א בשחרית הולכים לבית הכנסת, ומתפללים כמו שהתפללו בערבית, וכשמגיע שליח ציבור להמברך את עמו ישראל בשלום, נוטל לולב בימין ואתרוג בשמאל, ומברך על נטילת לולב, ושהחיינו ומוליך ומביא ומעלה ומוריד ומנענע, והכי אמר רב פלטוי בר אביי ראש ישיבה, אדם שיש לו לולב לצאת בו חייב לברך עם נטילתו, שהלכה רווחת היא בישראל כל … להמשך קריאה
א סדר והלכות חג הסכות. ב חג הסכות ערבית ושחרית ומנחה מתפללין אבות וגבורות וקדושת השם, עד האל הקדוש, אתה בחרתנו וכו', בשבת אומר שבתות למנוחה, יום המנוח הזה, ואת יום חג הסוכות הזה, יעלה ויבא, והשיאנו והנחילנו, בשבת באהבה וברצון בשמחה ובששון, מקדש ישראל, ובשבת מקדש השבת וישראל והזמנים, רצה ומודים ושים שלום. ואם … להמשך קריאה
א תכף לחתימה שלאחר המנחה, מיד אומר אשרי, ובא לציון, וסדר קדושה, ועומדין להתפלל תפילה נעילה, ומתפללין כמו ליוצר, אבל במקום כתיבה יאמר חתימה, מי כמוך אב הרחמים זוכר יצוריו, ואין צריך לומר חותם יצוריו, שהרי אין כתיב כאן כתיבה, אלא כמו זכרנו לחיים, לאחר עושה השלום יאמרו וידוי תבא לפניך וכו', עד הלא הנסתרות … להמשך קריאה
א למנחה אחד יחיד ואחד שליח צבור [מתפללים כמו ליוצר אור, ושליח ציבור] לאחר ברכת הכהנים ועושה השלום אומר אבינו מלכנו יתגדל תתקבל, יש [אומרים] שאין אומרים [ברכת כהנים] במנחה של יום הכפורים, ולא היא, דאמר רב נחמן הלכה כר' יוסי, [דאמר] בנעילה יש בה נשיאות כפים, ומנחה אין בה נשיאות כפים, כיון דבכל יומא … להמשך קריאה
א ופוסקין צדקה ברבים על המתים ועל החיים, אין פוסקין צדקה למתים בכל ארץ אשכנז רק היום לבדו, ואין אומרים יקום פורקן מן שמיא אם לא חל להיות בשבת, אלא לאחר שפסקו הצדקה פותחין בתהילה אשרי, ומחזירין את התורות למקומן, ועומדין למוסף, ומתפללין מגן זכרנו מחיה מי כמוך ובכן ואז, עד המלך הקדוש אתה בחרתנו … להמשך קריאה
א שחרית עומד שליח ציבור לפני התיבה ואומר נשמת כל חי קדיש עד דאמירן, ברכו, המאיר לארץ וכו', ומתפללין בלחש, כמו שהתפללו ערבית, ושליח ציבור אומר וידוי באמצע תפילה. וכשמגיע לפני ה' תטהרו, מתחיל בסליחות, ולכשסיים סליחות ופסוקים אומר וידוי, תבא לפניך תפילתינו, אתה מבין תעלומות לב וכו' על חטא וכו', עד לעשות את כל … להמשך קריאה
א ליל יום הכפורים למעריב יאמר שליח ציבור לפני התיבה כל נידרי ואיסורי וכו', וישנה וישלש עד ג' פעמים, ומברך שהחיינו, ואומר ברכו ואשר בדברו ואהבת עולם וקריאת שמע ואמת ואמונה והשכיבנו וחותם בא"י פורס סוכת וגו', יתגדל עד דאמירן, ערבית שחרית ומנחה מתפללין מגן, ובסוף מגן אומר זכרנו לחיים, ובסוף מחיה אומר מי כמוך, … להמשך קריאה
א ונהגו העם ללקות, ותנן גבי [חייבי מלקיות] בית דין [כמה] מלקין אותו ארבעים חסר אחת, שנאמר כדי רשעתו במספר ארבעים יכנו (דברים כ"ה ב' ג'), מנין שהוא סוכם את ארבעים, א' כתיב ארבעים במספר, ארבעים במניינא השתא דכתיב במספר ארבעים, משמע והכהו לפניו עד אותו מניין, שאין בו לעשות אלא לגמור סכום חשבון של … להמשך קריאה
א ערב יום הכפורים מתפלל אדם במנחה שמונה עשרה ברכות שבכל יום ויום, ואחר עושה השלום מתחיל וידוי, אלהינו ואלהי אבותינו תבא לפניך תפילותינו וכו' עד ומבלעדך אין לנו מלך מוחל וסולח אלא אתה, אלהי עד שלא נוצרתי, עד צורי וגואלי והשליח ציבור אינו מתוודה אלא בתפילת לחש, ולאחר שמונה עשרה אומר אבינו מלכינו, יתגדל, … להמשך קריאה
א ואין שורין את המפה במים, ואפילו הדר מינגבא, דילמא לא שפיר נגב לה, ולאורתא אתי לידי סחיטה, ושנינו אמר זעירי בר חמא אושפיזכניה דר' יהושע בן לוי, בר אורייתא [תא] אימא לך מילתא מעלייתא דהוה עביד אבוך, ערב יום הכפורים מביאין לו מטפחת ומקנח בה פניו ידיו ורגליו, ולמחר מעבירה על גבי עיניו ואינו … להמשך קריאה
א ערב יום הכפורים טובל אדם עצמו בשש שעות או בשמונה, ונכנס לבית הכנסת ומתפלל שמונה עשרה כדרכה, ומתוודה קודם סעודתו, כדתניא מצות וידוי ערב יום הכפורים עם חשיכה, אבל אמרו חכמים מתוודה אדם קודם אכילתו שמא תיטרף דעתו עליו בסעודה ואינו יכול להתודות לפיכך מתודה קודם אכילה, ואעפ"י שהתוודה קודם אכילה, מתוודה לאחר שיאכל … להמשך קריאה
א טעם בשמים במוצאי שבת משום נשמה יתירה שחסרה ויהיו למשיב נפש, וביום הכפורים ליכא יתור נשמה, לפיכך אין מברכין על הבשמים במוצאי יום הכפורים, ומפי הרב ר' יעקב בר יקר זצ"ל נאמר לי דטעם בשמים במוצאי שבת משום דבשבת שובת אור של גיהנם ואינו מסריח, ולמוצאי שבת חוזר ושורף ומסריח, לכך מריח בשמים להפיג … להמשך קריאה
א וכבר נשאל מאת גור אריה, מפני מה תוקעין במוצאי יום הכפורים קודם שיתפללו שמונה עשרה ויאמרו הבדלה בחונן הדעת, והשיב תקיעת שופר חכמה ואינה מלאכה היא, ואינו אסור לתקוע בשבת, אלא דלא ליתי לטלטולי ברשות הרבים כדי לילך אצל בקי ללמוד סדר תקיעות והוצאה מרשות היחיד לרשות הרבים מלאכה גמורה היא, אבל בתקיעה אחת … להמשך קריאה
א שמעתי שתוקעין בארץ ישראל במוצאי יום הכפורים קשר"ק לאחר כל התפילה כולה כשיוצאין מבית הכנסת, לפי שכבר הבדילו בתפלה, ובגולה שלנו לא נהגו אלא תקיעה אחת לזכר בעלמא, זכר ליובל, לבד שבקולונייא נוהגין גם קשר"ק: הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il
א ליקוטין ב שמעתי על הגאונים ר' יהודה בר ברוך ור' יצחק זצ"ל שהיו מתענין ממחרת יום הכפורים, ובניהם ותלמידיהם עדיין נוהגין כן, וראייה לדבר מההוא דרבא הוה יתיב תרי יומי בתעניתא ואישתכח כוותיה, ושאין מתענין [אומרים], דרבא לא הוה אכיל אלא מערב יום הכפורים עד מוצאי יום הכפורים שיני לילה ויום. ואם אפשר לעשות … להמשך קריאה
א מקום שנהגו להדליק את הנר בלילי יום הכפורים מדליקין, מקום שלא נהגו להדליק אין מדליקין, ומדליקין בבית הכנסת ובבתי מדרשות ובמבואות האפילות ועל גבי חולים. דרש רבא ועמך כולם צדיקים (ישעי' ס' כ"א), בין שאמרו להדליק, בין שאמרו שלא להדליק שניהם לא נתכוונו אלא משום דבר אחד: ב עד כאן מהלכות גדולות: הסבר על … להמשך קריאה
א אמר ר' יוחנן אחד עשר סמנין נאמרו לו למשה מסיני מנ"ל אמר רב הונא קח לך סמים (שמות ל' ל"ד) תרי, נטף ושחלת וחלבנה (שם שם), הרי חמשה, סמים [אחריני] (שם שם) חמשה, הרי עשרה, ולבונה זכה (שם שם) הרי אחד עשר, אמר רב חנא בר ביזנא אמר ר' שמעון חסידא כל תענית ציבור … להמשך קריאה
א אמר ר' אלעזר אמר ר' הושעיא מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו (ויקרא א' ל'), חטא שאין אדם מכיר בו אלא הקב"ה יום הכפורים מכפר: ב ואילו מאן דצעריה לחבריה לא מיתכפר ליה עד דמפייס ליה, דתנן עבירות שבין אדם לחבירו אין יום הכפורים מכפר עד שירצה את חבירו, אמר רבי כל המקניט את חבירו … להמשך קריאה
א ומיתבעי לן לאפסוקי ערב יום הכפורים מדאנהר, דתניא ועניתם את נפשותיכם בתשעה לחודש (ויקרא כ"ג ל"ב) יכול בתשעה מתענין, ת"ל בערב, אי בערב יכול משתחשך, ת"ל (בערב) [בתשעה], הא כיצד מתחיל ומתענה מבעוד יום, מיכאן שמוסיפין מחול על הקודש, ואין לי אלא בכניסתו דבעינן אקדומי ואפסוקי, ביציאתו מניין דמיבעי לן לאחורי עם חשיכה ת"ל … להמשך קריאה
א ומיבעי ליה לאיניש לצלויי בערב יום הכפורים בתפילת המנחה ומימר אתה יודע רזי עולם, אחר תפילתו מן קמי דיתיב בסעודתא, דילמא מיטרדא דעתיה מחמת סעודתיה ולא לאודויי, דתנו רבנן מצות וידוי ערב יום הכפורים עם חשיכה, אבל אמרו חכמים מתוודה קודם אכילה ושתייה, שמא תיטרף דעתו עליו בסעודה, ואע"פ שהתוודה קודם אכילה ושתייה, יתודה … להמשך קריאה
א ומיחייב בר ישראל לאודיי ביומא דכפורי, שנאמר כי ביום הזה יכפר עליכם (ויקרא ט"ו ל'), ואשכחן דהא כפרה וידוי דברים היא, דתניא וכפר בעדו ובעד ביתו (שם שם ו'), בהרצאת דברים הכתוב מדבר, אתה אומר בהרצאת דברים או אינו אלא בהרצאת דם אם נפשך לומר נאמר כאן כפרה ונאמר להלן כפרה, מה להלן בהרצאת … להמשך קריאה
א ומחייבינן למיכל ולמישתי במעלי דיומא דכיפורי, דתני חייא בר רב מדיפתי ועיניתם את נפשותיכם בתשעה (ויקרא כ"ג ל"ב), וכי בתשעה מתענין והלא בעשור מתענין, אלא לומר לך כל האוכל ושותה בתשעה בו, כאילו מתענה תשיעי ועשירי וגבי תינוק (דקיימא) קיימא לן כר' יוחנן דאמר בת שתים עשרה שנה [ויום אחד] משלימין מדאורייתא בתינוקת, בן … להמשך קריאה
א אמר ר' יוחנן שיעורין [ועונשין] הלכה למשה מסיני שיעורין מיכתב כתיבי, אמר ר' יודן שיעורין של עונשין [תניא נמי הכי שיעורין של עונשין] הלכה למשה מסיני: ב אמר מר התירו לה לעוברה לאכול פחות מכשיעור מפני הסכנה [היכי דמי] אי דאיכא סכנה אפילו כשיעור [נמי], אלא אימא פחות מבשיעור ואפילו טובא נמי: הסבר על … להמשך קריאה
א מימר דקא אמרינן דמאן דאכיל ביום הכיפורים מיחייב כרת ושיעורו ככותבת, ומאן דאכיל חלב ודם ונותר ופיגול ושאר איסורים דכתיב בהו כרת שיעורן בכזית פחות מככותבת ופחות מכזית הוא דלא מיחייב איסורא אית בה או לא, ואם תימצי לומר אית ביה איסורא [מדאורייתא או מדרבנן למאי נפקא מינה להיכא דמשתבע דלא אכילנא ואכיל איסורא] … להמשך קריאה
א מימר דקא אמרינן דמיחייב איניש לעינוי נפשי' בהני חמשה עינויי דאמרן אכילה ושתייה רחיצה וסיכה נעילת הסנדל ותשמיש המיטה, דכתיב כל הנפש אשר לא תעונה ונכרתה וגו' (ויקרא כ"ג כ"ט), כי מחייב כרת אהני חמשה עינויי כולהו מחייב, או דילמא אאכילה ושתייה בלבד מיחייב, מי אמרינן לא תעונה סתמא כתיב, והני חמשה מילי אשכחן … להמשך קריאה
א [תנו רבנן יש שאמרו] הכל [לפי] מה שהוא אדם קומץ מנחה, וחופן קטורת, והשותה מלא לוגמיו ביום הכפורים, ותניא נמי במתניתא אחריתא כמה ישתה אדם ויהא חייב, בית שמאי אומרים כדי רביעית, ובית הילל אומרים מלא לוגמיו, [ואמרינן מאי מלא לוגמיו] דקא אמרי בית הילל, מלא לוגמיו ממש, מתקיף לה רב (פפא) [הושעיא] ליתנייה … להמשך קריאה