א הילכך לכל הפירושי' בזמן הזה אנן דלא בקיאינן בגמר יצירת הולד אשה שילדה בין ולד קיימא בין נפל אפשר לפתיחת הקבר בלא דם והרי חשובות כאלו יולדות בזוב מדרבי זירא דא' בטפת דם כחרדל יושבות ז' נקיים וא"כ לאחר שבעת ימים לזכר או שבועים לנקבה צריכה לספור ז' נקיים שלא תראה בהם כלל שהדם … להמשך קריאה
א אדם הנושא את הבתולה רב ושמואל דאמרי תרוייהו בועל בעילת מצוה ופורש. וכן כי הוו בה ר' יוחנן וריש לקיש בתנוקת לא מסקי בה כדמסיק תעלא מבי כרב' ואמרי' בועל בעילת מצוה ופורש הלכך הבועל בתולה אע"פ שרואה דם בתחלת בעילה לא יחוש אלא יגמור ביאתו ואח"כ יפרוש ותמתין ג' ימים לאחר שמושה פן … להמשך קריאה
א הלכך נראה למורי רבינו דאשה ששימשה ואח"כ ראתה לא מבעיא אם ראתה ג' ימים ולא יותר שלא תתחיל לספור ברביעי דהלכה כרבנן דבעו שש עונות לפליטה שלמות פרק אמר ר"ע והרי גם ברביעי אולי תפלוט עד זמן מעת לעת יום הג' לשמוש וסתרה מן התורה אלא אפי' ראתה אחר התשמי' רק יום אחד או … להמשך קריאה
א שמעינן מכל הני דאשה שהיא טהורה אינה צריכה לבדוק עצמה לא שחרית ולא ערבית ולא בשעת תשמיש ולא מבעיא אשה שיש לה ווסת שמותר בלא בדיקה עד יום הווסת וכדתנן (ט"ו ע"א) כל הנשים בחזקת טהרה לבעליהן והבאין מהדרך נשיהם להם בחזקת טהרה אלא אפילו אין להן ווסת מותרות בלא בדיקה דהא אמר ר"י … להמשך קריאה
א הילכך אשה הרגילה לראות ביום קבוע כמו מחדש לחדש או זמן אחר אם רגילה לראות בתחלת הלילה או באמצעית' או בסופה אסורה לשמש כל הלילה אולי תראה ומותרת לשמש כל היום שלפניה אפי' בסופו וכל היום שלאחריה אפי' בתחלתו וכן אם רגילה לראות ביום אפי' בתחלתו או אפי' בסופו מותרת לשמש בלילה שלפניה אע"פ … להמשך קריאה
א הנה דברנו ביודעת שראתה דם אבל מצאה כתם בחלוקה או בסדינה אם יודעת שיש לה גרב או חבורה שאם היתה מסירה הגלד והקליפה היתה מוציאה דם טהורה דתולה כתם זה בה או בבנה או בעלה שכבו עמה או אשה אחרת ויודעת שיש לה מכה או גרב שיכולה להוציא דם ע"י הסרת הקליפה כמו כן … להמשך קריאה
א ואשה שאמרה לבעלה טמאה אני ואח"כ אמרה לא כי טהורה אני בזה אמרינן פ"ב דכתובות אינה נאמנה לומר תחלה הייתי מכחשת ומשטה בך אלא צריך הבעל לפרוש ממנה עד שתספור שבעה נקיים ותטבול אבל אם נתנה אמתלא לדבריה נאמנת שנתנה טעם לדבריה למה אמרה כן מעיקרא אומרת הייתי סבור' להיות נדה אבל עכשיו בדקתי … להמשך קריאה
א וכל חומר שיש לה ביום שהיא רואה כך יש להחמיר לה בימי ליבונה שלובשת בגדים וסופרת שבעה נקיים ואפי' אחר הספירה אסור' לבעלה עד שתטבול ככל חומר ימים שרואה בהן. וכמעשה דאליהו שאמר לאשה בימי ליבוניך מהו אצליך ואמרה לו אכל עמי ושתה עמי ושכב עמי בקירו' בשר אך שסינר מפסיק בינו לבינה הרי … להמשך קריאה
א וכל אותן הימים שהיא טמאה אסור ליגע לבעלה אפי' באצבע קטנה כדאמרינן פרק קמא דשבת דאמר ליה אליהו לאשה שמת בעלה בימי נדותיך מהו אצליך אמרה לו ח"ו אפי' באצבע קטנה לא נגע בי. ואפי' ליתן מידו לידה את המפתח או חפץ אחר יש נזהרים. וגם רש"י מ"כ נזהר מלהושיט מידו לידה שום דבר … להמשך קריאה
א ואמנם אם היא שכחה ולא בדקה עצמה כל הימים רק בדקה עצמה יום שפוסקת בו לערב ולמחרת שהוא יום ראשון של ספירה או בדקה עצמה שחרית וערבית ולא בדקה עצמה עד יום השביעי שחרית וערבית כמו כן מותרת וטובלת בלילה והיא טהורה דתנן פ"ב (ס"ח ע"א) הזב והזבה שבדקו את עצמן יום ראשון ומצאו … להמשך קריאה
א הלכך בזמן הזה אם אשה רואה אפי' טפת דם ולא יותר צריכה לספור ז' נקיים שכל הנשים הרואות יש להם לספק שמא כבר ראתה שני ימים לבד זה ושמא היא עומדת בימי זיבה. וליום שפוסקת מלראות תבדוק עצמה לערב ותלבש חלוק לבן שאם תראה עוד יהיה ניכר בה ובלילה תשים סדינים לבנים במטתה או … להמשך קריאה
א הלכות נדה – הקדמה בגלות פזורה שכולה וגלמודה רצה שועתה והשב העבודה ב והרם קרנה ותגדל את כבודה כמקטר קטרת כהרקחת קדה ג יערב שיחי ואשמח תוך עדה בהתחילי לתוות הלכות נדה ד בדתך אל פתח לבי, ודיעה תן בתוך קרבי, ראה אויבי ואת מריבי, הדוך רשע וריב את ריבי, והבא איש שמו תשבי, … להמשך קריאה
א השתא דיוק זה. לש אין עירס לא. פי' גלגל עיסה לא. אלא מותר להפריש בי"ט. היינו כרבא דאמר גלגל עיסה מעי"ט מפריש חלה בי"ט. ואפי' הכי קאמר דאם לש עיסה ותקן ועשה גמר עיסה מערב י"ט אינו מפריש חלה בי"ט. שמעינן דאם לש העיסה מעי"ט לכולי עלמא אין מפריש חלה בי"ט. ובחול כשעושה עיסה … להמשך קריאה
א הלכך בפסח בשני ימים טובים הראשונים או בשני האחרונים הלש עיסה יפריש ממנה עוגה קטנה ולא יקרא לה שם עד שתאפה שלא יוכל לשרפה כדין חלת האור. דהא תרומה טמאה גמרינן מקדשים דאין שורפין בי"ט מקרא דוהנותר עד הבקר תן לו בקר שני לשריפתו וגם לא יוכל לאפותה. דכיון דאסורה לאכול דהויא לה תרומה … להמשך קריאה
א שמעינן מהכא שני בני אדם או תלמידים הלומדים בפני רבן שיש להם עיסה שנלושה ביחד מדעת שניהם וגם אין דעתם לחלקה ויקח כל אחד חלקו אלא כי אם לאכול יחד חייבת בחלה בין לר' יוחנן בין לר"ל ואע"פ שאין כשיעור בחלק הא' כי אם בין שניהם ואפי' נלושה ונתערבה שלא מדעתם אליבא דרבי יוחנן. … להמשך קריאה
א השתא הלש עיסה אם יש ה' רבעי' קמח שזהו מ"ג ביצים כמנין חלה חייבין בחלה כדתנן ה' רביעית חייבין והוינן בה הא דאמרי' ראשי' עריסותיכם חלה תרימו כדי עיסת מדבר והעומר עשירי' האיפה והם ז' לוגין מים וביצה וחומש ביצה והם מ"ג ביצים וחומש ביצה באו לירושלים הוסיפו שתות באו לצפורי הוסיפו שתות. עולה … להמשך קריאה
א ובמקום שמפרישין שתי חלות עושין השנייה לחם גדול כדי ליתנה לכהן ולאכלה. ואם נתערב עם לחמים אחרים צריך אחד ומאה לבטל. ואם לאו אסורים לזרים. והני מילי מין במינו לחם חטין בלחמי חטין אבל מין בשאי' מינו ככר חטין בשל שעורים בטל בס' כשאר איסורין כדתנן במס' ערלה ומייתי לה פ' גיד הנשה (חולין … להמשך קריאה
א הלכות חלה – הקדמה רבן גמליאל אומר ג' ארצות הן לחלה מא"י עד כזיב חלה א' מכזיב עד הנהר ועד אמנו' ב' חלות אחת לאור ואחת לכהן של אור אין לה שיעור ושל כהן יש לה שיעור וטבול יום אוכלה. ר"י אומר א"צ טבילה ואסור' לזבים ולזבות לנדות וליולדות ונאכלת עם הזר על השלחן … להמשך קריאה
א וצריך שלא יהא הכלי נסדק ולא ניקב במקום שהן עוברין כששופכין על ידו שמן הנקב ואילך אין תורת כלי עליו והמים שנופלין על ידיו מן הנקב ודאי כשרות אבל המים שעוברין מחוץ לנקב דרך שפת הכלי פסולות כיון שבאו על הנקב וצריך שיוכל הכלי לישב שלא מסומך כדתנן אין נוטלין לידי' לא בדופני הכלים … להמשך קריאה
א הלכך צריך ליטול ידיו עד פרק ג' דהיינו כל פיסת האצבע אפי' לחולין לחומרא וצריך לשפוך מים ב' פעמים על ידיו אחת להעביר הזוהמא ולטהר את ידיו ופעם אחרת לטהר המים ראשונים וצריך להגביה שתי ידיו לפי שפעמים אין המים שניים הולכין כל כך כמו שהלכו הראשונים וישובו ויחזרו המים הראשונים שהם טמאים וילכו … להמשך קריאה
א דין נטילת ידים כשאדם נוטל את ידיו צריך שישפוך מן הכלי על ידיו ואינו יכול לתחוב את ידיו במים שבכלי לפי שהן שאובין וגם אין יכול ליטול ידיו ממים המקלחים מאיליהן מן הכלים כמו מן הצנור המקלח גשמים ואפי' באין מן המעיין דכיון שאינו עושה כעין טבילה כולן בבת אחת וצריך מכח גברא וכן … להמשך קריאה
א ועוד כשהחכם בא להורות ולהתיר מטעם ספק ספיקא שכך הלכה כדאמר שמואל פרק התערובות (זבחים ע"ד ע"א) ספק ספיקא מותר ולא כשאר איסורין. וכן בפרק קמא (ט' ע"א) דכתובות האומר פתח פתוח מצאתי נאמן לאוסרה עליו. ופריך ספק ספיקא הוא כו' לא צריכא לאשת כהן. וכן פרק ארבעה אבות (ב"ק י"א ע"א) מאי קא … להמשך קריאה
א ועוד כשהחכם בא להתיר תבשיל שהיה בכלי של איסור ורוצה להתיר תבשיל בשביל כלי שלא עשו בו איסור מעת לעת או פעמים כבר יש שבוע שצריך לחקור אם בכלי הוחמו המים לבדן בתוך מעת לעת שעשו בו האיסור דכך שוה המים לבדן כמו האיסור עצמו דכל המים נעשו נבלה כיון שלא היה בהם ששים … להמשך קריאה
א כשהחכם בא לבטל איסור שנפל לקדירה או כלי של איסור שנתחב בקדירה ע"י ס' צריך לו לחקור אם נתנו בו מים לאחר שהיה האיסור בקדירה דפעמים שבקדירה או במחבת לא היה מים כל כך בהם מתחלה כמו שיש עתה בשעה שבא להורות ומתחלה כשלא היה רק מעט מים הכל נאסר. ב אפרש ג' דברים … להמשך קריאה
א ויש תמיהא על בהמה שעשו ממנה גבינות כל השנה ואח"כ שחטוה ונמצאת טריפה למה אין כל הגבינות שנעשו אסורות דאי משום דכל שעתא הוה מוקמינן בהמה בחזקה קמא שאינה טריפה לא היא דחזקה לא מקריא אלא היכא שהיו יכולין לברר השעה של היתר פעם אחת כדמוכח פרק הכל שוחטין (חולין י"א ע"א) דאמר מנלן … להמשך קריאה
א השתא אנו שאנו לוקחין גדיים וטלאים מן העכו"ם ואנו מעמידין גבינות מן הקיבה ואין אנו חוששין שמא ינקו מן הטמאה כדחייש רב הונא דאמר הלוקח גדי מן העכו"ם קבתה אסורה שמא ינק מן הטמאה אלא סבירא לן פירושא דמתני' דשמואל בענין אחר וכ"ש דלא חיישינן לשמא ינק מן הטריפה דאף רב הונא לא היה … להמשך קריאה