סידור רש"י

א והקורא את שמע אומר שתים לפניה ושתים לאחריה, תניא מאימתי מתחילין לקרות קרית שמע של ערבית משעת שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן, וסימן לדבר צאת הכוכבים, ותניא הקורא קודם לכן לא יצא ידי חובתו, ואם כן למה קורין אותה בבית הכנסת כדי לעמוד בתפילה מתוך דברי תורה, והכי תניא בברייתא בברכות ירושלמי, לפיכך חובה עלינו … להמשך קריאה

א [למעריב] תקנו לומר והוא רחום יכפר עון, לפי שאין במעריב קרבן לכפר עון, אבל ביוצר ומנחה שיש [הקרבת] תמידין שמכפרין אין צריך לאמרו מפי ר' אליעזר הגדול דאמר שכן נהגו העם החוטאים ללקות בשעת מעריב ואחר שקיבל הדין ושלקה אומר שליח ציבור והוא רחום, והם המלקים, אומרים ג' פעמים והוא רחום, והם ארבעים חסר … להמשך קריאה

א הגיע שעת המנחה כשנכנס לבית הכנסת אומר פסוקי של מעלה, ואני ברוב חסדך, וצריך להשהות שעה אחת קודם תפילתו, ומקראי נפקא לן במסכת ברכות, ועומדין ומתפללין, וכששליח ציבור מסדר ברכות במנחה אינו אומר ברכת כהנים, שכך שנינו שיכור לא ישא כפיו, ובשעת מנחה שכיח שיכרות, ונופלין בתחנונים ואנחנו לא נדע ואומר קדיש כו': הסבר … להמשך קריאה

א אמר רב נחמן כוס של ברכה צריך שיהא בו רובע של רביעית הלוג, כלומר יין חי של רובע, כדי שימזגנו שלשה חלקי מים ואחד יין, ויעמוד על רביעית הלוג: ב משלשה ועד עשרה המברך ברכת המזון מתחיל נברך, ואינו מזכיר שם, מעשרה ואילך אומר נברך אלהינו, ואומר ברכת המזון ומברך ברכת היין ושותין וחוזרין … להמשך קריאה

א ולאחר גמר סעודתו נוטל ידיו מפני מלח סדומית שמסמא את העינים, ואינו מברך ומוזג כוס יפה, הוא כוס של ברכת המזון שהצריכו חכמים ליפותו בעיטור ועיטוף בהדחה ושטיפה חי ומלא: הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א שנים שאכלו על שלחן אחד, המברך על הלחם צריך ליטול רשות מהם על כל הסעודה, אף על היין הוא אומר [ברשות רבותיי, והן עונין ברשות שמים, בא להם יין בתוך המזון אינו צריך ליטול רשות משעה שבירך על הלחם, אבל צריך לומר סברי מרנן, כלומר גם אתם תכוונו ותסכמו לברכה זו] וכך השיב ר' … להמשך קריאה

א דיני סעודה. ב וכשאדם בא לסעוד, נוטל ידיו תחילה ואח"כ מברך על נטילת ידים, ובוצע פיתו בשתי ידיו, ומברך המוציא לחם מן הארץ, עשר תיבות הללו כנגד עשר מצוות התלויות בתבואה, לא תחרוש, זריעת כלאים, לקט, שכחה, ופאה, חלה, תרומה, מעשר ראשון, ושני, ועני, וכנגד עשר תיבות שבמקרא זה מצמיח חציר לבהמה ועשב לעבודת … להמשך קריאה

א ובמקום שפוסק בשבת שחרית משם מתחיל במנחה ובשני וחמישי ובשבת הבאה, והקורא צריך שיגלול ספר תורה לאחר שקרא בו ואוחזו ביד ומברך ברכה אחרונה ואמר רבה בר רב הונא כיון שנפתח ספר תורה אסור לספר אפילו בדברי הלכה, שנאמר (ובפתחו) [וכפתחו] עמדו כל העם (נחמי' ח' ה') ואין עמידה אלא שתיקה, שנאמר והוחלתי כי … להמשך קריאה

א ובשני וחמישי שבית דין של מעלה ושל מטה שוין, מרבין בתפלה ובתחנונים, ולאחר סיום שליח ציבור שמונה עשרה אומרים והוא רחום וכו', ונופלים על פניהם, ואומרים תחנונים. ואחר כך מתחיל שליח צבור ואומר ה' אלהי ישראל שוב וגו', עד ואנחנו לא נדע, ואומר קדיש עד דאמירן, ואומר אל ארך אפים וגו', והציבור עונין אחריו, … להמשך קריאה

א כשנכנס אדם לבית הכנסת, קודם שיאמר פסוקי דזמרה מתחיל פסוקים הללו, ואומר ואני ברוב חסדך אבוא ביתך וגו' (תהלים ה' ח'), ואני תפילתי לך ה' עת רצון וגו' (שם ס"ט י"ד), מה טובו אהליך יעקב וגו' (במדבר כ"ד ה'), ה' אהבתי מעון ביתך וגו' (תהלים כ"ו ח'), ושמחתי באומרים לי בית ה' נלך (שם … להמשך קריאה

א ט' באב שחל להיות בשני ובחמישי מפסיקין הפרשה וקורין בכי תוליד, עד סוף הפרשה, והשלישי מפטיר באסף אסיפם, וגולל ספר תורה, ואומר אשרי יושבי ביתך ולמנצח, ובא לציון, ואתה קדוש וכו', למנחה קורין שלשה בויחל משה, ושלישי מפטיר דרשו ה' בהמצאו, ומחזיר ספר תורה, קדיש עד דאמירן, ומתפללין ענינו, ובין יחיד ובין שליח אומרים … להמשך קריאה

א במגנצא אומר ענינו בט' באב בשחרית ומנחה, חל להיות במוצאי שבת אין אומר ויהי נועם אלא מתחיל ואתה קדוש, ואף אין אומר ויתן לך ואומר קדיש שלם, ואין אומר פיטום הקטורת, שחרית ומנחה מתפלל השליח [ציבור] ענינו בין גואל לרופא, ויחיד בשומע תפלה. הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א תשעה באב שחל להיות (בשבת) במוצאי שבת מברך רבי על האש, אע"פ שאין מבדילין עד לאחר התענית למוצאי יום ראשון, דלמוצאי שבת אין מבדילין, שהרי כבר שהחשיך חל התענית, ואינו יכול להבדיל, לפי שאינו רשאי לטעום, ואין מבדילין אלא על הכוס, ואם תאמר אם כן למה הוא מותר במלאכה, כגון הבערה ובישול דמותרין בט' … להמשך קריאה

א וכן אמר רב נטרונאי [גאון בר' הילאי ראש ישיבה] תשעה באב שחל להיות במוצאי שבת [להבדיל] אי אפשר שכשעשו חכמים תקנה כדרב תחליפא בר אבדימי אמר שמואל מתפלל אדם של מוצאי שבת בשבת, ואומר הבדלה על הכוס, היינו דווקא דאין לו יין במוצאי שבת, אבל במקום שמצוי שם יין אין עושין כך, וליפטר מן … להמשך קריאה

א שבת שחל [תשעה באב] להיות בתוכה אסור לספר ולכבס ובחמישי מותר מפני כבוד השבת תניא ט' באב שחל להיות בשבת [וכן ערב תשעה באב שחל להיות בשבת] אוכל ושותה כל צרכו, ומעלה על שלחנו [אפילו] כסעודת שלמה המלך בשעתה: ב ט' באב שחל להיות בערב שבת, מביאין לו (בשר) כביצה ואוכל כדי שלא יכנס … להמשך קריאה

א ותנן מקום שנהגו לעשות מלאכה בט' באב עושין, מקום שנהגו שלא לעשות אין עושין ובכל מקום תלמידי חכמים בטלין, רבן שמעון בן גמליאל אומר כל אדם יעשה עצמו כתלמיד חכם כדי שיתענו: ב רבן גמליאל אומר כל העושה מלאכה בט' באב אינו רואה סימן ברכה [לעולם] ר"ע אומר כל העושה מלאכה בט' באב כעושה … להמשך קריאה

א תנו רבנן כל המצות הנוהגות באבל נוהגות בט' באב, אסור באכילה ובשתייה וברחיצה ובסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המיטה, ואסור לקרות בתורה ובנביאים ובכתובים, ולשנות במשנה במדרש ובהלכות ובאגדות, אבל קורא הוא במקום שאינו רגיל [לקרות ושונה במקום שאינו רגיל] לשנות, ותינוקות של בית רבן אינן בטילין, דברי ר' מאיר. ר' יהודה אומר אף אינו … להמשך קריאה

א ובשבת שחל ט' באב בתוכה אסור לספר ולכבס, בין מלפניו בין מלאחריו ואפילו לכבס ולהניח, אלא בחמישי לאחריו התירו מפני כבוד השבת, אמר שמואל [אין תענית ציבור בבבל אלא תשעה באב בלבד], אפילו עוברתא ומניקה מחייבינן למיתב בתעניתא בט' באב כדרך שמתענין ומשלימות ביום הכפורים ובין השמשות [אסור] וכן אמרו משום ר' יוחנן: הסבר … להמשך קריאה

א למנחה קורין ויחל, ומפטיר דרשו, כשאר תעניות, ומתפללין נחם בבונה ירושלים, וערבית ושחרית מתפלל השליח [ציבור] ענינו בין גואל לרופא והיחיד בשומע תפלה, ויש שפורשים מבשר ויין גם בלילה הזה לאחר התענית, משום אנינות הלב ותוקפו של צום, ועוד דאמר ר' יוחנן בן זכאי אי הואי התם הוה קבענא ליה בעשירי, דעיקר שריפה בדידיה … להמשך קריאה

א למחר גוללין ספר תורה במקומו, שלא למעט בכבודו, וקורין כי תוליד בנים כהן ולוי, וישראל שהוא שלישי מפטיר אסף אסיפם, וישיב ספר תורה למקומו ויגמור תהלה, ולמנצח, ובא לציון, [ואומרים] ואתה קדוש וסדר קדושה וקדיש שלם, וברינוס אין אומרין למנצח ולא תתקבל, ויושב לקינות לעגמת נפש הציבור וזכרון אבל, שוב עוסקין הכל באיוב ובדברים … להמשך קריאה

א בתשעה באב כך הוא הסדר. ערב תשעה באב במנחה מקדימין לבית הכנסת, ומתפללין תפילת המנחה, ואין נופלין על פניהם, ויוצאין מבית הכנסת ואוכלין ושותין מבעוד יום וסעודה המפסיק בה ערב ט' באב לא ישב על השלחן, אלא על גבי קרקע כאבל, לא יאכל אלא פת במלח ומים במשורה, ויש פרושין אוכלין ביצה אחת לבדה … להמשך קריאה

א וכך נמצא בתלמוד ירושלמי אמר מר הני נשי דידן דלא שתו חמרא משבעה עשר בתמוז עד ט' באב מנהגא היא, ורוב הגאונים שבלותיר נהגו שלא לאכול בשר ושלא לשתות יין משנכנס אב עד ט' באב, וערב ט' באב פת במלח ומים, ויש שמקדימין משבעה עשר בתמוז לנהוג כן, והגאון ר' יצחק בר יהודה היה … להמשך קריאה

א ואלו הן סימני הפטורות משבעה עשר בתמוז עד סוף האזינו, ד' ש' ח' נ' ו' ע' א' ר' ק' ש' ד' ש'. דברי ירמיהו, שמעו דבר ה', חזון ישעיהו, נחמו נחמו, ותאמר ציון, עניה סוערה, אנכי אנכי, רני עקרה, קומי אורי, שובה ישראל, דרשו ה', שוש אשיש בה'. בשבת שלפני ראש השנה מפטירין שובה … להמשך קריאה

א שבת שלאחר י"ז בתמוז מפטירין דברי ירמיהו, ומצמצמין, גורעין ומוסיפין, ומתקנין הפרשיות, כדי שתהא נקראת פרשת תחילת הספר שהוא אלה הדברים לשבת שלפני תשעה באב, כדי שיקראו בתורה איכה אשא לבדי, ומפטירין בחזון ישעיהו איכה היתה לזונה, ובשבת של אחר תשעה באב קורין ואתחנן כאותו סימן צומו וצלו: הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: … להמשך קריאה

א אחד בניסן הוא פסח, הוא שבעה עשר בתמוז, הוא תשעה באב וסימנך השביעני במרורים הרווני לענה (איכה ג' ט"ו): ב בשבעה עשר בתמוז מתפללין סליחות, בעניין חמשה דברים שאירעו לאבותינו בי"ז בתמוז, נשתברו הלוחות, (ניטל) [ובוטל] התמיד, והובקעה העיר, ושרף אפוסטומוס את התורה, והעמיד צלם בהיכל, וקדמונים פייטו בעניינם: הסבר על זכויות יוצרים סידור … להמשך קריאה

א וזה אשר פסק הרב ר' יעקב ב"ר מאיר זצ"ל אמר רבא אמור רבנן בששים, ומפרש רבא בששים מין במינו דליכא למיקם אטעמא, אי נמי (מדקאמר בין) [מין] בשאינו מינו וליכא קפילא בששים. מדקאמר רבא (בין במינו) מין במינו דליכא למיקם אטעמא בששים, שמע מינה הילכתא היא דאי אמרת הכי אורחיה דרבא למיכלל מילי (ושינוה) … להמשך קריאה