סידור רש"י

א פס'. שתק ר' יהודה, דאע"ג דשתק קיימא לן כוותיה, דסתם לן תנא כר' יהודה דאמר אין ביעור חמץ אלא שריפה, דאי לאו הילכתא כוותיה מאי אתא לאשמעינן תלמודא דאמר סתם לן מר כר' יהודה, אלא ודאי הלכה כר' יהודה. והילכתא אנן האידנא משעת בדיקה מבטלינן בפה משום דאמר הבודק צריך שיבטל בפה ומברכין על … להמשך קריאה

א רב פפי שרי בי ריש גלותא למימח [קדירה] בחסיסי, חסיסי פי' בערוך קמח של עדשים, ואינו מין דגן ואינן מחמיצין והאי דאיקפד רבא משום פריצתא דעבד דלא ליתו למיעבד הכי בקימחא דאבישנא דחיטי, ותניא לעיל אין מזלזלין את הקדירות, ואמר מר זוטרא נמי לעיל לא נימח אינש קידרא בקידרא דאבישונא וכו', ודקתני במתנית' אין … להמשך קריאה

א האילפס והקדירה שהעבירן מרותחין מעל האש לא יתן לתוכן תבלין דכלי ראשון מבשל, מהא רישא יש לדקדק שאם שפך מרותחין האילפס על התבלין דשרי, דחשיב ליה כלי שני בנפילתו מכלי ראשון על התבלין, ומיכן אני מתיר בדיעבד במליגת העוף היכא דשפך מים רותחין על העוף המונח בכלי שני שעל גבי הקרקע, משום דלא תיקשי … להמשך קריאה

א דלף שנפל על הקמח על ידי טיף טיף, אפילו כל היום כולו מותר, ואם נח הדלף בינתים במקום השרייה הדלף אסור והשאר מותר, ותיקא הוא כמו שתיתא, במיא ובמילחא אסור, במשחא ומילחא שרי, משום דמי פירות אין מחמיצין, אבל מים מחמיצין, וכן מי שעורים שמרתיחין ומטילין לתוכו שעורים בין במי עיסה והיינו קמח על … להמשך קריאה

א אסור לשרות מורסין בפסח לתרנגולת, אבל חולטין אותו על האש ברותחין כשירתיחו המים, אבל לא במים פושרין אפילו על האש כדי שלא תתחמץ. האפוי שביש(ו)לו כו' מצה משנאפת אינה באה לחימוץ אע"פ שמבשלה: הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א והילכתא אסור לצייר המצה בפסח, כדי שלא יבא לידי חימוץ ואם ציירה מותר לאכול. אין אופין פת מרובה ביום טוב של פסח, ובית הילל מתירין, הואיל וכשהפת נאפת יפה מותר, כדאמרינן בביצה ממלאה אשה וכו', וכשהתנור מלא והפת מרובה קרובים זה לזה מתחממים זה מזה ונאפת יפה וטורח הצריך הוא, אבל היכא דלא צריך … להמשך קריאה

א וירד מצרימה אנוס על פי הדבור. אנוס היה יעקב אבינו שבאונס ירד לשם על פי הדיבור של הקב"ה, שאמר לו לרדת מצרימה, על פי גזירתו ירד לשם וירד משמע בעל כרחו, מדלא כתיב ויצא. הדיבור לשון מקרא הוא, כמו והדיבר אין בהם (ירמי' ה' י"ג), ויגר, לשון ללון ולגור בעלמא ולא קבוע ויושב. ויהי … להמשך קריאה

א כנגד ד' בנים דברה תורה, באפי נפשיה קאי, ואינו סמוך למה שכתוב למעלה כנגד ארבעה בנים דברה תורה אלא שרוצה לדרוש קודם לכן ברוך שנתן תורה לישראל, ואח"כ אמר כנגד ארבעה בנים, לפי שאינו מענינו שלמעלה הימנו. הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א רשע מה הוא אומר, בבא אל פרעה (שמות י"ב כ"ו) והיה כי יאמרו אליכם בניכם מה העבודה הזאת לכם. לכם ולא לו, הרי כבן רשע האומר שהוא מתכוין להוציא את עצמו מן הכלל, לכם הוא העבודה ולא לו, הקהה את שיניו, כמו ושיני בנים תקהינה (ירמי' ל"א כ"ח), כלומר הכעיס עליו, ואמור לו כנגדך … להמשך קריאה

א כנגד ארבעה בנים דברה תורה, מד' מקראות הכתובים בפרשה בד' מקומות, ובכולן אתה למד שלא דברה תורה אלא כנגד ד' בנים. חכם מה הוא אומר בסדר ואתחנן כתיב (דברים ו' כ') כי ישאלך בנך מחר לאמר, מה העדות והחוקים והמשפטים אשר צוה ה' אלהינו אתכם הרי בנך חכם אמור שיודע לדבר לשאול בלשון נכונה, … להמשך קריאה

א ואילו הן פירושי אגדה והוא במכילתא. ב הרי אני כבן שבעים שנה, לא בן שבעים היה, אלא שקפצה עליו זקנה, שבשעה שנתמנה נשיא, כמו ששנינו במסכת ברכות אהדרו ליה תריסר חיווריתא, ואותו יום עמד בן זומא ודרש, ימי חייך הימים, כל ימי חייך הלילות, ימי חייך היה לו לכתוב, כל למה לי, לרבות יציאת … להמשך קריאה

א סדר ארבע כוסות. ב ארבע כוסות הללו תקנו חכמים כנגד ארבע לשונות גאולה הנאמרות בתורה, והוצאתי אתכם, והצלתי אתכם, וגאלתי אתכם, ולקחתי אתכם, בפרשת וארא אל אברהם (שמות ו' ו' וז'). ובין כוס ראשון לשני אם רצה לשתות ישתה, דחמרא מיגרר גריר ליבא ואכיל ליה מצה לתאבון, אבל בין שלישי לרביעי לא ישתה, פן … להמשך קריאה

א ואינו צריך הסיבה באכילת מרור, אלא באכילת מצה ויין בלבד, מפני שמרור זכר לעבדות, אבל מצה ויין זכר לחירות, והסיבה היא דרך חירות, וכדין הוא שיהא מברך עכשיו בורא פרי האדמה ועל אכילת מרור, אבל לכך מברכין על הירקות קודם, כדי שיתמהו התינוקת וישתוממו על אכילת הירקות קודם סעודה, שהרי אין רגילין לאכול ירקות … להמשך קריאה

א ואלו הן ירקות שאדם יוצא בהן ידי חובתו בפסח, בחזרת בעולשין בתמכא בחרחבינא, ומצטרפין לכזית, שהאוכל מכולן כזית מצטרפין לצאת בהם ידי חובתן, אע"פ שאינו מין אחד (שנאמר) [של] מרורים, ויוצאין בקלח שלהן בין לחין בין יבישין אבל בעלין אין יוצאין אלא בלחין, ושורה בחרוסת זכר לתפוח ולטיט, ושוקע משום קפא ואוכל. הסבר על … להמשך קריאה

א והקוראין צריכין שיהיו שלשה, כפי מה שמצינו במדרש שוחר טוב, כדי שיאמר אדם לשנים הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו. ואומר הא לחמא עניא וכל האגדה, עד כאשר נשבע לאבותינו. ונוטלין כל אחד כוסו בידו, מפני שהן באין לפתוח בהלל ובשיר. ומצינו באגדה מפני מה אין אומרים שירה אלא על היין, שנאמר ותאמר … להמשך קריאה

א וחרוסת שאמרו, מין ירקות הכתושים יחד, ושמו חרוסת בלשון ארמי, ואמרו רבותינו שהחרוסת זה צריך שיעשנו עב ומסמיך זכר לטיט, ואף צריך לתפוח בו דברים קהוי, שנאמר תחת התפוח עוררתיך (שה"ש ח' ה'). ועוד נותן בו מיני בשמים כעין תבלין זכר לתבן שבחומר. והשלש מצות שאמרו, רשאי אדם להתחיל המצוה באיזה שירצה, מפני ששלשתן … להמשך קריאה

א לאחר שיאכל מן הירקות נוטל אחת משלש מצות ובוצעה לשנים, ומניח חציה תחת המפה עד שיגמור סעודתו, ויאכלוה בסוף, זכר לפסח שכתוב בו על מצות ומרורים יאכלוהו (במדבר ט' י"א) ולכך אינו אוכל מן המרור באחרונה, מפני כשיברך המוציא על השלימה [יהא נראה כבוצע מן הפרוסה כדרכו של עני, ולפי שברכת המוציא תדירה מברכין … להמשך קריאה

א ומביאין לפניו קערה ובה שלש מצות וירקות שאינם מרים, כגון חסא כפני או איגרא חגא כרפסא אפיך או צרופיילא או כוסברתא איילנדרא או קפלוטות פורש, ושני תבשילין [אחד] זכר לחגיגה [ואחד זכר] לפסח, דג ובשר, או ביצה ובשר, אפילו ממין אחד, כגון שהאחד צלי ואחד מבושל, שהרי אמר רבינא אפילו עצם ובישולא חשובין שני … להמשך קריאה

א וגם זה דרך ארוכה מבואר במדרשו וטעמיו ונסדר מפי רבינו יזכר שמו לטובה: ב ליל שמורים שחל להיות בשבת מוזג אדם כוס של יין ואומר עליו ויכולו, בורא פרי הגפן ואשר בחר בנו ושהחיינו, ואינו אומר שעשה נסים, מפני שעתיד לאמור בהגדה אשר גאלנו, וכוס שאמרו צריך שיחזיק רביעית הלוג, ומוזג כוס לכל אחד … להמשך קריאה

א והבא להוציא אחרים ידי חובתן בהלל ובהגדה וסדר ברכת מצה ומרור, יקדש וישתה כוס ראשון ויטבול טיבול ירק ראשון, ויאמר הגדה, וישתה כוס שני ויפרוס פריסת המוציא, ועל אכילת מצה, ויאכל, ויברך על המרור ויאכל, ויכרוך כהילל ויקום ויעשה כן בכמה בתים, וכן בביתו באחרונה, ויגמור סעודתו ויברך על מזונו, וישתה כוס שלישי, ויאמר … להמשך קריאה

א סדר ערוך שסידר רבינו [שלמה] מנוחתו כבוד. ב כשחל ליל הפסח להיות בשבת, אומר ויכולו בורא פרי הגפן, ואת יום המנוח הזה ואת יום חג המצות הזה, וחותם מקדש השבת וישראל והזמנים, ושהחיינו: ג ונוטל ידיו ומברך על נטילת ידים, ועל הירקות בורא פרי האדמה, וטובל בחרוסת ואוכל כזית ונותן לכולם, ובוצע אחת מן … להמשך קריאה

א רבי לא מצא חסא בפסח, והביא מוריא, או עיקר של פורפין, והם שנויין בפרק ערבי פסחים, ומברכין עליהן על אכילת מרור, ומה שמברכין על שאר ירקות בורא פרי האדמה לפי שאינו יכול לטעום מן המרור בלא ברכה, וברכת המרור אין זו ברכה של ירקות, אלא [ברכת המצוה, ולפיכך אין מברך על אכילת מרור ובורא … להמשך קריאה

א בליל שני ימים טובים הראשונים של פסח אין אומרים קידוש על היין בבית הכנסת, לפי שקידוש אחד מארבע כוסות הוא, ואין שותין אותו בבית הכנסת, ואם שתה נמצא ששתה חמש כוסות, לפיכך אין מקד(י)שין, שהרי אין כאן להוציא שום אדם ידי חובתו בפסח מפני שאין לך אדם מישראל הפוחת מד' כוסות, ואין זה דומה … להמשך קריאה

א שאלו את רבי, ישראל וגוי שיש להם תנור בשותפות, מהו לומר לו [ישראל] טול אתה שבוע של פסח ואני אטול אחר כך כנגדך, ולאפות בשבת, ואמר רבי, מתנה ישראל קודם לפסח ונוטל ממנו דמים מאותה שבוע, ואינו דומה לישראל וגוי שיש להם שדה בשותפות, לא יאמר טול חלקך בשבת, ואני [אטול] חלקי בחול, לפי … להמשך קריאה

א אין עושין מורסן לעופות בשני ימים טובים, לא בימים הראשונים ולא באחרונים, משום דכתיב לכם לכם לכל צרכיכם ולא לצורך בהמתכם, אבל בחולו של מועד שרי, ובחולו של מועד של פסח צריך שינוי שלא יבא לידי חימוץ, הילכך צריך להכניס הסובין בתוך המים מרותחין כשהן בכלי על האור, וכל שעה יהא ממרס הסובין בתוך … להמשך קריאה

א ואם יו"ט [של פסח הוא, ולש עיסה ביו"ט] כיצד יעשה, שאם מפריש תרומה ומברך עליה, לשורפה אינו יכול לפי שאין שורפין קדשים ביו"ט, וא"ת שמעכבה עד אחר יו"ט ואח"כ שורפה, הרי היא באה לידי חימוץ ועובר עלה בבל יראה ובבל ימצא, אלא כיצד יעשה, יפריש אותה בלא ברכה מן העיסה ויעשה אותו כמו עוגה … להמשך קריאה