סידור רש"י

א ראש חדש אדר הסמוך לניסן הוא ערב פסח, והפסח הוא ערב עצרת, ועצרת הוא ערב ראש השנה, וסימנך לא ב' ד' ו' פסח, ולא ג' ה' ז' עצרת, ולא א' ד' ו' ראש השנה וסוכות, ולא א' ג' ו' יום הכפורים. חד בניסן בו פסח, בו שבעה עשר בתמוז, בו תשעה באב, תרי בניסן … להמשך קריאה

א בפוריא קורין ויבא עמלק עד סוף סידרא. שבת שלפני שבת שקורין בה החדש מפטיר קורא פרה אדומה עד ויבאו בני ישראל כל העדה, ובנביא ביחזקאל בית ישראל יושבים על אדמתם עד כצאן קדשים. שבת שלפני ראש חדש ניסן, או אפילו חל ראש חדש ניסן בשבת, מפטיר קורא בבא אל פרעה החדש הזה עד כל … להמשך קריאה

א אדר הסמוך לניסן אינו חל אלא בז' ב' ד' ו', וסימן להפסקות שאין קורין פרשה ז' ט' ו' ב' ו' ד' ד' ו' ב' י' ו', פירוש אם חל אדר בז' לט"ו מפסיקין, ואם בב' בו"ו מפסיקין, ואם בד' לד' מפסיקין, ואם בו' יש בו שתי הפסקות אחת בב' בו, ואחת בי"ו. דאי חל … להמשך קריאה

א ביומא קדמאה דחנוכה בנשיא ויהי ביום כלות משה להקים את המשכן, עד קרבן נחשון, ביום ב' כהן ולוי ביום השני, וישראל ביום השלישי כולו, וכן כל שבעת ימי חנוכה, יום ח' ביום השמיני וגו' ויתחיל בהעלתך עד כן עשה את המנורה. וכד מיקלע ראש חדש טבת בשבת דחנוכה שבת קודמת דתדירא ואחריה ראש חדש … להמשך קריאה

א בשמיני אין לקרות ספיקו של שביעי שכבר עשיתו קודש, (וכן) [וכד] מיקלע שבתא בחולו דמועדא בסוכות קרינן ראה אתה, ומפטיר בענינא דיומא במה דרביעי קרא שתי פרשיות, ובנביא ביחזקאל (ל"ח י"ח) ביום בא גוג על אדמת ישראל עד לא ישאו (שם ל"ט י'). הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א יום שמיני בין בשבת בין בשאר ימים קורין עשר תעשר עד סוף סידרא, ומפטיר ביום השמיני עצרת תהיה לכם עד סוף סידרא, ובנביא במלכים ויהי ככלות שלמה עד ביום השביעי שלח את העם: ב יום שמחת תורה וזאת הברכה וכו', ובראשית עד אלה תולדות השמים, ומפטיר קורא כדאתמול, ובנביא במלכים ויעמוד שלמה עד ויהי … להמשך קריאה

א בחג הסוכות יום ראשון קורין שור או כשב או עז ומפטיר קורא בפנחס ובחמשה עשר יום עד סוף פיסקא, ומפטירין בנביא הנה יום בא, בזכריה, עד ולא יהיה כנעני עוד. יום שני קורין כדאתמול, והמפטיר קורא כדאתמול, ובנביא במלכים, ותשלם כל המלאכה עד ויעמוד. יום שלישי כהן קורא ביום השני, ולוי ביום השלישי, ישראל … להמשך קריאה

א ביומא דכיפורא שחרית מן ויהי אחרי מות עד והיתה זאת לכם, ומפטיר בפנחס ובעשור עד סוף פיסקא, ומפטירין בנביא בישעיה סולו סולו עד כי פי ה' דבר, ובמנחה קורין באחרי מות כמעשה ארץ מצרים עד סוף סידרא, ומפטיר ביונה: הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א ואילו פרשיות של ראש השנה. יום ראשון קורין בפ' וירא אליו וה' פקד את שרה, ומפטיר בפנחס בחדש השביעי באחד לחדש עד סוף פיסקא, ומפטיר ויהי איש אחד מן הרמתים, יום שני קורין והאלהים נסה עד סוף סידרא ומפטיר קורא בנביא ירמיה מצא חן במדבר עד רחם ארחמנו נאום ה': הסבר על זכויות יוצרים … להמשך קריאה

א בשביעי של פסח בליל יום טוב מקדשין על היין, ואין צריך לומר זמן, ומתפללין כמו בימים טובים ככל ארבעה תפילות, אלא שבתפלת מוסף מוסיף על הפסוקים וביום השביעי מקרא קודש יהיה לכם כל מלאכת עבודה לא תעשו וכו', ומוציאין שתי תורות וקורין באחת ויהי בשלח עד כי אני ה' רופאך, ומפטיר קורא מן והקרבתם … להמשך קריאה

א למוסף מתפללין אבות וגבורות וקדושת השם, ואתה בחרתנו עד ותתן לנו ה' אלהינו באהבה שבתות למנוחה ומועדים לשמחה, ומפני חטאינו עד ומוספין כהילכתן, את מוספי יום המנוח הזה ויום חג המצות הזה נעשה ונקריב לפניך עד מפי כבודך כאמור, וביום השבת כו' זה קרבן שבת וקרבן היום כאמור, והקרבתם אשה עולה לה' וכו' עד … להמשך קריאה

א ומחזירין התורה למקומה, ואומר השליח ציבור לפני התיבה אשרי ובא לציון, וסדר קדושה כמנהג חול גמור, קדיש עד דאמירן, ועומדין למוסף ומתפללין מגן ומחיה, ואתה קדוש, ואתה בחרתנו ומפני חטאינו עד מפי כבודך כאמור והקרבתם עד כהלכתן, מלך רחמן כו' עד מברך את עמו ישראל בשלום, יתגדל כו', ומגילת שיר השירים אומרים בשבת שחל … להמשך קריאה

א וששאלתם אם שכחו וקראו ד' בעניינו של יום ולא קראו קרבן מוסף כך נראה בעיני שיחזור שליח ציבור ויקרא בפרשה והקרבתם, דהך רביעי כמאן דליתיה דמי, ואי איפשר שלא יקראו בקרבנות דחובה היא, לפיכך יחזור שליח ציבור ויפתח ספר תורה ויקרא לכל מי שירצה או לרביעי או לאחר, ואין לתופשו לכך, ובמסכת סופרים יש … להמשך קריאה

א וביום השלישי של פסח שהוא חולו של מועד קורין קדש לי כל בכור עד ויהי בשלח פרעה, ביום הרביעי קורין אם כסף תלוה את עמי עד לא תבשל גדי בחלב אמו, ביום החמישי קורין פסל לך עד לא תבשל גדי בחלב אמו, ביום הששי קורין במדבר סיני בשנה השנית עד לגר ולאזרח הארץ, באילו … להמשך קריאה

א ליום שני מוציאין כמו כן שני תורות, וקורין שור או כשב או עז עד וידבר משה את מועדי ה' אל בני ישראל, ובשנייה מפטיר קורא כדאתמול, ומפטיר בנביא במלכים וישלח המלך עד ואחריו לא קם כמוהו. אשרי, קדיש עד דאמירן. ועומדין לתפילת מוסף ומתפללין אבות וגבורות וקדושת השם אתה בחרתנו ומפני חטאינו וכו', רצה … להמשך קריאה

א ולאחר תפילת ערבית מברכין בא"י אמ"ה על ספירת העומר היום יום אחד, יהי רצון מלפניך ד' אלהינו ואלהי אבותינו שתבנה בית המקדש במהרה בימינו, וכן בכל לילה ולילה עד שבועות ומצוה למימני יומי, מצוה למימני שבועי ובעמידה, לפי שכל מעשה העומר ישנו בעמידה, ועוד שנאמר מהחל חרמש בקמה (דברים ט"ז ט') אל תקרי בקמה … להמשך קריאה

א ובמוסף מוציאין שתי תורות, באחת מהן בפרשת משכו, עד מארץ מצרים על צבאותם, וקורין חמשה, ואין פוחתין מהן, אבל מוסיפין ובשנייה קורא מפטיר, בפרשת פנחס בחדש הראשון עד סוף הפרשה, והשליח [ציבור] אומר קדיש דאמירן, ומפטיר ביהושע ויאמר יהושע עד ויהי שמעו בכל הארץ, אשרי עד דאמירן ועומדין למוסף, ומפסיקין האזכרה, העובר לפני התיבה … להמשך קריאה

א בא לביתו טרם יסעד מקדש על היין, ועושה סדרו כתיקון רבותינו ולמען אשר לא ישנה בסדרו יגרוס לו מסורת זה הטעם ר' יוסף הגדול, גפן קדוש, זמן, נטילה, ירקות, אדמה, וטבל, וכסא, בצע, עניא, כסא, ונשתנה, נטילה, שלימה, מוציא, ופרוס, אכיל מצה, אכיל עמה וחסא ומרור, טבל ברך וסעד, בצוע מפטיר ונוטל, שלישי למזון, … להמשך קריאה

א בפסח בערבית בשחרית ומנחה מתפלל אדם אבות וגבורות וקדושת השם ואומר אתה בחרתנו, יעלה ויבא, והשיאנו, עד מקדש ישראל והזמנים, ואם חל בשבת מזכיר של שבת ואומר ותתן לנו באהבה שבתות למנוחה ומועדים לשמחה חגים וזמנים לששון את יום המנוח הזה ואת יום חג המצות הזה וחותם בשל שבת בא"י מקדש השבת וישראל והזמנים, … להמשך קריאה

א פיטום הקטורת כיצד כו', ברייתא היא בכריתות בפרק [קמא] הקטורת הצרי והצפורן וכו', עד שאין מכניסין מי רגלים מפני הכבוד, ועוד ברייתא שנוייה שם תנו רבנן הקטורת היתה נעשה שלש מאות וששים ושמונה מנה, שלש מאות וששים וחמשה כמניין ימות החמה כו', אלא המסדר שתיקן לאומרו בכל ערב פסקו ושנו בעניין זה. פיטום הקטורת … להמשך קריאה

א ונראה (לומר) [לרבי] סדר הקדושה עצמה בשעת השמד תקנוה, שגזרו שלא לעשות קדושה בשמונה עשרה, ולאחר שהלכו האורבים משם היו אומרים מקראות הללו של קדושה, לייחד את השם, ואף קדושה רבה של מוסף שבת ויום טוב מפורש בסדר רב עמרם לכך קבעו בה שמע ישראל שגזרו שלא לקבל מלכות שמים, וידעו המינין זמן קריאת … להמשך קריאה

א מה שאין שליח צבור מקדש לאחר קריית ספר תורה במנחה כדרך שהוא מקדש ביוצר, זהו סברו של דבר, אם יאמר קדיש על המגדל במה יתחיל להתפלל בלחש אם הקדיש כבר, אלא בעלילה זו שמאחר הקדיש עד שאומר לפני התיבה פתחו הציבור צקון לחשם אבל ביוצר שזקוק לומר אשרי יושבי ביתך, מתוך שהוא צריך לשהות … להמשך קריאה

א ברכנו בברכה [המשולשת בתורה] בגזרת אם [בבהמה] הטמאה (ויקרא כ"ז כ"ז) בלחם הקלוקל (במדבר כ"א ה') במקום הזה שמייחד הדיבור בשתי תיבות וכן לשער הצהוב (ויקרא י"ג ל"ו) ריש שין למה פותח כדי לייחדו בשתים בשיעור ובצהוב וישם לך שלום ושים שלום ואין אומר ושמו את שמי על בני ישראל דמשמע כשאתם משימים את … להמשך קריאה

א וכשיכנס אדם על מיטתו לישן צריך לקרות קריאת שמע, דאמר ר' יהושע בן לוי אע"פ שקרא אדם ק"ש בבית הכנסת צריך לקרותו על מיטתו, אמר רב יוסי מאי קראה, דאמר קרא רגזו ואל תחטאו אמרו בלבבכם על משכבכם ודומו סלה (תהלים ד' ה'), ותלמידי חכמים כיון שכל היום עוסקים בתורה ומשכימין ומעריבין אין צריכין … להמשך קריאה

א ולפי ששנינו תפלת ערבית רשות, לכך הוסיפו ראשי ישיבות שבבבל ברכה זו המלך בכבודו תמיד ימלוך עלינו ועל כל מעשיו, להודיע שתפלת ערבית רשות, ואין צריך לסמוך גאולה לתפלה וקבעו שם שבח זה, ברוך ה' לעולם אמן ואמן וגו', וחתימתו שיש בהן י"ח אזכרות שבשמונה עשרה, לכך תיקנו אנשי בבל את אלה ושלחום לאנשי … להמשך קריאה

א לכך אומר בלילה אמת ואמונה לפי שכתוב להגיד בבקר חסדך ואמונתך בלילות (תהלים צ"ב ג') ואיזו אמונה יש כאן, לפי שאין לך [אדם] שאין נפשו כאבה עליו בלילה, מרוב עמל וטורח שטרח ביום, וכשעולה לרקיע הנשמה בלילה, אין הנשמה רוצה לשוב עוד בקרבו. אמר לה הקב"ה שובי למקומך בתוך האדם, והיא אומרת איני רוצה … להמשך קריאה