סידור רש"י

א והמלך המשפט שהוקשה בה, שהיה לנו לומר מלך המשפט, גם אני הקשיתי בה שנים רבות, ונראה לי שהגרסנים לפי מרוצתם שגורים להרגיל בגירסתן המלך המשפט וגם המלך הקדוש, אך שלא לשנות את מנהג הראשונים יש לנו לסמוך על כמה מקראות שדיברו בלשון הזה, בספר יהושע, ויהי בנסוע העם מאהליהם וגו' נושאי (ארון ברית), [הארן … להמשך קריאה

א וזה סדר דראש השנה. ב דרשו ה' בהמצאו (ישעי' נ"ה ו'), אילו עשרת ימים שבין ראש השנה ליום הכפורים, ועושין בהן תשובה, ומתענין בהן, ומשכימין בכל יום לבית הכנסת לפני עמוד השחר ומבקשים רחמים, ומנהג לעמוד במוצאי שבת לפני ראש השנה, וכדמתחיל פותח שליח ציבור בתחילה אשרי יושבי ביתך וגו', ועונים אחריו עד תהילת … להמשך קריאה

א במס' עבודה זרה בפרק ראשון תניא משמיה דרב מאיר בשעה שהמלכים מניחים כתריהם בראשיהם ומשתחוים לחמה מיד כועס: ב אמר רב יוסף לא ליצלי איניש במוספין בתלת שעי קמייתא ביומא קמא דרישא דשתא ביחיד, כיון דמפקיד דינא מדחי, פי' כלומר אל יתפלל אדם תפילת המוספין אם יחיד, או בבית או בשדה, ובא לתקן תפילתו, … להמשך קריאה

א המבשל כמה תבשילין ביום טוב ולא אכל מכולם בתוך הסעודה הואיל ולצורך יום טוב נתבשלו מתחילה ועכשיו אינו צריך לאכול מכל אחד ואחד אין בכך כלום ולא הוי כמכין מיום טוב לחול: הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א והשלש מצות מברך אחת לברכת המוציא, ואחת לאכילת מצה ולבצוע ולכורכה האחת, וכן אמר לנו ר' יעקב משום אביו הואיל ושלשתן באו לשם מצוה תיעשה מצוה בשלשתן, אבל שאר בני אדם מניחין השלישית שלימה, ולא נכון לעשות כן. הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א ליקוטין. ב פעם אחת שכח רבי ולא אכל מצת אפיקומן אחר סעודתו קודם ברכת המזון, ולאחר כך הוזכר, ולא רצה לאכול הימנו, לפי שהיה צריך לברך אחריה ולשתות מכוס של ברכה, ואי איפשר לשתות בין כוס של מזון לכוס של הלל, דאמור רבנן בין הכוסות הללו אם רצה לשתות ישתה, בין שלישי לרביעי לא … להמשך קריאה

א תניא ר' שמעון [בן יוחאי] אומר פעמים שאדם קורא קרית שמע [שתי פעמים] בלילה, אחת קודם שיעלה עמוד השחר [ואחת לאחר שיעלה עמוד השחר] ויוצא בהן ידי חובתו, אחת של לילה ואחת של יום. ואמר ר' חייא בר חנינא אמר ר' יהושע בן לוי הלכה כר' שמעון בן יוחי. ואיכא דמתני לה אהא ר' … להמשך קריאה

א אמר ר' יהושע בן לוי אע"פ שקרא אדם קרית שמע בבית הכנסת מצוה לקרותה על מיטתו. אמר ר' יוסי מאי קרא רגזו ואל תחטאו אמרו בלבבכם על משכבכם [ודומו סלה] (תהלים ד' ה'). אמר רב נחמן אם תלמיד חכם הוא אינו צריך. אמר ר' אבין אף תלמיד חכם צריך למימר האי קרא (כי) בידך … להמשך קריאה

א מאימתי קורין את שמע בערבין, משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן, עד סוף האשמורה הראשונה דברי ר' אליעזר, וחכמים אומרים עד חצות, רבן גמליאל אומר עד שיעלה עמוד השחר. תנו רבנן חכמים עשו חיזוק לדבריהם. שלא יהא אדם בא מן השדה בערב ויאמר אכנס לביתי, ואוכל קימעא [ואשתה קמעא], ואישן קמעא ואחר כך אקרא קרית … להמשך קריאה

א וזה סדר תפילת ערבית. ב תפילת הערב אין לה קבע, [מאי אין לה קבע], אי נימא דאזיל ומצלי כולי לילא, ליתני תפילת הערב כל הלילה, אלא מאי אין לה קבע, אינה קבע, כמאן דאמר תפילת ערבית רשות והלכה כדברי האומר רשות, וכי קאמרינן תפלת ערבית רשות או חובה, הני מילי היכא דלא קא בעי … להמשך קריאה

א מנחה גדולה משש שעות ומחצה ולמעלה, מנחה קטנה מתשע שעות ומחצה ולמעלה, פלג המנחה אחת עשרה שעות חסר רביעית, תפילת המנחה עד הערב, ר' יהודה אומר עד פלג המנחה, ושל מוספין מתפלל כל היום. אמר ר' יוחנן נקרא פושע, ולית הילכתא כרב הונא דאמר אסור לאדם שיטעום כלום קודם שיתפלל תפילת [מוספין, ולית הילכתא … להמשך קריאה

א וזו סדר תפילת המנחה. ב וכשהגיע עת תפילת המנחה נוטל ידיו ואינו צריך לברך, ואם אין לו מים ליטול ידיו אם יודע שיש מים לפניו עד ד' מילין ימתין עד שיגיע למקום מים ויטול ידיו ויתפלל, אע"פ שעובר זמן תפילה, אבל יותר מד' מילין יתפלל מיד ואל יבטל מן התפילה, ואע"פ שלא נטל ידיו … להמשך קריאה

א המוציא [יין] כדי מזיגת כוס יפה, מאי כוס יפה, כוס של ברכה, ברכת המזון שהצריכו חכמים ליפותו כדאמרינן בברכות עיטור ועיטוף הדחה ושטיפה חי ומלא: ב אמר רב נחמן כוס של ברכה צריך שיהא בו יין חי רובע של רביעית הלוג כדי שימזגנו במים שלשה חלקי מים ואחד יין כדי שיעמוד על רביעית הלוג. … להמשך קריאה

א אובלירש קנשטילש היכא דקבע סעודתיה עליה' כגון שאנו עושין בליל לברית מילה מברכין עליה' המוציא, ולאחריהם ברכת המזון, דכיון דאחשבינהו פיתא [לאקבועי] עיקר סעודתא עלייהו (כגון) [בעי] ברכה כי לחם ממש, כדאמרינן גבי טרוקנין, דר' זוטרא קבע עלייהו סעודת שלש ברכות, ואי לא קבע סעודתיה אלא לתענוג בעלמא אכיל להו מברך עלייהו בורא מיני … להמשך קריאה

א ואילו מביאין ליה מין פרי אחר לאחר שבירך על הראשון, חוזר ומברך עליו, כיון שלא היה לפניו בשעת ברכת הראשון [ליכא] מאן דפטר ליה להאי: הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א ופעם אחת ראיתי את רבי שהביאו לפניו על השלחן בשר של חידוש, או בשר (א' מכוסה) [מבושם] או ביצים מטוגנות בדבש, נוטל ומברך [שהכל קודם שיבצע] ברכת המוציא, ואמר לי רק זה חביב בעיני יותר מן הפת, ונוח לי ליתן ברכתי לשבח את קוני באשר אני אהב: הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: Public … להמשך קריאה

א הביאו לפניו פירות על השולחן פליגי בה ר' יהודה ורבנן, אם יש ביניהם אחד משבעת המינין, עליו הוא מברך תחילה ופוטר את השאר, כיון דכולם לפניו ברכה אחת פוטרת לכולן, וקסבר ר' יהודה חשוב עדיף, ורבנן סברי חביב עדיף מה שלב האדם אוהבו ומחבבו משאר המינין עליו הוא מברך ופוטר את השאר, והלכה כרבים: … להמשך קריאה

א פעמים ראיתי את רבי שהביאו לפניו על השולחן אגוזים בדבש. שקורין יורבעס, ומברך עלייהו בורא פרי העץ, כי היה אומר אגוז עיקר ודבש טפילה, אע"פ שמטוגנות בדבש לא נשתנה פרי מהוייתו, ואין זה בישול, ובעיני הוי דבש עיקר, אלא כדי הוא [רבי] לסמוך עליו: הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א כל שדרכו לאכול חי ואכלו מבושל, כגון פירות, מברך שהכל, דאישתני מדרכו והלכתו אישתני לברכה גרועה, וכשהוא חי ודרכו לאכל בהכי ליברך ברכה הראויה לו, או פרי העץ, או פרי האדמה, וכל שדרכו לאכל מבושל ואכלו חי מברך שהכל, דהא אכיל ליה שלא כדרכו וסגי ליה בהכי, ובמבושל מברך בורא פרי האדמה, שעיקרו לכך … להמשך קריאה

א והשותה מים בסעודה חייב לברך על פעם ופעם שהוא שותה שהכל, דכל שעתא ושעתא נמלך הוא שאין אדם שותה אלא לצמאו ועל ידי הדחק, [לפיכך] אין קבע למים לפטור כל שתייותיו [בפעם] ראשונה, אבל יין שאדם שותה לתאוותו ולהשביעהו ולהברותו אפילו בלא צמא, התם אמרו יש קבע ליין, וכיון דבריך אכסא קמא ושתה אפילו … להמשך קריאה

א ויין הבא בתוך הסעודה, וכן פירות הבאות לקינוח סעודה, נראה בעיני רבי כי היכי דבעי ברכה לפניהם, צריכי נמי ברכה לאחריהם, שהרי ברכת המזון לא פטרה אלא מידי דמזונא ודליפתן, כגון תבשילים ומאכלים ומיני בשר ודגים שצריכים ללחם ללפת בהם פיתן, אבל הללו לעצמן הם באים, ודומין כמו שבאו בלא שלחן, והכי מוקמינן הילכתא … להמשך קריאה

א לעולם אינו חייב לברך בורא פרי הגפן ושהכל עד שישתה משקה בעיניה. וכל שנותנין היין בקערה עם המלח שקורין שלשא, כדי להטביל את הבשר, אין צריך לברך על אותו יין, שהרי הבשר [עיקר] והוא טפל, ובשר כבר מיפטר בברכת המוציא דהא מידי דמילפת הוא, ואי אכיל בשר על ידי טיבול שלא על השלחן, ליברך … להמשך קריאה

א וכן מיני ירקות, כגון חזרת שומין כריסין ובצלים (או) [אי] מלפת בהן פיתא בולא כלום בין חיין בין מבושלין, ואי אכיל להו אפילו בלא פת, תחילה בורא פרי האדמה, ולבסוף איבעי למימר בורא נפשות רבות, אבל מעשה קדירה של מיני מזונא, כגון טריילא ורמישלש, אפילו אכיל להו בהדי פיתא בטלה דעתיה, דלאו מידי דמילפת … להמשך קריאה

א וכל מיני קטניות, בתחילה בורא פרי האדמה, בין חיין בין מבושלין, שכן דרך אכילתן בין חי בין מבושל, ולבסוף בורא נפשות רבות, ואי אכיל להו בליפתן על הפת, פת פוטרתן (ולא בריך) [ואין צריך ברכה] לא לפניהם ולא לאחריהם. וזו היא הברכה לאחריהם, בא"י אלהינו מלך העולם בורא נפשות רבות וחסרונם על כל מה … להמשך קריאה

א חלב וביצים וכל מיני בשר, חיה ועוף ודגים, אי אכיל להו בלא פת בתחלה מברך שהכל, ולבסוף בורא נפשות רבות, משום דלא גדולי קרקע נינהו: הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א ואי אכיל להו בעינייהו, כגון קליות של חמשת המינין, אי נמי דכס להו מיכס כמו שהן חיין, דהשתא [לא] שייך בהו על המחיה ועל הכלכלה, דהא לא עבידי כעין מזון, פתח בהו על השדה ועל תנובת השדה וכו', דפתיחה זו לא שייכא לא בפירות האילן ולא במעשה קדירה, אלא בכוסס כיסנין בלבד, שהן תנובת … להמשך קריאה