף על גב דחתיכת היתר שנאסר' מחמת איסור פורתא ולא היה בחתיכה ס' לבטל אם נתחב' אותה חתיכה ברוטב של היתר צריך ס' לבטל החתיכה ולא סגי בס' לבטל איסור הנבלע בה דחתיכה עצמה נעשית נבלה ואף על פי כן כי מלחו בשר היתר דהמלח אסור משום שבלוע מדם הנפלט (חולין … להמשך קריאה
א והא דאמרן היכא שאיסור לבדו ידוע ורוב ההיתר ידוע לבדו ואם פירש אחד מותר משום כל דפריש מרובא פריש הני מילי שלא ראינו שפיר' אלא מצינו הדבר מונח לארץ או ביד עכו"ם או קטן שלא נולדה לנו הספיקא עד אחר שפירש אבל אם בפנינו נפל לארץ או לקח עכו"ם משם ולא הכרנו מאיזה מקום … להמשך קריאה
א תנן גיד הנשה שנתבשל עם הגידין אם מכירו בנותן טעם ואם אינו מכירו כולן אסורין הרוטב בנותן טעם. (צ"ט) ופריך בגמרא ולבטיל גיד הנשה ברובא בריה שאני ובריה לא בטלה הכא משמע דקרי בריה אפילו דבר שאין בו עכשיו חיות. וכן לעיל אכלו לגיד הנשה ואין בו כזית לוקה מאי טעמא בריה הוא ואין … להמשך קריאה
א והיכא שתחב כף של איסור בקדירה מלא היתר צריך שיהיה ס' ברוטב ובחתיכות שבקדירה כפי שנכנס מן הכף ברוטב כי כל מה שתחב ברוטב רואין כאילו היא איסור. ואם כף חולבת תחב בקדירה שיש בה תבשיל בשר אם הכף בת יומא צריך ששים בתבשיל לבטל כל מה שתחב מן הכף בקדירה ואז התבשיל והקדירה … להמשך קריאה
א פרק גיד הנשה ב אמר רבא אמור רבנן בטעמא. אמור רבנן בקפילא. אמור רבנן בששים. ומפרש רש"י פרק כל הבשר (ק"ט ע"א ד"ה ותו) בפסק שלו דקיימא לן כר' יהודה דאמר מין במינו לא בטיל דקאי רבי בשטתי' דאמר נראין דברי ר' יהודה בלא ניער וכסה וכן רב ושמואל דאמרי פ' בתרא דעבודה זרה … להמשך קריאה
א אמר רב אשי בשר כיון שנתעלם מן העין אסור פירוש אפילו במקום שרוב טבחים מישראל משום דאיכא למיחש שמא העורבים מביאים הבשר שם ממקום רחוק ממקום שרוב הטבחים עכו"ם ואותה שהניח שם לקחו העורבים ופריך ורב היכי אכיל בשרא ומשני דלא עלים עיניה או דאיכא סימנא ואו' רבינו יעקב מכל מקום דאין הלכה כרב … להמשך קריאה
א רישא דכבשא ראש של כבש ושל גדי כשרוצין להשיר שערו נותנין עליו מים ומטמינין אותו ברמץ של גחלים אי אותבי' בית השחיטה מידב דייב דמא ושרי אותביה אצדדין מקווא קווי ואסיר אותביה אנחירי דץ ביה מידי שלא יסתם הנקב מן הדם כשנופל שרי ואם לאו אסור. ויש מקומות שתרנגולת כשרוצין להסיר הנוצה נותנין אותה … להמשך קריאה