א והכי שדר רב נטרונאי גאון יום הכפורים אע"פ שחל להיות בחול מברכין על האור, מפני שאסור להשתמש בה ביום הכפורים, ולית הילכתא כר' יהודה אמר שמואל דאמר אין מברכין על האור אלא במוצאי שבת הואיל ותחלת ברייתו הוא, אלא כי הא דאמר ר' זירא בר אבא, ואיכא דמתני לה ר' בנימן בר' יפת אמר … להמשך קריאה
א אמר רב תחליפא בר אמי אמר שמואל מתפלל אדם של מוצאי שבת בשבת ומבדיל על הכוס ואסור ליה למיעבד עבידתא עד לאורתא, וכד חזי נורא לאורתא מברך בורא מאורי האש, ואסור לו לאדם לטעום קודם שיבדיל, ואם שכח וטעם מבדיל [דאמר רבא הלכתא טעם מבדיל, ואם לא הבדיל במו"ש מבדיל] למחר ויום שני ויום … להמשך קריאה
א והיכא דלא שכיח חמרא ואיכא בתוך התחום [דוכתא דשכיח בה חמרא] וביממא דשבתא [הוא] דיכיל למיזל [ובלילה לא יכיל למיזל, ליזל] ביממא ומבדיל אע"ג דלא נפקא [שבתא], אי נמי יתיב וקא שתי ופשיטא ליה מילתא דלאורתא לית ליה חמרא דמבדיל קא בעי מיקם מן פניא דשבתא ואע"ג דאיכא עידנא טובא. והיכא דלא שכיח חמרא … להמשך קריאה
א ר' יצחק אומר כל שאינו מבדיל במוצאי שבת על היין, או אינו שומע מן המבדילין אינו רואה סימן ברכה לעולם, וכל מי שמבדיל על היין במוצאי שבת (ושומע) [או שומע] מן המבדילין הקב"ה קורא אותו קדוש, ועושה אותו מסגולתו, שנאמר ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש (שמות י"ט ו'), וכתיב והייתם לי סגולה … להמשך קריאה
א אור של כבשן לא מברכינן עליה דלא לנהורא עביד, ואור של תנור ואור של כירה בתחילה מברכין עליו, ובסוף אין מברכין עליו. ואור של בית (הכסא) [הכנסת] היכא דאיכא אדם חשוב דמדליקין משום לינה, אע"ג דלא צריך לנהורא לא מברכין עליה, היכא דליכא אדם חשוב לנהורא קא מדליק ומברכין עליה. אמר רב יהודה אמר … להמשך קריאה
א והכי אמר רב נטרונאי גאון, במוצאי שבת בבורא מאורי האש כך עושין בשתי ישיבות שמסתכלין בכפות ידיהם, וכן ראינו רבותינו שהיו עושין, ואומרים נסתכל בידינו כדי שנהנה מן האור, ששנינו בפרקי דר' אליעזר בן הורקנוס שאומר מצוה להסתכל בציפורניו, ומשום הכי פשטינן ידים להבדלה למיחזי אי איכא נהורא מברך, ואי ליכא נהורא לא מברך, … להמשך קריאה
א ומה טעם מברכין על הבשמים במוצאי שבת, מפני שניטלה הנשמה יתירה שבאדם ותהנה הנותרת מן הבשמים ותתרווה ותתחזק בצירוף הברכות: הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il
א ומביאין לו כוס ואבוקה של אור בידו, ומברכינן יבנ"ה, יין, בשמים, נר, הבדלה, וקודם שיטעום אומר אשביעת [עלך פותה] שר של שכחה שתסיר לב טיפש ממני ותפל יתיה על טורייא (דמייא) [רמייא] בשם שמהתא קדישתא, בשם ארמס ארמימס אנסיפיול ופתחיאל, ונח מצא חן בעיני ה' (בראשית ו' ח'), ויהי דוד (בכל) [לכל] דרכיו משכיל … להמשך קריאה
א והכי שדר רב שלום גאון אין אומרים ויהי נועם אלא במוצאי שבתות בלבד, אבל לא במוצאי ימים טובים, ולא במוצאי שבתות ליום טוב, כיון דבעי למימר ומעשה ידינו, ומעשה ידינו ביום טוב ליכא, אמטו להכי אין אומרים אותו, וקידושא דסדרא הכי נמי לא אמרינן, כללא דמילתא כל היכי דלא אמרינן ויהי נועם לא אמרינן … להמשך קריאה
א ומסדר כל התפלה כסדר, ולאחר שמסיים הציבור תפילתן מקדש שליח צבור עד דאמירן, ופותח ויהי נועם, ומתחילין הציבור אחריו ויהי נועם עד סוף המזמור, וכן המנהג לאחר שמסיים הציבור אורך ימים אשביעהו, חוזר ושונה שליח צבור אותו הפסוק אורך ימים וגו', ואומר ואתה קדוש וגו', וקרא זה אל זה, ואומר כולה סידרא, עד עושה … להמשך קריאה
א אמר ר' חייא בר אבא אמר ר' יוחנן אנשי כנסת הגדולה תיקנו להם לישראל ברכות ותפילות קדושות והבדלות, בתחילה קבעוה בתפילה, והם אמרו המבדיל בתפלה צריך שיבדיל על הכוס, והמבדיל על הכוס צריך שיבדיל בתפילה, וכן אמר רב יהודה אמר שמואל המבדיל בתפילה צריך שיבדיל על הכוס, והמבדיל בזו ובזו הברכות יחולו על ראשו: … להמשך קריאה
א ואם טעה ולא הזכיר הבדלה בחונן הדעת, אם יש לו יין להבדיל עליו אינו חוזר, דתניא טעה ולא הזכיר הבדלה בחונן הדעת אין מחזירין אותו, מפני שיכול לאומרה על הכוס, ואם אין לו יין חוזר ומתפלל. בעי מיניה מרב ששת טעה בזו ובזו מאי, אמר להם חוזר לראש, אמר ליה רבינא לרבא הילכתא מאי, … להמשך קריאה
א וצריך להזכיר הבדלה בחונן הדעת, שכך שנינו מזכירין גבורות גשמים בתחיית המתים, ושואלין גשמים בברכת השנים, והבדלה בחונן הדעת, מה טעם מפני שהיא חכמה קבעוה בברכת חכמה, אחר מוצאי שבת לחול, וכן מוצאי יו"ט [לחול וכן מוצאי יו"ט] לחולו של מועד בכולן אומר אתה חוננתנו בחונן הדעת, ואומר הבדלה על הכוס, אלא שבמוצאי שבת … להמשך קריאה
א וזהו סדר מוצאי שבתות ב במוצאי שבתות עומד שליח ציבור ופותח והוא רחום יכפר עון, והציבור אחריו, ומוסיפין ה' הושיעה וגו', והוא חוזר ברוך ה' המבורך, ומיבעי ליה אינש לאגודי בברוך ה' המבורך במוצאי שבתות דמיתצלי מן הזיקא דההוא שבתא, ומסדר קריאת שמע בשתים לפניה ושתים לאחריה ופסוקי דשבחיה דהקב"ה, ועל שימור וברכה לאחריהם: … להמשך קריאה
א וצדקתך שאומרים במנחה בשבת לשם צידוק הדין של משה, משום כבודו של משה שנפטר באותה שעה בשבת, והכי אמר רב שר שלום גאון בשבת במנחה מותר להתעסק בתלמוד תורה, ולא עוד אלא שמנהג בבית רבנו שבבבל שאחר תפלת המנחה בשבת שונין אבות וקניין תורה, ועוד רגילין ישראל שמתפללין המנחה בשבת מקדימים אותה, ותפלת ערבית … להמשך קריאה
א למדונו רבותינו למה מתפללין בחול שמונה עשרה ברכות, ובשבת שאנו בטלים אין אנו מתפללין אלא שבע, ולמה אין מתפללין י"ח בשבת. אמר רב הונא מפני שאסור לתבוע צרכיו בשבת. אמר הקב"ה [שבת] זו מנוחה היא לישראל, שנאמר ברוך ה' אשר נתן מנוחה לעמו ישראל (מ"א ח' נ"ו), למה לפי שבחר בשבת תחילה, שנאמר וינח … להמשך קריאה
א נמצא בספר יצירה למה נברא מעשה בראשית בששה ימים, ולא נברא בפחות או ביותר, מכאן אתה למד אלהותו של הקב"ה, שהן שלשה כיתות המעידים על הקב"ה ועל ישראל ועל השבת, כשאתה מחלק ששת ימי בראשית לשלשה [חלקים] נמצא לכל אחת מהן כת הראוי להעיד שני ימים, [והקב"ה וישראל ושבת חוזרין ומעידין זה לזה], והקב"ה … להמשך קריאה
א לכך אנו אומרים ואני תפילתי לך ה' עת רצון (תהלים ס"ט י"ד) קודם תפילת המנחה, דכתיב למעלה הימנו ישיחו בי יושבי שער ונגינות שותי שכר (שם שם י"ג), כך אמר דוד לפני הקב"ה, רבונו של עולם אומות העולם ביום שמחתם וביום אידם הם שותים ומשתכרין ומרננים בבית משתאותיהם כל היום, ואין מזכירין שמך, אבל … להמשך קריאה
א ומה שאומרים בני אדם אחר תפילת מוסף בשבת ליום שכולו שבת מנוחה לחי העולמים, טועין הן בדבר אלא זה עיקר הלשון ליום שכולו שבת שהוא מנוחה לחי העולמים, וזהו יום שביעי שהוא מנוחה לחי עולמים, ועליו אמר דוד מזמור שיר ליום השבת, ולכך אומרים אותו בשבת על הקב"ה עתיד לשבות באותו עולם כבשבת: הסבר … להמשך קריאה
א לכך אנו אומרים אין כאלהינו אין כאדונינו ד' פעמים. מי ד' פעמים, נודה ד' פעמים, שהן י"ב פעמים כנגד י"ח ברכות שבכל יום, ועוד ברכת המינין שתיקנוה ביבנה הרי תשע עשרה, ובשבת אינן אלא שבע ברכות בלבד, נמצא י"ב ברכות חסרין וכנגדן תיקנו י"ב פעמים אין כאלהינו מי כאלהינו נודה לאלהינו הרי (אין) י"ב … להמשך קריאה
א ומאן דחזי חלמא ולא ידע [מאי הוה], ניקום קדם כהנים ונימא הכי, רבון העולמים אני שלך וחלומותי שלך, חלום חלמתי ואיני יודע מה הוא, בין שחלמתי לעצמי, בין שחלמו (לי) [עלי] חבירי, אם טוב הם חזקם ואמצם כחלומות של יוסף, ואם צריכים רפואה רפאם כמי מרה על ידי משה, וכמי יריחו על ידי אלישע, … להמשך קריאה
א וכד מהדר אפיה מציבורא מאי [אמר], אדבריה רב חסדא לרבנא עוקבא [ודרש רבונו של עולם עשינו מה שגזרת עלינו עשה מה שהבטחתנו] השקיפה ממעון קדשך מן השמים וברך את עמך ישראל וגו' (דברים כ"ו ט"ו) ואחר כך מתחיל שליח ציבור ואומר שים שלום. אמר רב חסדא אין הכהנים רשאין להתחיל בברכה עד שיכלה דיבור … להמשך קריאה
א וחייבין כהנים לעלות לדוכן בזמן שהשליח ציבור מתחיל ברצה. מאי מברך, אמר ר' זירא אמר רב חסדא ב' א' י' א' מ' ה' אשר קדשנו בקדושתו של אהרן [וצונו] לברך את עמו ישראל באהבה. וכשהוא עוקר את רגליו ומחזיר פניו כנגד הציבור לברך אותן מהו אומר, יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו שתהא … להמשך קריאה
א וכי האי שושילתא שפירתא נהגינן ועבדינן. כהנים נושאין כפיהם בשחרית ובמוסף ובמנחה של תענית ציבור, חוץ ממנחה של יום הכפורים, שתחת מנחה נושאין את כפיהם בנעילה. וכהן שיש בו מומין בפניו ידיו ורגליו לא ישא את כפיו, וכן שיכור לא ישא כפיו. א"ר אלעזר כל כהן שהרג את הנפש לא ישא את כפיו, שנאמר … להמשך קריאה
א ואחרי מודים כשמסיים שליח ציבור הטוב [שמך ו] לך [נאה] להודות, כהנים נושאים את כפיהם ובמועדים ובחולו של מועד ובראשי חדשים בשחרית ובמוסף, ובחול בשחרית, ובמנחה של תענית ציבור, מפני שמתפללין אותה תמיד סמוך לשקיעת החמה, וכשם שיש נשיאת כפים בנעילה של יום הכפורים, כך יש נשיאת כפים במנחה של תענית ציבור, אבל במנחה … להמשך קריאה
א תכנת שבת, לכך מיוסד באל"ף בי"ת זו תשר"ק, לפי שהיא נשמעת על הגאולה, והגאולה בזכות שבת, כדכתיב לסריסים אשר ישמרו שבתותי [וגו' ונתתי להם בביתי יד ושם וגו' כל שומר שבת מחללו ומחזיקים בבריתי וגו'] (ישעי' נ"ו ד' ה' ו'), וכתיב והביאותים אל הר קדשי (שם שם ז'), וכתיב בשובה ונחת תושעון (ישעי' ל' … להמשך קריאה