סידור רש"י

א העושה סכתו כמין צריף או שסמכה לכותל, ר' אליעזר פוסל, מפני שאין לה גג, וחכמים מכשירין, ר' אליעזר סבר דומיא דאהל בעינן כיון דלית ליה גג לאו אהל הוא, ורבנן סברי שיפוען של אהלים כאהל דמי, פירוש כמין צריף, כוך של ציידין שאורבין בתוכן את העופות, ועשוי ככוורת שמשפעת והולכת שגגו וקירותיו אחד. או … להמשך קריאה

א תנו רבנן בסוכות תשבו (ויקרא כ"ג מ"ב), [לא בסוכה שבתוך הבית, ולא בסוכה שתחת הסוכה], ולא בסוכה שתחת האילן, אדרבה בסוכות תרתי משמע, אמר רב נחמן [בר יצחק] בסכת כתיב: הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א דרש רב יהודה בר אילעאי בית שנפחת וסיכך על גביו כשירה, אמר לפניו ר' ישמעאל בר' יוסי [רבי פרש] כך אמר (ר') אבא ארבע [אמות] פסולה פחות מכאן כשירה: הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א איתמר סיכך על גבי אכסדרא שיש פצימין (או אין) [כשרה ושאין] לה פצימין אביי אמר כשירה, אמרינן פי תיקרה יורד וסותם, רבא אמר פסולה, לא אמרינן פי תיקרה יורד וסותם, והילכתא כרבא. פירוש סיכך על גבי אכסדרה שיש לה פצימין, כגון חצר המוקפת אכסדרא, כדפירישית [במתניתין] וסיכך באוירה של חצר, וסמך הסכך על גבי … להמשך קריאה

א חצר המוקפת אכסדרא אי יש מן הכותל ולסיכוך ארבע אמות פסולה, פירוש כל חצר שבתלמוד לפני הבתים הן, והבתים פתוחין לו, וחצר זו מוקפת בתים בתוכה ופתוחין לה סביב משלש רוחות, ולפני הבתים עשו אכסדראות [סביב] לשלש רוחותיה, והאכסדרא פתוחה היא, ואין לה דופן לצד החצר, ויש עליה תיקרה, וזה סיכך על גבי כל … להמשך קריאה

א אמר אביי אויר שלשה טפחים בסוכה גדולה, ומיעטו בין בקנים [בין] בשפודין הוי מיעוט, בסוכה קטנה בקנים הוי מיעוט, בשפודין לא הוי מיעוט, והני מילי מן הצד, [אבל] באמצע פליגו בה רב אחא ורבינא, חד אמר יש לבוד באמצע, וחד אמר אין לבוד באמצע, פי' הוי מיעוט וכשירה דלאו שיעור אויר יש, ולאו שיעור … להמשך קריאה

א מנימין עבדיה דרב אשי איטמישא ליה כתנתיה במיא אזל ואשטחיה אמטללתא אמר ליה רב אשי זיל שקילא דלא לימרו בגווה קא מסכך, והא קא חזי ליה דרטיבא, לכי יבשה, פי' איטמישא נישורא במיא, דרטיבא שהיא לחה דמוכחא מילתא דלנגבה [שטחוה] ולא לסכך, לכי יבשה קאמינא לך דתישקלה: הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: Public … להמשך קריאה

א פירס עליה סדין מפני החמה, או תחתיה מפני הנשר, או שפירס על גבי קינוף פסולה, פירוש הנשר שלא [יהו] עלין וקיסמין נושרין לשלחן, וסדין דבר שמקבל טומאה ופסול לסכך, או שפירס על הקינוף או אפילו לא פירסו מפני הנשר אלא לגוי על מטתו, על גבי קינוף, הן ארבעת קונדיסין לארבעת רגלי המטה וגבוהין ומניח … להמשך קריאה

א המשלשל דפנות מלמעלה למטה, אם גבוהות מן הארץ שלשה טפחים פסולה, מלמטה למעלה [אם גבוה] עשרה טפחים כשירה, ר' יוסי אומר כשם שמלמטה למעלה (כשירה) עשרה טפחים [כך מלמעלה למטה עשרה טפחים], והלכה כרבנן, פירש המשלשל כל מלמעלה למטה קרי שילשול, מלמעלה למטה, שהתחיל לארוג המחיצה אצל הסכך ואורג ובא כלפי מטה, שלשה טפחים … להמשך קריאה

א אמר רב יהודה הני שוושי ושווצרי מסככין בהן, פירוש ירקות הן, שווצרי ארב"א פלקיר"א, והוא שעליו רחבים וגדלין ביערים מסככין בהן, שאינו מאכל אדם לקבל טומאה, אמר אביי בשוושי מסככין, בשווצרי לא מסככין בהן (דשדי) (דסרי) ריחייהו שביק להו ונפיק. אמר רב חנן בר רבא [הני] היזמי והיגי מסככין בהן, פירוש מיני סנה הן, … להמשך קריאה

א חבילי קש וחבילי [עצים] וחבילי זרדין אין מסככין בהן, לא מפני שהן פסולין לסיכוך, אלא פעמים שאדם בא מן השדה וחבילתו על כתיפו ומעלה ומניחה על גבי סוכה לייבשה, ונמלך עליה לסיכוך, והתורה אמרה [חג הסוכות] תעשה לך (דברים ט"ז י"ג), ולא מן העשוי, פירוש זרדין מיני קנים הם ומורידין אותן, ובעודן לחין בהמה … להמשך קריאה

א הידלה עליה את הגפן ואת הדלעת ואת הקיסום וסיכך על גבה פסולה, שאין מסככין במחובר דאמר מר באספך מגרנך ומיקבך (דברים ט"ז י"ג), בפסולת גורן ויקב לסיכוך הכתוב מדבר, אם היה סיכוך הרבה מהן, או שקיצצן כשירה. הרבה מהן פירוש מבטלן ברוב או שקיצצן אף לאחר שסיככה בהן ולא אמרינן תחילת עשייתה בפסולת נעשית. … להמשך קריאה

א תנו רבנן סוכת גוים, סוכת נשים, [סוכת בהמה], סוכת כותים, סוכה מכל מקום כשירה, ובלבד שתהא מסוככת כהילכתה, אמר רב חסדא והיא שעשויה לצל, פירוש סוכת גוים, שעשויה לישב בה כל ימות החמה. סוכת כל מקום, שאפילו פחותה מאילו. אמר רב חסדא הא כהילכתה דקאמר הכי קאמר והוא שמסוככת יפה דמוכחא מילתא שעשייתה הראשונה … להמשך קריאה

א ושחמתה מרובה מצילתה פסולה. תנו רבנן חמתה מחמת סכך פוסלת בה ולא מחמת דפנות ר' יאשיה אומר אף מחמת דפנות, הכא קתני ושחמתה מרובה מצילתה פסולה, [הא כי הדדי כשירה, והתם קתני ושצילתה מרובה מחמתה כשירה] הא כי הדדי פסולה, לא קשיא כאן מלמעלה כאן מלמטה והאי דקתני ושצלתה מרובה מחמתה כשירה, הא כי … להמשך קריאה

א תנו רבנן שתים כהילכתן ושלישית אפילו טפח, ר' שמעון אומר שלש כהילכתן ורביעית אפילו טפח, והילכתא כרבנן ואותו טפח מעמידו לכל רוח שירצה. אמר ר' סימון אמר ר' יהושע בן לוי אותו טפח שוחק ומעמידו בפחות משלשה סמוך לדופן, וכל פחות משלשה כלבוד דמי, פירוש טפח שוחק, מודד בארבע אצבעות שאינן נוגעות זו בזו, … להמשך קריאה

א תנו רבנן בסכות תשבו (ויקרא כ"ג מ"ב) [אין תשבו] אלא כעין תדורו, אמרה תורה צא מדירת קבע, ושב בדירת ארעי, מיכאן אמרו היו לו כלים נאים מעלן לסוכה, ומצעות נאות מעלן לסוכה, אוכל ושותה בסוכה, וישן בסוכה, ומטייל בסוכה, ואמר רבא מאני מיכלי לבר ממטללתא, כגון קידרי ושיפודי ומגיסי, פירוש קערות לאחר שאכלו בהן … להמשך קריאה

א גם זה עומק הילוך סוכה דרבינו שלמה. ב תנו רבנן העושה סוכה לעצמו אומר ברוך שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה, נכנס לישב בה אומר אקבו"צ לישב בסוכה, היתה עשויה ועומדת אם יכול לחדש בה דבר, כגון למיעטרה סתרקי, אומר שהחיינו, ואם לאו, משנכנס לישב בה מברך שתים, אחת אסוכה ברישא, ואחת אזמן והשתא דאמר … להמשך קריאה

א ועל היקף של כל ימות החג נשאל רבינו נ"ע וכך השיב: ב על היקף שבכל ימות החג, שיש חולקים ואומרים שאם אין לולב אין היקף, ויש אומרים יש היקף אע"ג שאין לולב מצוי, אני כבר נשאלתי זאת כמה שנים, והשבתי כדברי האומרים יש היקף, וטעיתי בה שדמיתי דכי איתותב רב יוסף ממתניתין דחיבוט ערבה … להמשך קריאה

א ומברכינן אלולב כל שבעה, דאביי ורבא תרוייהו מוקמי הילכתא כרבי הלכה למעשה, תפילין כל זמן שמניחן מברך עליהן, ואע"ג דלולב בשאר יומי דרבנן הוא זכר למקדש רב ושמואל בחד שיטתא בלולב שמצותו כל שבעה [וגבי סוכה נמי] אע"ג דלא פסקי לילות מימים, וכחד יומא אריכתא דמי, לא גרעה מתפילין, ואפילו חולצן ומניחן מאה פעמים … להמשך קריאה

א וכל ימות החג מקיפין את המזבח פעם אחת בלולב, בשביעי שבע פעמים, ונותנין עליה ספר תורה, לומר שם שמים אנו כותבין, שכן הכהנים היו מקיפין את המזבח בכל יום פעם אחת, ואותו יום שבע פעמים, ואומרים אני והו הושענא והושיעה נא, מדקתני פעם אחת ושבע פעמים ש"מ דהקפה ברגל סביב המזבח הוא, ומאי מקיפין. … להמשך קריאה

א נחזור על הראשונות, כל ימות החג מתפללין הושענות על הימים לאחר סיום תפילה זכר לניסוך המים שהיה בא כל שבעה לרצות על המים, אלא שאין מזכירין מוריד הגשם עד השמיני, מתוך שסימן קללה בחגה, כמוזג כוס לרבו, והוא שופך קיתון על פניו, לפי שכל ימי החג אינו אלא במפתה מן הצר להמון טללים ורסיסים, … להמשך קריאה

א [בחול המועד] שבת מפטירין ביום בוא גוג (יחזקאל ל"ח י"ח), שאותה המפלה היא הכתובה בהנה יום בא לה' (זכרי' י"ד א') על החדלים מלחוג את חג הסוכות, כשם שאנו מפטירין בחול המועד של פסח העצמות היבשות, מתוך שהן היו מן היוצאים ממצרים בלא זמנם, ומוסף יוכיח ספק המכוון ליום בתוך מפני חטאינו: הסבר על … להמשך קריאה

א ערבית של מוצאי יום טוב, [מתפללים] אתה חוננתנו, כדרך שמתפללין במוצאי שבת, ומבדילין על הכוס במוצאי יום טוב, אבל לא מברכין על המאור ועל הבשמים, ואמר ר' זירא יום [טוב] שחל להיות באמצע שבת אומר המבדיל בין קודש לחול, מאי טעמא סדר הבדלות הוא מונה. לשבת וסוכה גומרין את ההלל, יתגדל תתקבל, וקורין כל … להמשך קריאה

א ותפילת יום טוב שיני כיום טוב ראשון, נוטלין לולב ומברכין שתים וגומרין את ההלל קדיש ומוציאים שתי תורות וקורין כדאתמול ומפטירין ותשלם כל המלאכה, עד בהוציאי אותם מארץ מצרים, דמתוך שבסוכות היה יום חינוך הבית כשנגמר מפטירין בהשלמתו. עומדין למוסף, מפני חטאינו, פסוקי דמוסף כבר כתבתים כאתמול, ולא תאמר ביום השיני כלל לא בקריאת … להמשך קריאה

א [חל להיות יו"ט של סוכות] במוצאי שבת, מתפללין אבות וגבורות וקדושת השם, עד האל הקדוש, אתה בחרתנו, יעלה ויבא, והשיאנו, רצה ומודים ושים שלום, ויבדיל בתפילה, ועל הכוס כך הוא מברך, בורא פרי הגפן, אשר בחר בנו, בורא מאורי האש, המבדיל בין קודש לחול בין קדושת שבת לקדושת יום [טוב] הבדלת וכו', ומברך לישב … להמשך קריאה

א ובשלישי של חול המועד אומר מפי כבודך כאמור, וביום השני וגו', וביום השלישי, (וביום הרביעי וביום החמישי ובששי אומר וביום החמישי וביום הששי וביום השביעי), [ומנחתם ונסכיהם, ביום השני של חוה"מ אומר, כאמור, וביום השלישי וגו' וביום הרביעי, וביום השלישי של חוה"מ יאמר כאמור, וביום הרביעי וגו', וביום החמישי וגו' וביום רביעי של חוה"מ … להמשך קריאה