ספר הפרנס

א לא ישחוט חיה ועוף ביו"ט אלא א"כ הי' לו עפר תיחוח מוכן מעיו"ט ואפר כירה מותר לכסות בו והוא שהוסק מעיו"ט אבל הוסק ביו"ט צריך שיהא רותח וראוי לצלות בו ביצה ואז מותר ואם אין לו עפר מוכן ולא אפר כירה ועבר ושחט יחפור בדקר אם הי' נעוץ מעיו"ט ויכסה משום שמחת יו"ט ואם … להמשך קריאה

א מי שאין לו אלא יד אחת נוטל הלולב בידו ואתרוג בזרועו ואם איטר ביד ימינו נוטל הלולב בשמאל שהוא ימין שלו ושולט בשתי ידיו נוטלו בימינו ימין דעלמא: הסבר על זכויות יוצרים ספר הפרנסרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א מנהג כשר שאין מביאין נר של חרס עם שמן או שומן בסוכה ואפילו גדולה כשלנו אך מכניסין מנורות של ברזל ונחושת ושאר כלי מתכת ונר שעוה והדומה לו רוק"ח: הסבר על זכויות יוצרים ספר הפרנסרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א חולה שאין בו סכנה כגון שחש בראשו או חש בעיניו פטורין מן הסוכה אם הוא מצטער וכן משמשיו פטורין מן הסוכה ומותר לפרוס סדין או וילון סביב הסוכה מבפנים בשבת להגן מפני הרוח או מפני החמה ומותר לפורקו בשבת אם מתירא שמא יגנב: הסבר על זכויות יוצרים ספר הפרנסרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א נשים ועבדים וקטנים פטורין מן הסוכה וכל קטן שא"צ לאמו והוא כבר ארבע או כבר חמש חייב בסוכה ואין יוהרא במה שיושבות הנשים בסוכה ומברכות דנהי דגדול המצווה ועושה ממי שאינו מצווה ועושה מ"מ מצוה הוי: הסבר על זכויות יוצרים ספר הפרנסרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א אדם יוצא בסוכת חבירו אם היא שאולה לו ואפילו גזולה כגון שנכנס בה שלא ברשות חבירו: הסבר על זכויות יוצרים ספר הפרנסרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א מי שאין לו סוכה מתקן סוכה בחוה"מ וכ"ש אם נפלה שחוזר ובונה אותה: הסבר על זכויות יוצרים ספר הפרנסרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א מי שהתחיל לאכול בבית ונמלך והלך לאכול בבית אחר צריך לחזור ולברך (בורא פרי) אבל מפינה לפינה בבית אחד לא ושינוי יין מברך הטוב והמטיב ורבינו שמואל כתב אם ידוע שהאחרון משתנה לעילויי' והביאו שתיהן יחד מברך על הרע בורא פה"ג ועל הטוב הטוה"מ אבל אם ידוע לו שהאחרון גרוע לא יברך אבל רב"י … להמשך קריאה

א העושה מלאכה בידים בערבי שבתות ובערבי ימים טובים מן המנחה ולמעלה דהיינו [משש] (מט') שעות ומחצה ולמעלה ובן בתענית ציבור כגון בט' באב וכן במוצאי שבתות ויו"ט אין רואה סימן ברכה לעולם והני מילי כשעושה מלאכה כדי להשתכר בו אבל מתקן בגדיו לשבת ויו"ט לא ואדרבא מצוה לעשות כן ובמוצ"ש ויו"ט נמי היינו קודם … להמשך קריאה

א פעם אחת שכח מהר"ם ולא הניח עירובי תבשילין בשמחת תורה שהי' בע"ש ולא נזכר עד יום השישי בביהכ"נ שחרית והוקשה זאת בעיניו וחזר על כל צידי צדדים למצוא אמתלאות היתר כי נסתפק מה לעשות דע"י הערמה אסור ומתחילה אמר מה שבשלו ואפו כבר בדיעבד יאכלו ממנו היום ואם יותירו יותירו לשבת אבל לכתחילה אסור … להמשך קריאה

א צריך שיהא העירוב והשיתוף מצוי ומובן ושלם בין השמשית שיהיו יכולין לאוכלו ואם נאבד מבעו"י אין עירובו עירוב אבל משחשיכה ה"ז עירוב ומהר"ם זצ"ל הנהיג בעירנו פה רוטענבער"ג כשהגוים משברין את העירובין הקורות והלחיים שבמבואות שלא למחות ביד הגויות להביא את החמין שקורין יילי"ף מן התנור לבתים דרך ר"ה וכשהיו מביאין אותן מעצמן או … להמשך קריאה

א בעירובי תבשילין יאמר בדין יהא שרא לנא לאפוי' ולבשולי לאטמוני ולאדליקו שרגא מיומא טבא לשבתא לנא ולכל דדיירין באתרא הדא: הסבר על זכויות יוצרים ספר הפרנסרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א לא יערב בדבר שהוא מקפיד לתת ממנו לאכול לאחד מבני השיתוף כגון פשטיד"א ודומה לו אך יזכה להן פת שלימה או חררה שלמה משלו. או יגבה מכל בית ובית קמח ויעשה ממנו עוגה ויברך המזכה בא"ה אמ"ה אקבו"ץ על מצות עירוב ויאמר בדין יהא שרא לנא ולכל מאן דמשתתפין עמנא לאפוקי ולעיולי ולטילטולי מבתים … להמשך קריאה

א הרוצה לערב עירובי חצירות יכול לשתף עמו שתופי מבואות וצריך פת שלימה משלו ומזכה לכולם ע"י בנו ובתו הגדולים שאין סמוכין על שולחנו: הסבר על זכויות יוצרים ספר הפרנסרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א ואם חל יו"ט בה' ובו' צריך לערב ביום ד' ואם שכח ולא עירב ונזכר ביום ה' מניחו בו ביום ומתנה ואומר אם היום חול ולמחר קודש ה"ז עירוב ויהא שרא לנא בדין כו' ואם היום קודש ולמחר חול אז אינו צריך כלום וזהו דווקא לב' ימים טובים של גליות אבל ר"ה דקדושה אחת הן … להמשך קריאה

א אם התחיל לבשל או לאפות על עירובו ונאבד או נאנס ה"ז גומר כל צרכו ואם שכח ולא עירב קודם יו"ט לא יבשל ולא יתקן מאכל לצורך שבת אך אשר יותיר בלא הערמה יאכל אפילו לכתחילה אבל עבר ואפה ובישל לשבת אין אוסרין עליו אבל אוסרין על המערים והחמירו על מערים יותר מן המזיד שלא … להמשך קריאה

א יו"ט שחל להיות בערב שבת צריך לערב עירובי תבשילין בעיו"ט בחמישי וצריך פת ותבשיל או בשר וביצה עם הפת ושיעורו בבזית ושיעור עירובי תחומין מזון שתי סעודות ושיעור עירובי חצירות פת שלימה ושיתופי מבואות כגרוגרות: הסבר על זכויות יוצרים ספר הפרנסרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א גוי הדר במבוי ואינו רוצה להשכיר להם רשותו אף לא בשכר ילך אחד מהם וישבור מקום מן הגוי להניח בה חפצים ונמצא שותפו שלא מדעתו ומותר בכך. וצריך להשכיר רשות מכל בית ובית אשר דר בו שום גוי בבל המבוי או מבעל הבית או מאחר מבני הבית הן עבד הן שפחה אבל אם באו … להמשך קריאה

א יום הכפורים הרי הוא בשבת לענין עירובי חצירות ושיתופי מבואות ועירובי תחומין צריך לערב וגם עורכין שולחן במפות ומדליקין עליו הגרות כמו בשבת משום דאיקרי שבת שבתון: הסבר על זכויות יוצרים ספר הפרנסרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א אסור לישראל לסרס אדם או בהמה חי' ועוף אחד טמא ואחד טהור כין בארץ בין בחוץ לארץ וכן אסור לומר לגוי לסרס בהמות שלנו ואם לקחה גוי מעצמו בלא הערמה וסורס מותר ואם הערים ישראל בדבר זה קונסין אותו ומוכרין אותו לישראל אחר ואפילו בנו הגדול מותר למוכרו ולבנו הקטן אסור [הג"ה וליתן בהמה … להמשך קריאה

א בכור בעל מום מותר להאכילו לכלבים ואם נשחט ונמצא טריפה אסור למוכרו לגוים ולהאכילו לכלבים וצריך קבורה הבשר אבל העור מותר שיאותו בו הכהנים לפיכך כשיפול מום בבכור טוב והגון למוכרו לגוים: הסבר על זכויות יוצרים ספר הפרנסרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א עד ל' יום חייב אדם לטפל בבכור בהמה דקה ובגסה חמשים יום ואם אמר הכהן בתוך הזמן תנהו לי ואני אטפל בו לא יתננו לו מפני שנראה ככהן המסייע בבית הגרנות וכל זמן שלא נולד בו מום צריך לקיימו אבל משנולד בו תוך שנתו יכול לקיימו עד י"ב חודש אבל לאחר שנתו אין רשאין … להמשך קריאה

א אם עבר אדם ושחט הבכור טרם נפדה אסור בהנאה וצריך קבורה ורבי משה בר מיימון ושאר גאונים פסקו שהלוקח בהמה החולבת מן הגוי שחלב פוטרה מן הבכורה שבכל התורה כולה הולכין אחר הרוב ורוב בהמות אינן חולבות אא"כ יולדות ופסקו בהולד בכור בהמה טהורה לישראל שצריך לומר בפה בכור זה הרי הוא מקודש בקדושת … להמשך קריאה

א הרוקח בהמה מן הגוי ואין ידוע בעדות אם ביכרה אם לאו ואפילו חולבת אם לא שהוולד כרוך אחריה ומניקתו צריכה פדיון ואם הגוי מסיח לפי תומו שילדה כבר פעמים ושלש אין נאמן ומיהו אם ירצה הישראל אין נותן זה הבכור לכהן אלא ימתין עד שיפול בו מום ויאכלנו דהממע"ה מהר"ם: הסבר על זכויות יוצרים … להמשך קריאה

א כל שיש יד גוי באמצע פטורה מן הבכורה וכל מה שאלו חותכין חלק הגוי ובזה היה בעל מום ה"ז פטור מן הבכורה וצריך לומר לגוי משוך בהמה זו ברשותך לקנות אוזן עוברה אם יהי' זכר. ואז פטורה מן הבכורה אבל מורי הר"ם פסק למכור אוזן הבהמה עצמה לגוי ואז לא יהא שום ספק איסור … להמשך קריאה

א ישראל שיש לו חמור נקבה שילדה זכר בכור חייב לפדותו בשה ונותן השה בין זכר בין נקבה לכהן והחמור פדוי ומברך בא"י אמ"ה אקבו"ץ על פדיון פטר חמור ומברך שהחיינו ואם נתן פטר חמור לכהן אין הכהן רשאי לקיימו עד שיפרוש שה תחתיו וקודם פדיונו אסור בהנאה ואם אמר לו הכהן תנהו לי ואני … להמשך קריאה