ספר האורה

א [כט] ואין לשין בפסח שתי מידות [ביחד], כדי שלא תבוא לידי חימוץ. ואף אין מקטפין, והלש אותן ואינו יודע למה הוא מודד. ומה לנו מדה בפסח שלא יפחות מארבעים ושלש בצים וחומש ביצה. כדי שלא להפקיע תורת חלה ממנה ששיעור חלה בכך, וכן עולה בגימטריא חלה מ"ג. אבל אם היתה יתירה ארבעה ביצים או … להמשך קריאה

א [כח] דין לישה. אין לשין בפסח אלא במים שלנו בלילה, מפני שבימות הגשמים חמה מהלכת בשיפולי הרקיע, וכל העולם צונן כנגד גובהו של הרקיע, נמצאו מעיינות שסמוך לשפולי הרקיע רותחין, וניסן לענין הילוך החמה עדיין מימות הגשמים הוא, שאין חמה מהלכת בגובהו של רקיע עד תקופת תמוז. הילכך כיון דמעיינות רותחין חשו חכמים למיעוט … להמשך קריאה

א [כז] דין עריבה. עריבה צריכה לגוררה שלא ישאר כזית [בצק] במקום אחד, פחות מכאן בטל במיעוטו. ואינו עובר בבל יראה ובל ימצא. כדתנן בצק שבסדקי עריבה אם יש כזית במקום אחד חייב לבער ואם לאו בטל במיעוטו: הסבר על זכויות יוצרים ספר האורהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א [כו] והני מאני דצביעי בצריף שלועוין אלו"ם בין שחורים בין ירוקים בין לבינים אסורין בפסח אפילו חלוקין דאמר אמימר חזינא למאני דקוניא דמידייתי אף על גב דשיעו והתורה העידה על כלי חרס שאינו יוצא מידי דפנו לעולם: הסבר על זכויות יוצרים ספר האורהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א [כה] קדירות של חרס. וקדירות של חרס שנשתמש בהן לפני הפסח מניחן עד לאחר הפסח ועושה בהן אפילו במינן, ואין צריך לשוברן, דאף על גב דקיימא לן הילכתא כוותיה דרב, באיסורי בעלמא, אבל הכא הלכתא כשמואל, דאמר לא ישברו, הואיל וכולהו תנאי קיימא כוותיה. ואיפסקא הלכתא כוותיה דשמואל, דאמר רבא הלכתא חמץ בזמנו, בפסח … להמשך קריאה

א [כד] קוניא. וקוניא כלי חרס שמתיכין עליהם עופרת ושועין עליהם ככלי מתכות דמו ובעו טבילה, ואף על פי שאין ניתכין אלא מגבן, וכההוא פלוגתא דקוניא דרב אחא ורבינא במסכת עבודה זרה, ופסוק הלכתא דאזלינן בתר גמר מלאכה, שניתך עליהן מתכות ובעי. טבילה, ולא הוזכר שום חילוק בין ניתך מאוירו לניתך מגבו: הסבר על זכויות … להמשך קריאה

א [כג] ברכת טבילת כלים. והבא להטביל כלים קודם טבילתן יברך אשר קדשנו במצותיו וצוונו על טבילת כלים, ויש אומרים על הטבלת כלים, דכל המצות כולן מברך עליהן קודם לעשייתן, ואחר כך טובלין במים פעם אחת ודיו: הסבר על זכויות יוצרים ספר האורהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א [כב] ריחים של פלפלין. ריחים של פלפלין צריכין טבילה, דמתכת שלהן עיקר, ולא אמרו אלא בכלי מתכות ובכלי סעודה, וכמעשה שהיה במדין שאותן כלים מתחילה היו של גוים וגזירת הכתוב הוא דצריכין טבילה. וכל שכן אם היו שלו ישינים ולבנם דאין צריכין, להוציא מאותן בני אדם המצריכין טבילה לכלים לאחר גיעולם בפסח: הסבר על … להמשך קריאה

א [כא] דיני כפות של כסף. וכפות של גוים שהן של כסף שנשתמשו בהם חמין שאוכלין בהן צריכין גיעול ברותחין וצריכין טבילה. וכוסות של כסף. כיון שאין שימושו במידי דמירתח סגי להו בטבילה לחודיה, והני מילי בלקוחין וכגון מעשה שהיה במדין שהן שללם אבל שאולין שהשאילן מגוי אין צריכין טבילה, וכלים של כסף הממושכנין מיד … להמשך קריאה

א [כ] דין כלי זכוכית. וכלי זכוכית חדשים צריכין טבילה, שהן ככלי מתכות, וכן כלי שטף חדשים שלקחן מן הגוים מטבילן במים חיים, כדאמרינן בעבודה זרה אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה אפילו כלים חדשים צריכין טבילה, דילפינן ממעשה מדין, ואותה טבילה לאו משום טהרה הואי, דהלא כלים ישנים לאחר שנתלבנו טהורים הם מן … להמשך קריאה

א [יט] טהרת סכין. הסכינין מגעלין ברותחין בכלי ראשון מפני שפעמים שתוחבין בהן דבר מן היורה רותחת שעל גבי האור ואינן בכלל כל דבר אשר [במדבר ע"א כ"ג], ואף על פי שפעמים שיבוא באש שחותכין בהן דבר ונותנין כנגד האור לצלותו, מפני שאין זה דרך תשמישו, ולא דיבר הכתיב אלא בשפוד ואסכלא שכל תשמישן באור … להמשך קריאה

א [יח] טהרת כלים. בא לטהר כליו שוטפן ומדיחן יפה יפה ואין צריך לגוררן, אך מגעילן ברותחין ובכלי ראשון, דאמר רב הונא בריה דרבי יהושע עץ פרור מגעילן ברותחין ובכלי ראשון, וכל כלי מתכות כגון יורה ומריבת, וכל כלי שיש לו בית קיבול בין של ברזל בין של נחושת, יעשה לה שפת של טיט על … להמשך קריאה

א [יז] שריפת החמץ. וחמץ הנמצא אוכל ומאכיל עד למחרתו כל ארבע שעות, ותולין כל חמש ובתחילת ששית מבערנו באור או בכל דבר האבד שלא יראה ברשותו, ואף על גב דאיתותב רבי יהודה, במאי דאמר דחמץ בפסח בשריפה, אפילו הכי עבדינן כותיה, משום דסתם לן תנא כותיה בפרק בתרא דכריתות, דתנן ואלו הן הנשרפין וכו' … להמשך קריאה

א [טז] הלכות פסח. הלכות פסח מבוארות מבית מדרשו של רבינו שלמה בר יצחק ז"ל. אור ארבעה עשר בודקין את החמץ לאור הנר, ובככר ראשון שמוציא מברך ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו על ביעור חמץ. ואח"כ הולך ומחפש לכאן ולכאן, סים לבדוק ובא להצניע מזון שתי סעודות ששייר לפניו, מבטל … להמשך קריאה

א [טו] אשה כשהיא טובלת מנדתה והיא טהורה לאחר שטבלה ועלתה מברכת על הטבילה אומרת ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו על הטבילה: הסבר על זכויות יוצרים ספר האורהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א [יד] המברך ברכת אירוסין מברך בורא פרי הגפן, ואחר כך ברכת אירוסין, ושותה המברך, וטועם החתן, ומטעים לכלה, דקא מקדיש לה בגויה דכסא, ויכנסו לחופה וישוררו לפניהם, ונשמטין משם בעלי אסיפה, או לסעודת אירוסין, או לשום הפלגה שלא לברך ברכת נשואין עם אותו כוס, ושלא לעשות מצות חבילות חבילות, ושלא לומר שתי קדושות על … להמשך קריאה

א [יג] וכן הוא הקנין והחתימה. אחד מן העדים לוקח כנף בגדו ונותן ביד החתן, דעד הוי במקום כלה, שהוא לוקח, ומוקמינן הלכתא בהזהב כמאן דאמר קונין בכליו של לוקח, ואתיא לן קנין כלי משלף איש נעלו ונתן לרעהו, והחתן מקנה לו על ידו שהעד נותן לו בידו כל תנאי הכתובה, וצריכין עדים לראות בכתובה … להמשך קריאה

א [יב] שוב מעשה באחד שעשה אירוסין ונשואין ביום אחד, וכתבו את הכתובה והביאוה לבית חתונת לפני הזקנים שנתאספו שם, ולאחר שבאו עמד החתן וקידש את אריסתו, ומינו עדים כשרין, ולא קרובין להיותן עידי קדושין, ובא אחד מאותן עדים וכתב בכתובה וחתם גם את חבירו, שמע רבי ואיקפד, אמר שתי טעיות טעה אותו העד, אחד … להמשך קריאה

א [יא] שאלו לרבי במקום שעושין אירוסין ונשואין ביחד, מהו לברך ברכת אירוסין ונשואין בכוס אחד, ואמר רבי הרוצה לעשות כן אומר לו שתה מה שנשאר בכוס, ומוזג כוס שני לברך עליו ברכת נשואין, לפי שאין אומרים שתי קדושות על כוס אחד, שאין עושין מצות חבילות חבילות, ואין לומר דהני לאו שתי קדושות קרי להו, … להמשך קריאה

א [י] מעשה בחתן אחד שעשה אירוסין ונשואין ביחד, ולאחר שקדש הביאן כוס לברך עליו ברכת אירוסין, וברך המברך בורא פרי הגפן, וברכת אירוסין, ולאחר שבירך ברכת אירוסין שתה, והביאו לו כוס אחר לברך ברכת נשואין, שכח ולא אמר בורא פרי הגפן והחזירו רבי, ושאלנו מה טעם, שהרי בירך תחלה בורא פרי מגפן עד ברכת … להמשך קריאה

א [ט] וששאלתם מאחר ששנינו העונה אמן לאחר ברכה שאין בה הזכרת השם זה אמן יתומה, מהו לענות אמן על הרחמן דברכת המזון, ועל אמנים שבקדיש. ואני שמעתי מבית מדרשו של רבנא יעקב [בר יקר] אמן יתומה זה העונה אמן שלא שמע שום ברכה אלא ששמע מאחרים שעונין. וכן הוא מפורש בהלכות גדולות. וכן עיקר … להמשך קריאה

א [ח] וששאלתם אם האבלים מן המנין הוא, לא פירש שאלתו, אכן אם לענין עשרה או לקדושה ולתפילה הוא שואל, אם מן המנין, הוא ששנינו בכתובות חתנים ואבלים מן המנין ואוקימנא כי תניא ההוא לברכת המזון, וברכת רחבה אין לנו עכשיו. ובההוא וודאי אין אבלים מן המנין, ומסקנא דשמעתתא דמילתיה דרבי יוחנן בברכת רחבה קאמר … להמשך קריאה

א [ז] וששאלתם מקום שמברכין ברכת אירוסין ונשואין ביום אחד, שחרית וערבית מנהג זה לא ראיתי, אבל במקומינו רגילין לעשותם ביום אחד, ומברכין שתיהן בכוס אחד, ומברך ראשונה ברכת היין וברכת אירוסין ושותה, וחוזר ונותן יין ומברך ברכת היין ושש ברכות של נשואין. ובמקום שמפסיקין וסועדים סעודה בנתים, נראה בעיני ודעתי נוטה שאסור לברך בראשונה … להמשך קריאה

א [ו] וששאלתם אם מזכירין ברכת אירוסין בשעת נשואין, ידעתי שבמקום גדולים אין מזכירין אותה, ויש טעם בדבר. שהרי שנינו מברכין ברכת חתנים בבית חתנים, וברכת אירוסין בבית האירוסין, ולא קתני ברכת חתנים בבית חתנים, ואירוסין בבית חתנים, ואמרינן רב אסי איקלע לבי הילולא דמר בר רב אשי בריך שית, ואלו הן הששה, שהכל ויוצר … להמשך קריאה

א [ה] וששאלתם אם אומרין שבע ברכות בשעת אירוסין, ראיתי במקום הגאונים שאין אומרין אותם בשעת אירוסין, וטעם לא שאלתי, כי מפורש הוא. ששנינו מברכין ברכת חתנים בבית חתנים, רבי יהודה אומר אף בבית האירוסין מברכין אותה. ורבי יהודה לא אמר אלא (ביחוד) [ביהודה] הואיל ומתייחד עמה, כדמפרש אביי, ואף על פי כן חלוקין עליו … להמשך קריאה

א [ד] דין שליח קדושין. העושה את חבירו שליח לקדש לו אשה, אינו צריך לכתוב לו הרשאה, אלא כך יכתוב לו בפנינו חתומי מטה מינה פלוני בן פלוני את פלוני בן פלוני לקדש לו אשה פלונית בת פלוני, ויחתמו העדים, דשליח שעשאו בעדים כשר, והרשאה זו למה, אבל אדם שיש לו ממון בידו ורוצה לעשות … להמשך קריאה