ספר הפרנס

א ואם יש עץ תחוב בבשרה ולא הוסר כולו אם הוא כ"כ בעומק הבשר שאינו נראה איני חוצץ ואם הוא נראה וקרם עליה עור אין חוצץ ואם לאו תחטט אחריו להוציא: הסבר על זכויות יוצרים ספר הפרנסרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א אשה שאירע טבילתה בחול המועד די לה לנקר בטוב ולחצוץ הטיט שתחת הצפרנים. ואם באה להחמיר תחתכם בשיניה וטוב מזה ומזה אם יש לה שפחה גויה לאמר לה שתגלחם כדרכה: הסבר על זכויות יוצרים ספר הפרנסרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א אשה נדה טובלת בלילה שהוא אחרי כלות שביעי אשר ספרה לה לטהרתה שהיא לילה של יום שמיני הבא אבל ביום אין לה לטבול כלל לא בשמיני ולא בתשיעי משום סרך בתה שלא תטעה לעשות כן ביום השביעי והוא אסור ובמקום שיריאים ללכת בלילה מפני גנבים ופריצים או שומרי העיר מותר לטבול ביום השמיני ולא … להמשך קריאה

א נדה טובלות במי נהר ובמעין נובע תדיר ובמי גשמים שהן מכונסין וקוו וקיימי תדיר ובכור אך שיהא המים שיעור מקוה מ' סאה ושלא יהא שאובין ושיהא ראוין לשתית בהמה ושלא להביא ממקום למקום ע"י צינור: הסבר על זכויות יוצרים ספר הפרנסרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א עיסה שהפרישו ממנה חלה ושרפוה ואח"כ עשה מן העיסה ככרות ואז מערבין קמח תוך הככרות בשעת עריכתן ועשייתן ובקמח יש שיעור חלה לבדו ואעפ"י שיעשה הקמח ההוא עיסה ולא הפריש ממנו חלה אין בכך כלום כי מתבטל בעיסה [הג"ה בשם רבינו נתנאל מצאתי כתוב שאין ללוש שיעור חלה בבצים בלא מים כי הדגן לא … להמשך קריאה

א הלש עיסה לקלשינו"ש שקורין קרעפלינ"ש אפילו לבשל יטול חלה ממנה כי שמא ימלך ויעשה עוגה מן העיסה לאפות על הנחלים לקטן מהר"ם גם הנהיג שלא לשרוף חלת האור כל השנה כ"א בבית שדר בו כהן. או אפילו בת כהן: הסבר על זכויות יוצרים ספר הפרנסרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א אם שכח להפריש חלה מעיסת פשטיד"א ולא נזכר עד ביום השבת לא יאכלנה בשבת ולאחר השבת יפריש ויאכלנה. אבל ביו"ט אם נזכר לאחר אפייה יכול לתקן עוד עיסה ויטול חלה ממנו או מן הפשטיד"א עצמה: הסבר על זכויות יוצרים ספר הפרנסרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א הלש עיסתו מעיו"ט עד גמירא שאינו חושש ללוש בה עוד שאינה חסירה כ"א אפייה ושכח ולא הפריש חלה מעיו"ט אסור להפריש חלתה ביו"ט ואסורה לטלטל: הסבר על זכויות יוצרים ספר הפרנסרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א בכל מקום שיש כהן קטן שלא ראה קרי מימיו או כהן שהוא גדול וטבל לקריו באותה מקום מותר להפריש חלה ביו"ט ולקרות לה שם ולאפות אותה ולתתה לכהן אבל אם אין אחד מן הכהנים בב' ימים הראשונים ובב' ימים האחרונים של פסח לא יקרא לה שם בעוד שהיא עיסה כי לא יוכל לשורפה ולא … להמשך קריאה

א הלש עיסת שני בני אדם ביחד בלא דעתם אעפ"י שאין בכל אחת לבדה שיעור חלה כיון שיש בו שיעור בין שניהם חייבת בחלה והמפריש צריך ליטול רשות משניהם ואשה יכולה לומר לחברתה קחי קמח משלי ולושי עונות לפלודינ"ש או לדבר אחר והפרישי חלה והתלמיד או אורח יכול לומר לבעה"ב להפריש חלה מהעיסות שיהא לי … להמשך קריאה

א שכח ולא הפריש חלה עד לאחר אפיית כל עיסה אז יקח כל הלחם הנאפה מן העיסה וישימם תוך תיבה אחת או תוך בלי אחת שיהא לו בית קיבול שיכנסו כל הלחמים בתוכו שלא יהא למעלה משפת הכלי כלום מן הלחמים אך כולו יהא תוך שפת הכלי ויטול אחת מהן ככר שלם או פרוסה מכבר … להמשך קריאה

א ה' דברים חייבין בחלה החיטין והשעורין והכוסמין שיפון ושבולת שועל ומצטרפין זע"ז. פי' אם לשן ובללן יחד ואין שיעור חיוב חלה הרי העיסה זו חייבת בחלה [הג"ה והא דתנן החיטין אינן מצטרפין אלא עם הכוסמים והשעורים מצטרפין עם הכל חוץ מן החיטין היינו כשלש כל מין ומין בפני עצמו והקיפו זה בזה בנשיכה שאז … להמשך קריאה

א חלה הראשונה או השניה במקום שנהגו בה אם נתערבה בחולין צריך אחד ומאה לבטלה מין במינו כגון של חיטין בשל חיטים ויטיל אחת לשם חלה והאחרות מותרות לזרים ואם בשאינה מינה כגון פת חיטים בשעורים סגי בס' ואם נתערבה ברוב חולין ולא במאה אז מותרות דווקא לכהן אפילו קודם שטבל ולא לזרים [הג"ה ורבינו … להמשך קריאה

א הלש עיסה כשיעור מ"ג בצים ועוד מפריש מעט ומברך אקבו"צ להפריש חלה ורש"י פסק בספר הפרדס שיש לברך להפריש תרומה כי חלה היא עוגה וחררה וכתיב חלה תרימו כלומר אחת מן החלות העוגות תרימו תרומה לשם תרומה וכן עיקר עכ"ל. ושורף את החלה או יתננה לאחר אפייתה לכהן קטן שלא ראה קרי מימיו ויאכלנה … להמשך קריאה

א אין לאכול חלב או גבינה אחר דגים שנתבשלו בכלי שבישל בו בשר: הסבר על זכויות יוצרים ספר הפרנסרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א כל משקין בין יין בין שמן שנפל לתוכו שרץ או עכבר שיעורו אחד מאלף והכלי והמשקין מותרין באחד מאלף אבל בפחות מאלף אסורין [הג"ה ואם הי' המשקה סרוח אפילו יותר מכשיעור טמא ואם השרץ בשמן אסור השמן להדליק ממנו בב"ה עכ"ל הפרדס וכן פסק בה"ג ורבינו משה כתב בס"ה וז"ל פוסק בה"ג דשרץ אין … להמשך קריאה

א ישראל לא יתן את בנו לנכרית להניק בכפר במקום שאין יהודים ובאותו כפר או באותו עיר שלפעמים היה הולך שם לראותו: הסבר על זכויות יוצרים ספר הפרנסרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א חביות הבלוע מיין נסך שרי במים רותחין מלא קדירה שישפכו בו ושאר דין יין נסך אין להאריך בו והמחמיר תע"ב: הסבר על זכויות יוצרים ספר הפרנסרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א חומץ יין אסור במגע גוי כיון דאין אנו בקיאין בשיעור חוזקו אבל יין מבושל שהרתיחו אצל האש מותר במגע גוי ולשתותו עם הגוי חומץ או יין שנתנו בתבשיל ונגע בו הגוי קודם שהרתיח התבשיל עמו מותר: הסבר על זכויות יוצרים ספר הפרנסרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א הנפנה קודם הסעודה ונטל ידיו רבינו יעקב בן יקיר זצ"ל הי' מצריך ליטול ולחזור וליטול ולברך על הראשונה אשר יצר ועל השני' ענ"י ורבינו אב"י העזרי פסק מטילה אחת עולה לכאן ולכאן ובשעת הנטילה צריך להתנות ולא לאחר הנטילה: הסבר על זכויות יוצרים ספר הפרנסרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א והכלי שנוטל ממנו לא יהא נסדק וניקב במקום שהמים עוברין כששופכין על ידיו ואסור ליטול מכוס שהוא משופע ועגול למטה שאין יכול לישב שלא יהא מסומך כגון כיסוי כוס ושלא יהא דבר החוצץ על אצבעותיו לא טיט ולא בצק תחת צפורניו כ"כ שהוא מקפיד עליו ורגיל להסירו מחמת גנאי וקפירא ומותר ליטול מים מן … להמשך קריאה

א נטילת ידים צריך לשפוך המים מן הכלי על ידיו ולא תוחבם לתוך המים [שבכלי] ולא לרחוץ ידיו בקילוח צינור המקלח מי גשמים ואפילו מקלחין מן המעין דבעינן כח גברא ואם תוחב את ידיו תוך הנהר או תוך המעין שפיר דמי ואז יברך על שטיפת ידים או טבילת ידים וצריך לשפוך המים על הידים עד … להמשך קריאה

א עיסה של ישראל ואפאה גוי בלא חיתוי גחלים ביד ישראל אסור לאכול ואפילו למוכרה לעכו"ם אסור שמא ימכרנה לישראל אחר אבל להאכילו לפועליו או בענין אחר מותר שלא תבא ליד ישראל אחר וכן ביצים ודגים אפילו של גוי [וצלאם] (ואפאה) גוי בלא חיתוי גחלים אסורים משום בישולי גוים אפילו לאותם שנהגו בפת של גוים … להמשך קריאה

א צריך לנקר כל מיני חיות צבי ואיל כמו שור או כבש או עז לכל מילי וכל חלבו אסור אך חלב הקרב ע"ג המזבח דהיינו חלב המכסה את הקרב מותר בהם באכילה ושאר מיני חלבים וגידים שבהן אסורין וצריך לחטט אחריהם: הסבר על זכויות יוצרים ספר הפרנסרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א למלוג תרנגולין צריך לערות תחילה מים הרותחין בכלי ריקם ואח"כ יכנוס בהן התרנגולין ואם עירו מים הרותחין מכלי ראשון על התרנגולת צריך לקלוף עור התרנגולת והשאר מותר ולפעמים א"צ קליפה כגון ששכבה התרנגולת בכלי בשעה שעירה מים הרותחין עליה כמו שהיא רגילה ללכת דאז הנוצה שלה נוטה כלפי מטה ומבדלת בין המים ובין הבשר … להמשך קריאה

א בשר שנשתהא ג' ימים בלא מליחה מעל"ע נהגו בו איסור לפי שאין הדם כולו יוצא ממנו עוד אפילו ע"י מליחה ומהר"ם מתירו בצלי אף לאחר ג' ימים: הסבר על זכויות יוצרים ספר הפרנסרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il