סידור רש"י

א הגיע להודאה כורע תחילה וסוף, וכשמגיע שליח צבור למודים צריכים כל הצבור לשוח עמו, דתני ר' חלפתא בן שאול הכל שוחחין עם שליח צבור בהודאה, אמר ר' זירא בלבד במודים בזמן ששליח צבור אומר מודים אומרים העם מודים אנחנו לך שאתה הוא ה' אלהינו ואלהי אבותינו אלהי כל בשר יוצרנו יוצר בראשית נשבחך בברכות … להמשך קריאה

א אמר רב יהודה אמר רב טעה בכל הברכות כולן אין מעלין אותו, בברכת המינין מעלין אותו, חיישינין שמא מין הוא. ואמר רב יהודא אמר רב ואיתימא ר' יהושע בן לוי כשלא התחיל אבל כשהתחיל גומרה: הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א מתפילת מוסף של יום האחרון של סוכות עד יום ראשון של פסח מזכיר [בגבורות משיב הרוח ומוריד הגשם יום ראשון של פסח הראשון מזכיר] והאחרון אינו מזכיר, ומיום ששים לתקופת תשרי עד יום ראשון של פסח, אומר שאלה בברכת השנים ואם לא עבר רובו של יום כשנפלה תקופה של תשרי אז יום תקופה מתחיל, … להמשך קריאה

א וכורע תחילה וסוף, דאמר ר' חנינא סבא משמיה דרב המתפלל כשהוא כורע כורע בברוך, כשהוא זוקף זוקף בשם דכתיב ה' זוקף כפופים (תהלים קמ"ו ח'), רב ששת כי הוי כרע כרע כחיזרא, כי הוי זקיף זקיף כחיוויא, פירוש כחיזרא כשבט שביד אדם וחובטו כלפי מטה בבת אחת וכך היה כופף ראשו תחילה, דכתיב הלכוף … להמשך קריאה

א אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב, כדי להזכיר שמותן של אבות, דאמר מר מניין שאומרים אבות שנאמר הבו לה' בני אלים [תהלים כ"ט א']. האל הגדול על שם אברהם, שנאמר ואעשך לגוי גדול (בראשית י"ב ב'), כלומר גוי של האל הגדול, וכיון שאמר האל הגדול סיימו מטבעו של הקב"ה, משה אמר האל הגדול הגבור … להמשך קריאה

א ופותח בתפילה, כדאמר רב יוחנן בתחילה הוא אומר ה' שפתי תפתח (תהלים נ"א י"ז), ולבסוף יהיו לרצון אמרי פי (שם י"ט ט"ו), תניא המתפלל צריך שיכווין את לבו [בכולן, ואם אינו יכול לכוון בכולן יכוין את לבו] באחת מהן, וקא בעי בגמרא אהייא, אמר רב ספרא משום חד דבי רבי באבות: ב והבא להרגיל … להמשך קריאה

א לכך מפסיע לפניו שלש פסיעות קודם תפלתו, ולאחר תפלתו הולך לאחוריו ג' פסיעות, דכתיב ורגליהם רגל ישרה (יחזקאל א' ז'), הרי שלש רגלים, והן שלש פסיעות קודם תפילה ואחר כך ישרה, מיישרין את תפילתו, וכן הוא אומר שאו מנחה ובואו לפניו (דה"א ט"ז כ"ט), כלומר כשמתפלל לא תעשו עצמיכם כאדם המביא דורון לפני המלך … להמשך קריאה

א ומיבעי ליה לכווני כרעיה, דאמר ר' יוסי בר חנינא משום ר' אליעזר בן יעקב המתפלל צריך שיכווין את רגליו זו אצל זו, שנאמר ורגליהם רגל ישרה (יחזקאל א' ז') וכי מצלי יתן אנפוהי בארעא, ולביה לרקיע, דאמר ר' ישמעאל בר' יוסי כך אמר אבא המתפלל צריך שיתן (פניו) [עיניו] למטה ולבו לרקיע, כדי לקיים … להמשך קריאה

א רב אבא בריה דרב חייא בר אבא בשם ר' יוחנן אמר צריך אדם להתפלל במקום המיוחד לתפילה, מאי טעמא, אמר קרא בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבא אליך וברכתיך (שמות כ' כ"ד) אשר תזכור אין כתיב כאן, אלא אשר אזכיר, א"ר תנחום בר חייא צריך אדם ליחד לו מקום בבית הכנסת להתפלל, מנא … להמשך קריאה

א ומיבעי ליה לאיניש למיקבע דוכתא לצלותא, דאמר ר' חלבו אמר רב הונא כל הקובע מקום לתפילתו אלהי אברהם בעזרו, וכשמת אומרים לו אי חסיד אי עניו מתלמידיו של אברהם אבינו, ואברהם גופיה מנלן דקבע [מקום], דכתיב וישכם אברהם בבקר אל המקום אשר עמד שם וגו' (בראשית כ"א י"ד), ואין עמידה אלא תפלה, שנאמר ויעמוד … להמשך קריאה

א ומאן דקאים לצלויי מיבעי ליה למיקם באימתא, דאמר רב חמא בר ביזנא אמר רבי שמעון חסידא המתפלל צריך שיראה עצמו כאילו שכינה כנגדו, [שנאמר] שויתי ה' לנגדי תמיד (תהלים ט"ז ח'), ותנן אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש, ומתנינן מנא הני מילי, אמר ר' אלעזר דאמר קרא והיא מרת נפש (ותפלל אל) [ותתפלל … להמשך קריאה

א והמתפלל צריך שיכנס שיעור שתי פתחים בבית הכנסת ואחר כך יתפלל, שנאמר לשמור מזוזת פתחיי (משלי ח' ל"ד), ומי שעומד חוץ לבית הכנסת כמי שאינו עומד בבית הכנסת, ואפילו פניו (בבית) [כלפי בית] הכנסת, ואם יש תשעה בבית הכנסת אינו נמנה עמהן, דתנן גבי עירובין בזמן שתשעה במקום אחד ואחד חוץ אותו מקום אין … להמשך קריאה

א יכול מתפלל אדם כל היום כולו, כבר מפורש על ידי דניאל, שנאמר זימנין תלתה ביומא (הוה כריך) [הוא ברך] על ברכוהי (ומצלי ומודי) [ומצלא ומודא] קדם אלהה (דניאל ו' י"א) יכול משבא דניאל לגולה (תתחיל) [הוחלה] ת"ל כל קבל (דיהוה עומד) [די הוא עבד] מקדמת דנא (שם שם) יכול יתפלל לכל רוח שירצה, כבר … להמשך קריאה

א ועומדין בתפילה, והמתפלל צריך שיכוין לבו, ולהתפלל בלחש שלא להשמיע קולו, דתנו רבנן המתפלל צריך שיכוין (אל) [את] לבו, אבא שאול אומר סימן לדבר תכין לבם תקשיב אזנך (תהלים י' י"ז), א"ר יהודה [כך היה] מנהג של ר' עקיבא כשהיה מתפלל עם הצבור היה מקצר ועולה לפני כולן, וכשהיה מתפלל בינו לבין עצמו, אדם … להמשך קריאה

א ומיבעי ליה למיסמך גאולה לתפילה דא"ר [זירא] בשם ר' אבא בר ירמיה שלש תכיפות הן תיכף לסמיכה שחיטה, תיכף לנטילת ידים ברכה, תיכף לגאולה תפילה, תיכף לסמיכה שחיטה שנאמר וסמך ושחט (ויקרא א' ד' ה'). תיכף לנטילת ידים ברכה, שנאמר שאו ידיכם קודש וברכו את ה' (תהלים קל"ד ב'). תיכף לגאולה תפילה, שנאמר יהיו … להמשך קריאה

א ואסור להפסיק בין ויאמר לאמת [ויציב], אלא כשאמר אני ה' אלוהיכם חייב לומר אמת ויציב מיד, דכתיב וה' אלהים אמת (ירמיה י' י'), ואין להוסיף [דבר] על ה' ימלוך, מפני שיש מי שטועה ואומר מה שלא תקנו חכמים כאן כגון בגלל אבות תושיע בנים ותביא גאולה לבני בניהם בא"י גאל ישראל: ב ואין אומר … להמשך קריאה

א וצריך להתיז בזי"ן (שלא יהא נשמע תסכרו דמשמע כעין אסכרא), של למען תזכרו שלא יהא נשמע תשכרו דמשמע על מנת לקבל שכר ופרס. ירושלמי: הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א תני תנא קמיה דרב יוחנן טעה בין פרק לפרק, ואינו יודע באיזה פרק טעה חוזר לפרק ראשון, באמצע הפרק חוזר לתחילת הפרק, בין כתיבה לכתיבה חוזר לכתיבה ראשונה, אמר ר' יוחנן לא שנו אלא שלא אמר למען ירבו ימיכם (אלא) [אבל] אם אמר למען ירבו ימיכם סירכיה נקיט: הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: … להמשך קריאה

א ולישוויה איניש לקרית שמע כל זימנא דקרי ליה כפרוזדוגמא חדתא, דהיא פרוזדוגמא דקודשא בריך הוא דלא אטרח עליו, דכתיב עמי מה עשיתי [לך] ומה הלאיתיך ענה (נא) [בי] (מיכה ו' ג') אמר רב ברכיה משל למלך שמשגר פרוזדוגמא למדינה, מה הן עושין כל בני המדינה, עומדין על רגליהון ופורעין את ראשיהן וקורין אותה באימה … להמשך קריאה

א אמר רב חמא בר חנינא כל הקורא קרית שמע [ומדקדק] באותיותיה (מצנין) [מצננין] לו גיהנם, שנאמר בפרש שדי מלכים בה תשלג בצלמון (תהלים ס"ח ט"ו) (אלא בצלמות) [אל תקרי בפרש אלא בפרש] אל תיקרי (בפרש) בצלמון אלא בצלמות: ב וכשהוא קורא קרית שמע אסור ברמיזה וקריצה ובהוריית אצבע, דאמר רב יצחק בר שמואל בר … להמשך קריאה

א אמר ר' יהושע בן קרחה למה קדמה שמע לוהיה אם שמוע תשמעו, אלא כדי לקבל עליו עול מלכות מצות, והיה אם שמע לויאמר, שוהיה אם שמע נוהג ביום ובלילה, ויאמר אינו נוהג אלא ביום. ומבעי ליה לאפסוקי בין היום לעל לבבך, דאמרינן בגמרא הכא גבי כורכין את שמע היכי [עבדי] רב יהודה אמר אומר … להמשך קריאה

א מאן דקא מסגי באורחא והגיע זמן קרית שמע יעמוד ויקרא עד [על] לבבך, שעד כאן מצות כוונה, מכאן ואילך מצות קריאה, וכדקרי איניש קרית שמע מבעי ליה לאפסוקי בין כל תיבה ותיבה, ובין אחד לברוך, וצריך להאריך באחד, דתניא סיפקוס בן יוסף אומר כל המאריך באחד מאריכין [לו] ימיו ושנותיו, אמר רב אחא בר … להמשך קריאה

א ואומר ברכו ועוד שהוא מאריך בקולו הצבור אומר' בלחש יתברך וישתבח שמו של מלך מלכי המלכים וגו', ועונין הצבור ברוך ה' המבורך לעולם ועד, והוא אומר בלחש שהוא משובח ומפואר על ברכה ותהלה, והוא חוזר ופותח ביוצר אור, וחותם ביוצר המאורות ואומר אהבה רבה אהבתנו, וחותם הבוחר בעמו ישראל באהבה הרי שתים לפניה, וקורין … להמשך קריאה

א והכי אמר רב נחשון ריש מתיבתא כריעות שכורעין (בקריאה) [בקדיש], כיון שאמר יתגדל ויתקדש שמיה רבא כורע, ויתברך שמיה רבה כורע, ויתעלה ויתהלל שמיה דקודשא כורע, עושה שלום במרומיו כורע, ושל רשות היא, הללו ארבע כריעות כנגד ארבע שמות שיש בפסוק זה, כי ממזרח שמש ועד מבואו גדול שמי בגוים ובכל מקום מקטר מגש … להמשך קריאה

א יתגדל לשון הפסוק והתגדלתי והתקדשתי ונודעתי לעיני גוים רבים וידעו כי אני ה' (יחזקאל ל"ח כ"ג), למלחמת גוג ומגוג הוא אומר, ולכך הוא מתחיל בלשון עברי [ולא בלשון ארמי], וכן הוא משמעו יתגדל ויתקדש [שמו של] הקב"ה לעתיד לבא, שיהיה שמו הגדול מגודל ומקודש, כדכתיב וידעו כי (שמי) [אני] ה' (יחזקאל שם), שעכשיו לא … להמשך קריאה

א ודקאמרינן אסור לאישתעויי בין ישתבח לפריסת שמע, הני מילי דלאו צורכי צבור [נינהו אבל לצורכי ציבור] או לצורך מי שבא להתפרנס מן הצבור ובעי לימפסק ליה (מן הצדקה) [צדקה] איסורא ליכא, אבל בתר דמשתעי צורכייהי קאים חזנא ומיקמי (ולימא) [דלימא] ברכו פתח בקדיש, ועונין הצבור יגדל נא כח ה' (במדבר י"ד י"ז), זכור רחמיך … להמשך קריאה