ספר האורה

א [ג] דין קידושין. המקדש את האשה יביא עדים ויקדשנה בפניהם ויאמר לה תהא מקודשת לי בטבעת זו כדת משה וישראל: הסבר על זכויות יוצרים ספר האורהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א [ב] שמחת חתן נעלה. אמר רבא תבעוה לינשא ונתפייסה, שאמרה נתרציתי, צריכה שתשב שבעה נקיים קודם החופה, שמא מחמת תאוות חימוד ראתה דם, שדרך אשה לחמוד קודם חופה ימים או עשור, ולכולהו אין אנו חוששין אם ראתה דם או לאו, שהרי תטבול קודם בעילת מצוה, אבל לשבעה ימים הסמוכין לבעילת מצוה, דהיינו ליל ראשון … להמשך קריאה

א [א] הלכות נדה לרבינו שלמה ז"ל. נדה דאורייתא הכין פירושא, אם ראתה בתחילת נדותה טיפת דם כעין חרדל, או פחות מכאן, טמאה כל שבעה, בין שפוסקת באותה ראייה, ובין שאינה פוסקת עד סוף כל שבעה ובלבד שתפסוק לסוף שבעה, וטובלת לערב לעת צאת הכוכבים, ואותה טבילה היתה בזמנה, ועלה דההוא אמרינן דטבילה בזמנה מצוה, … להמשך קריאה

א [קכח] פרק שני דיני הכשר. א' כל כלי שנשתמש בו יין אסור, אם הוא כלי שאין מכניסין לקיום מדיח שלשה פעמים ודיו: ב ב' במה דברים בכלי עץ, אבל בכלי חרס שהיה תחילת תשמיש ביין אסור. או כלי חרס השועין באבר, ואפילו תחילת תשמישן בהיתר, צריכין מילוי ועירוי שלשה ימים מעת לעת: ג ג' … להמשך קריאה

א [קכו] ימים שראש חודש אדר הסמוך לניסן חל להיות בהן. ימים שראש חודש אדר הסמוך לניסן חל להיות בהן, כגון ביום שבת או ביום שני או ביום רביעי או ביום שישי, וסימן ובד"ו, וכנגד אלו ארבעה ימים שראש חודש אדר חל להיות בהן תיקנו שתולי עולם סימנים להפסקות חוק ולא יעבור, ואלו הן הראשון … להמשך קריאה

א [קכה] סדר ההלל. הקורא את ההלל באחד ועשרים יום בשנה, גומרין את ההלל, ואלו הן תשעה ימי החג, ושמונה ימי חנוכה ושני ימים טובים של פסח ושני ימים טובים של עצרת, בין יחיד בין צבור מברך לפניו ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו לגמור את ההלל, וגומר ואומר ברכות השיר, … להמשך קריאה

א [קכד] סדר רעמים. אם ירעים בניסן מזונות וחטים יבשר, ואם רעש מלחמה יגיד, אם ירעים באייר תאינים וכל מיני מגדים יהיו, ואם רעש רעות יבשר, אם ירעים בסיון בשורה טובה יבשר, ואם רעש רעם גדול יהיה, אם ירעים בתמוז מגפה בשוורים יהיה, ואם רעש חוט גדול יהיה, אם ירעים באב אדם גדול ימות, ואם … להמשך קריאה

א [קכג] סדר תפלת קצרה. המהלך במקום גדודי חיות ולסטים, מתפלל תפלה קצרה, ואין צריך לומר שלש ראשונות ולא שלש אחרונות, ומתפלל אפילו מהלך, צרכי עמך ישראל מרובים ודעתן קצרה, יהי רצון מלפניך ה' אלהינו שתתן לכל אחד ואחד כדי פרנסתו ולכל גויה וגויה די מחסורה, והטוב בעיניך עשה ברוך אתה ה' שומע תפלה: הסבר … להמשך קריאה

א [קכב] הרואה קברי גוים. הרואה קברי גוים אומר בושה אמכם וגומר [ירמיה ג' י"ב] הסבר על זכויות יוצרים ספר האורהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א [קכא] הרואה קברי ישראל. הרואה קברי ישראל אומר ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם אשר יצר אתכם בדין וזן אתכם בדין ועתיד להחיותכם בדין ברוך אתה ה' מחיה המתים: הסבר על זכויות יוצרים ספר האורהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א [קכ] הרוצה לצאת לדרך. הרוצה לצאת לדרך אומר יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו שתוליכנו לשלום ותצעידנו לשלום ותצילנו מכף אויב ואורב בדרך והנני לחן ולחסד ולרחמים בעיניך ובעיני כל רואי ברוך אתה ה' שומע תפלה: הסבר על זכויות יוצרים ספר האורהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א [קיט] הרוצה להקיז דם. הרוצה להקיז דם אומר יהי רצון מלפניך ה' אלהי ואלהי אבותי שיהא עסק זה לי לרפואה ותרפאנו כי אל מלך רופא נאמן ורחמן אתה ברוך אתה ה' רופא חולים: הסבר על זכויות יוצרים ספר האורהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א [קיח] תפלת הדרך. הביננו ה' אלהינו לדעת את דרכיך, ומול את לבבנו ליראתיך ותסלח לנו להיות גאולים ורחקנו ממכאוב ודשננו בנאות ארציך, והנפוצים תקבץ מארבע כנפות הארץ, והתועים בדעתך ישפטו, ועל הרשעים תניף ידך, וישמחו צדיקים בבנין עירך, ובתיקון היכלך, ובצמיחת קרן לדוד עבדך ועריכת נר לבן ישי משיחך, טרם נקרא ואתה תענה, טרם … להמשך קריאה

א [קיז] סדר הפטרות. כל שבת שקורין בה שתי פרשיות, מפטירין מענין מפרשה אחרונה, וזהו מנהג בכל המקומות, וכן נהגו העם להיות מפטירין בנחמות ישעיה מאחר תשעה באב עד ראש השנה, בשבת אחד תשעה באב קורין ראשונה נחמו נחמו, ב' ותאמר ציון ג' עניה סוערה. ד' אנכי אנכי, ה' רני עקרה. ו' קמי אורי. ז' … להמשך קריאה

א [קטז] הלכות שחיטה. חמשה דברים המפסידין את השחיטה, [ועיקר הלכות שחיטה] ליזהר מכל אחת מהן. ואלו הן שחיטה, שהייה, דרסה, חלדה, הגרמה, ועיקור, שהייה כיצד הרי שהתחיל לשחוט והגביה ידו קודם שיגמור את השחיטה, ושהה בין בשוגג בין במזיד, בין באונס בין ברצון, וחזר הוא [או] אחר (כך) לגמר את השחיטה, אם שהה כדי … להמשך קריאה

א [קטו] תיקון הקדיש. תיקון הקדיש כך הוא אמן יהא שמא רבא מברך לעלם לעלמי עלמיא ולא לימא ולעלמי, לפי שאין באלה שבעה תיבות אלא עשרים ושמונה אותיות, כנגד ועתה יגדל נא כ"ח, ואם כן הא להו כ"ט אותיות, וקבלה הוא ביד האומרים כי עשרה מאמרות, ועשרת הדברות ועשרה קדושות, דהיינו שמונה קדושין ושתי קדושות … להמשך קריאה

א [קיד] דין כף חולבת. כף חולבת בקדרה של בשר בששים ומותר. ואם אין בכף בת יומא אף על גב דלא היו ביה ששים מותר, דנותן טעם לפגם הוא. מיהו נראה דכד הוי בששים הקדרה מותרת, כיון דששים הוא לא יהיב טעמא ולא מידי דבטל הוא מעיקרא אבל לא הוה ששים יהי' מותר משום טעמא … להמשך קריאה

א [קיג] הלכות יין נסך. יין של ישראל שנסכו גוי, אף על פי שאסרוהו חכמים בהנאה, אנן נהנינן לזבוני לגוים, משום דבזמן הזה אין מנסכין לעבודה זרה. ומיהו יין נסך של גוי אסור בהנאה דכולי האי לא מקלינן. ומעשה היה בלותיר שנתן גוי אחד יין נסך לישראל [ומכרו לגוים] והוקשה הדבר בעיני הזקנים. מגע הגוי … להמשך קריאה

א [קיב] דין מליגת העוף. לענין מליגת העוף הורה רבי שאסור למלגו בכלי ראשון שהעבירו מרותח מן האור מפני [שהוא מבשל דם שבו וקיימא לן] שכלי ראשון. מבשל, כדתנן האילפס והקדירה שהעבירן מרותחין לא יתן לתוכן תבלין, בשבת בפרק כירה. וכי היכא דלענין שבת אסור משום מבשל, כך בחול אסור משום איסור והיתר. ואף על … להמשך קריאה

א [קיא] הלכות בישולי גוים וגיעולם. אסור למיכל בישולי גוים בריפתא דילמא אפו לה ארמאי דתנן אלו דברים אסורין ואין אסורן איסור הנאה, חלב שחלבו גוי ואין ישראל רואהו. והפת והשלקות והשמן שלהן, אבל הקמחים והסלתות מותרין, דאין איסור אלא אוכל שנשתנה מברייתו על ידי האור, אבל הנאכל כמות שהוא חי, אין בו משום בישולי … להמשך קריאה

א [קי] הלכות בשר בחלב. כל הבשר אסור לבשל בחלב חוץ מבשר דגים וחגבים, העוף עולה עם הגבינה על שלחן אחד ואינו נאכל, אכל גבינה מותר לאכול בשר בקנוח הפה, אכל בשר אסור לאכול גבינה, אלא אם כן שהה שיעור סעידתא אחריתי, רבי אוסר לאכול חלב אחר דגים מבושלים בלא קנוח מפני שומן שבפרור ושבקערה. … להמשך קריאה

א [קט] דין מליחה. לענין מליחה הלכה למעשה מדיח ומולח לאלתר. ומניחו על גבי כלי מנוקב. ושוהה כדי הילוך מיל. ואחר כך מנפצו ממלחו יפה יפה. הילכך חייב אדם למלוח את הבשר ביותר. ולהרבות עליו מלח. ולא תהא המלח גללניתא. ולא דקוקיתא. משום דלא נפיק דמא מן בשרא, אלא במילחא דכעין חוטי. כדאמרינן רב דימי … להמשך קריאה

א [קח] דין נקירת הבשר. חמשה חוטי איכא בחיותא, תלתא משום תרבא, ותרתי משום דמא. דטחלא ודכפלי ודכולייתא משום תרבא, דידא ודלועא משום דמא, חמשה קרמי איכא בחיותא (דכוחלא) [דטחלא] ודכפלי ודכולייתא משום תרבא. דמוקרא ודביעי משום דמא. ונפקא מינה להיכא דצלאן אלו משום חלב אסורין. ואלו משום דם מותרין. שהאור שואבת את דמן ועוד … להמשך קריאה

א [קז] הלכות איסור חלב ודם. אסור למיכל כבדא בקדירא, אלא היכא דטוו ליה מעיקרא ושלקו ליה בתר הכי, אבל אי שלקי ליה מעיקרא אסור. והני מילי כבדא, אבל טחלי שמנא בעלמא הוא. והלכתא בין כבדא בין טחלי ומישפודינהו בשפודא תותי בשרא שרי, עילוי בישרא אסור, ולדידן אסור לגמרי בין תותי בשרא, בין עילוי בישרא … להמשך קריאה

א [קו] הלכות גיעולי בצים. גיעולי ביצים מותרות. ומאי ניהו הני ביעי דאותבינהו תותי זיגתא למיעבדינהו אפרוחים ודחקיתינהו זגתא ולא יתיבא עלייהו. אי נמי בצים [דספנן] מארעא דלא עבדן אפרוחים שריין. וליכא למיחש להו דילמא ארחישו, וביעתא דרמיא זגתא ולא גמר קליפתן החיצונה שרייא. ולית בהו משום אבר מן החי. וביצה טמאה אסורה וביצה טריפה … להמשך קריאה

א [קה] סדר אלו טריפות בעוף. אלו טריפות בעוף נקיבת הוושט. ופסוקת הגרגרת. הוכתה חולדה על ראשה. מקום שעושה אותה טריפה. נוקב הקורקבן. ניקבו הדקין. נפלה לאור ונחמרו בני מעיה. אם ירוקין פסולין אם אדומין כשרין ואיזה בני מעיים אמרו בלב וקורקבן וכבד שדינם להיות אדומין. ולכך אם הוריקו פסולין. ואם האדימו כדינם כשירה. דרסה … להמשך קריאה