סידור רש"י

א ושאילו מקמי(ה) רב צמח ראש ישיבת גאון יעקב בישיבה היא פומבדיתא, מהו שיאמר קידושא דסידרא אם אינו קורא מאי טעמא, והשיב כן, אם תלמיד חכם הוא יעסוק בשמעתתא דגיד הנשה, כגון שלש כתות של מלאכי השרת אומרים שירה בכל יום, שיש בה דברי קדושה של הקב"ה, ואם אינו תלמיד חכם יעסוק במקרא בפסוקים שיש … להמשך קריאה

א ולא מיבעי ליה לאינש למיבטל ולאתמנועי מקידושא דסידרא, ומן יהא שמיה רבא מברך דמילתא רבתי קמיה דקודשא בריך הוא, ומאי רבותא, דתנן רבן שמעון בן גמליאל משום ר' יהושע הסגן אומר מיום שחרב בית המקדש אין לך יום שאין בו קללה, ולא ירדה טל לברכה, ואמר רבא בכל יום ויום קללתו מרובה משל חבירו, … להמשך קריאה

א ועל עשרה שהתפללו ושמעו כולם קדושה וברכו וכל סדר תפילה אמר רבי שיכולין להימנות למניין אחר בשביל אחד שלא התפלל, כמו שעושין לחתן, או למי שלא השכים לבית הכנסת, ואפילו אחד מאותו עשרה שהתפללו כבר יכול לחזור [ולהתפלל] ולהוציא את החייב, וסומך רבי ומראה פנים מן הציבור שמתפללין כל אחד לעצמו י"ח ברכות, וחוזר … להמשך קריאה

א תנו רבנן המהלך בדרך ובאו עליו גדוד ליסטים וחיה, ולא איפשר לצלויי י"ח ברכות, מתפלל הביננו או תפלה קצרה, איזו היא תפילה קצרה, אחרים אומרים צרכי עמך מרובים ודעתם קצרה, יהי רצון מלפניך ה' אלהינו שתתן לכל אחד ואחד כדי פרנסתו, ולכל גוייה וגוייה די מחסורה בא"י שומע תפילה. אמר רב הונא הלכה כאחרים: … להמשך קריאה

א תנו רבנן היה רוכב על החמור והגיע זמן תפילה, (אפילו) [אם יש] מי שיאחז חמורו ירד למטה ויתפלל, ואם לאו אל ירד למטה ויתפלל, ורבי אומר בין כך ובין כך ישב במקומו ויתפלל, לפי שאין דעתו מיושבת [עליו], אמר רבא ואיתימא ר' יהושע בן לוי הלכה כרבי: הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: Public … להמשך קריאה

א אמר ליה אליהו לרב יהודה (בריה) [אחוה] דרב סלא חסידא לא תרתח דלא תיחטי ולא תירוי דלא תיחטי. וכשאתה יוצא לדרך הימלך בקונך וצא, מאי הימלך בקונך וצא, אמר ר' יעקב אמר רב חסדא [כל היוצא לדרך צריך להתפלל] יהי רצון [מלפניך] ה' אלהי ואלהי אבותי שתוליכני ותסמכיני ותחזיריני לשלום, ותציליני מכף אויב ואורב … להמשך קריאה

א ותו שאלו מקמיה דרב נטרונאי גאון זצ"ל הנכנס לבית הכנסת, ומצא צבור שמתפללין, ועדיין לא קרא פסוקי דזמרא, מהו שיעסוק עם הצבור בעסק [שמצאם כגון] שמצאם בתחילת עסק פריסת שמע, ולאחר שיסיים תפילתו יחזור ויאמר פסוקי דזמרא, והשיב כך, כשתיקנו חכמים תקנו לומר פסוקי דזמרא תחילה, ואח"כ יתפלל. [דדרש ר' שמלאי לעולם יסדר אדם … להמשך קריאה

א ותו ששאלתם מהו לסמוך על ר' יהושע בן לוי בשעת הדחק מצטרפין תשעה ועבד, אין הלכה כר' יהושע בן לוי ואין אנו עושין כמותו, ועוד השתא עבד [משוחרר] שמל ולא טבל אין מזמנין עליו בזימון דרבנן, דתנן נשים ועבדים וקטנים אין מזמנין עליהם, ואמרינן פשיטא דאין מזמנין, ופשטינן דאיצטריך מתניתן לעבד שמל ולא טבל, … להמשך קריאה

א שאילו מקמיה רב נטרונאי גאון מקום שאין בו רגיל לירד לפני התיבה אלא אחד, ופעמים שהוא טרוד במלאכתו, ויש נערים שהגיעו לשמונה עשרה (ולשש) [ולשבע] עשרה ולא נתמלא זקנם, מהו שיעשו שליח צבור ויוציאו רבים ידי חובתן ואל יתבטלו מתפילה, והשיבן כך [ראינו] שזה שאמרו חכמים אינו עובר לפני התיבה, ואינו נושא את כפיו … להמשך קריאה

א ותניא אין עונין לא אמן חטופה, ולא אמן קטופה, ולא אמן קצרה, ולא אמן יתומה, ואל יזרוק הברכה מפיו, בן עזאי אומר העונה אמן חטופה יחטפו ימיו, קטופה יתקטפו ימיו, קצרה יתקצרו ימיו, יתומה יהיו בניו יתומים, ארוכה מאריכים [לו] ימיו ושנותיו: ב ואמר ר' שמעון בן לקיש כל העונה אמן בכל כחו פותחין … להמשך קריאה

א ומאן דקאים בבי כנישתא אחורי דשליחא דציבורא, מיחייב לכווני דעתיה, ובתר [דקא] חתים שליחא דציבורא על כל [חותם] ברכה וברכה ליהוי עונה אמן דהכי אמור רבנן מאי [דכתיב] (פתחו שערים ויבא גוי צדיק שומר אמונים) [אמונים נוצר ה'] (תהלים ל"א כ"ד) אילו שהן עונין אמן באמונה, אומר השליח [צבור] ברוך מחיה המתים, והן עונין … להמשך קריאה

א ומתבעי ליה לבר ישראל לנקויי נפשיה ולדכויי נפשיה והדר צלוי, שנאמר ארחץ בנקיון (כפות) [כפי] ואסובבה את מזבחך ה' (תהלים כ"ו ו'): הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א תנו רבנן הנצרך לנקביו אל יתפלל, ואם התפלל תפילתו תועבה, ואמר רב זביד ואיתימא רב יהודה לא שנו אלא שאין יכול לעמוד על עצמו, אבל אם יכול לעמוד על עצמו תפילתו תפילה, עד כמה עד פרסה, הילכך צריך לאפנויי ואסיר לצלויי עד דמפני, ואי לא לא מיקבלא צלותיה, ותניא אידך הצריך לנקביו אל יתפלל, … להמשך קריאה

א והיכא דצלי איניש ואשכח צואה היכא דצלי לאו צלותא היא, ויפסיק והדר מצלי, דתנו רבנן המתפלל וראה צואה במקומו אע"פ שחטא תפילתו תפילה, מתקיף לה רבא האי זבח רשעים תועבה (משלי כ"א כ"ז), אלא אמר רבא כיון דחטא אין תפילתו תפילה. הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א ומאן דעייל לבי כנישתא ואשכח ציבורא דקיימי, איהו נמי ליקום, ואי ישבין, איהו נמי ליתיב, דלא ליתחזי כפורש מן הציבור: הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א ומאן דמספקא ליה ולא ידע אי צלי אי לא צלי, אי קרא קרית שמע אי לא קרא, אי אמר אמת ויציב ואי לא אמר, אי נמי אי בריך בשעת מזונא אי לא בריך, וגבי ברכת שבעת המינין אי בריך אי לא בריך היכי נעביד, הכי גרסינן בגמרא, אמר רב יהודה אמר שמואל ספק קרא … להמשך קריאה

א אמר ר' יהודה לעולם אל יתפלל אדם לא כנגד רבו, ולא אחורי רבו, ותניא ר' אלעזר חסמא אומר המתפלל כנגד רבו, או אחורי רבו, והנותן שלום לרבו, והחולק על ישיבתו, גורם לשכינה שתסתלק מישראל: הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א וכדקאי ומצלי מיבעי ליה לכווני כרעיה, דאמר ר' יוסי משום ר' אליעזר המתפלל צריך שיכוין רגליו, שנאמר ורגליהם רגל ישרה (יחזקאל א' ז'), ואסיר ליה לבר ישראל למיטעם מקמי צלותא, דאמר ר' יוסי משום ר' אליעזר בן יעקב מאי דכתיב לא תאכלו על הדם (ויקרא י"ט כ"ו), לא תאכלו קודם שתתפללו על דמכם, ואמר … להמשך קריאה

א ואסיר ליה לאינש דכי מצלי בהדי צבור למקדם לצלויי לחודיה מקמי ציבורא: ב ואסיר ליה לאינש למיתב בד' אמות דצלותא, דכתיב אני האשה הנצבת עמך בזה להתפלל אל ה' (ש"א א' כ'), ואמר ר' יהושע בן לוי מכאן שאסור לישב בד' אמות של תפילה: ג ואסור למיחלף קמיה מאן דקאים בצלותא, דאמר ר' יהושע … להמשך קריאה

א הרק בתפילתו הני מילי דשדי לקמיה, אבל אי מבלע במניה ליתן לן בה, דאמר רב יהודה היה עומד בתפילה ונזדמן לו רוק, מבליעו בטליתו, ואם היה טליתו נאה מבליעו באפי כסותו, ואי אינש דאנינא דעתיה שדי ליה לאחוריה ומסתייה דאמר רבינא הוה קאימנא קמיה דרב אשי ואיזדמן ליה רוקא ופתקיה [לאחוריה], אמר ליה לא … להמשך קריאה

א תנו רבנן המשמיע קולו בתפילתו הרי זה מקטני אמנה, והמגביה קולו בתפילתו [הרי זה מנביאי השקר] והמגה(ג) [ק] והמפהק בתפילתו הרי זה מגסי הרוח והמתעטש בתפילתו סימן רע לו, ויש אומרים הרי זה מכוער. והרק בתפילתו כאילו רק בפני המלך. המשמיע קולו בתפלתו, לא שנו אלא שיכול לכוין את לבו בלחש, אבל אם אינו … להמשך קריאה

א תנו רבנן מניין שאומרים אבות שנאמר הבו לה' בני אלים, (תהלים כ"ט א') ומניין שאומרים גבורות, שנאמר הבו לה' כבוד ועוז (שם שם), ומניין שאומרים קדושות, שנאמר הבו לה' כבוד שמו (שם שם ב'), ומה ראו לומר בינה אחר קדושת השם, שנאמר והקדישו את קדוש יעקב וגו' (ישעי' כ"ט כ"ג), וכתיב וידעו (כל) תועי … להמשך קריאה

א וצריך לפסוע ג' פסיעות לאחריו, ואחר כך יתן שלום, ואם לא עשה כן ראוי לו כאילו לא התפלל, ונותן שלום לכתחילה לשמאלו שלו, שהוא ימינו של הקב"ה, שנאמר מימינו אש דת למו (דברים ל"ג ב') ואמרינן משמיה דרב מרדכי מקום שכלו ג' פסיעות שם צריך ליתן שלום, ואינו צריך לחזור למקום שהתפלל וליתן שלום, … להמשך קריאה

א בתר דמסיים צלותיה אי בעי (ליה) למימר וידוי אי נמי מידי דבעי יש רשותא בידיה, והכי תקינו למימר בתר צלותיה, אבינו מלכנו אלהינו יחד שמך בעולמך, יחד זכרך בעולמך, יחד מלכותך בעולמך, בנה ביתך ושכלל היכלך, קרב קץ ביאת משיחך, פדה עמך, שמח עדתך, עשה למען שמך, עשה למען ימינך, עשה למען היכלך, עשה … להמשך קריאה

א ולא מיבעי ליה לאיניש לאוסופי על סדר תפלה, דתניא שמעון הפקולי הסדיר שמונה עשרה [ברכות לפני ר' גמליאל] על הסדר ביבנה ואמר ר' ירמיה ואיתימא ר' חייא בר אבא ואמרי לה במתניתא תנא מאה ועשרים זקנים ומהם כמה נביאים תקנו י"ח ברכות על הסדר ותנן במתניתין רבן גמליאל אומר בכל יום ויום מתפלל אדם … להמשך קריאה

א אמר ר' יהושע בן לוי המתפלל צריך שיכרע עד שיתפקקו כל חליות שבשדרה, עולא אמר עד כדי שיראה איסר כנגד לבו, ר' חנינא אמר כיון שנענע בראשו שוב אינו צריך, אמר רבא הוא דמצער נפשיה וכייף [רישיה] ומתחזי כמאן דכרע, ולא ליעביד כזרנוקא. תניא צבוע זכר לאחר שבע שנים נעשה נקבה, שדרו של אדם … להמשך קריאה