א והיכא דאיקלע יום טוב הראשון של חג בשבת, לא מפקינן ליה להושענא ולא מברכינן ביה, אע"ג דכתיב ביום הראשון [ואמרו רבנן] ביום ואפילו בשבת, הני מילי במקדש, אבל בגבולין לא, מאי טעמא אמר רבה גזירה שמא יטלנו בידו וילך אצל בקי ויעבירנו ד' אמות ברשות הרבים, והיינו [טעמא] דשופר ומגילה. פי' ללמוד ניענועו או … להמשך קריאה
א ש"מ שצריך אדם לדקדק על לולב ואתרוג ביום טוב הראשון, שלא יהא גזול ולא שאול, וכל בני העיר שאין להם אלא לולב אחד ואתרוג אחד, צריך שיהא דעתם כולם ליתנו לכל אחד במתנה בשעת שמברך בו, או כולם [יפקירו] ואותו שיקחוהו לצאת בו יהא זוכה בו מן (העיקר) [ההפקר] ולאחר שבירך צריך שיהא גם … להמשך קריאה
א הלכות לולב. ב ואין אדם יוצא ידי חובתו ביום טוב הראשון של חג בלולבו של חבירו, אלא אם כן נותנו לו במתנה, אבל בשאול אינו יוצא בלולבו של חבירו ולא בגזול, ובשאר כל ימות החג אדם יוצא ידי חובתו בלולבו של חבירו, מנא הני מילי, דתנו רבנן ולקחתם לכם, (ויקרא כ"ג מ') שתהא לקיחה … להמשך קריאה
א כך הורה ר' יצחק הלוי זצ"ל שאין מונעין הנשים לברך על הלולב וסוכה, דהא דאמרינן מצות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות לאפוקי דאינן חייבות ואינן צריכות, אבל אם חפצות לבא עצמן במצות הרשות בידה, ואין מוחין לה, דלא גרעא ממי שאינו מצווה ועושה, ומאחר דמקיימת מצוה היא ואי אפשר לה בלא ברכה, תדע דהא … להמשך קריאה
א נשאל מאת רבינו יצחק על קורות ורהיטין, והתיר היתר גמור, שכך נהגו העם, ואין לשנות המנהג, ואם יעלה על לב האדם לומר עדיין מן תעשה ולא מן העשוי, דיי לנו באותו תעשה שנוטל הנסרים מן הלטש. וגם סגן לוי נשאל, והשיב כמו כן, אלא שצריך לסלק הנסרים כנגד כל הסיכוך, והעיד אחד לפני גור … להמשך קריאה
א קטן שאין צריך לאמו חייב בסוכה, מדרבנן, שמאי מחמיר, ומעשה נמי וילדה כלתו של שמאי הזקן ופיחת את המעזיבה וסיכך על גבי המטה בשביל הקטן. היכי דמי קטן שאינו צריך לאמו, אמרי דבי ר' ינאי כל שנפנה ואין אמו מקנחתו, וריש לקיש אמר כל שניעור משנתו ואינו קורא אימא אימא. פי' שאינו כרוך אחריה … להמשך קריאה
א אסור לישן אפילו שינת עראי חוץ לסוכה, כדאמר רבא אין קבע לשינה. ותניא היה אוכל בסוכה וירדו גשמים, ואכל חוץ לסוכה. פי' שיוכל לצאת חוץ לסוכה משתסרח המקפה, שתתקלקל הסעודה, ופסקו הגשמים אחר כך כשאוכל בביתו, אין מטריחין לחזור ולילך בסוכה, אלא עומד בביתו ויגמור סעודתו. והתם נמי תניא ישב בסוכה וירדו גשמים ובא … להמשך קריאה
א תנו רבנן אוכלין [אכילת] עראי חוץ לסוכה, [ואין ישינים שינת ארעי חוץ לסוכה] מאי טעמא, אמר רב יוסף גזירה [שמא] ירדם וכו' ורבא אמר אין קבע לשינה, וכמה שינת עראי, תני רמי בר יחזקאל כפי הילוך מאה אמה, תניא נמי הכי הישן בתפילין וכו' וכמה שינת עראי כדי הילוך מאה אמה. פי' אוכלין אכילת … להמשך קריאה
א סוכה המעובה כמין בית אע"פ שאין כוכבים נראין מתוכה כשירה, פי' המעובה שסכך שלה עב מאד. תנו רבנן אין הכוכבים נראין מתוכה כשירה, אין כוכבי חמה נראין מתוכה, ב"ש פוסלין, ובית הילל מכשירין. פירוש כוכבי חמה, כשהחמה זורחת עליה ואין זהרורי חמה נראין מתוכה, אין זו דומה לסוכה אליבא דבית שמאי. ובית הילל מכשירין, … להמשך קריאה
א מכן אנו למדין שהעושה סוכה בתוך ביתו אינו צריך לסלק מן גג אותן נסרים שקורין לטש, דהואיל שחמתן מרובה מצילתן על ידי אויר שביניהם הרי הן כמי שאינן, ולא מיפסל סכך תחתון משום סוכה [תחת סוכה], היכי דמי דתחתונה פסולה, משום סוכה תחת סוכה. וקיימא עליונה בתוך עשרים לגגה של תחתונה והיא קרקעית של … להמשך קריאה
א תנו רבנן בסוכות [תשבו] (ויקרא כ"ג מ"ב) ולא בסוכה שתחת סוכה, ולא בסוכה שתחת אילן, ולא בסוכה שתחת הבית, אדרבה בסוכות תרתי משמע אמר רב נחמן בר יצחק בסכת כתיב, אמר ר' ירמיה פעמים ששתיהן כשירות, ופעמים ששתיהן פסולות, ופעמים שהתחתונה כשירה והעליונה פסולה, ופעמים שהעליונה כשירה והתחתונה פסולה, שניהם כשירין היכי דמי, [כגון] … להמשך קריאה
א אמר רב חסדא אגד בחד לא שמיה אגד, אגד שלש שמיה אגד, שנים מחלוקת ר' יוסי ורבנן, דתנן מצות אזוב שלשה קלחים, ובהן שלשה גבעולין [ר' יוסי אומר מצות אזוב שלשה גבעולים] שיריו שנים וגירדומא כל שהוא. פי' לא שמיה אגד, ולא לענין חבילין לסכך, (אלא) [ולא לענין] אגודת אזוב. שלשה קלחים, שלשה שרשים. … להמשך קריאה
א אמר רב גידל אמר רב האי אפקותא מסככינן בה, ואע"ג דאגודא אגד בידי שמים לא שמיה אגד. פי' אפקותא דדיקלא, מוצא הדקל כשהוא סמוך לקרקע יוצאין בה דוקרנין הרבה סביב סביב. ואע"ג דאגידו, שמחוברין ענפי האילן יחד ודמי לחבילין, דאמרינן אין מסככין בהן, ואע"ג דאגיד להו איהו, הענפים מלמעלה כדי להושיבן יחד, מפני שנוקפין … להמשך קריאה
א וכי נפקי הני שבעה יומי בתר דגמר סעודתיה בסוכה מפיק להו למאניה מסוכה לביתיה, משום יקרא דיום טוב, ואי לית ליה דוכתא לאותוביה מאניה אלא בסוכה פסיל לה ברובא ויתיב בה, (דתנו רבנן) [דתנן] סוכה שבעה כיצד. גמר מלאכל לא יתיר את סוכתו אלא מוריד הוא את הכלים מן המנחה ולמעלה, משום כבוד יום … להמשך קריאה
א כל שבעת הימים עושה אדם סוכתו קבע וביתו עראי, ירדו גשמים מאימתי מותר לפנות את הכלים משתסרה המקפה. תנא [משתסרח] המקפה של גריסין. פי' ממהרת להתקלקל בגשמים מעט. תנו רבנן היה אוכל בסוכה וירדו גשמים, ויצא חוץ לסוכה [ואכל, אין מטריחין אותו לעלות עד שיגמור סעודתו, היה ישן בסוכה וירדו גשמים וירד חוץ לסוכה] … להמשך קריאה
א חולין ותשמישיהן פטורין מן הסוכה, תנו רבנן לא חולין שיש בהם סכנה אלא חולה שאין בו סכנה, אפילו חש בראשו או חש בעינו. אמר רבן שמעון בן גמליאל פעם אחת חשתי בעיני בקיסרי והתיר לי ר' יוסי [בריבי] לישן חוץ לסוכה אני ומשמשי פי' יוסי בריבי, יוסי החכם וחריף שבדורו והוא רבי יוסי בן … להמשך קריאה
א תנו רבנן שומרי העיר ביום פטורין מן הסוכה ביום, ובלילה חייבין, שומרי העיר בלילה פטורין מן הסוכה בלילה, וחייבין ביום. שומרי גנות ופרדסים פטורין בין ביום ובין בלילה, אמאי ליעבדו סוכה וליתבו, אמר אביי תשבו כעין תדורו, ורבא אמר פירצה קוראה לגנב. פירוש שומרי גנות ופרדסים, אין זזין משם. כעין תדורו, כדרך שהוא דר … להמשך קריאה
א תנו רבנן הולכי דרכים ביום, פטורין מן הסוכה ביום, ובלילה חייבין, הולכי דרכים בלילה, פטורים מן הסוכה בלילה, וביום חייבין, הולכי לדבר מצוה פטורין מן הסוכה, בין ביום בין בלילה, פירוש הולכי דרכים ביום פטורין מן הסוכה ביום, דכתיב בסכות תשבו שבעת ימים, כעין ישיבת ביתו, כשם שכל ימות השנה אינו נמנע מלכת בדרכים … להמשך קריאה
א ואסור למקבע סעודתיה לבר ממטללתא, דתנן אוכלין ושותין עראי חוץ לסוכה, ודוקא אכילת עראי, אבל אכילת קבע בסוכה, וכמה אכילת עראי כדטעים צורבא מרבנן [מידי] ועייל לכלה. פירוש בבוקר כשהולך לבית המדרש ודואג שמא ימשכו השמועות וטועם מלא פיו ושותה. מעשה והביאו לו לרבן יוחנן בן זכאי לטעום את התבשיל ולרבן גמליאל שתי כותבת … להמשך קריאה
א וכל אימת דעייל איניש לסוכה צריך לברוכי, אפילו עייל ונפיק עשר פעמים ביומא, צריך לברוכי לישב בסוכה, מנלן מתפילין, דתניא תפילין כל זמן שמניחן מברך עליהן, דברי רבי, וחכמים אומרים אינו מברך עליהן אלא שחרית בלבד. איתמר אביי אמר הלכה כרבי, ורבא אמר הלכה כרבנן. אמר רב מרי בריה דבת שמואל חזינא ליה לרבא … להמשך קריאה
א תניא ר' אליעזר אומר כשם שאין אדם יוצא ידי חובתו בסוכתו של חבירו ביום טוב הראשון של חג, דכתיב [חג הסכות] תעשה לך (שם שם), משלך, כן אין אדם יוצא בלולבו של חבירו, וחכמים אומרים אעפ"י שאין אדם יוצא ביום טוב הראשון של חג בלולבו של חבירו, אבל יוצא הוא [ידי חובתו] בסוכתו של … להמשך קריאה
א תניא ר' אליעזר אומר אין יוצאין מסוכה לסוכה, ואין עושין סוכה בחולו של מועד [וחכמים אומרים יוצאין מסוכה לסוכה ועושין סוכה בחוה"מ]. מאי טעמא דר' אליעזר, אמר קרא חג הסכות תעשה וגו' (דברים ט"ז י"ג), עשה סוכה לשם סוכת חג הראויה לשבעה בעינן, [ורבנן] (האי) [ההוא] מאי קאמר רחמנא עשה סוכה בחג, והלכה כרבנן. … להמשך קריאה
א ר' אליעזר אומר ארבע עשרה סעודות חייב אדם לאכול בסוכה, אחת ביום ואחת בלילה, וחכמים אומרים אין לדבר קיצבה, חוץ מלילי יום טוב הראשון בלבד. מאי טעמיה דר' אליעזר דאמר קרא בסוכות תשבו שבעת ימים (ויקרא כ"ג מ"ב), תשבו כעין תדורו, מה דירה אחת ביום ואחת בלילה אף סוכה אחת ביום ואחת בלילה, ורבנן … להמשך קריאה
א עיטורי סוכה שנפלו בשבת, אסורין באכילה ואסורין לטלטלן ממקומן, נפלו ביום טוב אסורין באכילה [ומותר לטלטלן, נפלו בחולו של מועד אסורין באכילה], ומחזירן למקומן ולמה אסורין באכילה, מפני שהוקצו למצוה, אבל אם התנה עליהן בתחילה בשעה שתלאן ואמר בשעה שארצה אטול מהם הרי זה מותר: ב תניא בתוספתא אין נוטלין עצים מן הסוכה ואפילו … להמשך קריאה
א ואסור להסתפק מעצי סוכה כל שבעה, דאמר רב ששת משום ר' עקיבא מניין לעצי סוכה שאסורין כל שבעה, ת"ל חג הסכות שבעת ימים לה' (ויקרא כ"ג ל"ד), ותניא ר' יהודה בן בתירא אומר מניין שכשם שחל שם שמים על החגיגה כך חל על הסוכה, ת"ל חג הסוכות שבעת ימים לד', חג לה' וסוכה לה', … להמשך קריאה
א תנו רבנן מחצלת של חשיפה ושל גמי גדולה מסככין בה, של קטנה אין מסככין בה, [של קנים ושל חילת גדולה מסככין בה ארוגה אין מסככין בה] ר' ישמעאל בר' יוסי אומר משום אביו אחד זה ואחד זה מסככין בה וכן היה ר' דוסא אומר כדבריו, פירוש חשיפה גמי אנק, והן רכין, הילכך סתם קטנה … להמשך קריאה