סידור רש"י

א ואם טעה בשבת ופתח באתה חונן, גומר אותה ברכה, וחוזר ואומר של שבת, דאמר רב נחמן כי הוינן בי רבה בר אבוה איבעיא לן דטעה בתפילת חול בשבת [מהו לגומרה] ואמר לן גומר אותה ברכה וחוזר לתפילת שבת: הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א אתה קדשת, רצה במנוחתנו, חמדת ימים אותו קראת, היכן נקראת שבת חמדת ימים שנאמר ויכל אלהים ביום השביעי (בראשית ב' ב'). ואין ויכל אלא לשון חימוד, וגם הוא אומר נכספה וגם כלתה נפשי (תהלים פ"ד ג'), ויש אומרים לא נקרא חמדת הימים, כלומר נחמד הוא לישראל מכל הימים, אותו קראת זכר למעשה בראשית, אותו … להמשך קריאה

א מצאתי כתוב משל [לשני] בני אדם שהיו להם שני עבדים האחד משמר עדרו ויושב לו מנגד, והאחד בנה לו דיר ונעל בפני עדרו כראוי, זה שלא נעל לפניהם בא זאב וטרף, ובא ארי ודרס, אבל זה שסיכך ובנה דירו אינו מתיירא [לא מפני הזאב ולא מפני הארי], כך בחול לפי שאין ישראל עסוקין במצוות, … להמשך קריאה

א בשבתות וימים טובים אין אומרים למעריב והוא רחום ואין אומרים ברוך ה' לעולם, ואין אומרים יראו עינינו, ושאילו מקמי רב נטרונאי גאון בלילי שבתות בברכות אחרונות שבקריאת שמע אם אומרים ברוך ה' לעולם כשאר ימות החול, או אומרים ושמרו בני ישראל את השבת לעשות את השבת, ושדר להו הכי, הברכה זו [אינה] מדברי חכמים … להמשך קריאה

א ובלילי שבתות מקדימין ומתפללין, שכך אמרו עיולי יומא כמה דאיפשר מקדימין ליה, אפוקי יומא כמה דאיפשר מאחרינין ליה, כי היכי דלא ליהוי כי (טובא) [טינא], דאמר ר' יוסי יהא חלקי ממכניסי שבת בטבריה ובמוצאי שבת בציפורי, וכן עושין וכן מנהג: ב ומתפללין תפלת המנחה שמונה עשרה כמו בחול, יתגדל תתקבל ברכו: הסבר על זכויות … להמשך קריאה

א סדר שבתות כך הוא. ב תנו רבנן לא יאכל אדם בערבי שבתות ובערבי ימים טובים מתשע שעות ולמעלה, כדי שיכנס לשבת כשהוא תאוה, דברי ר' יהודה, ר' יוסי [אומר אוכל והולך עד שתחשך, ואפילו ר' יוסי] לא קאמר אלא דאתחיל, אבל לאתחולי לכתחילה לא, והמדליק נר לשבת צריך לברך, ב' א' י' א' מ' … להמשך קריאה

א וזה משפט העירוב ועשייתו. אם רוצה [לעשות עירוב] בערב פסח לכל השנה, יטול החכם מכל בית מלא יד קמח, וילוש ויאפה עוגה [אחת] או שתים עוגות, ויעשה אותן קשות ביותר שלא ירקבו, ושיהיו שמורות, שכל זמן שהעוגות קיימות ושמורות מותר לטלטל, ואם נאבד או נרקב או נשרף אסור לטלטל, עד שיעשה עירוב אחר בערב … להמשך קריאה

א תניא גוים שצרו על העיירות של ישראל בשבת ליטול מהם תבן או מאכל אין יוצאין עליהם [ב]כלי זיין, אלא א"כ באו על עיסקי נפשות, באו לעיירות הסמוכות לספר אפילו לא באו ליטול מהם אלא תבן או עצים, יוצאין עליהם בזיין, ומחזירין את הזיין למקומו: הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א ואסור לישראל ליטול אבנים מרשות הרבים לבית הכסא לקנח בהם, ואם היה במקום כרמלית מטלטל בארבע אמות: הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א מי שהוא יושב בספינה אינו צריך לשכור רשות מבעל ספינה, שכיון ששכר ממנו מבעוד יום לרכוב עליה אינו צריך לשכור רשות, ומי שהוא בשיירה מערב שבת מקדים וקונה לו שביתה במקום, ואע"פ שלא באו גמלים אלא בשבת מותר: ב ומי שהוא בשיירה והלך הגוי למלאות מים בשבת לצורך עצמו אפילו מחוץ לתחום, מותר לשתות … להמשך קריאה

א איזהו עירוב ואיזהו שיתוף, תני מערבין לחצירות בפת, ואם רצו לערב ביין אין מערבין, ומשתתפין במבוי ביין, ואם רצו להשתתף בפת משתתפין, ומערבין כדי שלא תשתכח תורת עירוב מן התינוקות, ויאמרו אבותינו לא עירבו, דברי ר' מאיר, וחכמים אומרים מערבין ומשתתפין, [אמר] רב יהודה אמר [רב] הלכה כר' מאיר, [ורב הונא אמר] מנהג אבותינו … להמשך קריאה

א עירוב בין חצירות למבוי משתתפין כולן ומותרין לטלטל בכל המבוי, ואם היה מפולש והדרך ברשות הרבים מפסקת מן המבואות, יעשה צורת הפתח משני צדדיה בקנים או בחבלים, ומותרין כל בני מבואות שבתוך אותן הפתחים של קנים לטלטל איש בחבירו בעירוב, וכן כל המדינה כולה ימעט בקנים או בחבלים, ועושה כמין צורת הפתח, ומותרין בעירוב … להמשך קריאה

א וחצר של איש אחד ויש בה בתים הרבה, ויש לו בנים ובני בנים שרויין באותן הבתים, וכולן אוכלין פיתן כל אחד משלחנו של בעל הבית, מותר לטלטל בכל אותן [הבתים] מאיש לחבירו בלא עירוב, אבל אם הם מתפרדין איש איש על עצמו ושלחנו, ואפילו פחות מד' אמות מבית לבית אסור לטלטל בלא עירוב, ובעירוב … להמשך קריאה

א ואם עירב לבני עירו מעצמו בין בעירובי חצירות בין בעירובי תחומין צריך לזכותו על ידי אחר, ואלפים אמה שאמרו חוץ לעיר וחוץ לעיבורה, איזה עיבורה בית חיצון, וכמה היא עיבורה של העיר שבעים אמה ושיריים, כמה ששנינו וכן שלשה כמשולשין אם יש [בין] שנים החיצונים מאה וארבעים ואחת ושליש, עשה אמצעי [את] שלשתן להיות … להמשך קריאה

א וכן מי ששבת במקום אחד ואינו יודע אם קרוב לעיר, ודעתו על שביתתו, ולמחר ראה שהיא עיר, הרי הוא כבני העיר, וכל מקום ששנינו בעירובין הלכה כאותו ר' זירא בשם ר' יונתן, ובתענית ציבור נהגו הלכה כר' מאיר: הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א ומי ששבת בעיר בין גדולה בין קטנה, מהלך את חוצה לה אלפים אמה, וכן מי שהוא משלח את עירובו למקום אחר רחוק, הותר לו לילך עד עירובו וחוצה לו אלפים אמה, ובלבד שלא יניח עירובו בסוף אלפים אמה של עיר: הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א וכן בעירובי חצירות ובשיתופי מבואות אם קדש עליהם היום ואחר כך נשרפו או שאבדו עירובו עירוב, ומותרין לטלטל ולהלך, ובתים שהן יוצאין חוץ לעיר מותרין לטלטל בכל העיר כולה, והוא שעירבו מן העיר בין בעירו בין בפת בין בשיתופי תחומין: הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א איסי בן עקיבא אומר מקום מקום, נאמר מקום כאן, ונאמר מקום כאן, נאמר מקום כאן, כגון אל יצא איש ממקומו (שמות ט"ז כ"ט), ונאמר מקום כאן, במגרשי הערים ערי הלוים ושמתי לך מקום (שם כ"א י"ג), מה מקום האמור למעלה אלפים אמה, אף מקום האמור כאן אלפים אמה, ומה נאמר בתחום ערי הלוים ומדותם … להמשך קריאה

א הילכות עירובין. ב כתיב ראו כי ה' נתן לכם (את) השבת וגו' (שמות ט"ז כ"ט), מלמד שבכל יום ויום המן היה יורד להם לישראל פרודות [פרודות], ובערב שבת היה יורד להם זוגות זוגות: ג שבו איש תחתיו (שם שם) אלו ד' אמות, אל יצא איש ממקומו ביום השביעי (שם שם) אילו אלפים אמה של … להמשך קריאה

א הילכות העומר. ב העומר שהיו ישראל עושין, היה שיעורו ארבעים ושלש ביצים וחומש ביצה, כמשקל אילו בצים כך משקל העומר, ומשיעור כזה אשה חייבת להפריש חלה. קודם הפסח היו חוקרין בארץ ישראל על העומר, באיזה מקום ימצא תחילה, והיו קוצרים בערב הפסח, וממחרת הפסח היו מקריבין אותו לפני הארון מבחוץ, ונוטלו הכהן ומרימו ומוליכו … להמשך קריאה

א וזהו מבראשית רבא כתיב כי גדול אתה ועושה נפלאות אתה אלהים לבדיך [תהלים פ"ו י'], הנוד הזה אם יש בו נקב כחדידה של מחט, כל רוחו יוצא ממנו, והקב"ה ברא באדם [מחילים מחילים] נקבים נקבים הרבה ורוחו משתמרת בתוכו הוי ועושה גדולות, ועל כן קבעו רבותינו באשר יצר רופא כל בשר ומפליא לעשות על … להמשך קריאה

א גם זה מצאתי במסכת סופרים ביום שהושיבו את ר' אלעזר בן עזריה בישיבה פתח ואמר אתם נצבים היום כולכם וגו' טפכם נשיכם וגרך למה לי אלא אנשים לשמוע, נשים לקבל שכר פסיעות, טף למה בא, כדי ליתן שכר טוב למביאיהם, ומכאן נהגו בנות ישראל קטנות לבא לבית הכנסת כדי ליתן שכר למביאיהן, והן לקבל … להמשך קריאה

א מצאתי במסכת סופרים כך היה מנהג טוב בירושלים לחנך בניהם ובנותיהם הקטנים ביום צום, בן [אחד עשר] שנה עד עצם היום, בן שתים [עשרה] להשלים, ואחר כך היה מובילו ומקרבו לפני כל זקן וזקן כדי לברכו ולחזקו ולהתפלל עליו שיזכה בתורה ובמעשים טובים, וכל מי שהיה גדול ממנו בעיר היה עומד ממקומו, והיה הולך … להמשך קריאה

א וזהו סדר מזוזה. רישי שיטי, שמע, ה', הדברים, לבניך, ובשכבך, בין, והיה, מצוה, בכל, יורה, עשב, פן, והשתחויתם, השמים, ואבדתם, ושמתם, אותם, [אותם], בדרך, ובשעריך, אשר, על הארץ. וצריך למישבק בריש שיטא שיעור תיבה קטנה לוהיה [אם שמוע] כי היכי דמיתחזי כוותא, וכי מעייל בה בגובתא כווא בוהיה כי היכי דליהווי כווא להדי כווא, … להמשך קריאה

א וזהו עשיית ציצית. ב ציצית תרי"ג מצוות תלויות בו כי ת"ר חשבון האותיות שש מאות, וי"ג ח' חוטין וה' קשרים, ב' קשרים למעלה וג' למטה הרי י"ג, וצריך טוויה לשמה, וכשאתה תולה ציצית בטלית צריך להשים ארבע בתוך שלש בארבע כנפות של טלית, ושיעור אורך הח' חוטין כשיעור זרת ולאסור ב' פעמים למעלה ולשלש … להמשך קריאה

א א"ת ב"ש ג"ר ד"ק ה"ץ ו"פ. ב א' ת' ראשון של פסח תשעה באב, ב' ש' בשני בו שבועות, ג' ר' בשלישי בו ראש השנה, ד' ק' ברביעי בו קריאת התורה, כלומר שמחת תורה, ה' צ' בחמישי בו צום כיפור, ו' פ' וי"ו פורים: הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il