סידור רש"י

א אמר ר' יוחנן שמע תשע תקיעות בתשע שעות ביום יצא, מתשעה בני אדם יצא ואפילו בזה אחר זה, ואפילו בסירוגין, ואפילו כל היום כולו, והני מילי דשמע לה מן מאן דבר חיובא הוא, אבל ודאי שמע להו מאשה חרש שוטה וקטן דלאו בני חייובא נינהו, לא נפיק, דתנן זה הכלל כל שאינו מחוייב בדבר … להמשך קריאה

א רב פפא בר שמואל הוה מצלי ביחיד, אמר ליה לשמעיה כי נחירנא לך תקע לי, פי' נחירה נוחר בגרונו לסימן שסיימתי הברכה תקע לי, אמר ליה רבא לא אמרו אלא בחבר עיר, פי' לא אמרו שיהא תוקע בכל ברכה אלא בחבורת ציבור, אבל יחיד מברך על כולו ואחר כך תוקע ט' תקיעות. תניא נמי … להמשך קריאה

א מי שבירך ואח"כ נתמנה לו שופר תוקע ומריע ותוקע שלשה פעמים, פי' מי שבירך התפלל תפלת המוספין ובירך תשעה ברכות, תוקע ומריע ותוקע, בשביל מלכיות, וכן בשביל זכרונות, וכן בשביל שופרות, טעמא דלא הוה ליה שופר מעיקרא הא הוה ליה שופר מעיקרא כי שמע להו אסדר ברכות שמע להו: הסבר על זכויות יוצרים סידור … להמשך קריאה

א התקין ר' אבהו בקיסרי, תקיעה, שלשה שברים, תרועה ותקיעה, שנייה [תקיעה שלשה שברים ותקיעה, שלישית] תקיעה תרועה תקיעה, ולא ידעינן תרועה מאי ניהו, אלא מדמתרגמינן תרועה יבבא, גמרינן מאימיה דסיסרא, דכתיב בעד החלון נשקפה ותייבב אם סיסרא בעד האשנב (שופטים ה' כ"ח), ועדיין לא ידעינן אי גנוחי גנח, אי ילולי יליל, הילכך עבדינן הא … להמשך קריאה

א תנו רבנן מניין שבשופר, ת"ל והעברת שופר תרועה בחדש השביעי בעשור לחדש ביום הכפורים (ויקרא כ"ה ט'), אין לי אלא ביובל, בראש השנה מניין, ת"ל בחדש השביעי, פי' דהא כתיב לן בכמה דוכתי דיום הכפורים בחדש השביעי הוא, והכא יום הכפורים כתיב, ומה ת"ל בחדש השביעי, שיהיו כל התרועות של חדש השביעי שוות, ומניין … להמשך קריאה

א סדר תקיעות שלש [של] שלש שלש, שיעור תקיעות כשלש תרועות, שיעור תרועה כשלש יבבות, פי' סדר תקיעות שלש, אחת למלכיות, ואחת לזכרונות, ואחת לשופרות, [שלש] של שלש [שלש], תקיעה ותרועה ותקיעה לכל אחת ואחת. שיעור תקיעה וכו', והכי קאמר שיעור שלש התקיעות כשלש התרועות, שיעור התקיעה כשיעור התרועה, כשלש יבבות, כשלש קולות (בעלת) [בעלמא] … להמשך קריאה

א תקיעות וברכות (דעלמא) אין מעכבות זו את זו, פי' תקיעות וברכות דעלמא כגון תעניות אין מעכבות זו את זו אם בירך ולא תקע, תקיעות וברכות של ראש השנה ושל יום הכפורים מעכבות זו את זו, מאי טעמא אמר רבא אמר הקב"ה לישראל אמרו לפני בראש השנה מלכיות זכרונות ושופרות, [מלכיות כדי שתמליכוני עליכם, זכרונות] … להמשך קריאה

א שופר של ראש השנה אין מעבירין עליו את התחום, פי' לילך חוץ לתחום לשמוע תקיעת שופר, ואין [מפקחין] עליו את הגל, ולא עולין באילן, ולא רוכבין על גבי בהמה, ולא שטין על פני המים, ואין חותכין אותו לא בדבר שהוא משום שבות, ולא בדבר שהוא משום לא תעשה, פי' אין חותכין אותו אם [בא] … להמשך קריאה

א אמר רבא המודר הנאה מחבירו מותר לתקוע בשופר שלו, והמודר הנאה משופר אסור: הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א אמר רבא בשופר של ע"ז [לא יתקע] ששימשו בו לע"ז ונאסר בהנאה, כדתניא במסכת ע"ז אבד תאבדון את כל המקומות (דברים י"ב ב') (בכל) [בכלים] שנשתמשו לע"ז הכתוב מדבר, ואם תקע יצא, דמצות לאו ליהנות ניתנו: הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א אמר רבא שמע מקצת תקיעה (יצא) [בבור], ומקצת תקיעה חוץ לבור יצא, פי' היה עומד (בבור) [בשפת הבור] וחבירו תוקע בבור ויצא לחוץ בחצי תקיעה יצא, בסוף תקיעה לא יצא, ואשמועינן דבמקצת תקיעה נמי יצא: ב שמע מקצת תקיעה קודם שיעלה עמוד השחר [ומקצת תקיעה לאחר שיעלה עמוד השחר] לא יצא, הכא לאו זמן … להמשך קריאה

א התוקע לתוך הבור או לתוך הדות או לתוך הפיטם, אם קול השופר נשמע יצא, ואם קול הברה נשמע לא יצא, אמר רב הונא לא שנו אלא (לעומדין לאותן העומדין לבור) [לאותן העומדים על שפת הבור אבל אותן העומדין בבור] יצאו, פי' [לפי] שהן שומעין קול השופר לעולם: הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: Public … להמשך קריאה

א שלחו ליה לאבוה דשמואל קרחו ותקע בו יצא, פשיטא כולהו נמי מיקרח קרחו להו, אמר רב אשי שקרחו בזכרותו, מהו דתימא מין במינו חוצץ קמ"ל, פי' קרחו נקבו, וקס"ד הנחת פה קאמר שקרחו בזכרותו כשהוא מחובר בבהמה עצם בולט מן הראש ונכנס לתוכו ומוציאין אותו מתוכו וזה לא הוציאו ונקב את הזכרות: הסבר על … להמשך קריאה

א נסדק לאורכו פסול, לרוחבו אם נשתייר [בו] שיעור תקיעה כשר, אם לאו פסול, וכמה שיעור תקיעה רבן שמעון בן גמליאל אומר כדי שיאחזנו בידו ויראה לכאן ולכאן, פי' נסדק כולו וכן נסדק לרחבו רוחב הקיפו אם נשתייר בו [מן] מקום סדק עד מקום הנחת פה שיעור תקיעה כשר חשיב ליה כמאן דאישתקל כוליה והוה … להמשך קריאה

א שופר שנסדק ודבקו פסול, דיבק שברי שופרות פסול, פי' דיבקו בדבק שקורין גלו"ד, פסול דהוה ליה כשתי שופרות. תנו רבנן ארוך וקצרו כשר, גרדו והעמידו על גלדו כשר, ציפהו זהב במקום הנחת פה [פסול, שלא במקום הנחת פה] כשר, ציפהו זהב מבפנים פסול, ניקב וסתמו אם מעכב את התקיעה פסול, ואם לאו כשר. נתן … להמשך קריאה

א כל השופרות כשירין, חוץ משל פרה מפני שהוא קרן. א"ר יוסי לא כל השופרות נקראו קרן והכתיב והיה במשוך בקרן היובל כשמעכם [את] קול השופר וגו' (יהושע ו' ה'). ורבנן אמרו [כל השופרות] איקרו שופר ואיקרו קרן, דפרה קרן איקרו, שופר לא איקרו, שנאמר בכור שורו הדר לו וקרני ראם קרניו (דברים ל"ג י"ז) … להמשך קריאה

א אמר ר' אבהו למה תוקעין בשופר של איל, אמר הקב"ה תקעו בשופר לפני בשל איל, כדי שאזכור לכם עקידתו של יצחק, ומעלה אני עליכם כאילו עקדתם עצמיכם לפני: הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א אמר ר' יצחק כל שנה שאין תוקעין לה בתחילה מריעין לה בסופה, מאי טעמא דלא איערבב שטן, דלאו דאיקלע ראש השנה בשבתא, אלא (דאיקלע) [דאתילד] אונסא. וכל היכא דאיקלע ראש השנה בשבתא לא תקעינן, דאמר (רבא) [רבה] הכל חייבין בתקיעת שופר [ואין הכל בקיאין בתקיעת שופר] גזירה [שמא] יטלנו בידו וילך אצל הבקי, ויעבירנו … להמשך קריאה

א המתעסק ללמוד לא יצא והשומע מן המתעסק לא יצא, תנא דבי (ר') שמואל כל (מלאכה) [מלאכת עבודה] לא תעשו (במדבר כ"ט א') יצא תקיעת שופר ורדיית הפת שהיא חכמה ואינו מלאכה: הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א תנו רבנן הכל חייבין בתקיעת שופר כהנים לויים וישראלים גרים ועבדים משוחררים הרי אילו מוציאים, וטומטום ואנדרוגינוס ומי שחציו עבד וחציו בן חורין אף עצמו אינו מוציא. אנדרוגינוס מוציא את מינו ואינו מוציא את שאינו מינו, טומטום אינו מוציא לא את מינו ואת שאינו מינו, ונשים פטורות מתקיעת שופר, דהוה ליה מצות עשה שהזמן … להמשך קריאה

א ומתחיל שלש מקראות מן התורה תחילה, ואומר ככתוב בתורתך, ושלש מן הנביאים באחרונה, ואומר ככתוב על יד נביאך, ושלש מן הכתובים באמצע, ואומר ככתוב בדברי קדשך, ומשלים מקרא העשירי בשל תורה, ואומר ובתורתך כתוב לאמר שמע ישראל: הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א מתחיל בתורה ומסיים בנביא. ר' יוסי אומר אם השלים בתורה יצא, והתניא ר' יוסי אומר אם השלים בתורה הרי זה משובח, אימא משלים, והא אם השלים קתני, הכי קאמר (משלים) מתחיל בתורה ומשלים בנביא, ר' יוסי אומר משלים בתורה ואם השלים בנביא יצא, תניא נמי הכי ר' אליעזר בר' יוסי אומר וותיקין היו משלימין … להמשך קריאה

א ואין פוחתין מעשרה מלכיות, ומעשרה זכרונות ומעשרה שופרות, הני עשרה מלכיות כנגד מי כנגד עשרה הילולין שאמר דוד בספר תילים, הילולין (עשרה) [טובא] הוו, [הללויה] הללו אל בקדשו וגומ' (תהלים ק"נ א') וכתיב הללוהו בתקע שופר. (שם שם ג') ר' יוחנן אמר כנגד עשרה מאמרות שבהן נברא העולם בראש השנה. הסבר על זכויות יוצרים … להמשך קריאה

א ומניין שאומרין מלכיות וזכרונות ושופרות, שנאמר ותקעתם בחצוצרות וגו' (במדבר י' י') שאין ת"ל אני ה' אלהיכם (שם שם), ומה ת"ל אני ה' אלהיכם, זה בנה אב, כל מקום שנאמרו מלכיות יהא אזכרת השם עמהם. ר' נתן אומר ותקעתם בחצוצרות, אילו שופרות, והיו לזכרון, אילו זכרונות, אני ה' אלהיכם אילו מלכיות, ואם כן מה … להמשך קריאה

א וסדר ברכות של ראש השנה כך הוא. ב שליח צבור [אומר] אבות וגבורות וקדושות השם, וכולל מלכיות עם קדושת היום ותוקע, זכרונות ותוקע, שופרות ותוקע, ואומר עבודה והודאה וברכת כהנים: הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א קידוש היום של ראש השנה כן הוא, בורא פרי הגפן, ואשר בחר בנו, ושהחיינו, ואם חל להיות בשבת אומר שלש מקראות של ויכולו תחילה, ומברך בורא פרי הגפן, ואשר בחר בנו, ומוסיף בו ותתן לנו ה' אלהינו באהבה את יום המנוח הזה, ואת יום הזכרון הזה, זכרון תרועה באהבה מקרא קודש וכו', וחותם מקדש … להמשך קריאה