ספר האורה

א [קנט] תנו רבנן המגרש את אשתו ראשונה לא ישהה עמה לא במבוי ולא בחצר, ואם המבוי והחצר בשנים, מפנין זה את זה, במה דברים אמורים מן האירוסין אבל מן הנשואין לא ובכהנת אפילו מן הארוסין ולא נשאה וכן החולץ ליבמתו [לא יפנה] מפני (שלבו) [שאין לבו] גס בה. ב [נשלם] יסוד רבינו שלמה בר … להמשך קריאה

א [קנח] מעשה באדם אחד שהיה מוכה שחין והלכה אשתו במוצאי שבת לשאוב מים ונתעכבה שעה אחת או שתי שעות ונעשה לו נס ונתרפא ונזדמן לו המים של בארה של מרים ומלאה כמו כן מאותן מים, כיון שבאתה אצל בעלה כעס עליה, אמר לה היכן הייתי והיא מרוב כעסה נפלה כדה משכמה ונשבר כדה, ונפלו … להמשך קריאה

א [קנז] ואני תפילתי. מה טעם נהגו לומר ואני תפילתי לך ה' עת רצון [תהלים ס"ט י"ד]. בשבת למנחה על שם המקרא שכתוב למעלה הימנו וישיחו בי יושבי שער ונגינות שותי שכר [שם שם י"ג]. כך היה אומר דוד כל העולם שותין ומשכרין ביין בסעודת שבת, ולא באים לבית התפילה, אמנם לא כן אנכי, אלא … להמשך קריאה

א [קנו] ספר חומש לקרות בעשרה. האנשים הרגילין לקרות בחומש בעשרה כמו בספר תורה, אין רוח חכמים נוחה הימנו, ורבי אוסר לעשות כן, שאפילו בספר תורה גמור שאינו עשוי כתיקון סופרים אסור לקרות כגון שאינו תפור בגידין, או שלא יהא בין (שירטוט לשירטוט) [שיטה לשיטה] כמלא (שירטוט) [שיטה] אסרו לקרות בו כל שכן ספר חומש … להמשך קריאה

א [קנה] ד' אמות קרקע בחצר. שאלה מארבע אמות קרקע בחצר מצא רבי בתשובת הגאונים שאלה מה שכותבין בשטרות ובמתנות ונתנו לו ארבע אמות קרקע בחצרי, ומי שאין לו קרקע היאך כותבו, וראה שהשיבו שאמר שאף על פי שאין לו קרקע בזמן הזה יכתוב וכמאן דאית ליה קרקע דמי דאין לך כל אחד מישראל שאין … להמשך קריאה

א [קנד] אגוז בדבש. אגוז בדבש מברך רבי עליו בתוך הסעודה שהכל נהיה בדברו, לפי שלא נשתנה האגוז מכמות שהוא: הסבר על זכויות יוצרים ספר האורהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א [קנג] דין שבועות עבודה זרה. פעם אחת נתחייב גוי שבועה לרבי, והוליכו רבי עד פתחה של עבודה זרה. כאילו הוא רוצה להשביעו. אבל לא היה בלבו להשביעו, שהרי אמרו חכמים אסור לו לאדם שיעשה שותפות עם הגוי, שמא יתחייב לו שבועה [ונשבע בעבודה זרה שלו] והתורה אמרה לא ישמע על פיך [שמות כ"ג י"ג] … להמשך קריאה

א [קנב] דין שמרי יין. רבי אוסר לתלות שמרים של ישראל של יין בשקים ובכלים שהגוים תולין בהם שמרי יינם, השקים אין להם תקנה, אלא אם כן מיישנן שנים עשר חודש, אי נמי מגעילן ברותחין, כדנפקא לן בהשוכר, כדרך שאמרו בטהרות כך אמרו ביין נסך, והכלים שמשמשין בהן השקים מלאים שמרים צריכין עירוי שלשה פעמים … להמשך קריאה

א [קנא] דין נטילת ידים. נטילה אינה אלא בכלי, ואם הטביל ידיו בנהר, או במעיין או במקוה של מים, וכשרוצה הולך בדרך, נוטל עמו כלי קטן ליטול הימנו לידיו, נוטל שחרית ומתנה כל היום, ושאלנו לרבי הנפנה ונוטל ידיו צריך ליטול פעם אחרת או לא, אמר לנו אף אני כך שאלתי את רבינו רבי יעקב … להמשך קריאה

א [קנ] דין נקיות הבשר. וזה תיקון נקיות הבשר מן החלב ומן הדם וגידים שכתב בהן כרת דכתיב כי נפש כל בשר דמו בנפשו וגו' [ויקרא י"ז י"ד] מכאן אתה למד שהדם מובלע בבשר הוא, ואסור לבשל הבשר עד שידיח אותו במים, וימלחנו במלח יפה יפה, ואחר כך יניחנו על כלי מנוקב עד שיפריש הדם, … להמשך קריאה

א [קמט] דין ניסוך. מותר לישא יין בקובה בשני גוים, ואפילו אין ישראל מסייע, ואפילו שפכו מיניה, אין בכך כלום, שמה שנשאר תוך הקובה מותר, ואותו שנפל על הקרקע לא חיישינן שחוזר ונוסף עליו וליהוי חיבור לאותו שבכלי, דהאי אינו נסך לענין חיבור ואין דרך ניסוך לעבודה זרה בכך, אלא בכלי, אבל מה שנפל מן … להמשך קריאה

א [קמח] דין לקרות את ההלל. ראיתי את רבי שלא קרא הלל דראש חודש עם הצבור, וקראו בפני עצמו מיושב בשעת קריאת ספר תורה, ושאלתיו ימים שאין צבור גומרים בהן את ההלל אין יחיד צריך לאומרו, והשיבני אף על פי שאין דעתי להתחיל מנהג זה כי לא ראיתי שעושין כן, ברכה לבטלה אינה, שאלו קריתיו … להמשך קריאה

א [קמז] דין נפל. שוב פעם אחת נפטר בן אחד ארבעה ימים אחר מילתו, והיתה אמו מונה עליו תשעה חדשים מלאים מטבילתה, ופטר רבי את אביו מלהתאבל עליו, ומלקבל עליו הבראה ותנחומין ומלומר קדיש עליו וסמך רבי אדרבן שמעון בן גמליאל דאמר כל שלא שהה שלשים יום באדם הרי זה נפל, והווינן בה במסכת נדה … להמשך קריאה

א [קמו] צדוק הדין. פעם אחת נפטר מת בחולו של מועד ובשעת קבירה היו שם (מומחין) [מוחין] ואומרין שלא לומר צדוק הדין בחולו של מועד מפני המועד, ואף לא הקדיש, שהקדיש אינו בא אלא בשביל הפסוקים של צדוק הדין, ועמד רבי ואמר עליו צדוק הדין וקדיש, שאין זה הספד וחילול המועד אלא הודאה וקבלת דין … להמשך קריאה

א [קמה] דין לשחוק באגוזים. אין רבי רוצה להתיר לשחוק באגוזין בשבת ויום טוב, לא על גבי שולי קדירה, ולא בגלגול שקורין אלריא דאיכא משום אולידו קלא ועוד [מפני] שמשתבר: הסבר על זכויות יוצרים ספר האורהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א [קמד] דין כתישת שומן ופלפלין. ראיתי את רבי שכותש שומין בקערה ביום טוב כדרכן אבל פלפלין טוחנן מערב יום טוב: הסבר על זכויות יוצרים ספר האורהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א [קמג] דין גט. מעשה בתלמוד אחד שנפטר בבית רבי והיתה לו ארוסה, וביקש את פני רבי לקבל לה גט, שלא תיזקק ליבום, ולא רצה רבי לקבל לה גט מפני שלא עשאתו ארוסתו שליח לקבלו, ואף על גב דזכין לאדם שלא בפניו, ויש לומר שזכות הוא לה שאינה רוצה שתהא זקוקה ליבם, אפילו הכי לא … להמשך קריאה

א [קמב] דין עטיפת הראש. עטיפת הראש לאבילים כל שבעה יומם ולילה, אבל הרבה יש שאינם נוהגים מפני שהאומות משתקין עליהם, ומתוך כך באין לידי שחוק וגיחוך ומגנין בשחקם על הבריות, לא יניח תינוק בחיקו מפני שמביאו לידי שחוק ונמצא מתגנה על הבריות: הסבר על זכויות יוצרים ספר האורהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א [קמא] וששאלתם ששידך ראובן על בת אחיו את בנו, וקיימו דבריהם, והניחו תשומת יד ביד קבלנין על מנת שהחוזר בו יפסיד, כדרך שהורגלו בשאר מקומות ועברו כמה שנים וחוזר בו ראובן, והנה שמעון אחיו תובע הערבון מיד הקבלנין שהחזירוהו לראובן ותלמיד אחד מסייע ליה ואמר קבלן דכתובה לא משתעביד. ועוד דאסמכתא הוא. ואסמכתא לא … להמשך קריאה

א [קמ] דין שיתוף. וששאלתם ראובן ושמעון שהלכו לשוק, והתנו ביניהם שכל מה שיעלה שכן אחד מהן, בין בסחורה, ובין במציאה, בין בכל דבר, יחלוקו זה לזה, ובחזירת האחר לבדו עם פרקמטיא שקנו נתפש בידי גוים ונתן ממון לפדיון, ותובע מחבירו לתת חלקו בפדיון שהרי שותפין הן, והיה ביניהן הסחורה ושל שניהם היתה לשמרה כדרך … להמשך קריאה

א [קלט] דין גזירת ציבור. וששאלתם על מי ששמע צבור ממשמשין עליו לגזור גזרתם עליו וקפץ ונשבע שלא לקיים גזירתם. ואחר כך גזרו עליו צריך לקבל גזירתם עליו או אינה חלה על שבועתו. כך ראיתי שהנשבע לעבור על דברי צבור נשבע לשוא הוא, ואולי התרו בו חייב מלקות דאורייתא משעת שבועה. וצלל במים אדירים והעלה … להמשך קריאה

א [קלח] דין עירוב. את ששאלת שיש חולקין עליך לאמור מי שלא ערב בימי הפסח לכל שבתות השנה. שוב אינו יכול לערב לכל השנה. אלא בכל שבת ושבת. טעם החולקין לא פרשת. וגם אינו יכול להבין מהיכן ראיה זו ביניהם, וכי מה הוזכר, והיכן הוזכר פסח לענין עירוב יותר מכל ימות השנה. אמנם הורגלו לעשות … להמשך קריאה

א [קלז] דין רחיצה. כשהוא רוחץ במים חיים או במים חמין, מהרהר בהן ומברך, וכגון שעוכר המים ברגליו. אם צלולין הן כדי שלא יהא לבו רואה את הערוה. ואם אין המים צלולין אין עוכרן דהא לא צריך ואם יש כולה על ראשו, מוציא את ראשו חוץ לכולה, ומהרהר ואף על פי [שהמים צלולין אין צריכין … להמשך קריאה

א [קלו] דין פקדון. מעשה באשה שהפקידה טבעת לבתו של רבי הקטנה ונאבדה הימנה, אמר רבי בדין הוא שאין לי ליפרע אבידת בתי הקטנה, דאמרינן נשים ועבדים וקטנים פגיעתן רעה שאם הזיקו אין משלמין אפילו לאחר שגדלו ואחרים שהזיקו בהן חייבין. אלא הואיל וחייבין על ידי בני ביתי ניזוקה, אפרע לה דמי הטבעת ולא יותר … להמשך קריאה

א [קלה] דין מותר לחתוך. העיד רבי על אדם גדול ומנו רבי שניאור בן יהודה בר ברוך שראוהו שחתך בשבת קשרי הכבש שהיה מקושר בשפוד כשהוא צלי: הסבר על זכויות יוצרים ספר האורהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א [קלד] בענין תפילה. פעם אחרת היה מסך מים על גבי רגליו בבית הכנסת, ראה רבי ופסק תפילתו ויצא עד שנטהר המקום, ולא רצה להרחיק ארבע אמות, דאמרינן לגבי צואה כוליה ביתא כארבע אמות דמיא, ושוב חזר לראש דר' אבוה הוה אזיל בתריה דרבי יוחנן, וקרא קריאת שמע כי מטא למבואות המטונפות, פסק כו' אם … להמשך קריאה