סידור רש"י

א [רב שר שלום ריש מתיבתא דמתא מחסיא שדר הכי: ב לומר בתפילה של שחרית בשבתות וימים טובים ויום הכפורים פעמים באהבה שמע אומרים, ואין מנהג בישיבה ובבבל כולה, אלא בתפילת מוסף בלבד, וביום הכפורים אף בנעילה, מפני כשנגזרה גזירה על שונאיהם של ישראל שלא לקרות קרית שמע כל עיקר, היה אומר אותו שליח ציבור … להמשך קריאה

א והקורא בתורה לא יפחות משלשה פסוקים, כנגד תורה נביאים וכתובים, ולא יקרא למתורגמן יותר מן פסוק אחד, ובנביא שלשה, ואם היו שלשתן שלש פרשיות קורין אחד אחד, כי כה אמר ה' חנם נמכרתם ולא בכסף תגאלו, כי כה אמר ה' (צבאות) [אלהים] מצרים ירד עמי בראשונה לגור שם וגו', ועתה מה לי פה נאם … להמשך קריאה

א וכך אמר רב נטרונאי גאון זצ"ל [אלו שאין מתרגמין, ואומרים אנו אין צריכין לתרגם תרגום דרבנן אלא בלשון שלנו בלשון שהצבור מתרגמין, אין יוצאין ידי חובתן, מ"ט דהדין תרגום על קראי אסמכוהו רבנן, דאמר רב אידי בר אבין א"ר חננאל אמר רב מאי דכתיב ויקראו בספר בתורת האלהים מפורש ושום שכל ויבינו במקרא (נחמי' … להמשך קריאה

א אמר רב חנן בר אבא מניין לעונה אמן שלא יגביה קולו יותר מן המברך, שנאמר גדלו לה' אתי ונרוממה שמו יחדיו (תהלים ל"ד ד'). ובתורה אחד קורא ואחד מתרגם, והקורא בתורה לא יסייע למתורגמן, שלא יאמרו תרגום כתוב בתורה, ועוד כיון שבירך אסור לו להפסיק בדברים אחרים ואפילו בתרגום מפני שהוא דרך חול עד … להמשך קריאה

א והכי אמר רב נטרונאי גאון דוכתא דמצלי ביה עשרה ולית להון שבעה גוברין דידעין למקרי בספר תורה, קרי כל גברא תרי זימני ושפיר דמי, הדא דלא ליבטל מנהג ישראל, ולא ליבטל ברכות, ועוד לאשמעינן הנך דלא גמירי, לית בה משום [מוציא] שם שמים לבטלה: הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א ושאילו מקמי רב נטרונאי גאון כהן עם הארץ וישראל תלמיד חכם, איזה מהן קודם לקרות בתורה תחילה, ושדר הכי כהן עם הארץ קודם מפני דרכי שלום. וגרסינן בגמרא אמר אביי נקטינן אם אין שם כהן נתפרדה חבילה, דלא קרו לוי כלל, ואמר אביי אם אין שם לוי כהן קורא, ומקשי איני והאמר ר' יוחנן … להמשך קריאה

א וכי קרינן בסיפרא דאורייתא, כהן קרי קמא ובתריה לוי, ובתריה ישראל, דתנן אילו דברים אמרו מפני דרכי שלום, [כהן קורא ראשון ואחריו לוי ואחריו ישראל מפני דרכי שלום] ואמרינן מנא הני מילי אמר רב מתנא דאמר קרא ויכתוב משה את תורה הזאת ויתנה אל הכהנים בני לוי וגו' (דברים ל"א ט') כהן ברישא, והדר … להמשך קריאה

א ותנן נמי בראש חודש ובחולו של מועד קורא ארבעה, תענית ציבור וט' באב קורין תלת, מדתניא זה הכלל כל (שאין) [שיש] בו בטול מלאכה לעם, כגון תענית צבור וט' באב קורין תלתא, חנוכה ופורים נמי קורין תלתא, וכן אילו יומי שני וחמישי [ו]בשבת במנחה, חנוכה ופורים ותענית ציבור קורין שלשה, ואין פוחתין מהם, ואין … להמשך קריאה

א וקורין בתורה שלשה בשני ובחמישי ובשבת במנחה, ואמרינן הני שלשה כנגד מי, אמר רב אסי כנגד כהנים לויים וישראלים, ותני רב שמואל מבירתא דשיחורי, אין פוחתין מעשרה פסוקים בבית הכנסת, וידבר עולה מן המניין, ואחרון קורא ארבעה, ואמרינן הני עשרה פסוקים כנגד מי, אמר ר' יהושע בן לוי כנגד עשרה בטלנים שבבית הכנסת, רב … להמשך קריאה

א והכי אמר רב שלום גאון ספר תורה בין שמוציאין אותו בשבת בין בחול בין כשמחזירין אותו למקומו, עומדין לפניו לאלתר, ויושבין לאלתר, ואין צריכין לעמוד עד שעונין יהא שמיה רבה מברך, ולא עד שעונין ברכו, ואין מנהג כך, ולא ראינו זו, שמא יש מי שנוהג כך לומר ממה שכתוב וכפתחו עמדו כל העם (נחמי' … להמשך קריאה

א והולכין לבית הכנסת ומסדרין כל הברכות כמנהג יום יום, ומוסיף אחר פסוקים של צו את בני ישראל, וביום השבת עד עולת תמיד, ושונין באיזהו מקומן, ודורשין ברבי ישמעאל, ואומרין רבון העולמים וחותמין במהולל בתשבחות, ופותחין במזמורים כתקון חכמים כסדר יום יום, ומדלגין מזמור לתודה, שאין תודה קריבה בשבת, ומוסיפין השמים מספרים כבוד אל, לדוד … להמשך קריאה

א סדר שחרית של שבת: ב ובשחרית של שבת מסדרין ציבור הפרשה מעניינו של יום, שנים מקרא ואחד תרגום, דאמר ר' הונא בר יהודה א"ר מנחם א"ר אמי לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור שנים מקרא ואחד תרגום, וכל המשלים פרשיותיו עם הציבור משלימין לו ימיו ושנותיו: הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: Public Domainמקור: … להמשך קריאה

א ושאלו מקמי רב נטרונאי גאון, ביום טוב צריכין לבצוע על שתי ככרות או לא, והשיב הכין, הוו יודעין שצריכין אנו לבצוע על שתי ככרות ביו"ט כדרך שצריכין לבצוע עליהם בשבת, מ"ט מפני שבשבת עצמה לא נתחייבו לבצוע על שתי ככרות, אלא משום שלא ירד מן בשבת והוזהרו ישראל ללקוט לחם משנה, ואמר רבא חייב … להמשך קריאה

א וחייב לבצוע על שתי ככרות בשבת, שנאמר לקטו לחם משנה (שמות ט"ז כ"ב), ואמר רב אשי חזינא ליה לרב כהנא דנקיט תרתי ובצע חדא, דנקיט תרתי דכתיב לקטו לחם משנה, ובצע חדא דאי אמרת לבצע תרתי מחזי כרעבתנותא: הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א ולאחר שבירך על הכוס נוטל ידיו ומברך על נטילת ידים, אבל נטל ידיו קודם שיקדש לא עשה ולא כלום, דאמר רב ברונא אמר רב הנוטל ידיו לא יקדש, מ"ט יין אין צריך נטילת ידים ובשלא נגע בשום טינוף ולא נכנס לבית הכסא, ומשום דקאמרינן הנוטל ידיו לפירות הרי זה מגסי הרוח, ופת הוא דטעון … להמשך קריאה

א ונשים ועבדים אע"ג דקידוש היום זימנא קביעא ליה וקיימא לן דכל מצות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות, גבי קידוש היום מיהא חייבין, דאמר ר' אדא בר אהבה נשים חייבות בקידוש היום דבר תורה, ומפרש [רבא] טעמא דכתיב זכור ושמור, כל שישנו בשמירה ישנו בזכירה, ונשים ועבדים הואיל ואיתנהו בשמירה איתנהו בזכירה: ב ואמר רב … להמשך קריאה

א וכד מקדש צריך לקדושי במקום סעודה, דכתיב וקראת לשבת עונג לקדוש ה' וגו' (ישעי' נ"ח י"ג) במקום שקראת שם תהא עונג, מכאן שאין קידוש אלא במקום סעודה. והיכא דקדיש ליה באושפיזיה, ואיתרמו ליה אינשי בדוכתא אחריני דלא גמורי קידוש, גמיר לקדושי והדר מקדש להו, דאמר רב אשי כי הוינו בי רב פפי הוה מקדש … להמשך קריאה

א ואסור לו לאדם לטעום כלום עד שיקדש, ואם שכח וטעם אפילו הכי מקדש, דאמר רבא הלכתא טעם מקדש טעם מבדיל, ואם בא לידי אונס מחמת שינה או מחמת שכרות או מכל דבר אונס ולא קידש בליל שבת מקדש למחר, ואפילו כל היום כולו, דאמרי בני ר' חייא מי שלא קידש בערב שבת מקדש והולך … להמשך קריאה

א ואם אין לו יין מקדש על הפת, ובמקום בורא פרי הגפן אומר המוציא לחם מן הארץ: ב תנו רבנן אין מקדשין אלא על היין, ואין מברכין אלא על היין. [קס"ד בורא פרי הגפן, אטו אמיא ושיכרא מי לא מברכינן שהכל, אמר אביי הכי קאמר אין אומר הבא כוס לברך אלא על היין, ולא אמרו … להמשך קריאה

א אמר ר' שמעון מניין שאין אומרים שירה אלא על היין, שנאמר ותאמר להם הגפן החדלתי את תירושי המשמח אלהים ואנשים (שופטים ט' י"ג), אם אנשים משמח, אלהים במה משמח, מכאן שאין אומרים שירה אלא על היין, וטועם ממנו כדי רביעית, ואם קידש ולא טעם ממנו כדי רביעית לא יצא ידי חובתו, דאמרינן המקדש אם … להמשך קריאה

א ומקדשין על היין בלילי שבתות, דתנו רבנן זכור את יום השבת לקדשו (שמות כ' ח') זכרהו על היין, אין לי אלא ביום בלילה מניין, ת"ל את יום מהדר אלילא, כתיב זכור את יום השבת לקדשו, כלומר זכרהו על היין, מכאן סמכו חכמים קידוש היום מן התורה אין לי אלא בשבת, חג המצות מניין ת"ל … להמשך קריאה

א ומיבעיא ליה לאינש למיקם בבי כנישתא עד דמקדש שליחא דציבורא אכסא דחמרא דקדושא עד דאמר מקדש השבת לא יתיב דמעיל לברוכי והולכין לבתיהם לשלום: הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א ולאחר שמקדשין בבית הכנסת אומר פרק אחד ממסכת שבת, וזה הוא פרק במה מדליקין, ואומר קדיש, והאי קדישא דתיקנו רבנן משום סכנת דבי שימשי דשכיחי מזיקין, דילמא איכא אינש דעייל ולא מצלי, ועד דמצלי נפיק ציבורא ופייש הוא ומסתכן, ותיקנו רבנן דמאחרי ציבורא אחר תפילה כי היכי דגמר צלותיה ונפיק בהדי ציבורא: הסבר על … להמשך קריאה

א ומקדשין על היין כדי להוציא אורחין ידי חובתן שאוכלין בבית הכנסת, והכי אמר רב נטרונאי גאון זצ"ל ריש מתיבתא מקדשין ומבדילין, [בבתי כנסיות אעפ"י שאין אורחין אוכלין שם ולא מבעיא הבדלה דודאי מבדילין] וכיון דאבדיל שליח ציבור יצאו כולן ידי חובתן בהבדלת שליחא דציבורא, אלא אפילו קידוש דהלכה רווחת היא דאין קידוש אלא במקום … להמשך קריאה

א לאחד תפלת לחש החזן פותח ואומר ויכולו, אע"פ שאינו צריך שכבר נפטר בויכולו שאמר בלחש, אלא מפני יום טוב שחל להיות בשבת שאין אומר ויכולו בתפילת לחש, שהרי אומר בלחש אתה בחרתנו והוצרך לומר ויכולו בקול רם, לכך תקנוהו לאמרו בכל שבת לאחר תפילת לחש שלא לחלוק בין שאר שבתות לשבת שחל בו יום … להמשך קריאה

א ואם טעה יחיד ולא הזכיר של שבת בערבית, מחזירין אותו, ואע"ג דאמרינן טעה ולא הזכיר של ראש חדש בערבית אין מחזירין אותו, דקיימא לן תפלת ערבית רשות, הני מילי היכא דלא קא בעי לצלויי דלא מטרחינן ליה אבל טרח וצלי ולא אידכר, שוויה עליה כחובה, ומהדרינן ליה למיהדר ולצלויי, ועוד אמר זעירי הני חברין … להמשך קריאה