ספר הפרנס

א ג' חדשים ניזונת משל בעל מכאן ואילך אינה ניזונת לא משל בעל ולא משל יבם: הסבר על זכויות יוצרים ספר הפרנסרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א נאמן עד אחד להעיד ליבמה שמת בעלה ומתייבמת על פיו או שמת יבמה או שנתן לה בעלה גט והתירה לזר ואפילו עבד או שפחה מסיח לפי תומו אבל היא עצמה אין נאמנת לומר מת יבמי אעפ"י שנאמנת לומר מת בעלי: הסבר על זכויות יוצרים ספר הפרנסרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א האומר זה בני או יש לו בנים ה"ז נאמן ופוטר את אשתו מן החליצה ומן היבום אבל אם אמר זה אחי או יש לי אחים אינו נאמן כי שמא מכוין לאוסרה לאחר מותו ואם הוא מוחזק שיש לו אחים ואמר בשעת מיתתו אין לי אחים אין נאמן. וכן אם אמר על מי שמוחזק אח … להמשך קריאה

א נתקדשה היבמה לאיש אחר קודם שחלצה מפין הזר לגרשה בגט ויבמה מייבם או חולץ ואם היבם כהן וגרושה אסורה לו חולצה והזר שגירשה מן האירוסין [אם] חזר ונשאה אחר שחלץ לה יבמה אין מוציאין אותה מידו אבל אם גרשה מן הנשואין וחזר ונשאה אחר שחלצה מוציאין אותה מידו אבל יבמה שילדה וולד שלא כלו … להמשך קריאה

א יבמה שאמרה איני חולצת ואיני מתייבמת ואשב עגונה כל ימי ואיני ניזונית משלו אין שומעין לה וכופין אותה לחלוץ או לייבם שהרי הקנו אותה מן השמים לזה ואפילו אם הוא נשוי שמא יהי' לו מריבה עם ביתו מפני היבמה: הסבר על זכויות יוצרים ספר הפרנסרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א הכונס יבמתו וגרשה אם רצה להחזירה יחזיר וזמן חליצה כתבתי לעיל רל"ח: הסבר על זכויות יוצרים ספר הפרנסרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א מי שנולד שעה אחת קודם שמת אחיו זוקק את אשתו ליבום וצריכה להמתין עד שיגדול ואחין מן האם אינן אחין לענין ייבום וחליצה: הסבר על זכויות יוצרים ספר הפרנסרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א מצוה בגדול האחים מן האב לייבם או לחלוץ ואם לא רצה מחזירין על כל האחין וגדול גדול קודם ואם קטן קידם וחלץ או ייבם ה"ז מותרת: הסבר על זכויות יוצרים ספר הפרנסרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א מי שמת והניח אשתו מעוברת אך הפילה לאחר מותו חולצת או מתייבמת ואם ילדה ויצא הולד חי לאויר עולם ומת מיד פטורה מחליצה ויבום אם ידוע שכלו לו חדשיו ונולד לט' גמורין אבל אם לא נודע בוודאי אם שהה וחי שלשים יום ה"ז וולד גמור ופוטר נשי אביו מחליצה ומיבום ואם מת בתוך ל' … להמשך קריאה

א פירות שעושנן גוי או קליות של גוים מותרין מימוני וכן ברמז ס"ג: הסבר על זכויות יוצרים ספר הפרנסרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א אדם שנזהר מפת של גוים מותר לו לאכול עם אדם האוכל פתם בקערה אחת ואין לחוש על טעם הפת: הסבר על זכויות יוצרים ספר הפרנסרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א הדליק גוי את התנור יאפה בו ישראל או שהדליק ישראל יאפה הגוי או שהדליק גוי ובא ישראל ונער את האש מעט הואיל ומשתתף במלאכת הפת ה"ז מותרת ואפילו אם זרק רק עץ לתוך התנור התיר כל הפת שבתוכן שאין הדבר אלא להיות היכר שפת שלהן אסורה: הסבר על זכויות יוצרים ספר הפרנסרשיון: Public Domainמקור: … להמשך קריאה

א אעפ"י שאסרו חכמים פת של גוים יש מקומות שמקילין בדבר לקנות פת מנתחים גוי במקום שאין נחתום ישראל מפני שעת הדחק אבל פת בעלי בתים אין שם מי שמורה בה להקל שעיקר הגזירה משום חתנות ואם יאכל פת בעלי בתים יבא לסעוד אצלו [ויבא לידי חתנות]: הסבר על זכויות יוצרים ספר הפרנסרשיון: Public Domainמקור: … להמשך קריאה

א פסק ר"י דאותן היהודים הדרים בכרכים המוקפין חומה שיש בהן מחיצות גמורות ודלתותים נעולות בלילה דאין צריכין לשכור רשות הגוים ואפילו אם יש הרבה ישראל בבית אחד שרי לטלטל בכל העיר כיון דליכא שני ישראלי' בשני בתים דאוסרין זע"ז ומה שכתב בתוס' ודלתותיה נעולות בלילה לא נהירא למהר"ם זצ"ל דאפילו אינן נעולות נמי הוי … להמשך קריאה

א אם אשה היא נשים מושיבות אותה במים עד צוארה ומוסרין לה שני ת"ח ומודיעין לה קצת קלות וחמורות ומגלחין שער ראשם אחד האיש ואחד האשה קודם טבילה: הסבר על זכויות יוצרים ספר הפרנסרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א גוי הבא להתגייר אמרינן ליה מה ראית אי אתה יודע שישראל בזה"ז דווים סחופים ומטורפין ויסורין באין עליהן אם אמר יודע אני ואיני כדאי מקבלין אותו ומודיעין אותו קצת מצות קלות וחמורות וכשם שמודיעין אותו עונשן של מצוות כך מודיעין אותו שכרן קיבל עליו מלין אותו מיד ומאכילין אותו ומשקין אותו עד שמתרפא נתרפא … להמשך קריאה

א רועה וטבח וחנוני ופטם ונחתום הרגילין אצל ישראל אומר להם תנו לי ירק אחד או שור או גוזל אחד או ביכר אחד או י' אווזים ביו"ט ובלבד שלא יזכיר סכום טעות ויש מרבותינו אומרים שזהו דווקא בישראל נגד ישראל אחר אבל נגד הגוי אסור ורבותינו שבצרפת התירו ואפילו לנגד הגוי: הסבר על זכויות יוצרים … להמשך קריאה

א בגדי קטנים של פשתן מכבסים במועד אחד אחד אבל לא הרבה ביחד וכן בגד כויה ומי שאין לו אלא חלוק אחד [הג"ה גרסינן בירושלמי שאם היה דבר האבד שאינו מצוי תמיד אחר המועד או שהן מבקשין לצאת וסוברין בזול או להקנות להם ביוקר ה"ז יכול להקנות או למכור וגם יש לו להרבות בשמחה יו"ט … להמשך קריאה

א מותר לקבול אחר חובות בערכאות הגוים תוך המועד אפילו אם הם צרכי יחיד וכן מותר לדון דיני ממונות ומחרים חרמות ואפילו אינו לצורך המועד וכותבין איגרות וכותבין משכנות וחשבון מותרין לכתוב דיש בהם משום דבר האבד ויש כותבין ע"י שינוי אפילו כתבי משכנות ונהנו להלות בריבית במועד אפילו לכתחילה משום דבר האבד: הסבר על … להמשך קריאה

א אין מביאין כלים מבית האומן במועד ואם חושש שמא יגנבו מפנין לחצר אחרת ואם אין מאמינו מניחן בבית הסמוך לו ואם שם ג"כ חושש שמא יגנבו מביאן בצינעא אל תוך ביתו וזהו לשון הירושלמי כלום אסרו מלאכה במועד אלא כדי שיהא אוכלין ושותין ויגיעין בתורה ואינו אוכלין ושותין ופוחזין לפיכך טרחא יתירה אסור לפי … להמשך קריאה

א טוחן קמח במועד [לצורך המועד] ואם הותיר מותר: הסבר על זכויות יוצרים ספר הפרנסרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א מנעלים שנקרעו במועד או לפני המועד ואירעו אונס שלא תיקנו קודם המועד ולא כיוון מלאכתו במועד מותר לתקנם במועד בצנעא בעצמו [או] יאמר לנוי ועושה ובספר המצוות פסק לאיסור וכן מצאתי בשם ריצב"א אחרי שיכול לקנות חדשים והמחמיר תע"ב וישאל אחרים כפי יכולתו ואם לאו מותר מפני כבוד יו"ט ומפני כבוד הבריות אב"י העזר"י … להמשך קריאה

א המבשל כמה תבשילין ביו"ט ושכח שלא אכל מכולם מותרים הן בלילה הן למחר ביו"ט ואין זה הכנה: הסבר על זכויות יוצרים ספר הפרנסרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א גוי המביא כתב לישראל ביו"ט או אפילו בשבת מחוץ לתחום מותר לישראל לקבלו ואינו מוקצה ולא מבעיא לישראל אחר אלא אפילו לאותו ישראל שנשתלחו לו מותר לקבלו ולקרותו ויש נוהגים לומר לגוי להניח הכתב לפני היהודי על הארץ או על כלי או בחיקו על בגדיו ומשם יקחנו היהודי ולא יקבלנו מיד הגוי לידו: הסבר … להמשך קריאה

א אם נאבד מפתח של תיבה או של חדר ביו"ט ויש בהן דבר מאכל הצריך ליו"ט או דבר אחר הצריך לבו ביום ישבור לכתחילה לקחת משם צרכי יו"ט ואם נאבד מפתח או מנעל נשבר במועד מותר לומר לגוי לתקנו במועד ואפילו הוא בעצמו מתקנו במועד בלא שום שינוי: הסבר על זכויות יוצרים ספר הפרנסרשיון: Public … להמשך קריאה

א ואווזות ותרנגולים שאדם מורגל בהם ויודע איזהו כחוש ואיזה שמן מותר ליקח מהן ביו"ט לשחוט איזה מהם שירצה ולא חיישינן לברירה כזאת ואפילו לכתחילה מיהו ירא שמים יתן עיניו מתחילה ליטול ולשחוט ולא יברור ויניח אע"ג דאינו מוקצה ולא חשו חכמים לטירחא ביו"ט: הסבר על זכויות יוצרים ספר הפרנסרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il