ספר התרומה

א מכאן משמע דא"צ לבדוק כל י"ח טריפות דאזלינן בתר רובא וכן מדקתני גבי רסוק איברים לא הלכה צריך בדיקה הא לא הוי ריעותא א"צ בדיקה. מיהו אין לסמוך על זה שלא לבדוק הריאה או אם נטלה הריאה בלא בדיקה כיון שרגילות סרכא להיות בריאה טריפה. מיהו בטלה וגדי קטנים שאין רגילות לבא סירכא, מעשה … להמשך קריאה

א נפלה מן הגג טריפה דווקא נפלה אבל דלגה כשרה דאמר רב הונא הניח בהמה למעלה ומצאה למטה כשרה ולא תימא דווקא היכא דאיכא כותל דאז מסרכא ונחתה אלא אפי' דלגה רחוק או דרך ארובה שהוא באמצע כל התקרה כשרה. משום דאמדה אנפשה או בשקופצה. אלים המנגחים זה את זה ונופלין אין בהם משום רסוק … להמשך קריאה

א וכלהו נקובי דאמרי' טריפה אי סותמו שומן הויא סתומה וכשרה כדאמר רב חלב טהור סותם חלב טמא אינו סותם ולא כרב ששת דאמר אחד זה ואחד זה סותם דהא רב פפא סובר כרב וגם רב נחמן דאמר לקמן חימצא סתים בר חימצא לא סתים וה"מ כי החלב גדל שם כדרכו כגון נקבו הדקין כנגד … להמשך קריאה

א נפסק חוט השדרה טריפה אם נפסק ברובו דברי רב ר' יעקב אמר אפילו נקב במשהו א' רב הונא אין הלכה כר' יעקב אלא דינו ברובו ומפרש רוב עורו של היקף החוט ומאימתי דינו כך שהרי חוט השדרה מן מוח שבראש בא ושם הוא מחובר ומוח שבראש תנן ניקב קרום של מוח טריפה אמר ר' … להמשך קריאה

א נקובת הושט ופסוקת הגרגרת טריפה. תנא פסוקת הגרגרת ברובה פליגי אמוראי אי רוב עביה גרידא או רוב חללה בעי' אבל נקובת הושט במשהו ואם יש בה בגרגרת הרבה נקבים אמר רב חמא יש בהם חסרון מצטרפין לכאיסר אין בהם חסרון מצטרפין לרובא ואם נסדקה לארכה בלא חסרון אמר רב כשרה אם נשתייר חוליא אחת … להמשך קריאה

א הלכך מחט שנמצאת בתוך הריאה אם שלימה באה לפנינו ואין המחט נכרת מבחוץ וגם אין אנו רואין שום נקב מבחוץ כשרה דאף על גב דנתעכל הבשר סביב המחט אין בכך כלום דחסרון מבפנים לא שמיה חסרון ואין לחוש שמא דרך ושט יצא וחזר ונכנס בריאה מבחוץ אלא דרך הקנה בא ונכנס בסמפון שהריאה תלויה … להמשך קריאה

א ואמר רבא הני תרתי בועי דריאה דסמיכן להדדי לית להו בדיקותא דכיון דסמיכן מחמת נקב שיש שם עלו שתים. אבל רחוקות זו מזו כשרה וחדא ומתחזיא כתרתי מברזינא לה בסילוא אי שפכי להדדי חדא היא וכשרה. ואי לא תרי הם וטריפה ובהלכות גדולות כתוב בועה בשפולי ריאה טריפה ושמא הטעם כיון דנכרת משני צדדי … להמשך קריאה

א והא דאמר רבא חמשא אוני אית ליה לריאה תלתא מימינא ותרתי משמאלא אי חליף אי חסיר אי יתיר טריפה הלכה כמותו אבל ביתירא לא דהא ההיא יתרת דאתאי לקמי דמרימר ואכשרה וא' לית הלכתא כרבא ביתרת. וכן פירש רש"י שראה שהכשירה רבו וה"מ דקיימא בדרא דאוני אז כשרה. וההיא יתרת דהויא ביני וביני סבר … להמשך קריאה

א וריאה הסמוכה לדופן ברוחב החזה דהיינו האומא אפי' לא העלתה הריאה צמחים סביב הסמיכות אסורה כר' יהודה דאמר אחד זה ואחד זה חוששין לה שמא הסרכא לא מן הדופן היא כי אם מן הריאה וסוף הסרכא ליפסק כיון שברוחב החזה היא וטריפה והיכא שכרוכה לדופן במיצר החזה דהיינו האונא על זה אמר רב נחמן … להמשך קריאה

א ואונא באומא פי' רבינו שלמה כי מעשה בא לידו והתירה לו רבינו יעקב בר' יקר ופי' כי יש אוסרים אותם מטעם שהאומה היא ברוחב החזה ומתנענ' לכאן ולכאן ומתפרק הקרום. אבל בתרתי דווקא שרי רבא כי סריכי בכסדרן לפי שעומדות במיצר החזה ואין הסרכא מתפרקת וכן נראה לרבינו יעקב בן רבינו מאיר לאסור דמדאמר … להמשך קריאה

א הלכות טרפות – הקדמה עתה אפרש דיני ריאה דתנן ניקבה הריאה או שחסרה טריפה ואמר רבא (מ"ז ע"א) חמשא אוני אית לה לריאה אפה כלפי גברא פי' כשהבהמה תלויה דרך הרגלים והבני מעיים לצד האדם אז תמצא בריאה תלתא מימינא ותרתי משמאלא אי חסיר אי יתיר אי חליף טריפה ואמר (מ"א ע"ב ומ"ח ע"א) … להמשך קריאה

א השוחט בשנים או שלשה מקומות רב אמר כשרה ושמואל אמר בעינן שחיטה מפורעת וליכא שאין בית השחיטה מרווח רווח כי הסימן חתוך בהרבה מקומות ואין רוב החתוך ניכר אבל אם הסימנים חתוכין כולן לכולי עלמא כשרה אף ע"פ שהם חתוכין גם במקום אחר אי רובן אי מעוטן שחתוכין לגמרי ניכר בטוב ואפי' כי אינן … להמשך קריאה

א עיקור פי' מו' רבינו יצחק וכן פירשו ה"ג שנעקרו סימנים ממקום חבורן בלחי ובשביל הכי אינה טריפה ואפילו למ"ד טריפה אינה חיה בזו מודה דחיה ולא לקו עלה משום טריפה ואפילו הכי כך הלכה למשה מסיני ששחיטה פסולה בכי האי גונא ודווקא באמצע הסימנין הוי טריפה כדתנן אלו טריפות נקובת הושט פירוש במשהו ופסוקת … להמשך קריאה

א הגרמה זהו ששוחט הסימנים במקום שאין דינן לשחוט כדתנן פרק קמא השוחט מתוך הטבעת ושייר מלא החוט על פני כולה כשרה ר' יוסי בר' יהודה אומר מלא החוט על פני רובה. ורב ושמואל דאמרי תרוייהו הלכה כר' יוסי בר רבי יהודה ומסיק דווקא בטבעת גדולה הואיל ומקפת כל הקנה פי' טבעת ראשון דהוא טבעת … להמשך קריאה

א חלדה מתניתין היא או שהחליד תחת השני ופסקו פי' שתחב הסכין בין סימן לסימן וחתך התחתון ואחר כך שחט העליון ר' ישבב אומר נבלה ר' עקיבא אומר טריפה כלל אמר ר' ישבב משום רבי יהושע כל שפסולו מחמת שחיטה נבלה כל ששחיטתו כראוי ודבר אחר גרם לה ליפסל טריפה והודה לו ר' עקיבא (כ' … להמשך קריאה

א דרסה מתני' היא התיז את הראש בבת אחת שלא הוליך ולא הביא ותנא דבי רבי ישמעאל ושחט אין ושחט אלא ומשך וכן הוא אומר זהב שחוט ואומר חץ שחוט לשונם ואם יש בסכין אורך חוץ לצואר כמלא צואר כשר לשחוט בהולכה לחוד או בהובאה לחוד ואם אינו ארוך רק מלא צואר של בהמה פסול … להמשך קריאה

א שהייה מתני' היא נפלה סכין והגביהה או נפלו כליו והגביהן או השחיז הסכין ועף ובא חברו ושחט אם שהה כדי שחיטה פסולה ומפרש כדי שחיטת בהמה אחרת ואתמר רב אמר כדי שחיטת בהמה לבהמה ועוף לעוף ושמואל אמר כדי בהמה לעוף וכן כי אתא רבין אמר ר' יוחנן אף כדי בהמה לעוף אמרי במערבא … להמשך קריאה

א פסק הלכך צריך לבדוק הסכין אבשרא ואטופרא ואתלתא רוחתא ורבא אמר אין צריך לבדוק בין הצדדים דבית השחיטה מרווח רווח ואם יש פגימה בראש הסכין מותר לכרוך מטלית על הפגימה ולא גזרינן דילמא ישחוט בו בלא מטלית ואם שחט בסכין בדוקה ולאחר השחיטה מצא בה פגימה כולן פסולות לכן טוב לבדוק הסכין בין כל … להמשך קריאה

א הקדמה: בעזרת צור כשלמה אור עוטה רקיע עלי תבל כדוק נטה ועל הר ירד שמים הטה. כבודו נגלה לעם נפש נקטה. מצות קבלו בשפת מבטא. ארץ יראה בכן אז שקטה. יה צור מושל מעלה ומטה. מעמך שבור כל עול ומוטה. עמלי ועניי ראה והביטה ונפשי מצרה צורי נא מלטה. ברוך עבדך ברך בזרע שש … להמשך קריאה

א ספר התרומה הלכות ארץ ישראל ב למען ציון לא אחשה ולמען ירושלם לא אשקוט עד יצא כנגה צדקה ויבא מורה צדק לנו והקדושים גאוני עולם שוכני ארץ אשר יעורו ויקיצו ויציצו ויאירו להורות לנו הדרך אשר נלך בה (ישעי' מ"ב) אמת כי חביבה ארץ ישראל ואשריו איש הדר בה כי אפי' ליוצאים מתוכה יכניה … להמשך קריאה

א כל הכלים שמלאכתן להיתר מחמ' לצל נמי שרי לטלטולי או שלא יגנב ואם מלאכתו לאיסור כגון קורנוס של נפחים ודוגמתו מותר לטלטלו לצורך מקומו ולצורך גופו אבל שלא יגנב אסור ומחט נקובה מותר לטלטל ליטול בה הקוץ מרגלו ואע"ג דחביל בשבת דהוי מלאכה שאינה צריכה לגופה ואם נטלה חודדה חוד שלה או עוקצה אסור … להמשך קריאה

א משפט הפתילות שכבו בי"ט ראשון של ראש השנה אסור להדליקן בי"ט שני וצריך פתילות אחרות וכן בי"ט הסמוך לשבת אותן פתילות שכבו בשבת אסור להדליקן בליל של מוצאי שבת שהוא י"ט כדאיתא בירושלמי ריש ביצה דהכבוי הוא הכנה ונוחות יותר להדליק ואם הדליקן וכיבן מבחול הוכנו כבר ואחרי כן כשהדליקן וכיבן בשבת או בי"ט … להמשך קריאה

א משפט עבד עכו"ם או שפחה עכו"ם השואבת מים בשביל ישראל בשבת מבור שהוא בר"ה ומביא בבית ישראל ועוד שהבור הוא רה"י עשרה ורחב ד' מתיר רבינו יעקב לשתות לפי שהישראל היה יכול ללכת ולירד בבור ולשתות שם וכ"ש אם העכו"ם מביא מי הנהר שמותר שהיה יכול הישראל ללכת לשתות שם בקל ולאותו שמחמיר עליו … להמשך קריאה

א משפט פירות או חפץ הבא מחוץ לתחום בשביל ישראל זה מותר לישראל אחר כיון דליכא רק איסורא דרבנן ואותו ישראל שהובא בגללו אסור בכדי שיעשו בחול וקצת ראיה יש מפ"ק ומפ' שואל ליל מוצאי י"ט אין מן החשבון שאין רגילות לבא בלילה מחוץ לתחום אלא למחרתו צריך להמתין שעור שהלך בשבת וביום טוב. הסבר … להמשך קריאה

א משפט שלקטן עכו"ם ביום טוב ראשון בשביל ישראל או צדן דגים חיה ועוף צריך להמתין בכדי שיעשו בחול במוצאי י"ט כדברי הלכות גדולות ורב יהודאי גאון שלא ירויח במעשה יום טוב הנעשה בשבילו פן יאמר לעכו"ם ביום ראשון ללקט כדי שיהיו מותרות לו ביום טוב שני ואם נלקטו בשביל עכו"ם וכן נצודו או מאיליהן … להמשך קריאה

א משפט פירות שלקט עכו"ם או צד דגים חיה ועוף בשבת או ביום טוב בשביל עכו"ם אסור בו ביום לישראל ואפי' נשרו מאיליהן או נצודו ולמוצאי שבת מותר מיד ואם בשביל ישראל עשה העכו"ם אסורין למוצאי שבת או למוצאי יום טוב בכדי שיעשו כדתנן במסכת מכשירין מרחץ המרחצת בשבת אם רוב העיר עכו"ם רוחץ למוצאי … להמשך קריאה