ספר הפרנס צ׳

א וכל ספק טריפה הבא לפני חכם ולא נתברר לו כגון נשבר העצם ויצא לחוץ ולא ידע אם קודם שחיטה או לאחר שחיטה נעשה או בוקא דאטמא דשף מדוכתיה ולא ידע אי איעכול ניביה או לא או שאר ספק איסור הדומין לו כולן לאיסור ולא דמי לנשחטה הותרה אלא היכי שיבול לתלות בדבר היתר כגון … להמשך קריאה

ספר הפרנס פ״ט

א נחתכו רגליה של בהמה למעלה בצומת הגידין דהיינו הבשר על הירך הסמוך לפרק מקום שחותכין הרגלים למכור דהיינו למעלה מן הארכובה ונחתך הבשר לבדו באותו מקום ולא העצם טריפה והיינו דתנן וכן שניטל צומות הגידין לפיכך כשנחתך מעט מן הבשר או אחר מן החוטין באותו מקום טריפה וה"ה אם נשבר העצם ויצא לחוץ דרך … להמשך קריאה

ספר הפרנס פ״ח

א שמיטת יד בבהמה דהיינו הרגלים שלפניה כשירה נשמט ירך בבהמה או בעוף ממקום חיבורו (בלחי) [בגוף] או בקולית דהיינו בוקא דאטמא או איעכל ניביה טריפה ואי לא כשירה שמיטת גף בעוף ממקום חיבורו בכתף טריפה שמא נקבה הריאה ואם נשבר הגף דהיינו כנף בכל מקום עד הפרק האחרון הסמוך ונדבק לגוף יחתוך אותו אבר … להמשך קריאה

ספר הפרנס פ״ז

א ניטל הטחול או הכליות כשירה ניקב הטחול במקום העב טריפה ובמקום הדק כשירה כוליא שלקתה אם הליקוי מגיע עד מקום החריץ טריפה ואם מליא מוגלא טריפה ואם מים זכים כשירה ודווקא צלולים אבל עכורים לא ואפילו צלולים דווקא דלא סריחי כשירה כוליא שהקטינה בדקה עד כפול ובגסה עד כעובה בינונית ואם אין לה אלא … להמשך קריאה

ספר הפרנס פ״ו

א העוף אין לו כרס ובית הכוסות ויש לו כנגדו זפק וקורקבן ניקב גגו של זפק נידון בוושט במשהו וזהו מקום שמתחיל לימשך ולהיקצר במעי לצד הוושט או לצד המעי ההולך לקורקבן אבל אם ניקב הזפק עצמו דהיינו בכל הכיס כשר ניקבה המרה טריפה ואם הכבד סותמתה כשירה ניקבה הקינה או הדקין או המסס או … להמשך קריאה

ספר הפרנס פ״ד

א נקובת הוושט במשהו גם בגרגרת נכון להחמיר שיהא במשהו ממקום הכשר שחיטה ולמטה ניקב הקנה למטה מן החזה בכל פיצולין במשהו בין בקנה הריאה בין בקנה הלב בין בקנה הכבד משנכנס הגרגרת תוך החזה מתפצלת לב' קנים ולא פסק התלמוד איך לחנם הילכך צריך להחמיר: הסבר על זכויות יוצרים ספר הפרנסרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

ספר הפרנס פ״ב

א נטלה המרה ליכך בלשונו במקום המרה על הכבד אם טועם בה טעם מר כשירה ואם לאו נהגו בה איסור ובה"ג כת' קורע במקום דביקות המרה וטועם בה אם יש טעם מר כשירה ורבינו אב"י העזר"י כתב מותר לצלותו ע"ג גחלים ולטעום בה ע"י הלעטה בין שינוי בלא בליעה אם יש בה טעם מר כשירה … להמשך קריאה

ספר הפרנס פ״א

א נטלה הכבד ונשתייר ממנה כזית במקום מרה [וכזית במקום שהיא חיה] כשירה וכתוב בשערים כבד שהוא [נפוחה] ניכוה ועבה ונרקב יש לעיין בריאה אם לבינה היא כצמר גפן טריפה ואם אדומה היא כשירה דהדרא בריא: הסבר על זכויות יוצרים ספר הפרנסרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

ספר הפרנס פ׳

א מחט שנמצאת בחתיכא דכבדא טריפה בכל ענין ואם נמצאת בסמפינא דכבדא כשירה ואם נמצאת בעובי בית הכוסות תחובה מצד אחד או בחלל הקורקבן או תחובה מבפנים בבשר הקורקבן או בחלל הוושט כשירה (אבל) בשתחובה מבפנים בעובי בית הכוסות או בקורקבן או בוושט ואינה נכרת מבחוץ (אבל) אם יש קורט דם מבחוץ כנגד המחט טריפה … להמשך קריאה

ספר הפרנס ע״ח

א בהמה שנשחטה ונמצאת טריפה בין ע"י סירכות בין שאר טריפות רק שלא הכיר בה הטריפות קודם שחיטה כל הגבינות שנעשו כבר ממנו מותרין. ויש מרבותינו שאוסרין הגבינות והחלב שנעשו תוך ג' ימים קודם שחיטה ד"א י"ב חודש ומורי הר"ם כתב בשם ר' יוסף ווליטי"ן כולן מותרות וה"ה לביצי תרנגולת שנמצאת טריפה שהביצים מותרים: הסבר … להמשך קריאה

ספר הפרנס ע״ו

א קיבה של עגל וגדי וטלה הנלקח מן הגוי הקיבה מותרת להעמיד בה גבינות ולא חיישינן שיניקו מן הטריפה ומן הטמאה ואם העמיד בקיבה הנלקחת מן הטריפה בדיעבד מותרין הגבינות ואם העמיד בקיבה שקנה מן הגוי בחנות מבהמה שהרג הגוי בדיעבד מותרין ואם הקיבה נמלחה בעורה כמו שרגילין הגוים לעשות והעמיד בה אסורים אפילו בדיעבד … להמשך קריאה

ספר הפרנס ע״ה

א סכין שחתך בו בשר ורוצה לחתוך בו גבינה צוננת או איפכא צריך הסכין נעיצה עשר פעמים בקרקע ואם יש גומות בסכין צריך לשפשף הסכין היטב במקום הגומות באבן רך או בפיחם ולנעוץ בקרקע וכן אם חפץ לחתוך בסכין רק פירות כן יעשה ולחתוך רותח בסכין של גוי צריך ליבון ורבינו משה ורבינו יצחק ב"ר … להמשך קריאה

ספר הפרנס ע״ד

א סכין ששוחט בו טריפה צריך לקנח הסכין בבהמה או בדבר אחר או להדיח במים קודם שישחוט בו בהמה אחרת ואם לא עשה כן צריך קליפה במקום השחיטה. ולשחוט בסכין של גוי צריך הגעלה ואם לא הגעיל צריך קליפה במקום השחיטה: הסבר על זכויות יוצרים ספר הפרנסרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

ספר הפרנס ע״ב

א הלוקח כלי תשמישו של גוים וירצה לטהרו כבולעו כך פולטו השפוד של ברזל והאסכלא שקורין ברא"ט אייזי"ן והדומה להן שתשמישן ע"י אור מלבנו באור ומטבילן אחרי בן והיורות של נחושת וכן מחבת או ברזל משפשפו בצרורות ובעפר ובחול לצחצחו ויגעילן ברותחין בכלי ראשון או ירתיח בתוכו מים וישים בהם אוד דלוק או אבן חם … להמשך קריאה

ספר הפרנס ע״א

א מחבת של גוים של מתכות ואפילו של אבן ישנים צריכין הגעלה לטהרם וכן מחבת ושאר כל הכלים שאינם של חרס שנאסרו בעירוב בשר בחלב או בהדחה עם כלי הגוי בן יומו צריך הגעלה לטהר: הסבר על זכויות יוצרים ספר הפרנסרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

ספר הפרנס ע׳

א גבינות ישראל שנעשו בדפוס של עכו"ם שקורין פיישייליי"ש הן של עץ הן של חרס הן של מתכות והן בני יומן אפילו מלח הגוי את שלו בתוכו אפי"ה הגבינות של ישראל מותרין בדיעבד: הסבר על זכויות יוצרים ספר הפרנסרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

ספר הפרנס ס״ט

א בשר שחוטה (או בשר) [ובשר] נבילה שנתבשלו או נצלו ואח"כ נגעו זב"ז או שכבו זע"ז תתאה גבר ואם בשר שחוטה למטה חם ועליה בשר נבילה צונן אפילו חי ואין מלוח אעפי"כ שלמטה נאסר וכ"ש אם בשר נבילה חם למטה והשחוטה צונן למעלה שהיא אסור ואם צוננת למטה בין שחוטה בין נבילה והחם למעלה השחוטה … להמשך קריאה

ספר הפרנס ס״ח

א בשר חי או צלי שנפל עליו חלב אם אחר מהן מלוח הבשר או החלב אז צריך ס' לבטל החלב ואם אין מלח לא בזה ולא בזה מותר בהדחה לבדה אבל אם יש בי פילי דהיינו בקעים וגומות בבשר אז צריך קליפה והדחה. וכן בשר הנמלח אפילו לצלי ציר הנוטף ממנו על הגבינה אוסר אעפ"י … להמשך קריאה

ספר הפרנס ס״ז

א בשר וגבינה שהן לחין ונגעו זה בזה (או) [אם] שניהם מלוחים שניהם אסורים ואם יבשים מותרים ואם אחר מהם מלוח והשני טפל בלא מלח אז המליח מותר והטפל אסור כשהוא לח וכן הדין בשר שחוטה ובשר נבילה אם השחוטה מלוח מותר. ואם הנבילה מלוח אסור ואם שניהם אינם מלוחים מותר ואפילו לכתחילה. ואם נתיבשו … להמשך קריאה

ספר הפרנס ס״ו

א בהמה או עוף לצלות אינה צריכה למלוח אפילו לכתחילה ולקדירה צריך להדיחה לכתחילה במים ואח"כ למלחם מכל צדדין והעופות מבפנים ומבחוץ ולשהות במלחו שיעור צליה ואח"כ ידיח הבשר והעוף פעמים. וכשימלחם צריך להשימם על דף או בסל או בכלי מנוקב ואם מלחו בכלי שאינו מנוקב ישים בתחתית הכלי עצים או אבנים שיקבלו הציר שלא … להמשך קריאה

ספר הפרנס ס״ה

א עוגה קטנה שנאפת בצד פשטיד"א ופלדי"ן ונגעה בהן אסורה שלא במינה ואם תחת הכלי אפאה אפילו לא נגעו זה בזה אסורה לשלא במינה פשטיד"א שאפאה עם פלאדי"ן או איפכא בתנור שלנו מרוחקים זה מזה שלא נגעו מותרין בדיעבד וכן הדין אם אפאה עם הפת שניהם מותרין בדיעבד אבל ראבי"ה כתב שפשטיד"א ופלאדי"ן שנאפו ביחד … להמשך קריאה

דילוג לתוכן