ספר הפרנס רצ״ח
א נהגו לעשות סעודה לפירסומי מילתא והיא סעודת מצוה וצריך לברך בבהמ"ז שהשמחה במעונו ואם הבן פודה א"ע יברך על פדיון הבכור ושהחינו ופודה א"ע בה' סלעים כדלעיל: הסבר על זכויות יוצרים ספר הפרנסרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il
א נהגו לעשות סעודה לפירסומי מילתא והיא סעודת מצוה וצריך לברך בבהמ"ז שהשמחה במעונו ואם הבן פודה א"ע יברך על פדיון הבכור ושהחינו ופודה א"ע בה' סלעים כדלעיל: הסבר על זכויות יוצרים ספר הפרנסרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il
א ובכל דבר פודין הן של כסף או שוה כסף לבד מקרקעות ושטרות ועברים וזהו סדר פדיון הבן יש נוהגים להשים הנער הילד הזכר בחיקו של כהן מתחילה קודם הברכה. ויש שאין נוהגין כן אלא כל מקום שהילד שם אבי הבן אמר לכהן בני פלוני הבכור אשר ילדה לי אשתי הרי הוא שלך כי בני … להמשך קריאה
א מי שהיתה הורתו שלא בקדושה ולידתו בקדושה מחויב לפדותו ושיעורא חמש סלעים שיער רבי אב"י העזר"י שהם חמשה דינרים קלונ"ש שהם ט"ו דינרים הלי"ש ומעט יותר ומהר"ם אמר לקחת כ"ה דינרים הלי"ש לרווחא דמילתא וברוק"ח כתב שהם ק' פשוטים שמשקל של מ"ד פשוטים זקוק במשקל קלוניא: הסבר על זכויות יוצרים ספר הפרנסרשיון: Public Domainמקור: … להמשך קריאה
א אם ילדה שני זכרים ביחד תאומים צריך לפדות אחד מהם ואם מת אחד מהן תוך שלושים השני פטור מפדיון ואם ילדה תאומים א' זכר ואחת נקבה פטור מפדיון ואם נולדו סימני טריפה בזכר תוך ל' פטור מלפדותו דהרי הוא כמת: הסבר על זכויות יוצרים ספר הפרנסרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il
א והאב מחויב לפדות את בנו ולא האשה ואם מת האב קודם שפדה את הבן הוא פודה א"ע כשיגדיל ופודין דווקא בכור לאשה אעפ"י שאין בכור לאיש כי בפטר רחם תליא: הסבר על זכויות יוצרים ספר הפרנסרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il
א הכהנים והלוים פטורין מפדיון בכור וכן ישראל שנשא בת כהן או בת לוי אבל ישראלית שילדה בכור זכר [מישראל] ולא ילדה מקודם לכן ולא הפילה דבר שיש בו צורת ולד קודם וזה הזכר תחילת לידת האשה אז האב חייב לפדותו מן הכהנים ביום ל"א ללידת הזכר ואינו פורה אותו קודם לכן ואם פדאו קודם … להמשך קריאה
א מי שיש לו שני ערלות או יוצא דופן או אנדרוגינוס אינם דוחין את השבת ונימולין באחד בשבת בתשיעי שלהן המל את בנו מברך שתים על המילה ושהחיינו: הסבר על זכויות יוצרים ספר הפרנסרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il
א אם נאבד הסכין או נפגם מותר לומר לגוי לתקנו או להביא אחר דרך מבוי או כרמלית ולא דרך ר"ה כי לא התירו אמירה לגוי לעשות מלאכה אלא בדברים שאפילו לישראל אין בו איסור כ"א מדברי סופרים ודווקא לענין מילה התירו לפי שהיא עצמה דוחה שבת. אבל מצוה אחרת כגון ס"ת אסור לומר לגוי להביאה … להמשך קריאה
א קטן שהוא חולה אין מוהלין אותו עד שיבריא חלצתו חמה [נותנין לו כל שבעה להברותו] ואח"כ מלין אותו אבל אם כואבין לו עיניו או כיוצא בזה שהוא חלש מיד שנתרפא מלין אותו מיד וצריך ליזהר בדברים אילו הרבה מאד מפני סכנות נפשות: הסבר על זכויות יוצרים ספר הפרנסרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il
א ואם נולד בע"ש בין השמשות ספק יום ספק לילה אינו דוחה את השבת ונימול באחד בשבת שהוא עשירי וכן נמי מילה אינה דוחה את יום הראשון של יו"ט מספק אבל דוחה יום שני של יו"ט מלבד יום שני של ראש השנה שאינו דוחה שהם קדושה אחת ואם נולד ברביעי בשבת ספק יום ספק לילה … להמשך קריאה
א קטן הנולד בחול בין השמשות ספק יום ספק לילה מונין מהלילה ונימול לתשיעי ספק שמיני ואם נולד בע"ש אחר תפילת ערבית ועדיין הוא יום שלא נראו הכוכבים מולין אותו בע"ש ואין מחללין עליו את השבת אעפ"י שעשאו לילה בתפילה בשם מהר"ם: הסבר על זכויות יוצרים ספר הפרנסרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il
א ואם חל שלישי למילה בשבת מרחיצין אותו אפילו בחמין שהוחמו ע"י ישראל בשבת וכש"כ ע"י גוי אבל נהגו בע"ש לומר לגוי להחם החמין שיהיו מזומנים למחר בשבת בכל עת והגויה רוחצתו בשבת וישראלית יושבת על גבה ואם אין שם גויה ישראלית רוחצתו: הסבר על זכויות יוצרים ספר הפרנסרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il
א קטן הנימול בשבת נהנו להרחיצו בחמין קודם המילה ואומר לגוי בע"ש להחם חמין שיהיו מוכנים בכל עת וכן מרחיצין אותו לאחר המילה אם נשפכו החמין או נתפזרו הסמנים לאחר המילה עושין אחרים בשבת ואפילו ישראל עצמו בידים: הסבר על זכויות יוצרים ספר הפרנסרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il
א וכן ראה תינוק שנפל לים מביא מצודה ופורשה ומעלהו ננעל הדלת לפני התינוק בשבת שובר את הדלת ומוציאו שמא יבעת התינוק וימות ומותר לכבות הדליקה להציל נפש שיראו פן ישרוף שם ואם נפלה מפולת וספק נפש שם או לא מפקחין עליו את הגל אם מצאו חי אעפ"י שאי אפשר שיבריא מוציאין אותו לחיי שעה: … להמשך קריאה
א ומרחיצין את הולד בשבת ביום שנולד בו לאחר שחתכו טיבורו ואפילו בחמין שהוחמו בו ביום ויש חסידות שבכל יכולתם מקדימין וטומנין חמין של מים בע"ש ואומרים לגויה להרחיץ הולד בשבת וכשהן בעצמן צריכין להרחיץ הולד בשבת אז רוחצין אותו ערום בלי לבוש בגד סדין כרוך סביביו כי שריית הבגד זהו כיבוסו וכ"ז לחומרא בעלמא … להמשך קריאה
א יולדת שכורעת לילד הרי היא בסכנת נפשות ומשיתחיל הדם להיות שותת עד שתלד וכן לאחר שתלד ג' ימים מחללין עליה את השבת ועושין לה כל צרכה בין שאמרה צריכה אני או איני צריכה ומג' ועד ז' אם אמרה צריכה אני מחללין ומשם ועד ל' אין עושין לה מלאכה אלא ע"י גוי ובשעת חבליה מדליקין … להמשך קריאה
א ומותר ללחוש על דבר עין הרע בשבת וגם למדוד החגור למי שחש בראשו בשבת ומיחם אדם אלונתת וכל דבר הניטל ומניח ע"ג כריסו בשבת אב"י העזר"י: הסבר על זכויות יוצרים ספר הפרנסרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il
א וחולה שאין בו סכנה אומר לגוי ועושה וכן כוחל את עיניו מן הגוי בשבת אעפ"י שיודע שאין בו סכנה וכן אם חתך באצבעו או טפל חבורה בראשו או במקום אחר בשבת והיא מוציאה דם מותר לומר לגוי לעשות עליה רטיה שקורין פלאשטי"ר בלע"ז המתוקנות מן אניצי פישתן ולובן ביצה או [שאר] (מן) משיחות של … להמשך קריאה
א ועושה להן כל צרכי רפואה להצילו וכש"כ שיאמר לגוי לך ועשה ואסור לאחר הדבר עד שישאלו לגדולים אם הוא מותר אך ע"י חכמים ונבונים ובקיאים יעשו שנאמר וחי בהם ולא שימות בהם: הסבר על זכויות יוצרים ספר הפרנסרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il
א חולה שיש בו סכנה כגון רופא אחד אומר צריך ואחד אומר אינו צריך כגון מכה שע"ג היד או ע"ג הרגל או מכה שבחלל הגוף מן השפה ולפנים בין בפיו בין במיעיו בין בכבד בין בטחול ומכת חרב בכל מקום שהוא או נשיכת כלב שוטה או אחר מזוחלי עפר ואפילו ספק אם הם ממיתים אם … להמשך קריאה
א מילה ביוה"כ מלין בין יוצר למוסף אחר קריאת התורה בעוד שיושבין ומזכירין הגשמות ואחר המילה אומר אשרי כו'. ומחזיר הס"ת למקומה ואומר חצי קדיש ומוסף אבל אם הוא במקום שצריכין לצאת מביהכ"נ מלין אותו אחר חזרת ס"ת למקומה וחוזרין ואומר קדיש ומוסף: הסבר על זכויות יוצרים ספר הפרנסרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il
א בט' באב ציוה מהר"ם לאמר על מת צדוק הדין וקדיש ומותר בט' באב לרחוץ הידים כשעומד ממיטתו וכשיוצא מבית הכסא לאלתר כדרכו בלא שינוי וכן ביוהכ"פ: הסבר על זכויות יוצרים ספר הפרנסרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il
א גם נהגו שלא לברך בזימון בסעודה המפסקת אלא כל אחד מברך לעצמו ואינו מיסב עם אחרים אלא בדד ישב ובמוצאי שבת מבדיל בתפילה ואומר חצי קדיש ומברך בורא מאורי האש ויושב לארץ וקורא איכה ומברך ואין אומרין ויהי נעם ואומר ואתה קדוש וכו' וקדיש יתום וא"א ויתן לך ולמחר אומרים אא"א וקורא ג' בתורה … להמשך קריאה
א וכשחל ט' באב באחד בשבת א"א צדקתך צדק בשבת במנחה וקודם המנחה מעלה על שולחנו בשר ויין כסעודת שלמה בשעתו ולאחר המנחה הנהיגו מי שחפץ לאכול שיאכל בצים או פירות ושותין מים וזהו סעודת מפסקת: הסבר על זכויות יוצרים ספר הפרנסרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il
א ואם יש תינוק למול בט' באב הולכין אבי הבן ובעל ברית והמוהל אחר גמר קינות ולובשים בגדים אחרים אך לא לבנים ומדליקין נרות ומחזירין לבהמ"ד למול התינוק ואחר המילה אומר איוב וירמיה ופושטין בגדי שבת אשר לבשו ואם יש אבל ב"מ בעיר הולך לבהמ"ד לתפילת ערבית ושחרית עד גמר קינות: הסבר על זכויות יוצרים … להמשך קריאה
א גם נהגו שלא לעשות מלאכה בט' באב וגם לא להניח גוי לעשות מלאכתו אבל אם כבר התנה עם הגוי לעשות מלאכתו בקבלנות מותר אך שיתקן הגוי המלאכה בתוך ביתו או בשדה ולא בבית היהודי: הסבר על זכויות יוצרים ספר הפרנסרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il