א גרסי' בפרק השוכר כיצד מגעילין אמר רב הונא יורה קטנה לתוך יורה גדולה. ב כמה אנשים גדולים ראיתי דבריהם שנושאין ונותנין בזה. ג יש אומרים שצריך להגעיל את היורה הגדולה תחילה קודם שיגעיל תחילה כלים קטנים שאם לא יגעילנה מקודם לפליטה שלה של איסור חוזרת ונבלעת באותן הכלים. ד ויש אומרים שלאחר שהגעיל בתוכה … להמשך קריאה
א גרסינן בפרק ארבעה אחין תנן שלשה אחים וכו' עד גירש אחד מבעלי אחיות את אשתו וכו' טעמא דגירש ואח"כ מת אבל מת ואחר כך גירש אסורה. אמר רב אשי זאת אומרת יש זיקה ואפילו בתרי אחי. ב תחלה עלה בדעתי לפרש דכיון דיש זיקה כשמת נשוי נכרית אע"פ שבעלי האחיות שניהם קיימים אין אחד … להמשך קריאה
א גרסינן בפרק השוכר זה הכלל מין במינו כל שהוא ושלא במינו בנותן טעם רב ושמואל דאמרי תרוייהו כל איסורי שבתורה במינו במשהו שלא במינו בנותן טעם. זה הכלל לאתויי כל איסורין שבתורה. ב ור' יוחנן וריש לקיש דאמרי תרווייהו כל איסורים שבתורה בין במינו בין שלא במינו בנותן טעם חוץ מטבל ויין נסך שבמינו … להמשך קריאה
א גרסינן בפרק השוכר תנן התם הניצוק והקטפרס ומשקה טופח אינו חיבור לא לטומאה ולא לטהרה והאישבורן חיבור לטומאה ולטהרה אמר רב הונא הניצוק לטומא' ולטהרה לא הוי חיבור אבל לענין יין נסך הוי חיבו' אמר ליה רב נחמן לר' הונא מנא לך הא מילת' אילימ' מדתנן הניצוק והקטפרס ומשקה טופח אינו חיבור לא לטומאה … להמשך קריאה
א גרסינן בפרק השוכר רב אחאי שיער בחלא בחמשין רב שמואל בר רב חייא שיער בשיכורא בשיתין והלכתא אידי ואידי בשיתין. ב מתוך דברי ההלכה מוכח דבטל בששים אבל בהלכות גדולות בהלכות יין נסך מצאתי כתוב חבית שיש בתוכה משקין בין יין בין שמן בין כל משקין ונפל בתוכה עכבר או שרץ שיעורו אחד מאלף … להמשך קריאה
א גרסינן בפרק השוכר האי בת תיהא עכו"ם בדישראל שפיר דמי ישראל בדעכו"ם אביי אמר אסור ורבא אמר מותר אביי אמר אסור ריחא מילתא היא ורבא אמר מותר ריחא לאו מילתא היא. וק"ל היכי אמר רבא ריחא לאו מילתא היא וקא שרי להריח יין נסך האסור בהנאה והא בפרק כל שעה איפליגו אביי ורבא בהנאה … להמשך קריאה
א גרסינן בפרקא קמא דיבמות לא קשיא כאן שהכיר בה כאן שלא הכיר בה דייקא נמי דקתני שנמצאו ולא קתני שהיו. ב פירוש דרב אסי כשהכיר בה ומש"ה קדושיה קידושין ומתניתין כשלא הכיר בה דהוי מקח טעות ואין קידושיה קידושין. ג וקשיא לי מאי דתנן בפרק אלמנה ניזונת הממאנת והשנייה והאילונית אין לה כתובה ולא … להמשך קריאה
א גרסינן בשילהי פרק כל הבשר כתוב במקצת ספרים והילכתא מעמידין בקיבת נבילה ובקיבת שחיטת עכו"ם ובקיבת כשירה שינקה מן הטריפה וכל שכן בקיבת טריפה שינקה מן הכשירה מאי טעמא דחלב המכונס בעור הקיבה פירשא בעלמא הוא. ב ובמקצת ספרים אינו כתוב. ג ועיין בפסקיי בפרק אין מעמידין שביארתי שזה הלשון אינו ל' התלמוד אלא … להמשך קריאה
א גרסינן בפרק אחד דיני ממונו' דיני ממונו' מחזירין בין לזכות בין לחובה וכו'. גרסינן בפרקא קמא תנו רבנן דיני ממונות בשלשה ואם היה מומחה לרבים דן אפילו יחידי. ב פירוש שלשה הדיוטות שדנו דיניהם דין ויש להם כח לכוף את הנתבע לדין ואע"ג דלא קבלום מדעתם ולא הם הזמינוהו לדין וכפו אותו לדין ונגמר … להמשך קריאה
א גרסינן במגילה בפרק הקורא עומד איבעיא להו מפטיר מהו שיעלה רב הונא ורב ירמיה בר אבא חד אמר עולה וחד אמר אינו עולה מאן דאמר עולה דהא קא קארי ומאן דאמר אינו עולה כדעולא דאמר עולא מפני מה אמרו המפטיר צריך שיקרא בתורה תחלה מפני כבוד התורה וכיון דמשום כבוד תורה הוא למניינא לא … להמשך קריאה
א גרסינן בפרק הניזקין אמרינן הפעוטות מקחן מקח ממכרן ממכר במטלטלין פירוש פעוטות הן מזמן המפורש עד שיביאו שתי שערות שאע"פ שהגיעו לשלש עשרה שנים ויום אחד ולא הביאו שתי שערות פעוטות הן ואין ממכרן קיים ולא מתנתן מתנה אלא במטלטלין אבל לא בקרקעות. ב וראיתי שנשאלו רב צמח גאון זצוק"ל ורב נחשון גאון זצוק"ל … להמשך קריאה
א גרסינן בפרק שני דמגילה תנן וכל הלילה כשר לקצירת העומר ולהקטר חלבים ואיברים זה הכלל דבר שמצותו ביום כשר כל היום ודבר שמצותו בלילה כשר כל הלילה ואמרינן בגמרא כל הלילה כשר לקציר' העומר דאמר מר קצירה וספירה בלילה והבאה ביום. ב פירוש בסיפרא ובסיפרי תניא הכי ומייתינן לה במנחות בפרק רבי ישמעאל בהלכות … להמשך קריאה
א גרסינן בפרק יוצא דופן תנן תינוק בן יום אחד נוחל ומנחיל ואוקמה רב ששת נוחל בנכסי האם להנחיל לאחים מן האב. ב ראיתי שכתב רבינו משה בר מיימון זצוק"ל בפרק ראשון של הלכות נחלות שחיבר אם מתה האם ואחר כך מת הבן אפילו היה קטן בן יומו ולא כלו לו חדשיו הואיל וחיה אחר … להמשך קריאה
א גרסינן בפרק יש נוחלין אמר רב יהודה אמר שמואל הכותב כל נכסיו לאשתו לא עשאה אלא אפוטרופא פשיטא בנו גדול לא עשאו אלא אפטורופוס. ב כתב רבינו יצחק מפאס זצוק"ל ומפרשי רבנן דוקא הכותב אבל אם אמר פלוני בני יירשני שפיר דמי וירית ליה דקיימא לן כרבי יוחנן בן ברוקא. ג ואי קשיא לך … להמשך קריאה
א גרסינן בפרק יש נוחלין ההוא דאתא לקמיה דרבא בר רב חנן אמר מוחזק אני בזה שהוא בכור וכן ההוא דאתא לקמיה דרבי חנינ' אמר מוחזק אני בזה שהוא בכור וכו'. ב יפה פירש רבינו שמואל זצוק"ל שהיה עד אחד עמו וכך פירשו נמי חכמי מגנצא. ג ומה שכתבתי במהדורא תליתאה דעד אחד נאמן בבכור … להמשך קריאה
א גרסינן בפרק יש נוחלין שלשה שנכנסו לבקר את החולה רצו כותבין רצו עושין דין כתב רבינו שמואל זצוק"ל נראה בעיני דדוקא נקט שנכנסו לבקר הילכך רצו יעידו רצו יהיו דייני' אבל אם נכנסו כדי להעיד שהזמינום לשם והביאום לשמוע כדי להעיד הרי הן עדים ואין עד נעשה דיין דדמי לנכנסו בלילה דחשיב להו עדים … להמשך קריאה
א גרסינן בגמרא ירושלמית פרק המוציא יין מהו לצאת ביין מבושל רבי יודא אומר יוצאין ביין מבושל רבי יודא לדעתיה דר' יודא שתי ארבעת כסי דלילי פסחא וחזיק רישיה עד עצרתא הנה למדנו מכאן שיין מבושל לא בטל מתורת יין ומברכין עליו בורא פרי הגפן. ב אבל בתשובות רבינו פלטואי גאון זצוק"ל מצאתי כתוב דיין … להמשך קריאה
א גרסינן בפרק כלל גדול (ל"ג ב') הזורה והבורר אלא אמר רב יוסף בורר ואוכל וכו' מאד נדחקתי לעמוד על דיני הברירה ומה שבידי לפרש אפרש. ב בורר ואוכל ביד בורר ומניח ביד פירוש האי מניח לאלתר הוא כדי לאכול באותה סעודה דומיא דלאכול ואע"פ שלאלתר הוא עושה דוקא ביד הוא מותר דהוא שינוי גמור … להמשך קריאה
א גרסינן בפרק כירה (ל"ז ב') תנן כירה שהסיקוה בקש או בגבבא נותנין עליה תבשיל בגפת או בעצים לא יתן עד שיגרוף או עד שיתן את האפר. ב ואמרינן בגמרא איבעי' להו האי לא יתן לא יחזיר הוא אבל לשהות משהין ואע"פ שאינה גרופה וקטומה וכו'. ג וכתב רבינו יצחק זצוק"ל ושקלינן וטרינן ואסיקנא דהאי … להמשך קריאה
א גרסינן בריש פרק המוכר את הספינה אמר אמימר הילכתא אותיות נקנות במסירה כך נראה לי הגירסא כדברי רבינו שמואל זצוק"ל דבשלמא אי אמרת נקנות אתא למפסק הלכה כר' אע"פ שהוא יחיד אלא אי אמרת אין נקנות כרבנן מאי איצטריך ליה למיפסק הלכה כחכמי' פשי' ודאי דיחיד ורבים הלכה כרבים ולשתיק ולא ליפסוק מידי וממילא … להמשך קריאה
א גרסינן בפרק השותפין תנן לפיכך אם נפל הכותל המקום והאבנים של שניהם פשיטא לא צריכא דנפל לרשותא דחד מנייהו אי נמי דפנינהו חד לרשותיה מהו דתימא נהוי אידך המוציא מחבריו עליו להביא הראיה קמ"ל. ב אמר רבינו יצחק מפאס זצוק"ל שמעינן מהא דמלתא דידיעא לתרי שותפי אע"ג דאיתיה השתא ברשותא דחד מנייהו לא נפקא … להמשך קריאה
א גרסינן בפרק אותו ואת בנו אמר רב הונא אמר שמואל הלכה כחנניא ואזדא שמואל לטעמיה וכו' עד וחכמים אומרים כל מיני פרדות אחת הן. ב רבינו יצחק מפאס זצוק"ל כתב דליתא לחנניה דאמר ליה ר' אבא לשמעיה כי מעיילת לי כונדינייתא לריספק עיין בהני דדמיין להדדי ועאל אלמא קסבר אין חוששין לזרע האב וכך … להמשך קריאה
א גרסינן בפרק בהמה המקשה רב פפי מתני הכי וכו'. ב כתב המורה וכלישנא קמא דרב עבדינן לחומרא למעלה מן הארכוב' התחתונ' כל מקום שיחתוך טריפה. ג וכן שניטל צומת הגידין בלא רכובה דלא חזינן דהדר ביה רב ולקמן פסיק הלכתא הכי אפילו נשבר העצם וכל שכן נחתך לגמרי וגם בהלכות גדולות מצאתי שפוסק כדברי … להמשך קריאה
א גרסינן בפרק אלו טריפות הגלודה וכו' רבי נהוראי משמיה דשמואל אמר כרוחב סלע על פני כל השדרה. ב רבינו יצחק מפאס זצוק"ל פסק הלכתא כשמואל דמחמיר מכולהו. ג ונראה לי שאין שמואל מחמיר מכולהו דהא שמואל לא בעי מקום טיבורו ורבי ינאי בעי ושמואל לא בעי מקום פרקי ורבה בר בר חנה בעי ואי … להמשך קריאה
א גרסינן בפרק אלו טריפות אמרי בני רבי חייא דרוסה שאמרו צריכה בדיקה כנגד בני מעיים. ב פירש המורה כגון ספק דרוסת ארי או שראוהו שדרסה ואין ניכר מקום הדריסה מבחוץ נראה מדברי המורה דדוקא בספק דרוסה צריך לבדוק אבל היכא דחזינן ליה דדרס ומקום הדריסה ניכר מבחוץ דהיינו נעיצת הצפורני' אין לה תקנה בבדיקה … להמשך קריאה
א גרסינן בפרק אלו טריפות אלא אמר רב אשי חזינן אי קופה לבר וכו' רב אשי מוכח דסבירא ליה כרבנן טרופאי דדוקא באלימת' וקופה לגאו דודאי קים לן דסימפונא נקט ואתא דהא לא מצו לתקוני מבראי ולמיעל התם הוה מכשיר דאפילו רבנן טרופאי בכי האי גוונא הוו מכשרי דהא ליכא למיחש דילמא נקובי נקיב ועאל. … להמשך קריאה