סידור רש"י

א ישראל שקבר ביום טוב ראשון מלקינן ליה, ומותר ללוות את המת ביום טוב ראשון בתוך התחום. ועבדים דישראל אסור להם למיקבר [מיתא] ביום טוב ראשון, [דאמר רבא מת ביום טוב ראשון מתעסקים בו עממים ביום טוב שני] מתעסקים בו ישראל ואפילו בשני ימים טובים של ראש השנה, מה שאין כן בביצה ומאי עממים גוים, … להמשך קריאה

א השלים שבעה קודם הרגל, נתבטל הימנו גזירת שלשים, ומותר לכבס ולרחוץ ולעשות כל צרכו, ואע"ג דליכא אבילות בשבת וביום טוב, אבל דברים שבצנעה נוהג, כמו תשמיש המיטה, ורחיצת פניו ידיו ורגליו בחמין: הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א רגלים מפסיקין ואינן עולין מאי טעמא שמחה כתיב בהו. היכי דמי אין עולין, כגון שקברו ברגל, אבל קברו לפני הרגל, אפילו יום אחד, אפילו שעה אחת, בטלה הימנו גזרת שבעה, ורגל גופי' דהוו [להו] ארבסר, והא דקאמרת קברו ברגל אינה עולה, הני מילי לענין שבעה, אבל לענין שלשים עולה: ב ואם קברו שמונה ימים … להמשך קריאה

א מבטלין תלמוד תורה להוצאת המת ולהכנסת כלה. מי שמת לו מת ביום שבת לא יתאבל עד יום ראשון, ולא יקרע את בגדיו בו ביום עד למחרתו, ואם היה יום שמועה בשבת שמת לו מת, לא יתאבל עד יום ראשון, ולא יחשוב שבעת ימי אבלו אלא מיום ראשון, ואם מת לו מת שני ימים קודם … להמשך קריאה

א הילכות אבל. ב אבל מן כד עייל יומא שביעאה אפילו כל דהו מותר [ברחיצה] ובכל מילי דהוה נהיגא (בימי) [קמי] אבלו, דקיימא לן מקצת היום ככולו. ואי שכיב שכבא מקמי רגל חד יומא או תרין יומין, אפילו שיתא יומי, ואע"ג דלפניא דחי לה רגל לאבילות מיניה לא אמרינן מקצת היום ככולו אלא כולא יומא … להמשך קריאה

א אמר רבא בר מחסיא אמר רב חמא בר גוריא אמר רב יפה תענית לחלום כאש לנעורת, ואמר רב חסדא בו ביום, ורב יוסף אמר אפילו בשבת: ב אמר רב חמא בר גוריא אמר רב פדת אמר ר' יוחנן הרואה חלום ונפשו עגומה עליו יטיבנו בפני שלשה בני אדם ויאמר חלמא טבא חזאי, והן עונין … להמשך קריאה

א תענית של צום הרביעי שבעה עשר בתמוז, צום החמישי תשעה באב, צום השביעי שלשה בתשרי, צום העשירי עשרה בטבת, וכל התעניות אין קורין בהן אלא בויחל משה, בין בשחרית בין במנחה: ב וכך מנהג בשתי ישיבות: ג וכל תענית שגוזרין ציבור, בין בשני, בין בחמישי בין באחד בשבת, [בין] בשלישי וברביעי קורין ויחל משה … להמשך קריאה

א ושאילו מקמי מתיבתא שליח ציבור שיודעין עליו דברים רעים מהו להוציאו ולהכניס אחר תחתיו, ואותיבו הכי, דבר זה צריך שאלה בודאי הדין נותן להוציאו ולהכניס אחר תחתיו מי שמרוצה לאביהם שבשמים, דהוא צריך צדיק וישר ונקי מכל דופי, ואם אינו כן כבר אמרו היתה לי נחלתי כאריה ביער (ירמי' י"ב ח'), זה שליח ציבור … להמשך קריאה

א וכשמעבירין לפני התיבה מעבירין אדם הגון [הראוי] להתפלל ולהתענות, כדתנן גבי תענית, עמדו בתפילה מעבירין לפני התיבה [זקן] ורגיל, ומי (שאין) [שיש] לו בנים וביתו ריקם, כדי שיהא לבו שלם בתפילה: ב תנו רבנן אפילו שיש שם זקן וחכם, אין מורידין לפני התיבה אלא רגיל, (ואין לו) [ר' יהודה אומר מיטפל ואין לו ויש … להמשך קריאה

א תנו רבנן מעשה בר' אליעזר שירד לפני התיבה ואמר עשרים וארבעה רננות ולא נענה, ירד אחריו ר' עקיבה ואמר [אבינו מלכנו חטאנו לפניך], אבינו מלכנו אין לנו מלך אלא אתה, אבינו מלכנו רחם עלינו, ונענה. כסבורין העם לומר שזה גדול מזה [יצאה בת קול ואמרה לא שזה גדול מזה], אלא שזה מעביר על מידותיו … להמשך קריאה

א תנו רבנן אדם שיש לו עבירה בידו ואינו רוצה לחזור בה ומתוודה, למה הוא דומה למי שתופס שרץ בידו ואפילו טובל בכל מימות שבעולם לא עלתה לו טבילה, זרקו מיד עלתה לו טבילה, שנאמר ומודה ועוזב ירוחם (משלי כ"ח י"ג), ואומר נשא לבבנו אל כפים אל אל בשמים (איכה ג' מ"א). אמר מר זוטרא … להמשך קריאה

א והכי אמר רבינו נתן שאין מנהג אצלנו לומר שלש עשרה מדות בתפילתו לבדו אלא בציבור, ואין רשות ליחיד לאמרו בתפילה לבדו אלא בציבור, ולואי כשהציבור מתפללין ביום תענית ועושין צדקה ומבקשין רחמים ומכונין לבם לאביהם שבשמים הקב"ה מרחם עליהם ואין מואס תפילתן של רבים ועונה להם, שנאמר הן אל כביר ולא ימאס (איוב ל"ו … להמשך קריאה

א אמר רב יהודה [אמר רב] לוה אדם תעניתו ופורע, כי אמריתיה קמיה דשמואל, אמר לי פשיטא, לא יהא אלא נודר נדר מי לא משלם ואזיל. רב יהושע בריה דרב אידי איקלע לבי רב אשי אמרו ליה ליטעם מר מידי אמר להם בתעניתא יתיבנא, אמרו ליה ליזוף מר וליפרע, לא סבר לה מר להא דאמר … להמשך קריאה

א תנו רבנן עד מתי אוכל ושותה עד שיעלה עמוד השחר, ר' אליעזר אמר עד קרות הגבר. אמר רבא לא שנו אלא שלא ישן, אבל ישן אינו אוכל, איתיביה אביי ישן ועמד הרי זה אוכל, התם שלא סילק. איכא דאמרי אמר רבא לא שנו אלא שלא ישן אבל ישן אינו אוכל, איתיביה אביי ישן ועמד … להמשך קריאה

א אמר ר' זעירא אמר רב הונא יחיד שקיבל עליו תענית אפילו אוכל ושותה כל הלילה למחר מתפלל תפילת תענית. ר' עקיבה איקלע לגינזק בעו מניה מתענין לשעות או אין מתענין לשעות קנקנים של גוים אסורים או מותרין. במה שימש משה כל שבעת ימי המילואים, לא הוה בידיה, אתא שאיל בי מדרשא אמרו ליה הילכתא … להמשך קריאה

א הלכות סדר תעניות: ב אילו ימים שמתענין בהם מן התורה, ומי שמתענה בהם לא יאכל ולא ישתה עד הערב. באחד בניסן מתו בו בני אהרן, בעשרה בו מתה מרים הנביאה ונסתלקה הבאר, בששה ועשרים בו מת יהושע בן נון. בעשרה באייר מת עלי הכהן ושני בניו ונשבה ארון הברית, בעשרים ושמונה בו מת שמואל … להמשך קריאה

א ונהגו העם לברך בראש חודש לקרוא את ההלל, אבל רבינו תהא נשמתו בצרור החיים אינו מברך עליו. והי לך תשובתו: ב ששאלתם יחיד שקרא את ההלל בימים שאינם מי"ח ימים של תורה, אם חובה על הציבור לברך יברך גם היחיד, אבל אני איני מברך עליו לא עם הציבור ולא ביחיד, שאינו אלא מנהג, ואין … להמשך קריאה

א בראש חודש ערבית שחרית ומנחה אומר בעבודה יעלה ויבא, ובברכת המזון בהודאה, דתני רבי אושעיא ימים שיש בהן קרבן מוסף, כגון ראש חודש ובחולו של מועד ערבית ושחרית ומנחה מתפלל שמונה עשרה ואומר מעין המאורע בעבודה, ואם לאו מחזירין אותו, ואין בהן קדושה על הכוס ויש בהן הזכרה בברכת המזון, אמר רבי תנחום אמר … להמשך קריאה

א תניא קטן קורא בתורה ובמתרגם, ומפטיר בנביא ומתרגם, אבל אין פורס על שמע עד שהוא בן שלש עשרה שנה ויום אחד, ויביא שתי שערות, ואין מוציא את הרבים ידי חובתו לא לפרוס על שמע, ולא לברך ברכת המזון, ולא לקרות את המגילה, ולא לתקוע שופר בעשרה, ולא לקדש לבני ביתו בלילי שבתות ובלילי ימים … להמשך קריאה

א ויום טוב שחל להיות בשבת בברכת המזון צריך להזכיר רצה והחליצנו ויעלה ויבא כל אחת ואחת לעצמה, רצה תחילה, ואחר כך יעלה ויבא, מפני שתדיר ואינו תדיר תדיר קודם, וכן בראש חדש וחולו של מועד שחלו להיות בשבת אומר תחילה רצה, ואחר כך יעלה ויבא. וכן הלכה בשתי ישיבות: הסבר על זכויות יוצרים סידור … להמשך קריאה

א ונמצא בתשובות הגאונים סייע למורי צדק. ראש חדש וחולו של מועד שחלו להיות בשבת ערבית שחרית ומנחה מתפלל שבע של שבת, ואומר יעלה ויבא בעבודה, ושבת אומר [ברכה] רביעית [בפני עצמה], וכיון שאומרה רביעית בפני עצמה לא הוצרך להזכירה שוב בעבודה, ועוד שלא מצינו [אזכרת] שבת או יום הכפורים או יום טוב בעבודה כל … להמשך קריאה

א ראש חדש שחל להיות בשבת אין מזכיר של שבת ביעלה ויבא, לפי שיעלה ויבא אינו בא אלא מפני ראש חדש בלבד, ותפלת שבת כבר נאמרה בישמח משה, ודמי להא דאמר רבא יום טוב שחל להיות בשבת שליח ציבור העובר לפני התיבה ערבית אינו צריך להזכיר של יום טוב, וכי תקנו רבנן מגן אבות בדברו, … להמשך קריאה

א למוצאי שבת שליח ציבור יורד לפני התיבה ופותח והוא רחום יכפר עון וגו', ואומר ברכו ופורס את שמע בשתים לפניה ושתים לאחריה כמנהג, ואומר קדיש הבדלה בחונן הדעת, ולאחר שיגמר שמונה עשרה אומר שליח ציבור קדיש עד דאמירן, ופותח ויהי נועם עד אורך ימים אשביעהו ואראהו בישועתי, וכן מנהג שחוזר ושונה השליח ציבור אותו … להמשך קריאה

א ועל הנר שמדליקין בבית הכנסת במוצאי שבת נראה למורי שאין מברכין, וצריך להביא נר אחר לברך עליו, מפני שאותו נר עשוי לכבוד, ונר העשוי לכבוד אין מברכין, ומוקמינן לה בברכות בדאיכא אדם חשוב, ומיהו היכא דלא מדלקיה אלא משום אימתא דגנבי ולא משום כבוד מברך עליה, ופעמים שאומר מורי כגון אנו אין מדליקין לכבוד … להמשך קריאה

א טעם בשמים במוצאי שבת, משום דכל יום השבת שובת אור של גיהנם ולא הסריח כלום, ולאלתר כשיצא חוזר ומסריח, לכך מריח בבשמים. כך אמר ר' שלמה גאון בשם ר' יעקב בר יקר: הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א ומי שצריך לעשות מלאכה במוצאי שבת קודם שיתפלל, צריך לברך המבדיל בין קודש לחול, ואחר כך עושה מלאכה, דאמר ר' אלעזר בן אנטיגנוס משום ר' אליעזר בר' ינאי אסור לעשות חפציו לאדם קודם שיבדיל, וכי מבדיל מזכיר אזכרות השם ומלכות, במה דברים אמורים קודם שיתפלל, אבל לאחר שהתפלל כיון שהבדיל בתפילה אינו צריך לברך … להמשך קריאה