ספר האורה

א [נה] דין לקיטת ענבים. וששאלתם מהו להתחיל בלקיטת ענבים ודריכתן בגת בחולו של מועד, כדבר האבוד דמי ומותר מיהא דרב הונא חצדי ליה חצדא בחולא דמועדא, ומסקנא דהא דתניא במחובר אפילו כלו אבד אסור, יחידאה הוא, ועוד דרב חצדי ליה חצדא ואיקפד שמואל דחצדי דחיטי הוו ולא פסיד, אבל ענבי וודאי פסידן, משום דמכחש … להמשך קריאה

א [נד] מהו לתקן פרסות סוסים. וששאלתם מהו לתקן פרסות סוסים בנגרי ברזל, דכי נזדמן לו דרך בחולו של מועד יש לומר כדבר האבוד דמי ושרי על ידי אומן גוי בחולו של מועד כל הני מותר במקום שנהגו, אבל ליתן כלים לכובס וליתן כלים לגוי אומן לתפרם מתחילה קיבולת הוו ואסור: הסבר על זכויות יוצרים … להמשך קריאה

א [נג] דין שכירות. וששאלתם מה לשכור גוים לכתחילה במועד, להוליך קורות עצי בנין ממקום למקום כדי שלא יאבדו, מותר לעשות כן ובלבד שיכול לעשות בצנעה עושה, ואם לאו שאינו יכול לעשות בצנעה יעשה כמו שיוכל, כדתנן מכניס אדם פירותיו מפני הגנבים ושולה פשתנו מן המשרה בשביל שלא תאבד, ואמרינן רב יוסף הוו ליה הנהו … להמשך קריאה

א [נב] שכירות פועלים מקיבולת. וששאלתם ישראל שהשכיר פועלים קודם הרגל לבנות לו בנין כולו, והתחילו לבנותו קודם יום טוב ולא הספיקו לגמור, מהו שיגמרו במועד, לפי שאינו רוצין לבטל, ואם לא יהא מניחין לגמור במועד שוב לא יהא גומרין, והוא סבור ככולן אבד וכגנב דמי, כך דעתי נוטה שאסור להניח להן לגמור במועד, דאמר … להמשך קריאה

א [נא] דין החנוני. ועל החנוני ששאלת דע כי אמיתיים דברי. ואין לך קל שבקלין שאינו [בקי] בהלכות מחובר ונולד: ב כי כבר פסקה רב פפא. גוי שהביא דורן לישראל וכו' ומדבריו אתה למד שאפילו מן הגוי מותר לקבל: ג ועוד מההוא ליפתא דאתאי למחוזא נפק רבא חזייה דהוה כמושא. אמר הא וודאי מאתמול עקרא … להמשך קריאה

א [נ] דין שני ימים טובים. שני ימים טובים של גליות. אחד מחובר שנתלש ביום ראשון. כגון ענבים שבצרן: ב ואחד עופות וכו' [ודגים שניצודו ביום טוב ראשון מותרין בשני ממה נפשך. הואיל ושתי קדושות הן. דאם יום טוב ראשון קודש ושני חול מותרין למוצאי יום טוב ראשון בכדי שיעשו. ואם יום ראשון חול ושני … להמשך קריאה

א [מט] המבשל כמה תבשילין ביום טוב ולא אכל מכולם בתוך הסעודה הואיל ולצורך יום טוב נתבשלו כולם מתחילה ועכשיו אינו צריך לאכול מכל אחד ואחד, אין בכך כלום ולא הוי כמכין מיום טוב לחול: הסבר על זכויות יוצרים ספר האורהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א [מח] דין עירובי תבשילין. פסח או שאר ימים טובים שחל להיות בחמישי בשבת, מניח אדם עירובי תבשילין מערב יום טוב, מפני שאין אופין ומבשלין מיום טוב לשבת אלא אם כן עירב בפת ובתבשיל: ב וכיצד הוא עושה, לוקח פת ומניח על גבו בשר או ביצה או דג כשהן מבושלין, ומזכה לכל בני העיר על … להמשך קריאה

א [מז] אפיקומן. פעם אחת שכח רבי ולא אכל מצת אפיקומן לאחר סעודתו קודם ברכת המזון ולאחר שברך הוזכר, ולא רצה לחזור ולאכול הימנה, לפי שהיה מיצריך לברך אחריה ברכת המזון ולשתות מכוס של ברכה. ואי אפשר לשתות בין כוס של מזון לכוס של הלל, דאמור רבנן בין כוסות הללו אם רצו לשתות ישתה. בין … להמשך קריאה

א [מו] ארבע כוסות. וארבע כוסות הללו למה. כנגד ארבעה לשונות גאולה האמורה בגלות מצרים. והוצאתי אתכם, והצלתי אתכם, וגאלתי אתכם, ולקחתי אתכם, בפרשת וארא [שמות ו' ז'] והלל המצרי יאמר על כוס רביעי עד ואמת ה' לעולם הללויה, ועונה הגדול שבקוראים, וקורא הודו, וארבע מקראות של אחריו, ושאר הקוראים אחר כל מקרא ומקרא אומרים … להמשך קריאה

א [מה] להוציא אחרים ידי חובתן. הבא להוציא אחרים ידי חובתן בהלל ובאגדה וסדר ברכת מצה ומרור, יקדש וישתה כוס ראשון, ויטבול טיבול ירק ראשון, ויאמר ההגדה, וישתה כוס שני ויפרוס פריסת המוציא, ועל אכילת מצה, ויאכל, ויכרוך כהלל, ויקום ויעשה כן בכמה בתים. וכן בביתו באחרונה, ויגמור סעודתו ויברך על מזונו, וישתה כוס שלישי, … להמשך קריאה

א [מד] סדר ערוך לרבינו שלמה ז"ל. כשחל ליל פסח להיות בשבת. אומר ויכולו בורא פרי הגפן, ואת יום המנוח הזה. ואת יום חג המצות הזה, ואומר ההגדה עם ההלל כסדרן, וחוזר ואומר הלל הגדול, וחותם בנשמת כל חי ובישתבח, דנשמת כל חי הוא ברכת השיר, ואחר כך מברך ברכת היין ושותה, ובמוצאי שבת מברך … להמשך קריאה

א [מג] דין מרור. רבי לא מצא חסא בפסח והביא מדוריא או עיקר של פורפירי"ץ והם שנויים בפרק ערבי פסחים, ומברכינן עליהון על אכילת מרור, ומה מברכין על שאר ירקות, בורא פרי האדמה, לפי שאינו יכול לטעום מן המרור בלא ברכה, וברכת המרור אין זו ברכה של ירקות, אלא ברכת המצוה ולפיכך אין מברך אכילת … להמשך קריאה

א [מב] דין קידוש. בליל שני ימים טובים הראשונים של פסח אין אומרים קידוש על היין בבית הכנסת. לפי שקידוש אחד מארבע כוסות הוא, ואין שותין אותו בבית הכנסת, נמצא, שותה חמש כוסות. שהרי אין כאן להוציא שום אדם ידי חובתו בפסח מפני שאין עני בישראל פוחת מארבעה כוסות, ואין זה דומה לומר אגדה של … להמשך קריאה

א [מא] דין תנור בשותפות. שאלו את רבי ישראל וגוי שיש להם תנור בשותפות, מהו לומר לו ישראל טול אתה שבוע של פסח, ואני אטול לאחר כן כנגדך, ולאפות בו בשבת ואמר רבי ממתנה ישראל קודם הפסח ונוטל הימנו דמים מאותו שבוע, ואינו דומה לישראל וגוי שיש להם שדה בשותפות, לא יאמר לו טול חלקך … להמשך קריאה

א [מ] דין מורסן בפסח. אין עושין מורסן לעופות בשני ימים טובים לא בימים הראשונים ולא באחרונים, משום שנאמר לכם לכם, לכל צרכיהם, ולא לצורך בהמתכם, אבל בחולו של מועד שרי, ובחולו של מועד של פסח צריך שינוי, שלא יבא לידי חימוץ, הילכך צריך להכניס הסובין בתוך המים מרותחין כשהן בכלי על האור, וכל שעה … להמשך קריאה

א [לט] דין ברכת תרומה. הרוצה להפריש חלה מן העיסה מברך אשר קדשנו במצותיו וצונו להפריש תרומה. דלהפריש חלה לאו ברכה הוא, חלה הוא עוגה וחררה, ואינה שם הפרשה כלל, דחלה תרימו תרומה [במדבר ט"ו י"ט] כתיב. והכי קאמר חלה אחת מן העוגות תרימו לשם תרומה. ומיהו תרומה נקראת ותרומה שמה, ואין לשנות, ועושה אותן … להמשך קריאה

א [לח] דין תרומה. על התרומה אודיעך שמעולם לא נהגו בעיר הזאת להפריש שתי חלות כי אם בערב פסח. והיו מברכין על אחת להפריש תרומה, ועל השנייה להפריש חלה, ובטלתיה מפני שהוא לבטלה, שאין ערב פסח חמור משאר ימים, ופסוקה הוא בבכורות. אמר שמואל אין תרומת חוצה לארץ אסורה אלא במי שטומאה יוצאה עליו מגופו, … להמשך קריאה

א [לז] דין חטה הנמצא בעוף בפסח. וחטה הנמצאת בתרנגולת בפסח אין אדם שיכול להתירה, לפי שחמץ בפסח בין במינו בין שלא במינו אסור, ואוסר בכל שהוא. ואף רבי אומר שהוא אסורה, אבל יש להביא ראיה להיתר מטומאה אם לא שאין אנו יודעין אם למידין איסור מטומאה אם לא, ששנינו גבי טומאה, בעוף כדי שתפול … להמשך קריאה

א [לו] אם לשין בבצים. שאלו את רבי מותר ללוש בבצים בפסח אם יש בהם משום חמץ או לא, ולא אמר רבי בדבר לא איסור ולא היתר, איסור לא אמר שאינו יודע אם דרך ביצים להחמיץ יותר ממים, שהרי אין לישה בלא מים, ומים אין מחמיצין את העיסה כל זמן שעוסקין בה, והיתר לא אמר, … להמשך קריאה

א [לה] ואסור לאכול מצה מבעוד יום קודם שיקדש ויאמר ההגדה והלל, שנאמר בערב תאכלו מצות [שמות י"ב י"ח], שיהא חביב עליו: ב והאוכל מצה בערב פסח כאלו בא על אריסתו בבית חמיו ולוקה. בתלמוד ירושלמי: הסבר על זכויות יוצרים ספר האורהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א [לד] דין דלף. קמח שנפל לתוכו דלף אפילו כל היום כולו אינו בא לידי חימוץ. והוא דעביד טיף טיף, דכיון שהטיפות תוכפות זו את זו אין מניחות להחמיץ: הסבר על זכויות יוצרים ספר האורהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א [לג] דין בשר מלוח. בשר יבש שלא נזדהרו במליחתו מותר לאכלו בפסח, דאפילו למאן דאמר חמץ בפסח בין במינו בין שלא במינו אסור. דמשמע במשהוא, הני מילי כי איתיה בעיניה דקנסינן ליה משום דעבר בבל יראה ובבל ימצא. אבל לא ע"י תערובות כגון הכא שלא נעשה שימור בבשר. ואיכא למיחש שלא נמלח בכלי או … להמשך קריאה

א [לב] דין אפויה. פסח שחל להיות באחד בשבת, אסור לאפות מצה מערב שבת, הראשונים אומרים משום הידור מצות הוא, אבל מצינו בו איסור מדאורייתא, דהא הקשו מצות לפסח בשילהי פירקא בתרא צלי אש ומצות [שמות י"ב מ'], מה עשיית הפסח אינו אלא משבע שעות ומחצה ואילך, אף עשיית מצה, ואכילת מצה נמי הוקשו לאכילת … להמשך קריאה

א [לא] דין טחינה. לפני הפסח כשטוחנין חטה למצות נוהגין לשלוח שם ישראל אחר הריחים להיות יושב ומשמר, דכתיב ושמרתם את המצות [שמות י"ב י"ז] בעינן שימור לשם מצה, ואין ישראל צריך לעמוד עד שיטחון אלא שכל מה שהוא צריך לשלש מצות של לילה הראשון שהן חובה, והן צריכות שימור לשום מצה, אבל השאר אינן … להמשך קריאה

א [ל] דין לוה ככר. אשה שלותה ככר מחברתה קודם הפסח, צריכה לפרעה אחר הפסח, ואין אסורה משום חמץ שעבר עליו הפסח, הואיל ולא היה בעין בשעת ביעור, ויש בו משום גזל, ומשום לוה ואינו פורע שהרי שנינו דבי רבי ינאי יזפו פירי מעניים בשביעית קודם זמן הביעור, ופרעו להו בשמינית. ואמר רבי יוחנן יאית … להמשך קריאה