א אמר רב כהנא חמשה קרמי הוו תלתא משום תרבא ותרי משום דמא קרום שעל הכסלי' ושעל הטחול ושעל הכליות משום תרבא דביעי שעל ביצי זכר ושל מוקר' שהמוח מונח בה משום דמא הלכך צריך להסיר קרום מעל הבהמה לצד שלפנים סמוך לדפנות ולחזה וזהו קרום שעל הכסלים וכן היותרת צריך לקלוף מבחוץ והכל משום … להמשך קריאה
א אמר רב יהודה חוטין שבעוקץ אסורין חמשא חוטי בכפלי תלתא מימינא תרתי משמאלא תלתא דבימינא הם מפצלי לתרי תרי ובשמאלא מפצלי לתלת תלת ואי שליף להו כד חמימי משתלפי ואי לא בעי חטוטי בתרייהו דהני חוטין מדרבנן הוא דאסירי דאמר רב אשי חוטין אין חייבין עליהם חלב אמר רחמנא ולא חוטין והחלב שעל הכליות … להמשך קריאה
א תניא בתורת כהנים כי כל אוכל חלב ונכרתה יכול אפילו חלב הדפנות והוא הדין לכל שומן בהמה יהא קרוי חלב ואסור לאכול תלמוד לומר חלב המכסה את הקרב אשר על הכסלים וחלב הכליות פירוש אותו דבר הקרוי חלב במקום אחר גבי הקרבה אותו אסור בחולין לאכול ואפילו חלב אליה אומר שלהי פרק (קי"ז) כל … להמשך קריאה
א גיד הנשה תניא גיד הנשה מחטט אחריו כל מקום שהוא וחותך שמנו מעיקרו ומשרשו דברי רבי מאיר ר' יהודה אומר גוממו עם השופי (צ"ו ע"א) ועוד תניא אחרינא דסבר לא אסרה תורה אלא על הכף בלבד. ורבי יהודה אומר על הירך דכולי ירך משמע ומסתמא כל שכן לרבי מאיר דאסור מן התורה כמו לרבי … להמשך קריאה
א תנן בבהמה המקשה השוחט בהמה ונמצא בה בן שמנה חי קורעו ומוציא דמו והבשר מותר בשחיטת אמו אבל מצא בה בן תשעה חי טעון שחיטה דברי רבי מאיר וחכמים אומרים שחיטת אמו מטהרתו. רבי שמעון שזורי אומר אפילו בן חמש שנים וחורש בשדה שחיטת אמו מטהרתו ובגמרא רבי שמעון שזורי היינו תנא קמא הפריס … להמשך קריאה
א במה מכסין בזבל הדק בחול הדק וכו' רבן שמעון בן גמליאל אומר זה הכלל דבר המגדל צמחין מכסין בו דבר שאין מגדל צמחין אי אקרי עפר בשום פסוק מכסין בו כדתניא היה הולך במדבר ואין לו עפר לכסות שוחק דינר זהב ומכסה היה מהלך בתוך ספינה ואין לו עפר לכסות שורף טליתו ומכסה ופריך … להמשך קריאה
א הילכך אסור הוא לקשור בקרון להנהיג שתי פרדות עד שיהיו שוות מאב ומאם דפסקינן כרבי יהודה בפרדות שלהי כתובות וכן רבי אבא דאמר עיין דדמיין להדדי ועייל לי וכן רב פפא דאמר רבן גנובתיה בר סוסיא וכן רבנן ורבי אליעזר דמספקא להו. ולא כחנניא דאמר כל מיני פרדות אחת הן ומותר אף ע"ג דמשמע … להמשך קריאה
א תניא אותו ואת בנו נוהג בנקבות ואינו נוהג בזכרים חנניה אומר נוהג בין בזכרים בין בנקבות טעמא דרבנן דכתיב בנו מי שבנו כרוך אחריו וזהו האם וטעמא דחנניא דכתיב אותו דמשמע זכר וכתיב בנו דמשמע נקבה הלכך נוהג בשניהם ולרבנן אותו מבעי ליה לחלק דלא נימא אינו חייב עד שישחוט שור ושה ובנו. וחנניה … להמשך קריאה
א אותו ואת בנו. ושור או שה אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד אבל בחיה לא נהיג דהא אפילו בולד הנולד מן התיש הבא על הצביה פליגי ר' אליעזר וחכמים אי אותו ואת בנו נהיג ביה או לא ולא בעופות דלא נילף שור שור משבת דכתיב ביה וכל בהמתך לרבות העופות דהאמר אותו ואת … להמשך קריאה
א מורנא (ס' ע"ב) דכבדא אסיר דכוורא שרי. תולעים שנמצאו בכבד או בחתיכה של בשר אותן תולעים אסורין דתניא את נבלתם תשקצו לרבות דרנין שבבהמה אבל תולעים הנמצאים בחתיכת דג שרי ואמר ליה רבינא לאימיה אבל עלי ואנא איכול וטעמא כדמפרש אותן של בהמה אסירי משום דבהמה בת שחיטה ושחיטה לא התירה רק הבשר אבל … להמשך קריאה
א ואותן תולעים הנמצאים בשרביטי קוש"ט של פויי"ש או של פולין רגילות לבא שם בעודם מחוברין לארץ ואסור התולע ואם נתבשלו ואח"כ מצא התולע צריך ששים לבטל טעם התולע פי' רבינו יצחק בר רבי אשר הלוי אפילו אם יש ששים בין פולין אחרים ובין המים מכל מקום הכל אסור. לפי דכשעירה המים רותחין מכלי ראשון … להמשך קריאה
א אמר שמואל קישות שהתליע באיביה אסורה. התולע הנמצא בפרי אם היה בפרי כשהיא מחובר באילן אז התולע אסור משום השרץ השורץ על הארץ. אבל אם לא בא התולע עד אחר שנתלש אז התולע מותר כל זמן שלא יצא התולע בעודו חי חוץ לפרי. לימא מסייע ליה על הארץ להוציא הזיזין שבעדשים והתולעים שבתמרים דשרו. … להמשך קריאה
א פסק ביצה שמרוקמת ויש בה צורת אפרוח יש בה איסור כל זמן שהאפרוח בתוך הקליפה ואם יצא לחוץ מותר מיד לרבנן ולר' אליעזר בן יעקב אסור עד שיתפתחו עיניו. כדתניא כל השרץ השורץ על הארץ לרבות אפרוחים שלא נתפתחו עיניהם ומוקי לה פ"ק דביצה כרבי אליעזר בן יעקב וקאמר התם לעיל מההיא דאף רבנן … להמשך קריאה
א נמצא עליה קורט דם זורק הדם מן הביצה ואוכל השאר אמר ר' ירמיה והוא שנמצא על קשר שלה. תני רבי דרוסאי אבוה דרבי אפטוריקי לא שנו אלא שנמצא דם על חלבון שלה אבל נמצא דם על חלמון שלה אפילו ביצה אסורה הכי פירושא הוא שנמצא דם על קשר אז זורק הדם לבדו ואוכל שאר … להמשך קריאה
א הלכך אם ביצים של עוף טמא נתבשלו עם ביצים טהורים או עם דבר היתר אין להתיר ולסמוך על לשון בני אדם דאמרי כמיא דביעי בעלמא שאין בהם טעם דהא מקשי עלה ותירץ ואשנויי לא נסמוך וגם רב נחמן אמר דבריו סתם ביצה בס' ולא פירש אי בטמאה או דאית בה אפרוח ואפי' למאן דאמר … להמשך קריאה
א ואם תרנגולת שהיא ספק טריפה יולדת בצים שחלא קמא אסירן דהיינו בצים שהיו במעיה בשעת טריפות אבל אותם שבאו להו מחמת זכר שנזקק לה אחרי שאירע הספק כשרים וגם התרנגולת כשרה דאי איתא שהיתה טריפה לא היתה מתעברת עוד ויולדת כדפסיק תלמודא הלכתא בזכר כל י"ב חדש אם היה אחר הספק י"ב חדש א"כ … להמשך קריאה
א הלכך הני ביצים שנמצאו בתרנגולת שחוטה אם הם גמורות בקליפה מותרות לתתן בחלב ואם לאו אסורות דאקרו בשר וגם צריך למלחן בשאר בשר ואם נמצאו בתוך תרנגולת שנתנבלה בשחיטה אסורות כב"ה דמס' עדיות ומי' אם נתערבה בשאר ביצים אינה בטלה ברוב כמו ליטרא קציעות דהוי דרבנן ואפילו באלף לא בטיל וביצה נבילה נמי דרבנן … להמשך קריאה
א והא דאמרן אין לוקחין ביצים טרופות בקערה מעכו"ם וטעמא דכיון שאין רגילות למוכרן כך מוכחא מלתא שהם של טריפה ומכרן לו ישראל חתוכות להיכירא שלא יקנם ישראל ממנו אע"פ כן אותן קנטלייש ואובליאיי' שנלושו מבצים מותר לקנותן מן העכו"ם דרוב עסות אינן נלושות אלא מבצים שלימות תחלה ביד עושה העיסה וגם אין לאוסרן משום … להמשך קריאה
א תנו רבנן לוקחין בצים מן העכו"ם ואין חוששין לא משום נבילות ולא משום טריפות וניחוש דילמא דעוף טמא נינהו פי' דאע"ג דתני ר' גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעופות טהורין מרובי' על הטמאים לפיכך מנה הכתוב בטמאים מ"מ מין אחד של טמא יש בו הרבה עופות יותר מהרבה עופות טהורים וכדאמר איסי … להמשך קריאה
א הלכות איסור והיתר – הקדמה כל צפור טהורה תאכלו וזה אשר לא תאכלו מהם הנשר והפרס והעזניה גמירי עשרים וארבע עופות טמאים מנה הכתוב עם למינו למינה למינהו (ס"א ע"א) בנשר יש ארבעה סימני טומאה ובתורין יש ארבעה סימני טהרה ואלו הן יש לו אצבע יתירה וזפק וקורקבנו נקלף ואינו דורס. ותשע עשרה מעופות … להמשך קריאה
א דרוסת הזאב טריפה ר"י אומר דרוסת הזאב בדקה ודרוסת הארי בגסה אבל זאב בגסה לא ובגמ' פלוגתא דאמוראי א"ר אליעזר לא בא ר' יהודה אלא לפרש דברי חכמים ואיכא דאמרי דפליג ר' יהודה וסברי רבנן דזאב אפילו בגסה דריס בעא מיני' רב כהנא מרב יש דרוסה לחתול בכל מילי א"ל אף לחתול דרב מיני' … להמשך קריאה
א והא דאמרן עור ובשר חופין רובו של שבר העצם כשר היינו כי איכא רוב בשר ומיעוט העור קא משלים לעור אבל העור שחופה כמו הבשר אין מועיל דאמר עולא א"ר יוחנן עור מצטרף לבשר פי' אם יש מן העור כמו מן הבשר א"ל רב נחמן לעולא לימא מר עור משלים לבשר פי' שרוב הכסוי … להמשך קריאה
א והא דאמרן נחתכו רגליה למעלה מן הארכובה תחתונה אפילו שלא במקום צומת הגידים טריפה היינו דווקא ברגלים שאחורי הבהמה אבל בידים ברגלים שלפני' נחתכו ולמעלה מן הארכובה כשרה כדאמר רב הונא פ' אלו טריפות (נ"ח ע"ב) לא שנו דבעלת שלש אבל בעלת חמש הרי זה מום לגבוה אבל בהדיוט כשר אלא ביד אבל ברגל … להמשך קריאה
א נחתכו רגליה מן הארכובה ולמעלה טריפה מן הארכובה ולמטה כשרה וכן שניטל צומת הגידין ובגמ' פליגי בבהמה המקשה באיזו ארכובה רב יהודה א' בארכובה תחתונה ששם סמוך לה למעלה מן הפרק הוי לה צומת הגידין דהיינו ארכובה הנמכרת עם הראש ולמטה מן הפרק אם נחתך לגמרי כשרה למעלה מן הפרק אפילו למעלה מצומת הגידים … להמשך קריאה
א הלכך אי נשמט ירך בבהמה או בעוף ממקום חבורו בקולית כשרה ואי אעכול ניבי טריפה. ושמוטה אי בבהמה ביד ברגל שלפניה כשרה ושמוטת גף בעוף ממקום חבורן בכתף טריפה משום שמא נקבה הריאה שהיא בפנים שקורין פקח. הסבר על זכויות יוצרים ספר התרומהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il
א ניטל הטחול כשרה. א' רב עוירא לא שנו אלא ניטל אבל ניקב טריפה. נטלו הכליות כשרה אמר רכיש בר פפא לא שנו אלא נטלו אבל לקתה בכוליא אחת טריפה והלכתא כרכיש בר פפא דאי מליא מוגלא טריפה או לקוי אחר והוא דמטא לקותא למקום חריץ ולית הלכתא כרב עוירא דניקב הטחול לא הוי טריפה … להמשך קריאה