סידור רש"י

א וכל שהוא מחמשת המינין חיטה ושעורה דכתיבי בקרא, וכל מינייהו כגון כוסמין ושיבולת שועל ושיפון טחנו ואפאו פת כיון דאישתני לעילוייא שנעשה לחם, אישתני לברכה מיוחדת, בתחילה המוציא לחם ולבסוף שלש שלימות, דהיינו ברכת המזון, ואי אכיל להו במעשה קדירה, כגון טרייש וקראילש, ואכיל להו בלא פת מקמי דליברך המוציא בתחילה בורא מיני מזונות, … להמשך קריאה

א ענבים בעינייהו כתאינים ורימונים, אבל (אישתני) [אי שתי] חמרא מגו דאישתני לעילוייא שנעשה יין לגדולה ולמלכות [אישתני] לייחודי שמא באפי נפשיה, ומברך בורא פרי הגפן, וכן בסוף בא"י אלהינו מ"ה על הגפן ועל פרי הגפן ועל ארץ חמדה, וחותם על הארץ ועל פרי הגפן בשבח הארץ וכמעין פתיחה, אבל אתפוחים ועל אגוזים וחבושים וגדגדניות … להמשך קריאה

א בכל מקום צריך להזכיר שבח ברכות הארץ אחתימה בין אפירי בין אחמרא, בין אדגן חי בין אמבושל, וסוף סוף חותם על פרי העץ מעין פתיחתה, שעיקר ברכתו לכך היא באה: הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א וזו היא הברכה מעין שלש ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם על העץ ועל פרי העץ, ועל ארץ חמדה טובה ורחבה שהנחלת לאבותינו לאכול מפרייה ולשבוע(ה) מטובה, רחם ה' אלהינו על ישראל עמך ועל עירך ועל נחלתך ועל היכלך ועל מזבחך והעלינו בתוכה ושמחינו בה, כי אתה טוב ומטיב לכל, בא"י על הארץ ועל … להמשך קריאה

א שבעת המינין המה הכתובים על שבח ארץ ישראל, חטה ושעורה גפן ותאנה ורימון זית שמן ודבש, [ודבש] היינו דבש תמרים מין אילן ומין פרי [ולא דבש דבורים]. ואילו הן חמשת המינין, [חטה] שעורה כוסמת ושיבולת שועל ושיפון, כולן מין תבואה. כל מין אילן שבשבעת המינין כגון ענבים תאנים ורימונים זיתים ותמרים מברך לפניהם בורא … להמשך קריאה

א אגוז בדבש רבי מברך עליו בתוך הסעודה, ומברך עליו שהכל, לפי שנשתנה האגוז מכמות שהיה: הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א השותה מים בסעודה אפילו מאה פעמים מברך על כל פעם ופעם, אע"פ שאין לו יין וקובע סעודתו על המים, לפי שהוא כנמלך על כל פעם ופעם, שאין לך אדם שותה מים כי אם פחות שיכול להעמיד עצמו ולהסיח דעתו. מר: הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א כל הברכות צריך דעת משמיע ודעת שומע, פעם אחת באתי לצאת ידי הבדלה בהבדלת בית הכנסת, ולא נתכוונתי (בבית) [בברכת היין], אמר לי רבי הואיל ונתכוונת בברכת (היין) הבדלה דייך: הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א בא להם יין בתוך הסעודה כל אחד מברך לעצמו, כך מפרש טעמא בברכות, לפי שאין בית הבליעה פנוי לענות אמן אחר ברכה, ואינו מתכוין לה, לפיכך אינו יוצא בברכת חבירו. וכן הלכה. מר: הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א אמר רב פפא [הלכתא] דברים הבאין מחמת סעודה בתוך הסעודה, אין טעונין ברכה לא לפניהם ולא לאחריהם, כלומר דברים הרגילים לבא מחמת ליפתן ללפת בו את הפת, כגון בשר ודגים ותבשיל והביאן בתוך הסעודה לאחר שבירך על הפת, אע"פ שלא היו [על השלחן] בשעת ברכת המוציא, אינן טעונין ברכה לא לפניהם ולאחריהם, דכי בריך … להמשך קריאה

א וחייב אדם לברך על נטילת ידים על כל פעם ופעם שנוטל ידיו, דכיון דמצוה לרחוץ משום ניצוצות כדאמרינן ביומא, חייב אדם לברך, דנטילה זו לנקות את עצמו שיהא ראוי לקרות בתורה ולשאר ברכות ומצוות, דאמרינן בברכות כל הנפנה ונוטל [ידיו] ומניח תפילין וקורא קרית שמע עליו הכתוב אומר ארחץ בנקיון (כפות) [כפי] (תהלים כ"ו … להמשך קריאה

א וזה הוסד מפי רבינו [שלמה] תנוח נפשו בצרור החיים, נטילת ידים על שם כלי ששמו אנטל, והוא מחזיק רביעית [לוג, כדאמרינן אנפק אנבג אנטל מחזיק רביעית] של תורה, ושנו רבותינו מרביעית נוטלין הימנו לידים לאחד ואפילו לשנים ונטילה שאמרו [אינה אלא] בכלי, ואי נמי אם הטביל ידיו בנהר, או במעיין, או במקוה (שלם) [של … להמשך קריאה

א אמר ר' זירא אמר ר' אבהו, ואמרי לה במתניתא תנא, עשרה דברים נאמרו בכוס של ברכה, טעון הדחה ושטיפה חי ומלא עיטור ועיטוף, נוטלין בשתי ידיו, ונותנו בימין ומגביהו טפח מן הקרקע, ונותן עיניו בו, ויש אומרים אף משגרו לאנשי ביתו במתנה. אמר ר' יוחנן אנו אין לנו אלא ארבעה [בלבד], הדחה ושטיפה חי … להמשך קריאה

א ודאי מאן דשרי המוציא, או דמברך על מצוות [כגון] לולב ושופר, או דמברך על פירות ברכה דקמי אכילה ועני אמן בתר נפשיה, קא עביד בורות, דתנו רבנן המברך על הפירות ועל המצוות ועונה אמן אחר עצמו הרי זה דרך בורות. אקשו ליה למר רב יהודאי גאון הרי בונה ירושלים. אמר להם התם הכירא דפועלים … להמשך קריאה

א ובשתי ברכות קמייתא לא מיבעי למיענא אמן בתר נפשיה, אבל בבונה ירושלים עני בלחישה, דתנו רבנן העונה אמן אחר ברכותיו הרי זה משובח, ותני אידך הרי זה מגונה, לא קשיא הא בשאר ברכות, והא בבונה ירושלים. אביי עני אמן בקלא, כי היכי דידעו פועלים דהמטיב לאו דאורייתא. רב אשי עני לה בלחישה, כי היכי … להמשך קריאה

א ומיבעי ליה לאדכורי ברית ותורה בברכת הארץ, דתניא ר' אליעזר אומר כל שלא אמר ארץ חמדה טובה ורחבה ברית ותורה חיים ומזון בברכת הארץ, ומלכות בית דוד בבונה ירושלים, לא יצא ידי חובתו. נחום הזקן אומר צריך שיזכיר בה ברית, ר' יוסי אומר צריך שיזכיר בה תורה, פלימו אומר צריך שיקדים ברית לתורה, שזו … להמשך קריאה

א תנו רבנן מנין לברכת המזון מן התורה, שנאמר ואכלת ושבעת וברכת (דברים ח' י'), זו ברכת הזן [את ה' אלהיך זו ברכת הזמון] על הארץ זו ברכת הארץ, הטובה זו בונה ירושלים, וכן הוא [אומר] ההר הטוב הזה והלבנון (שם ג' כ"ה), אשר נתן לך (שם ח' י'), זו הטוב והמטיב, אין לי אלא … להמשך קריאה

א תנו רבנן [סדר ברכת המזון כך היא] ראשונה ברכת הזן, ברכה שנייה ברכת הארץ, ברכה שלישית בונה ירושלים, רביעית הטוב והמטיב, ובשבת מתחיל בנחמה ומסיים בנחמה, ואומר קדושת היום באמצע. רבי אליעזר אומר הרוצה לאומרו בנחמה אומרה, [בברכת הארץ אומרה] בברכה שתיקנו חכמים ביבנה [אומרה], ואומרין חכמים אין אומרה אלא בנחמה בלבד, והלכה כחכמים: … להמשך קריאה

א אמר רב נחמן משה תיקן להם לישראל ברכת הזן בשעה שירד להם המן, יהושע תיקן להם לישראל ברכת הארץ בשעת שכיבשו לארץ, דוד ושלמה תיקן להם בונה ירושלים, דוד תיקן להם רחם על ישראל עמך ועל ירושלים, ושלמה תיקן להם על הבית הגדול והקדוש, והטוב והמטיב ביבנה תיקנוה כנגד הרוגי ביתר. דאמר רב מתנא … להמשך קריאה

א מי [שאכל] ושכח ולא בירך ונפק לאורחא או לשוקא, בית שמאי אומרים יחזור למקומו ויברך, ובית הילל אומרים יברך במקום שנזכר, והילכתא כבית שמאי, ואפילו בית הילל לא פליגי אלא בשכח, אבל במזיד יחזור למקומו ויברך, והאי דעביד כבית שמאי בשוגג תבא עליו ברכה משום דהילכתא כבית שמאי. הני תרי תלמידי חד עביד בשוגג … להמשך קריאה

א ואי גמר סעודתיה, עד שיעור כמה מעכב ומברך, כדתנן עד מתי הוא מברך עד כדי שיתעכל המזון שבמיעיו, וכמה הוי [שיעור] עיכול, ר' יוחנן אמר כל זמן שאינו רעב, וריש לקיש אמר כל זמן שהוא צמא מים מתוך אותה אכילה. א"ר אבהו ואמרו לה במתניתא תנא אכל כשהוא מהלך יושב ומברך, אכל כשהוא (יושב) … להמשך קריאה

א ומאן דעייל ואשכח אינשי דכרוך ריפתא וקא מברכין, מיבעי ליה למעני בתרייהו, כדאמר רבא ומצאן כשהן מברכין מה עונה אחריהם, רב זביד אמר ברוך ה' המבורך לעולם ועד, רב פפא אמר אמן, ואמרינן לא פליגי אשכחינהו דקאמרי אינהו אמ' ברוך אומר איהו אמן. ותו מפרשינן להא מילתא על אינש דמעלמא גבי דקא מברכין ברכת … להמשך קריאה

א אמר רב א(י)די בר אהבה אמרי בי רב ששה נחלקין עד עשרה, וכד מזמנין בי תלתא גדול אומר נברך שאכלנו משלו ובטובו חיינו, ואי משני מן הדין לישנא (ד)בורים נינהו, אלא ברוך שאכלנו ולא ניחא דאפקיה לנפשיה מכלל מסובין, ואמר שמואל לעולם אל יוציא אדם את עצמו מן הכלל, ומברכותיו של אדם ניכר, אם … להמשך קריאה

א והאיך מברכין ברכת המזון, משלשה עד תשעה אומר המברך נברך שאכלנו משלו, והן עונין, ברוך הוא שאכלנו משלו ובטובו חיינו, ועונה המברך שאכלנו משלו ובטובו חיינו, ומנלן דהכי הוא, דתנן כיצד [מזמנין] בשלשה אומר נברך שאכלנו משלו ולא מישתמיט אלא בעשרה קא מישתמיט, וקתני בעשרה אומר נברך אלהינו, והכי אמרו משמיה דמר ניסים בריה … להמשך קריאה

א ושתי חבורות דיתבי בחדא דוכתא בתרין בתי, אי חזו מקצתן להדדי מצטרפין לחדא, אי לא לא מצטרפי, ומברכי כל חבורה לחודה, ואי שמש בינייהו דמשמש הני והני מיצטרפי הדדי, ולית להו רשותא לאיפלוגי, אלא מזמנין תרוייהו כחדא, דתנן שתי חבורות שהיו אוכלין בבית אחד בזמן שמקצתן רואין אילו את אילו מצטרפין לזימון, ואם לאו … להמשך קריאה

א והיכא דאכלו בתלתא ומיקמי דליברכו נפק חד מינייהו לשוק קרי ליה פלוני ופלוני ומזמנין עליו, דאמר רב דימי בר יוסף אמר רב שלשה שאכלו ויצא אחד מהם לשוק קורין לו ומזמנין עליו, דמדקא שרו המוציא איקבעו להו בחובה. אמר אביי הא דקאמרינן קורין לו ומזמנין עליו, והוא דקרי ליה ועני ושמעין קליה מצטרפין בהדייהו, … להמשך קריאה