ספר האורה, חלק ב פ״א: [פא] דין סכין.

א [פא] דין סכין. סכין שנשתמש בשר על ידי חמין אסור לחתוך בו גבינה חמה מבושלת וצלייה בלא הגעלה, ולגבינת צונן צריך נעיצה בקרקע קשה עשר פעמים: הסבר על זכויות יוצרים ספר האורהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

ספר האורה, חלק ב ע״ט: [עט] דין קלחת.

א [עט] דין קלחת. וקלחת אל קערה שנשתמשו בה חלב ונתנה לתוך קדירה של בשר כי משערינן בדידיה משערינן ולא במאי דנפיק מיניה, דהא לא ידעינן כמה נפיק. אלא בקלחת עצמה משערינן, רואין כמה נכנס ממנה לתוך הקדירה, או חצייה, או רובה, אם יש שם ששים בקדירה בהכנסת קלחת לתוך הקדירה מותר: הסבר על זכויות … להמשך קריאה

ספר האורה, חלק ב ע״ח: [עח] דין בשר בחלב.

א [עח] דין בשר בחלב. הורה רבי בשר בחלב בששים כשאר כל איסורין שבתורה, ולדברי האומר במשהוא מביא ראיה מיהא דתנן במסכת עבודה זרה אלו אסורין ואוסרין בכל שהוא בשר וחלב וכו' וכסבור הוא לומר כל שהוא במשהוא, ולא הוא, דקתני בגמרא, מאי קא חשיב אי דבר שבמנין קא חשיב כו' ובשר וחלב משהוא שנפלה … להמשך קריאה

ספר האורה, חלק ב ע״ז: [עז] דין בן היונה שנתבשל בו לבו.

א [עז] דין בן היונה שנתבשל בו לבו. ועל בן היונה שנתבשל בו לבו, אין צריך לנו לשער אלא בדם הלב, ודבר מועט הוא דלב איידי דשייע לא בלע: הסבר על זכויות יוצרים ספר האורהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

ספר האורה, חלק ב ע״ו: [עו] דין בשר וגבינה.

א [עו] דין בשר וגבינה. אין רבי מניח לאכול גבינה או חלב על שלחן אחד שהוא סועד עליו בשר ואפילו למי שמופלג ממנו בהוצאה, ואפילו הוא עומד בראש השלחן, אלא אם כן נוטל מפה על ברכיו ואוכל לצד אחד שלא על השלחן, דאמרינן שני אכסנאים זה בא ממקום אחד, וזה בא ממקום אחד, אוכלים על … להמשך קריאה

ספר האורה, חלק ב ע״ה: [עה] דין לצלות כבד.

א [עה] דין לצלות כבד. רבי מונע לבניו ובני ביתו שלא לצלות לב של בהמה, או כבד, אם שאר בשר בשפוד אחד, מפני שהדם הכבד מטפטף על הבשר, ואף על פי שצלוי הוא ואין בו איסור אבל רבינו הקדוש נוהג בו איסור, שכל מעשיו לשם שמים: הסבר על זכויות יוצרים ספר האורהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

ספר האורה, חלק ב ע״ד: [עד] דין דברי גוי.

א [עד] דין דברי גוי. אין סומכין על דבריו של גוי לא לאסור ולא להתיר, לאסור מאותה ששנים בשמועה אחרונה דיבמות, גוי שהביא פרות וכו' לא אמר כלום לא נתכוון זה אלא להשביח מקחו, ולא להתיר כדרב דאמר בשר כיון שנתעלם מן העין אסור: הסבר על זכויות יוצרים ספר האורהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

ספר האורה, חלק ב ע״ג: [עג] דין לב.

א [עג] דין לב. והלב בין צלאו בין בישלו, בין דבוק, זורקו, והשאר מותר, משום דמישע שיע ולא פליט ולא בלע, כדאמרינן הלב קורעו ומוצא דמו, לא קורעו, קורעו אחר בישולו ומותר: ב יצחק בר יהודה נשמתו עדן. בשערים דרב האי: הסבר על זכויות יוצרים ספר האורהרשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

ספר האורה, חלק ב ע״ב

א [עב] וששאלתם על הכבד, כך הוא דינו, אם הוא מחובר בעוף ובישלו העוף עצמו נעשית נבילה, ואוסר כל החתיכות כולן ושיערו של עוף עצמו בששים כדחתיכה עצמה של נבילה דמיא ואם הוא תלוש שיעורו של כבד לבד בששים דלאו כמחובר אף העוף עצמו מותר מבחוץ יריכיו ואגפיו על פני כולן מותרין באכילה, וקולף הכבד … להמשך קריאה

ספר האורה, חלק ב ע״א

א [עא] וששאלתם על עשרה תרנגולין שנתבשלו כאחד שלימים, והוציאים ובשלו עוד אחרים באותה קדרה עצמה ועוד בשלו אחרים עד ששים ונמצא כבד דבוק באחד מהן, כולם אסורין כדין כדאמרינן טיפת חלב שנפלה על חתיכה של בשר, חתיכה עצמה נעשית נבילה, ושאר חתיכות שעמה כולן אסורות, בזמן שאין שם ששים חתיכות כחתיכה של איסור, אף … להמשך קריאה

ספר האורה, חלק ב ס״ט: [סט] דין ריאה.

א [סט] דין ריאה. רבי יצחק בר' יהודה ובן דודו ר' מנחם בר' מכיר. וששאלתם על הריאה שנוקבין אותה ואינה מבצבצת טריפה, דאמר רבינא האי אוטם בריאה וכו' אי מבצבצא כשרה, ואם לאו טריפה ומה שקורין פולמו"ן זו הוא ריאה שנפיחה מאליה, ודבוקה בדופן כולה, או חצייה וכשמפרקין אותה הוא מדובקת על סביבה, וכשנוטלין אותה … להמשך קריאה

ספר האורה, חלק ב ס״ח

א [סח] השיב ר' יצחק בר יהודה לרבינו שלמה בר יצחק נ"ע. על ניקור הצבי והאיל על ידי היה מעשה, וכבר הייתי יושב בביתו של רבי זכור לטוב ונקרו לו איל לצורך סעודת בתו וראיתי שלא נקרו מן הירך כי אם גיד הנשה בלבד, ורבינו היה מתעסק בדברים אחרים ולא הרגיש בדבר, והיה לבי נוקף … להמשך קריאה

ספר האורה, חלק ב ס״ז: [סז] דין ניקור.

א [סז] דין ניקור. השיב ר' יצחק הלוי לרבינו שלמה בר יצחק נשמתו עדן, על ניקור בהמה וחיה על ניקור יריכי החיות ששאל, בקי אני בו שהוא בקי בחדרי תורה ומבורר לו על בוריו, אבל שלא יחשיבנו חביבי כמבזה על דבריו. על כן אני כותב לחבירי טעמי הגיד ותורתו, כך הוא הדין בלא שום חטיטה, … להמשך קריאה

ספר האורה, חלק ב ס״ו: [סו] דין כחל.

א [סו] דין כחל. על הכחל אני משיבך, שאני לא שמעתי קורעו ומוציא את חלבו להתירו עם הבשר, לא לכתחילה ולא לדיעבד, אלא להתירו בפני עצמו, אבל כחל שנתבשל עם בשר אוסר בששים כשאר איסורין שבתורה, וכן הלכה רווחת בין שהוא כחל של מניקה בין שהוא כחל שאינה של מניקה, אלא חלקו בדבר משום גזירה, … להמשך קריאה

ספר האורה, חלק ב ס״ה: [סה] דין כבד.

א [סה] דין כבד. כבד דבוק שנתבשל עם חתיכות הרבה ואין בחתיכה ששים בו לבטל את טעמו, אסורות כל החתיכות אפילו הן אלף לפי שהן מינה דחתיכה שנדבק הכבד בה מין בשר הוא, וכן שאר חתיכות, ואף על פי שהאיסור מחמת דם בא הדר נעשית נבילה, ואם אינו דבוק לחתיכות הרבה עמו לא אסר אלא … להמשך קריאה

ספר האורה, חלק ב ס״ד

א [סד] כתיב כי גדול אתה ועושה נפלאות אתה אלהים לבדך [תהלים פ"ו י'] הנאד הזה אם יש בו נקב כחדידה של מחט, כל רוחו יוצא ממנו, והקדוש ברוך הוא ברא בו באדם [מחילים מחילים] נקבים נקבים הרבה, ורוחו משתמרת בקרבו הוי עושה נפלאות בבראשית רבה, ועל שם כך קבעו רבותינו באשר יצר את האדם … להמשך קריאה

ספר האורה, חלק ב ס״ב: [סב] דין שבת הגדול.

א [סב] דין שבת הגדול. שבת שלפני הפסח נהגו בני אדם לקרוא אותו שבת הגדול ולא ידעו על מה שהוא גדול מכל שבתות השנה, אלא לפי שניסן שבו יצאו ישראל ממצרים חמישי בשבת היה, כדאמרינן בסדר עולם, ומקחו של פסח מבעשור, היה בשבת שלפני הפסח. אמרו ישראל הן נזבח את תועבת מצרים לעיניהם ולא יסקלונו … להמשך קריאה

ספר האורה, חלק ב ס״א: [סא] בין מים בסעודה.

א [סא] בין מים בסעודה. השותה מים בתוך סעודתו אפילו פעמים ושלש, צריך לברך על כל פעם ופעם. ואך על פי שברכו בפעם ראשונה. שכך שנינו השותה מים לצמאו אומר שהכל, ואמרינן למעוטי מאי, אמר רב אידי בר אבין למעוטי דחנקתיה אומצא דלא מברך, הא לאו הכי מברך דהוה ליה כנמלך, ואית [מרבנן] דאמרי כיון … להמשך קריאה

ספר האורה, חלק ב ס׳: [ס] דין טעות ראש חודש.

א [ס] דין טעות ראש חודש. טעה ולא הזכיר של ראש חודש בלילה אינו חוזר, בין יחיד בין ציבור, לפי שאין מקדשין את החודש בלילה, והני מילי אחסר אבל אמלא לא, והאלהים אמר רב בין אמלא בין אחסר דהא טעה קאמר, טעה ולא הזכיר שחרית אין מחזירין אותו, שהרי מוספין לפניו, והני מילי שליח ציבור … להמשך קריאה

ספר האורה, חלק ב נ״ט: [נט] דין ברכת הלל.

א [נט] דין ברכת הלל. הלל ביחיד אסור לברך עליו לפניו ולאחריו בימים שאין גומרין בהן את ההלל, שהרי בצבור אינו אלא מנהגא דעלמא וציבור הוא דעבדו מנהג אבותיהם אבל ביחידים אין זכר למנהג נוהג בהן, ואפילו עשרה שפרשו מן הציבור שמתפללין אחורי בית הכנסת לעצמן, הרי הן כיחידין, שלא היו באסיפת הכניסה ואין להן … להמשך קריאה

ספר האורה, חלק ב נ״ח: [נח] דין שומין.

א [נח] דין שומין. ושומין ביום טוב רבי כותשן כדרכן, אבל פלפלין טוחנן קודם יום טוב, או טוחנן בקערה, או בכל דבר, אבל לא בריחים שלהן, כדאמרינן בביצה, וריחים שלהן [קרי מולינ"ט] שלנו תדע מדגרסינן התם משום טומאה שלשה כלים הברזל שבתוכו נקוב נקבים דקים אבל הוא בפני עצמו טמא משום כלי כברה, והעליון משום … להמשך קריאה

ספר האורה, חלק ב נ״ז: [נז] דין שפוד ביום טוב.

א [נז] דין שפוד ביום טוב. יתד של שפוד שתוחבין בו יריכי העוף היה ארוך יותר מדאי, ואסור רבי לחתכו בסכין, ולא לשרוף ראשו באור, כדי שיתקצר, משום תיקון כלי ואין זה דומה לחתכו באור, לפי שתי נרות דהתם נראה כמדליק כדרכו, כאדם שצריך להדליק שתי נרות: הסבר על זכויות יוצרים ספר האורהרשיון: Public Domainמקור: … להמשך קריאה

ספר האורה, חלק ב נ״ו: [נו] דין לוקח מגוי ביום טוב.

א [נו] דין לוקח מגוי ביום טוב. וששאלתם מהו לילך אצל גוי המכירו ביום טוב וליטול ממנו אגודת עשב לבהמתו, או תבן או עמרים. ואומר מה שאתה נוטל מאחת מהם כיוצא בזו אני נותן לך למחר, דבר זה אפילו מישראל אסור, לפי שהוא הזכרת סכום מקח, ותנן הולך אדם אצל חנוני הרגיל אצלו ואומר לו … להמשך קריאה

דילוג לתוכן