סידור רש"י

א אמר רבא חולה שאמדוהו בגרוגרת אחת, ורצו עשרה בני אדם והביאו לו עשר גרוגרות בבת אחת, כולן פטורין, ואפילו בזה אחר זה, ואפילו קדם והבריא בראשונה, והיכא דאיכא תרי בתרי עוקצין, ותלת בעוקץ אחד, מייתינן תלת, מעוקץ אחד, ולא מייתינן תרי מתרי עוקצין דקא מפיש בבצירה: ב מי שאחזו בולמוס, מאכילין אותו דברים טמאים … להמשך קריאה

א והיכא דאיכא חולי דאי לא אכיל מסתכן, שפיר דמי לאוכיליה ביומא דכיפורא, מאי טעמא דכתיב אשר יעשה אותם האדם וחי בהם (ויקרא כ"ח ח') [וחי בהם] ולא שימות בהם, כי קאמ' רחמנא קיימו מצוותא כי היכי דתחיו בהו, אבל נטורי מצוותא ומסתכנא לא, וכי מוכלינן ליה, על פי בקיאין מאכילין אותו, ולא על פי … להמשך קריאה

א וכן בנעילת הסנדל היכא דמפנק, אי נמי קא בעי למיעל לדוכתא דחורבא, ואפוקי ספר תורה למקריא ביום ציבורא, אי נמי למיתן ריפתא לינוקא, אי נמי אפוקי לבושא, או מה דצריך ליומא דכפורי וקא דחיל למיעל בלא מסאנא מן עקרבא, או מן ריחשא, שרי ליה למיכרך מידי על כרעיה, אי נמי מיסס גורבי ומיעל אפוקי … להמשך קריאה

א תנא כל חייבי טבילות טובלין כדרכן בין בט' באב בין ביום הכפורים, לא ישן אדם על גבי טינא המטפחת ביום הכפורים, אבל על טינא שאינה מטפחת מותר: ב ואילו תלמידא דקא בעי קבולי אנפיה רביה, או אנפיה גברא רבא, או אנפיה אבוה, ואיכא מיא באורחא, שרי ליה למיעבר במיא עד צוואריה, דתניא הרי שהיה … להמשך קריאה

א והיכא דקא חזי קרי ביום הכפורים טובל בו ביום ומברך ומנגיב נפשיה בידיה, דתנו רבנן הרואה קרי ביום הכפורים, יורד וטובל, ולערב ישפשף, לערב, מה דהוה הוה, אלא אימא אם מבערב ישפשף, קסבר מצוה לשפשף: ב ואיתתא דאית לה ינוקא שרי לה למימשא חדא ידא ולמיתן ריפתא לינוקא משום שיבתא, דתנא דבי מנשה [רשב"ג … להמשך קריאה

א הלכות יום הכפורים: ב יום הכפורים אסור באכילה ובשתייה וברחיצה ובסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המיטה, מנא הני מילי אמר רב חסדא כנגד חמשה (דברים) [ענויין] ששנויים בתורה, ובעשור (במדבר כ"ט ז'), אך בעשור (ויקרא כ"ג כ"ז) שבת שבתון, (שם שם ל"ב), [שבת שבתון] (שם ט"ז ל"א), והיתה זאת לכם לחוקת עולם (שם שם ל"ד), … להמשך קריאה

א ושליח צבור אומר אלהינו ואלהי אבותינו היה עם פיפיות שלוחי עמך בית ישראל עד מקדש השבת וישראל ויום הזכרון, ותוקע קשר"ק, היום הרת עולם וכו' עד זוכר הברית, ותוקע קש"ק, היום הרת עולם וכו' עד שומע קול תרועת עמו ישראל ברחמים, ותוקע קר"ק, היום הרת עולם וכו' רצה ומודים וכו', עד עושה השלום, יתגדל, … להמשך קריאה

א גמר לתקוע כל השלשים קולות פותח בתהילה אשרי, יהללו את שם ה' וגו', ועומדין למוסף, ומחזירין את התורות למקומן, קדיש לפני תיבה עד דאמירן, ומתפללין בלחש, ואומרים בסוף מגן זכרינו, ובסוף אתה גבור מי כמוך ואתה קדוש, ובכן תן פחדך, ובכן תן כבוד, ואז צדיקים ותוספת זו לשליח ציבור באלפא ביתא, ואז צדיקים יראו … להמשך קריאה

א ואיתקן ר' אבוה בקיסרי תקיעה שלשה שברים [תרועה] ותקיעה, שנייה תקיעה שלשה שברים ותקיעה, שלישית (תרועה) [תקיעה] תרועה ותקיעה, משום דספוקי מספקא לן תרועה מאי נינהו. מתקנת ר' אבוה מצינו למימר שאין אדם יוצא ידי חובתו מן השלשה קולות, אלא אם כן עושה אותן עשר, לפיכך אנו עושין קשר"ק קש"ק קר"ק, שלש פעמים לכל … להמשך קריאה

א בראש השנה ערבית ושחרית ומנחה מתפללין כך ה' שפתי תפתח וכו', אבות, ומזכיר זכרנו וגבורות ומזכיר מי כמוך וקדושת השם, ובכן תן פחדך, ובכן תן כבוד, ואז צדיקים, ואתה בחרתנו עד ותתן לנו, ובשבת מוסיף את יום המנוח הזה ואת יום הזכרון הזה וכו' עד עושה השלום, ר' עקיבא ירד לפני התיבה ואמר אבינו … להמשך קריאה

א ה' צבאות יגן עליהם, מה עיניין זה אצל שופרות, פסוק הוא לעצמו, והלך בסערות תימן (זכריה ט' י"ד) ואחריו כתיב ה' צבאות יגן עליהם ואכלו וכבשו אבני קלע (שם שם ט"ו), ואם כדי להוסיף ברכה לציבור אתה רודף לאמרו בתפילה, חטוף גם אותה שלאחריו, והושיעכם ה' (אלהיכם) [אלהיהם] ביום (הכסא) [ההוא] כצאן עמו (שם … להמשך קריאה

א היום הרת עולם לשון המקרא ורחמה הרת עולם (ירמי' כ' י"ז), הרחם יהיה הריון לעולם אשה שהריונה שוהה בגופה עולמים והיום הזה היה הריונו של עולם, היום הרת הארץ וכל תולדותיה, שהרי בתשרי נברא העולם, כדגרסינן בראש השנה כמאן מצלינן זה היום תחלת מעשיך כמאן כר' אליעזר [דאמר בתשרי נברא העולם], עד שתחננו ותוציא … להמשך קריאה

א אבינו מלכינו רגילין ובאין לאומרו מימי ר' עקיבא, כמו ששנינו במסכת תענית פעם אחת גזרו תענית ולא נענו ירד ר' עקיבא לפני התיבה ואמר אבינו מלכינו חטאנו לפניך, אבינו מלכינו עשה עמנו למען שמך, וירדו גשמים, וכשראו שנענה בתפילה זו הוסיפו עליה מדי יום ביום וקבעום לימי התשובה: הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: … להמשך קריאה

א ודברך מלכנו אמת וקיים לעד שטבעו חכמים בראש השנה, סמכו על מה ששנינו בפסיקתא בפרשת בחדש השביעי באחד לחדש, כך פתח ר' תנחומא לעולם ה' דברך נצב בשמים לדור ודור אמונתך וגו' (תהלים קי"ט פ"ט) מהו לעולם ה' דברך נצב, אלא אמר דוד לפני הקב"ה, רבונו של עולם אין אתה בא עלינו בדין, אלא … להמשך קריאה

א מיושבים לפני רבי, ובכן תן פחדך, ובכן הוא שם שהאותיות שלו עולות למניין אני והו, [או למנין] אנא ה', ובכן תן כבוד, אני והו מפורש בספר יצירה: הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א בלותיר רובם היו אומרים והשיאנו בראש השנה וביום הכפורים, ורבינו יצחק בר' יהודה בשם רבו ר' אליעזר אמרו כל ימיו, וכך היו נוהגין במגנצא, ור' משולם בר' משה שאל את פי אריות יושבי ירושלים, והשיבו לומר והשיאנו, ומביאין ראייה לדבריהם ממסכת ברכות ירושלמי פרק הרואה. והגאון ר' יצחק הלוי ביטלו בוורמשא, מפני שאינו יכול … להמשך קריאה

א פעמים שהיה רבי מסיים מפי כבודך בלא שום פסוקים, לאפוקי נפשיה מפלוגתא ממוראי של יום, והיה פוטר את עצמו כדרב חננאל, ולא לשנות את המנהג: הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א והבא לומר אחרי [ש]שעירי המוספין באים לכפר על טומאת מקדש וקדשיו, מאן נימא לן [ש]שעיר(י) ראש חדש היה קרב היום, הרי יש לסמוך על של ראש השנה, אין הדין עמו, ראויין שעירין ליקרב היום, על טומאה שאירע לה בין זה לזה, כמו ששנינו בזבחים, ראויין היו ישראל להקריב קרבנותיהן בכל שעה על טומאה שאורעה … להמשך קריאה

א וכבר נחלקו גדולי הדור על מוספי ראש השנה, כגון ר' יצחק הלוי יש שמזקיקין לפרש מקראות של כל מוספי היום במפני חטאינו כאמור, ובראשי חדשיכם תקריבו עולה לה' וגו', ובחדש השביעי באחד לחדש וגו', שהרי אמר ואת מוספי יום הזכרון נעשה ונקריב לפניך, ובאותו המשמע היה ראש חדש כשמועה [ה]שנויה בעירובין שאומר זכרון אחד … להמשך קריאה

א וגם את תשובה זו השיב ר' יוסף טוב עלם זצ"ל. בראש השנה מקום שיש שליח ציבור מתפלל יחיד תשע, ועלינו לשבח, וסדר תקיעות מפי שליח ציבור, ויוצא ידי חובתו, שכן שנינו כשם ששליח ציבור חייב כך כל יחיד ויחיד חייב, רבן גמליאל אומר שליח ציבור מוציא את הרבים ידי חובתן, ואע"פ שרבן גמליאל יחיד, … להמשך קריאה

א בתשובת ר' יוסף טוב עלם הגדול זצ"ל מצאתי, שני ימים טובים של ראש השנה לאו דאורייתא נינהו, ואפילו הכי קדושה אחת נינהו, ומאי טעמא כיון דקבעום סנהדרי גדולה שבלשכת הגזית שמהם תורה יוצאה לכל וקבעום קודם חורבן הבית לעצמם ולכל ישראל, הרי הן ככתובין בתורה, ונעשת קדושה אחת, והתורה אמרה לא תסור מכל הדברים … להמשך קריאה

א ולומר זמן ביום טוב שיני של ראש השנה, נוהגין אנו במקומינו ובכל המקומות שעברתי בהן, ואין חלוק בין שני ימים טובים של ראש השנה לשני ימים טובים של גליות, אלא לעיניין ביצה ומחובר לאסור את זה בזה, וטעמא משום דאף בזמן בית המקדש פעמים שהיו עושין שניהן יום טוב ארוך, ואעפ"י שלא היה שום … להמשך קריאה

א ומאי טעמא לא אמרינן הלל בראש השנה וביום הכפורים, אמר ר' אבהו אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה רבונו של עולם מפני מה אין אומרים לפניך שירה בראש השנה וביום הכפורים, אמר להם איפשר מלך יושב על כסא דין וספרי חיים וספרי מתים פתוחין לפניו וישראל אומרים שירה: ב עד כאן מהלכות גדולות: הסבר על … להמשך קריאה

א והילכתא אומרים זמן בראש השנה וביום הכפורים וזמן אומרו אפילו בשוק, בראש השנה דאיכא קידושא אומר לה על כסא דקידושא, ביומא דכפורים דלא איפשר למימר על כסא אומר שליח ציבור בציבורא: הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א נתכוון שומע ולא נתכוון משמיע [נתכוון משמיע] ולא נתכוון שומע לא יצא, עד שיתכוון שומע ומשמיע: ב כשם ששליח ציבור חייב כך כל יחיד חייב, רבן גמליאל אומר שליח ציבור מוציא רבים ידי חובתן, תניא אמרו לו לרבן גמליאל לדבריך למה ציבור מתפללין אמר להם כדי להסדיר שליח ציבור תפילתו אמר להם [לדבריכם] ולמה … להמשך קריאה

א תנו רבנן רועה שהרביץ צאנו אחר בית הכנסת, ושמע קול שופר או קול מגילה, אם כיון לבו יצא, ואם לאו לא יצא, אעפ"י שזה שמע וזה שמע, זה כיון לבו, וזה לא כיון לבו, את שכיון לבו יצא, ואת שלא כיון לבו לא יצא, אין הכל הולך אלא אחר כוונת הלב, שנאמר תכין לבם … להמשך קריאה