א כל הכלים תנן כל הכלים נטלין לצורך ושלא לצורך ומפרש רבא דבר שמלאכתו להיתר לצורך גופו ולצורך מקומו מותר היינו לצורך דמתני' דגם שלא לצורך דהיינו מחמה לצל או שלא יגנב הכל מותר. אבל דבר שמלאכתו לאיסור כגון קורנס של נפחי' לצורך גופו ולצורך מקומו מותר אבל מחמה לצל אסור וכן הלכה וכן סובר … להמשך קריאה
א דיני שירי פתילה של י"ט ראשון אם מותרין בשבת הסמוך לה או בשני ימים של ר"ה אסורין מזה לזה אם תחלת כבויין היה בשבת או בי"ט אסורין ואם כבן תחלה בחול ואחרי כן הדליקן לצורך י"ט או לצורך שבת וכבו בי"ט או בשבת מתירין לחזור ולהדליקה למחר לצורך י"ט שני כי הכבוי ראשון שהיה … להמשך קריאה
א ועל המים שהעבד או השפחה שואבי' מים מבור שהוא רחב ארבעה ועמוק עשרה ויותר ומביאין דרך רה"ר אל בית הישראל מתיר רבי' יעקב אם לא אמר לו הישראל להביא. אע"פ שבשביל ישראל הוא מביא כיון שהיה יכול הישראל ללכת שם ולירד בבור ולשתות דדווקא לבהמה מתני' מילא מים לבהמתו של ישראל לא ישקה אחריו … להמשך קריאה
א ומשפט פירות או דבר אחר הבא מחוץ לתחום בשבת בשביל ישראל זה מותר לישראל אחר כדאיתא פרק בכל מערבין ופרק אין צדין (כ"ה ע"א). ולאותו ישראל צריך לו להמתין במ"ש בכדי שיעשו אע"ג דהוי איסורא דרבנן. ויש קצת ראיה דתנן פ' שואל (קנ"א ע"ב) עכו"ם שהביא חלילין בשב' לא יספוד בהן אלא א"כ באו … להמשך קריאה
א ואם עכו"ם ליקט פירות בשבת לעצמו. או בי"ט. או תלש או צד דגים חיה ועוף בשביל עכו"ם הישראל אסור ליהנות בו ביום משום מוקצה וה"ה נשרו מאיליהן או נצודו מאיליהן כמו ביצה שנולדה בי"ט לא תאכל. וכמו פירות הנושרין ומשקין שזבו מאיליהן דאסורין. אבל למו"ש מותרין מיד וא"צ להמתין בכדי שיעשו כדתנן במס' מכשירין. … להמשך קריאה
א תחלת דבר ישראל שבשל בשבת בשוגג יאכל הוא בעצמו ואפי' באותו שבת כדתנן בסתם משנה במס' תרומות (פ"ב מ"ג). המבשל בשבת בשוגג יאכל וכן מורי רב לתלמידיה. ודוקא מבשל דחזי לכוס מקודם. אבל שוחט בשוגג אסור ליהנות באותו שבת. וכן אם עשה ישראל מלאכה בשבת בשוגג בדבר שאין אכילה כמו הדליק הנר או עשה … להמשך קריאה
א תנן (קכ"ב ע"א) נכרי שהדליק את הנר ישתמש ישראל לאורו ואם בשביל ישראל אסור וכן עכו"ם שעשה כבש ירד בו ישראל ואם בשביל ישראל אסור וכן עכו"ם שמילא מים לבהמתו ישקה ישראל אחריו ואם בשביל ישראל אסור ואם תאמר מאי שנא ממשקין שזבו מאיליהן דאסורין ולא משום מוקצה אסור אלא משום גזרה שמא יסחוט … להמשך קריאה
א תנו רבנן נר שעל הטבלא כגון קרשויי"ל בלעז שפתילה דולק' בו מנער הטבלא ונופלת אם כבתה כבתה ומוקי לה בשכח ולא נעשה בסיס לדבר האסור. תנא נר שאחורי הדלת שתקועי' בגוף הדלת כגון שרגילות להניח נרות חנוכה תוך הדלת פותח וסוגר ונועל כדרכה ולייט רב עלה ומסיק משום דהוי פסיק רישי' לפי שבנענוע הדלת … להמשך קריאה
א כל כתבי הקדש מצילין מפני הדליקה. ובגמ' פליגי היכא דכתובין בכל לשון ולא לשון אשורית לשון הקדש אי מצילין או לא דשמא אין בהן קדושה. ותניא נמי הכי הברכות זהו תפילות אין מצילין אותן ולהכי תני כותבי ספרים כשורפי תורה לפי שצר' להניחן לשרוף בשבת ואין מצילין אותן. והני מילי בימי התנאים והאמוראי' שהיו … להמשך קריאה
א דיני סחיטה ב הרי מצינו איסור סחיטה גבי מים הבלועים בבגד פר' אלו קשרים (קי"ג) פגע באמת המים אם יכול להניח רגלו ראשונה קודם שתיעקר רגלו שנייה מותר ואם לאו אסור היכי לעביד ליקף אתי לידי סחיטה וכן פרק חבית (קמ"ד ע"ב) הרוחץ במי מערה הוא מסתפג בעשר אלונטית ולא יביאם בידו ומפרש משום … להמשך קריאה
א דיני קשירה ב אלו קשרים שחייבין עליהן חטאת. קשר הגמלים וקשר הספנים ויש שאין בהן אלא איסורא דרבנן. ויש מותר לכתחלה מפרש בגמרא בזממא גופא. נוקבין חוטם של בהמה ועושין שם כעין טבעת של רצועה. אותו קשר חייב חטאת וחבל ארוך שקושרין בו באותו טבעת למשוך הבהמה פטור אבל אסור. ובספינה עושה נקב בראשה … להמשך קריאה
א פסק הלכך מותר לעשות מי מלח מועטין כרבנן לערב מים ומלח יחד לתת ולשפוך על עופות צלויין. דהא אין הלכה כר"י בהילמי דאסר כדאיתא פ"ק דערובין. ואפי' לר' יוסי נמי דאסר מים ומלח לכתחלה הלא שרי שמן ומלח יחד. ואחרי כן מים או יין הילכך אפי' לר' יוסי מותר לתת מלח על נתחי עוף … להמשך קריאה
א פסק אדם חגר שכווצו גידי שוקיו מותר ללכת בשבת לסמוך במקלות לרה"ר כדמוכח הקטע יוצא בקב שלו לפי' ראשון שנקטעו שתי רגליו ויש לו מקלות בידיו שסומך בהן דהיינו סמוכות שלו דלדברי הכל יוצאין בהן בשבת. והא דקתני אין יוצאין בהן בשבת קאי אסמוכות דפוסות של עור שבראש שוקיו התלויין לפניו ואינן נוגעות בארץ … להמשך קריאה
א והא דתנן גבי תכשיטין לא תצא אשה בטוטפ' וסרבוטין בזמן שהם תפורין בצעיף הם תכשיטין המוקף מאזן לאזן ועד לחיי' ולא בעיר של זהב היא ירושלים דדהב' והוא חשוק של כסף או זהב סביב ראשה דהא קרי עטרו' כלות שלהי סוטה ולכלות דווקא אסור אבל לנשים אחרות שאינן כלות מותר. מלבד בשבת דילמא שלפא … להמשך קריאה
א פרק במה אשה ב במה אשה יוצאה ובמה אינה יוצאה. לא תצא אשה בחוטי צמר ולא בחוטי פשתן ולא ברצועו' שיש בראשה ולא תטבול עד שתרפ' ומפרש בגמ' משום דאסור לטבול בהן בחול משום חציצה עד שתרפה אותם או תסיר לגמרי מראשה. ולכך אסורה לצאת בהן בשבת דילמא מתרמי לה טבילה וצריכה להסירם משום … להמשך קריאה
א תניא סכין ומפרכין לאדם ואין סכין ומפרכין לבהמה הא דסכין לאדם היינו משמן. אבל מחלב ומשומן אסור בשבת לפי שנמחה על ידו ונעשה צלול. והוי נולד כדתניא פרק במה טומנין (נ"א ע"א) אין מרזקין השלג והברד. וכן פשטיידא שיש בה שומן קרוש אסור להניחה סמוך לאש בשבת מטעם זה כדפי' לעיל אבל בחול מותר … להמשך קריאה
א ואסור לצאת הסוס עם האוכף שעליו דה"ל משוי ואפי' חמור במרדעת לא שרי תנא אא"כ קשורה לו מע"ש (נ"ג) וכן אסור להסיר את האוכף מעל הסוס והמרדעת מעל החמור אפי' בחצרו אבל מותר ליתנו לכתחלה על חמור בשבת בחצרו מפני הקו' שלא יצטנן דבעא מיני' (שם) רב אסי בר נתן מר' חייא בר אבא … להמשך קריאה
א פרק במה בהמה יוצאה ב יוצא הגמל באפסר ונאקה בחטם ולובדקים בפרומבי' והסוס בשיר. ובגמ' מחליפי' לפני ר' של זה בזה מהו נאק' באפס' לא תבעי לך כיון דלא מנטר' ביה משוי הוא כי תיבעי לך גמל בחטם מאי כיון דסגי לי' באפס' משוי הי' ואסור או דילמא נטירותא יתירתא שרי אמר לפניו ר' … להמשך קריאה
א פסק אם כן אסור לרחוץ ידיו בשבת משלג. וכן לא ממים שקרשו ויש בהם גלצא בלעז לפי שממחה אותם בידיו ונעשי' מים וה"ל נולד. וכן נראה שאסור לתת פשטיידא בימי החורף (עיין ב"י שי"ח וט"ז ס"ק כ' ומשבצות ומג"א ס"ק מ' ובש"ר סי' שנ"ג וברא"ש סי' י"ג ביצה) בצד האש לחממ' ביום השבת לפי … להמשך קריאה
א פסק הרי לך דערוי ככלי ראשון ומבשל כדי קליפה וא"כ כשמולגין את התרנגולת אין מערין עליה מים הרותחין מכלי ראשון אלא יערו תחלה המים רותחין ישים בכלי ריקן שהוא כלי שני ואח"כ ישימו שם התרנגולת באותן מים שבכלי שני ואם שגג ונתן תחלה תרנגולת בכלי ריקן ואח"כ עירה עליה המים רותחין אינו אסור אלא … להמשך קריאה
א פסק דיני רחיצה בחמין בין הוחמו בשבת בין הוחמו מע"ש בין בי"ט בין לרחוץ כל גופו בין לרחוץ פניו ידיו ורגליו גרידי בין ליכנס בתוך החמי' בין לשפוך עליו החמין בין להזיע גופו בחמין בלא רחיצה בין בכלי בין בקרקע. ב הלכתא אם בא לרחוץ כל גופו אסור אפי' בחמין שהוחמו מע"ש כדתניא (ע"ד … להמשך קריאה
א פסק שמעינ' מהא מים מותר בשבת לפשרן לכולי עלמא והוא הדין לשמן ויין נמי שרי שמואל באין יד סולדת בו. וכן נמי רבי דאמר ליה לרבי יצחק בר אבודימי הנח פך השמן בכלי שני לפשר והוא הדין נראה למים ויין מותר לפשר היינו בכלי שני דווקא אבל בכלי ראשון או כנגד המדורה אסור לפשר … להמשך קריאה
א פרק כירה ב כירה שהסיקוה בקש ובגבבא נותנין עליה תבשיל בגפת ובעצים לא יתן עד שיגרוף או עד שיתן את האפר. ב"ש או' חמין אבל לא תבשיל וב"ה אומרים חמין ותבשיל. בית שמאי אומרים נוטלין ולא מחזירין וב"ה או' אף מחזירין ובגמ' אבעיא להו האי לא יתן דמתני' היינו לא ישהא או היינו לא … להמשך קריאה
א פסק הלכה כשמואל דאמר מדליקין מנר לנר דהא רבא עביד כוותיה בתלת הא ומתירין ציצית מבגד לבגד וגורר מטה וספסל כר"ש אם כן מותר להדליק קינסא או נר של חול מנר של מצוה כדי להדליק מנר של חול נר של מצוה הן בנרות שבת הן בנרות של חנוכה הן בנרות בית הכנסת מותר להדליק … להמשך קריאה
א פסק הלכה כשמואל דאמר מדליקין מנר לנר דהא רבא עביד כוותיה בתלת הא ומתירין ציצית מבגד לבגד וגורר מטה וספסל כר"ש אם כן מותר להדליק קינסא או נר של חול מנר של מצוה כדי להדליק מנר של חול נר של מצוה הן בנרות שבת הן בנרות של חנוכה הן בנרות בית הכנסת מותר להדליק … להמשך קריאה
א אם כן פעמים שנותנין בו נר דולק מע"ש במרתף שיראה למשוך היין בלילה או בחדרו שיראה לשכב אותו נר אסור להיות מחתיכת חלב על הפתילה כי אם מן השמנים שהתירו חכמים להדליק לצורך לאכול על שלחנו דאמר רב חסדא (שם) שמנים שאמרו אין מדליקין לצורך שבת מדליקין שפי' לצורך חנוכה בחול דכבתה אין זקוק … להמשך קריאה