ספר התרומה

א יינו של עכו"ם בזמן הזה אסור בשתייה ומותר בהנאה ויכול ישראל ליקחנו בחובו מן העכו"ם ויין של ישראל שנגע בו העכו"ם מות' למוכרו והמחמיר שלא ליקחנו מן העכו"ם בחובו תבא עליו ברכה מכל מקום אם נגעו עכו"ם ביינו של ישראל מוכרו לאותו עכו"ם שנסכו מאי טעמא שקיל מיניה מה שהזיק לו כדאמר רב אשי … להמשך קריאה

א וגיגיות מלאות ענבים דרוכין ובעוטין ושוהין בבית העכו"ם שבוע או יותר ויש הרבה שישראל קונה אחרי כן יין שם ואינו חושש שמא המשיך העכו"ם ממנו היין או יותר ונאסר כל מה שנשאר שם וגם בירו' אמרי' העלים אינו אסור ודוחק הוא לומר דהירוש' קא מיירי שהגיגי' אינה מלאה דלשם אם המשיך ממנה אין החסרון … להמשך קריאה

א גיגית שהיא דרוכה ועדיין לא המשיכו ממנ' ורוצה ישראל או עכו"ם ליקח מהם בכוס לנסו' אם טוב אם לאו יקח יין וענבים יחד שלא תחשב המשכה ותאסר הגיגי' אם יגע בהם אחר כן עכו"ם אמנם אפי' לקח בכוס יין צלול יכול להיות שאינו נחשב המשכה בשביל ההוא פורתא וגם לא נתכוון לכך כי אם … להמשך קריאה

א גיגיות של ענבים דרוכין מותר עכו"ם ליגע בהם אפי' לכתחלה דא' רב הונא אינו נעשה יין נסך עד שימשוך וזהו עד שיתן הסל והגרגותני שם ולקח הישראל מן היין שבשל משם ואילך אם נגע עכו"ם ביין שבגיגית נאסר הכל ואם לא נגע רק בזגי' ובחרצנים ששם אי' הכל נאסר אלא אם כן משק' טופח … להמשך קריאה

א דין סל וגרגותני אם הם של עכו"ם לא סגי בנגוב כמו עקלים דא' מישנן שנים עשר חדש ואם של ישראל הן ונגע בהן עכו"ם כשהיה בהן יין משקה טופח שמא סגי בהדחה כמו גת של ישראל שנגע בהן עכו"ם או שמא כיון דחמיר מגת דהא של עכו"ם לא סגי בניגוב גם של ישראל לא … להמשך קריאה

א ואם דרך בהן בגת בדיעבד או בגיגיות שלא עשה בהן נגוב היה מתיר רבי יעקב ואפי' דרך בו עכו"ם היום וישראל דרך בה אחרי כן וגם המשיך היין בם מטעם דיין שלא נתנסך לעכו"ם בטל בששים או משום חמרא חדתא בענבי דאמר רבא בתר שמא אזלינן והוה ליה מין בשאין מינו ואפילו לאחר שנתן … להמשך קריאה

א ואותן גיגיות גדולות או גתות שלא דרך בה עכו"ם מאשתקד צריכות נגוב או שיהיה שנים עשר חדש מסוף ימי הבציר דאשתקד עד האידנא ואין להק' על מה שאמר רשב"ג מגת לגת דהא פירושו הוי מגת לגת לתחלת גת ופעמים שימי הבציר היה אשתקד חדש או יותר וליכא שנים עשר חדש עד תחלת גת דהאידנא. … להמשך קריאה

א ואותן גיגיות גדולות או גתות אם רגילות לדרוך בהן ודרך בהן עכו"ם תחלה יש להן דין גת להצריכו נגוב כי אין לו' בגת דוקא צריך נגוב שנכנס בה היין בחוזק ובכובד הקורה לא היא דבגיגיות שלהן לא היו דורכין כי אם ברגל ולא היה קורה בהן כי אם בבית הבד כדאמרינן מהו לדרוך עם … להמשך קריאה

א דין גתות של עכו"ם שדרך בה אם אינן זפותו' של עץ ושל אבן ינגב ואם של חרס אמר רבא נעוה ארתחו ואם הן זפותות צריכין קלוף זפת ואם הגת של ישראל ודרך בה תחלה ואחרי כן נגע עכו"ם ביין שבגת או שמא אפילו דרך בה עכו"ם אחרי כן אין צריך רק הדח' ואם זפות' … להמשך קריאה

א נודות של עכו"ם של עור אם אינן זפותין מותרין ואם זפותין אסורין וקנש ויושטש שזפותות מותרות לקנות מן העכו"ם אם רואה הישראל פנים צהובות ונראה לו הישראל שהם חדשות ולא נתן בהם עכו"ם יין מעולם ואותן של ישראל ויש בהן יין משקה טופח ונגע בהן עכו"ם אסורין אם לא בעירוי או בהגעלה דומיא דנודות … להמשך קריאה

א מי תותי' וכל משקי' של עכו"ם שהם יקרין יותר מיין אסורין לשתות מן העכו"ם אם לא ישראל רואהו כשמושכו העכו"ם מחבית דילמא ערב בו יין להגדיל המדה אבל בחבית ליכא למיחש שערב בו יין דמסר' סרי. הסבר על זכויות יוצרים ספר התרומהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א שכר או דבש אם רגילות לתת בהם שמרי' של יין להחמיץ ולהעמיד אסורין. הסבר על זכויות יוצרים ספר התרומהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א שכר של ענבים של עכו"ם אסור לשתותו בבי' העכו"ם דהא רב פפא ורב אחא שתו ליה אלא חוץ מבית העכו"ם ואם נתאכסן בבית העכו"ם מותר אבל דבש ושאר משקין מותר אפי' בבית העכו"ם. הסבר על זכויות יוצרים ספר התרומהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א יין שנתנו בתבשיל או עם משקין אחרים ונגע בו עכו"ם קודם שהרתיח באש מותר וראיה להך מאלונתית כבריתא מותרת או מרישא אלונתית של עכו"ם אסורה מפני שתחלתו יין. הסבר על זכויות יוצרים ספר התרומהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א חומץ יין אף שהתלמוד מתיר ליגע בו עכו"ם מ"מ לדידן אסור דאין אנו בקיאים בשעור חזקו מתי קרוי חומץ ומתי קרוי יין וכן בוסר אסור לומר לעכו"ם לסוחטו וליגע בו אחר שנסחט דאין אנו בקיאין בשעורו מתי קרוי בוסר ומתי קרוי ענבים ועוד ללשון שני שפירש רש"י פרק כל הגט בכל ענין אסור אבל … להמשך קריאה

א אסור לישראל להסתפר מעכו"ם ביחוד אם אינו רואה הישראל במראה ובחנם לראו' אם הוא נאה אסור לאיש לראות במראה משום לא ילבש גבר שמלת אשה מדהתירו לבי ר' דווקא לראות במרא' מפני שהם זקוקי' למלכו' וגם המסתפר מן הכותי אינו רואה במראה אם לא תאמר הפי' אינו רואה במראה אינו צריך לראות והא דבפ' … להמשך קריאה

א חולה שאין בו סכנה וכן מכאוב שבעין אם אין בו סכנה נותן בו הקילור מערב שבת והאספלנית על המכה אבל בשבת לא ואם לא נתן מערב שבת יתן הקילור בשבת על גב העין דוקא ולא בתוך העין ואם יש עכו"ם אפילו אין בו סכנה אומר לעכו"ם ועושה ואם יש בו סכנה רב יהודה שרי … להמשך קריאה

א מותר להתרפאות מן העכו"ם חולה שאין בה סכנה ואם הוא מומחה אפי' יש בו סכנה מותר ולגבי הקזה מעכו"ם רובן מומחין הם אבל מן המינין או מן העכו"ם שיאמר לחש עכו"ם אסור וכן מן העכו"ם שיאמר ליקח ממים עכו"ם או מן האילן שגדל לפני עכו"ם אסור אבל אמר לו סתם קח ממי מעין או … להמשך קריאה

א בת ישראל לא תניק את בן העכו"ם ואפי' בשכר דלא שייך איבה בהאי אבל עכו"ם תניק בנה של ישראל בזמן שאחרות עומדות על גבה ונראה דאפי' אין ישראל בבית מותר אם יש בעיר בת ישראל דיוצא ונכנס מותר אבל אם הלכו כל הישראלים חוץ לעיר ונשאר' המניקה עכו"ם בעיר דבר זה אסור. הסבר על … להמשך קריאה

א בת ישראל לא תיילד את העכו"ם לפי שמילדת בן לעכו"ם והני מילי בחנם אבל בשכר מותר משום איבה אבל עכו"ם מילדת את בת ישראל בזמן שאחרו' עומדות על גבה ולא בינה לבינה דילמא קטיל לה ועכשיו ליכא למיחש. הסבר על זכויות יוצרים ספר התרומהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א אשת כהן שנתייחדה עם העכו"ם אינה אסורה בשביל כך לבעלה לכהן וכן בת ישראל פנויה אינה אסורה לכהן בשביל כן דדוקא באשה שנחבשה בידי עכו"ם שבע"כ הוליכוה שם איכא למיחש שמא אנסוה אם לא מפני הפסד ממונו אבל במקום שאינה מסורה בידו להיותה שם בע"כ מותרת. הסבר על זכויות יוצרים ספר התרומהרשיון: Public Domainמקור: … להמשך קריאה

א אין מעמידין בהמה בפונדקאות של עכו"ם הקודמים ואין מוסרין בהמה לרועה שלהם בזמן שהם חשודים על הרביעה והם משבע מצות ודבק באשתו ולא באחרת וישראל עובר על לפני עור לא תתן מכשול. ואנו אין נזהרין מכל אלה ואין סומכין על שנויא דמקום שנהגו למכור התירו ליחיד דהשתא אין חשודין על הרביעה אי נמי בשנויא … להמשך קריאה

א ישראל שיש לו שוורים ומשכירן לעכו"ם לחרוש עד זמן אחד וחורש בהם בשבת בימי רבינו שלמה שאלו דבר זה ויש שהיו מתירין אם העכו"ם קבל עליו אחריו' מיתה וגניבה וגם יוקרא וזולא דהשתא הוי כמו צאן ברזל לישראל ויש שאוסרי' בכל ענין דאין העכו"ם יכול לקבל כל זה ונקראת בהמתו של ישראל בכל מקום … להמשך קריאה

א ישראל שיש לו כרם או פרדס של ערלה ויש לעכו"ם חלק בהם מותר לומר לעכו"ם תזמור ותעדור שלש שנים של ערלה ותאכל הפירות ואני או שלוחי בשלש שנים שאחרי כן אע"ג דבשבת כי האי גוונא אסור אבל אם אמר לו הישראל תזמור שלש של ערלה ותאכל כל הפירות ובשאר שנים שאחרי כן תזמור אתה … להמשך קריאה

א ישראל שיש לו שדה או כרם ויש לעכו"ם חלק בהם לא יאמר ישראל לעכו"ם עמול אתה בהם בשבת ואני או שלוחי נטרח בהן בחול יום אחר נגד השבת אם לא התנו קודם שקנו הקרקע ביניהם אז לעשות כן והוא הדין בתנור ומרחץ שאסור אם לא התנו מתחלה כדתנן במסכת דמאי. הסבר על זכויות יוצרים … להמשך קריאה

א ישראל שיש לו שדה או כרם מותר להניחם לעכו"ם לחרוש או לזרוע לקצור ולבצור אף על פי שהעכו"ם עושה בו מלאכה בשבת. והני מילי כשהעכו"ם קבל למחצה או לשליש או לרביע אבל אם במעות טורח בהם אסור ואפילו בקבולת כיון שהוא במחובר כדפסיק בירושלמי דפ' קמא דשבת ועכו"ם כרבי שמעון בן אלעזר. אבל מרחץ … להמשך קריאה