ספר הפרנס תכ״ח
א קרוב ונתרחק ה"ז כשר ואפילו יש לו בנים מבתו רק שהעדות נעשה לאחר שנתרחק שתחילתו היה בלא פסול וכל עדות שיראה לדיין שיש לזה העד שום הנאה בעולם לא יקבל ממנו: הסבר על זכויות יוצרים ספר הפרנסרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il
א קרוב ונתרחק ה"ז כשר ואפילו יש לו בנים מבתו רק שהעדות נעשה לאחר שנתרחק שתחילתו היה בלא פסול וכל עדות שיראה לדיין שיש לזה העד שום הנאה בעולם לא יקבל ממנו: הסבר על זכויות יוצרים ספר הפרנסרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il
א אוהב ושונא אעפ"י שלא דיבר עמו תוך ג' ימים משום איבה כשרים לעדות אעפ"י שהן פסולין לדין היה יודע לו עדות עד שלא נעשה חתנו ולבסוף נעשה חתנו ה"ז פסול שתחילתו או סופו בפסול פסול לפיכך הי' יודע לו עדות בעוד שהוא קטן והגדיל אין עדותו עדות מלבד דברים שאדם נאמן עליהם בגודלן מה … להמשך קריאה
א אבי חתן ואבי כלה מעידין זל"ז חורגו הוא בן אשתו מאיש אחר הוא פסול לו אבל הוא כשר לבן חורגו אחי חמותי לא יעיר לי וכן אחי חמיו ואין אדם מעיד לארוסתו אבל לקרוביה כשר עד שישאנה: הסבר על זכויות יוצרים ספר הפרנסרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il
א האחים זע"ז ראשון בראשון ובניהם זע"ז שני בשני וגם בניהם זע"ז שלישי בשלישי שני בשני וכ"ש שני בראשון שניהם פסולין וראשון בשלישי יש מכשירין ויש פוסלין ואין להקל בדבר מאחר שיש חולקין וכדרך שמונים בזכרים ראשון בראשון ושני בשני ושלישי בשלישי כך תמנה בנקבות באחיות האב ואחותו וכל איש שאתה פוסל בו כך אתה … להמשך קריאה
א עוד שאלתי פה קדוש בפעם ההוא אם חלו נשואין י"א אב למה אין שוחטין ערב ט' באב קודם חצות בעוד שהוא מותר לאכול והשיב נ"ל משום שנהגו העם שלא לאכול בשר מר"ח אב עד התענית לאחר ט' באב הוי ליה כדברים המותרים ואחרים נהנו בו איסור דמשמע בפ"ב דנדרים דהעובר עובר בבל יחל מדרבנן … להמשך קריאה
א שאלתי את מהר"ם זצ"ל מהו פירוש ונחמתא שאמר בקדיש וזהו לשון תשובתו אות באות שמעתי מפרשים משום דאמרינן בפ"ק דברכות שמעתי ב"ק שמנהמת כיונה ואומרת אוי לי שחרבתי את ביתי כו' עד ולא עוד אלא בזמן שישראל נכנסין לבתי כנסיות ולבתי מדרשות ועונים אמן יהא שמיה רבא מברך מנענע הקב"ה ראשו ואומר אשרי המלך … להמשך קריאה
א נשים פטורין מן הציצית אבל סומא חייב בציצית ואעפ"י שאין רואה אחרים רואין אותו והורה רבינו יצחק בן אברהם לברך על מצות ציצית בלילי יוהכ"פ שהי' אומר בשמוכיח בירושלמי דכסות יום חייב בציצית אפילו בלילה וכ"ש כסות המיוחדת ליום ולילה וכסות לילה פטורה אף ביום: הסבר על זכויות יוצרים ספר הפרנסרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il
א בשם רבינו יצחק עכשיו שאין לנו תכלת אם נפסקו ג' חוטין מציצית שלנו ואפילו אם נשאר בהן כדי לעונבן פסולין דלא מכשרי גרדומין אלא כשנשאר מן המנין אחד שלם שזהו דבר חשוב וכשנפסקו ג' חוטין שמא הרוב נפסקו ס"ה כ"ו: הסבר על זכויות יוצרים ספר הפרנסרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il
א תניא בפ' השואל המשכיר בית לחבירו על השוכר לעשות לו מזוזה וכשהוא יוצא לא יטלנה בידו ואם של גוי הוא יטלנה ויצא ותניא בפרק התכלת השוכר בית בחוץ לארץ כל ל' יום פטורה מן המזוזה מכאן ואילך חייבת: הסבר על זכויות יוצרים ספר הפרנסרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il
א מנהג פשוט שכותבין על המזוזות מבחוץ כנגד ריוח שבין פרשה לפרשה שדי וכן כנגד ה' אלקינו ה' אחד המתחלף באלף בית [והוא האותיות שניות לאותות ה' אלהינו ה' כוז"ו במוכס"ז כוז"ו] ואין בזה פסידא לפי שהוא מבחוץ אבל מבפנים אסור להוסיף אפילו אות אחת ולא לעשות חותמות של מלאכים ולא שום דבר כ"א ציווי … להמשך קריאה
א ונזירות נוהגת בפני הבית ושלא בפני הבית לפיכך מי שנדר בנזירות בזמן הזה ה"ז נזיר לעולם שאין לנו בית המקדש שיביא קרבנותיו במלאת ימי נזרו וקונסין אותו ומחייבין אותו לעלות לארץ ישראל להיות נזיר בארץ ישראל כמנין הימים שנדר בהם וכ"ז שהוא בחוץ לארץ ה"ז אסור לשתות יין ולטמא למתים ולגלח שערו וכל דיקדוקי … להמשך קריאה
א בס"ה ברמז ק"פ כתב סתם נזירות ל' יום כיצד מי שאמר סתם הריני נזיר אין פחות מל' יום ואפילו אמר הריני נזיר נזירות גדולה הרבה מאד ה"ז נזיר ל' יום פי' (אינו) [זמן] פחות מל' יום כגון שאמר הריני נזיר יום אחד או עשרה ימים או כ' יום ה"ז נזיר שלשים יום שאין נזירות … להמשך קריאה
א הורו הגאונים שמי שנתחייב שבועה לבנו אין משביעו בשבועת האלה כמו שרגילין העולם להחרים באלה ובנידוי ובשמתא וכן כל כיוצא בזה שהרי זה בא לקללת אביו אלא משביעו שבועה שאין בה אלה ולא על ההכאה והקללה בלבד הקפידה תורה אלא אפילו על הביזיון שכל המבזה אביו ואמו אפילו בדברים ואפילו ברמיזה הרי הוא ארור … להמשך קריאה
א אסור להתענות בראש השנה וצריך להזהיר ולהנהיג את התוקע שיתקע ג' שברים בנשימה אחת ועוד ראיה מירושלמי דתענית שמצינו ר"ה שמתריעין ולא מתענין ובתשובת ריצב"א כתב דאפי' בט"ו בשבט אין להתענות ואפילו אם גזרו הציבור תענית דוחין תענית זה כיון דנמנה בארבע ראשי שנים כולן שוין שלא להתענות בהן גם מהר"ם אמר שלא להתענות … להמשך קריאה
א גם כתב יש לומר במוסף מלבד עולת החודש ומנחתה ונסכיהם כמשפטם שעיר לחטאת ושני תמידין כהלכתן בשם רבינו שמואל בן רבינו יצחק ובשם רב עמרם גאון גם כתב בשם רב האי בר נחשון גאון וכן בתשובת רב יהודאי גאון וכן פסק רבינו שב"ט וכן בערוך בערך ראש. וכן כתב רבינו אלעזר בשם אביו רבינו … להמשך קריאה
א והתוקע צריך לכוין להוציא והמה יכוונו לצאת והתוקע אסור להסיח בדברים משעה שהתחיל לברך לשמוע קול שופר עד גמר כל התקיעות שמעומד ומיהו אם סח בדיעבד אין חוזר ומברך אבל עבירה היא בידו וכן הכי נמי אם שני בני אדם תוקעין כל אחד סדר או ב' סדרים או בב' שופרות אין צריך לחזור ולברך: … להמשך קריאה
א ר' אב"י העזר"י כתב בשם רבינו יצחק ב"ר אליעזר הלוי שיש לומר ובראשי חדשיכם בב' ימים של ר"ה שחרית בהתחלת פסוקי דזמרה גם יש לומר זמן בב' ימים אקידושא וגם אתקיעת שופר וצריך לברך אשופר לשמוע קול שופר ותוקעין לנשים ואפילו מי שיצא כבר שהרי נשים תוקעות לעצמן אם ירצו [הג"ה אבל מהר"ם פסק … להמשך קריאה
א בירושלמי יש מי שנפל מידו דבר שרצה לאכול ובירך עליו כבר ולוקח אחר לאכול צריך לברך שנית וכן השותה מים מן הקילוח או מן המעין או מן הנהר ואותם מים שהיו לפניו בשעת ברכה הולכין ועוברין אומר לאחר הברכה ברוך שם כבור מלכותו לעולם ועד כל המאריך באמן יותר מדאי אינו אלא טועה על … להמשך קריאה
א אין צריך לשפוך מכוס של ברכה לכוס של כל אחד ואחד אבל אם כוסות שלהם פגומים טוב הוא לשפוך מכוס של ברכה לכוס של כל אחד כדי שגם הם ישתו מכוס שאינו פגום אעפ"י שאין שתותם מעכבת כיון ששתה המברך [הג"ה כתב רבינו משה בר מיימון זצ"ל כל הנוטל ידיו בין לאכילה בין לקריאת … להמשך קריאה
א מי שהוא רגיל בזה"ז במים אחרונים אסור לו לברך עד שיטול. ואין המסובין רשאין לטעום עד שיטעום המברך וזהו דווקא כשהם זקוקים כולם לככר אחד או לכוס אחד אבל אם כל אחד ככרו בידו או כוסו בידו אוכלים או שותים אעפ"י שלא אכל או לא שתה המברך: הסבר על זכויות יוצרים ספר הפרנסרשיון: Public … להמשך קריאה
א בעה"ב בוצע ואע"ג שאורח גדול ממנו ואורח מברך ברהמ"ז ואע"ג דבעה"ב גדול ממנו אבל אם אין בעה"ב אוכל עמהם אז הגדול בוצע ומברך ואם רוצה בעה"ב לברך בעצמו כגון שהוא גדול הרשות בידו: הסבר על זכויות יוצרים ספר הפרנסרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il
א העונה אמן אחר ברכותיו ה"ז בור חוץ לאחר בונה ירושלים רב אשי עני ליה בלחישה: הסבר על זכויות יוצרים ספר הפרנסרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il
א מי שבא ומצא כשהן מברכין והוא לא אכל ולא שתה עמהם אשכחינהו דקאמרי נברך אומר ברוך ומבורך שמו לעולם ועד אשכחינהו דקאמרי ברוך שאכלנו משלו אמר איהו אמן ואי הוי עשרה ואשכחינהו דקאמרי נברך אלהינו כו' אמר איהו ברוך הוא ומבורך שמו תמיד לעולם ועד: הסבר על זכויות יוצרים ספר הפרנסרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il
א גדול מברך ואי בעי גדול יהיב רשותא לאחרינא ומברך וכן כהן הרשות בידו לעשות כן: הסבר על זכויות יוצרים ספר הפרנסרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il
א כתב רבינו אלפסי ורבי משה בר מיימון שאין מזמנין אלא על מי שאכל כזית דגן וכן הנהיג מהר"ם המחבר אבל לעשרה אם ז' אכלו דגן וג' אכלו ירק או פיחת וכיוצא בהן או שתו מצטרפין עליהן לעשרה בשם מהר"ם וכל זמן שלא גמרו לאכול שלא אמר הב לן ונברך או שלא אמר נברך או … להמשך קריאה
א שנים שאכלו מצוה הוא שיחזרו אחר אחד לזמון ואי אתא עלייהו גברא מצוה הוא שיתנו לו לשתות או לאכול ברי שיצטרף עמהם לזימון וכן לענין עשרה מצוה לחזר אחריהם: הסבר על זכויות יוצרים ספר הפרנסרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il