סידור רש"י

א אתרוג כושי פסול. והתניא כושי כשר, דומה לכושי פסול. אמר אביי (כדתנן) [כי תנן] נמי מתניתין דומה לכושי תנן, רבינא אמר הא לן הא להו. פי' דומה לכושי, שגדל כאן והרי הוא שחור: ב פסול שנדמה הוא לכושי, קוטפריי"ש בלע"ז, אבל כושי עצמו היינו אורחיה וכשר: ג [הא לן והא להו] לעולם מתניתין כושי … להמשך קריאה

א ניקב. תני עולא בר חיננא ניקב [נקב] מפולש במשהו, שאינו מפולש בכאיסר. פי' אניקב ולא חסר קאי, דמכשר תנא דמתניתין, ואתא האי תנא (דמתניתין) [למימר] דאם מפולש שהוא מצידו לצידו, כדי שיראה נקב משני צדדין, פסול, (בין) בנקב כל שהוא, אפילו של מחט, ונקב שאינו מפולש בכאיסר, אם רחב כאיסר פסול, אע"ג שלא חיסר … להמשך קריאה

א נקלף. אמר רבא האי אתרוגא דאיתגלד באהונא בכולה כשרה במקצתה פסול. פי' דאיגלד, נקלף: ב (באהינא) [כאהינא] תמרה אדומה, ואף זה לאחר שנקלף נהפך לאדמימות כדרך כל הנקלפים בפירות: ג בכולה כשרה: ד במקצתה פסול דמנומר הוא: הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א ניטלה [פיטמתו]: ב אמר ר' יצחק ניטלה בוכנתו. ולפי שהוא חד ועשוי כמין בוכנא פילו"ר, זהו לשון מורי הזקן רבינו יעקב, אבל רבינו יצחק הלוי היה מפרש פיטמתו ועוקצו שניהם בזנב, עוקצו, שניטל העץ מה שהוא חוץ לגומא שבאתרוג כשר. פיטמתו שנתלש העוקץ מתוך האתרוג וחיסרו, לפיכך פסול, והיינו דקתני ר' יצחק בן אלעזר … להמשך קריאה

א עלתה חזזית על מעוטו אמר רב חסדא לא שנו אלא במקום אחד, אבל בשנים ושלשה מקומות הוה ליה כמנומר ופסול, אמר רבא ובחוטמו אפילו כל שהוא: ב פי' ובחוטמו, בעובי גובהו שמשפע משם ויורד לצד ראשו: ג אפילו כל שהוא פסול. שנראה שם לעינים יותר משאר מקומות שבאותו עובי אדם נותן עיניו: הסבר על … להמשך קריאה

א תנו רבנן פרי עץ הדר (ויקרא כ"ג מ'), עץ שטעם עצו ופריו שוה, הוי אומר זה אתרוג, רבי אומר אל תקרי הדר אלא הדיר מה דיר זה שיש בו גדולים וקטנים תמימים ובעלי מומים [כו'] אלא הכי קאמר עד שבאו קטנים עדיין גדולים קיימין. ד"א אל תקרי הדר אלא הדר, דבר הדר באילנו משנה … להמשך קריאה

א אתרוג היבש והגזול פסול, עלתה חזזית על רובו, ניטלה פיטמתו נסדק נקלף [ניקב] וחסר כל שהוא פסול, עלתה חזזית על מיעוטו, ניטל עוקצו, ניקב ולא חסר [כל שהוא] כשר. אתרוג הכושי פסול, הירוק ככרתי ר' מאיר מכשיר ור' יהודה פוסל. פי' חזזית כמין אבעבועות דקות, חיינ"א בלע"ז: ב [נטלה] פיטמתו, ראש האתרוג, מפי רבי … להמשך קריאה

א אמר אייבו הוה (קאמינא) [קאימנא קמיה] דר' אלעזר בר' צדוק ואייתי ההוא גברא ערבה לקמיה, שקיל חביט חביט ולא בירך, קסבר מנהג נביאים הוא, בגבולין ולא יסוד נביאים, לפיכך אינה צריכה [ברכה], ואייבו וחזקיה בני ברתיה דרב אייתו ערבה לקמיה דרב, שקל חביט חביט ולא בירך, קסבר מנהג נביאים הוא. הילכך ערבה צריכה חיבוט, … להמשך קריאה

א אמר ר' אמי ערבה צריכה שיעור, ואינה ניטלת אלא בפני עצמה, ואין דבר אחר נאגד עמה שאינה מצוה: ב וכמה שיעורה אמר רב (חנן) [נחמן] שלש בדי עלין לחין. פי' שלשה ענפים שצריך שיהא כל אחד עליו עלין לחין. וכן הלכה וכן פסק ר' חננאל איש רומי: הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: Public … להמשך קריאה

א אמר ר' יוסי אמר ר' יוחנן משום נחוניא איש בקעת בית חוורתן עשר נטיעות ערבה וניסוך המים הלכה למשה מסיני. ושמעון השומעו גירסא כסדר ששומעין, וכן בכל מקום עשר נטיעות משנה היא בסדר זרעים, ואינה ענין לכאן לכן לא פרשתיה: ב ערבה למקדש להקיף את המזבח, דאילו ערבה שבלולב מקרא נפקא, ניסוך המים לתמיד … להמשך קריאה

א תנו רבנן ערבי נחל (ויקרא כ"ג מ'), הגדלים על הנחל, ד"א ערבי נחל שעלה שלה משוך כנחל, תניא אידך אין לי אלא ערבי נחל, של בעל ושל הרים מניין, ת"ל ערבי נחל מכל מקום. פי' הגדילים על הנחל, נחלי מים מצוה בזו ומיהו של בעל כשרה. כתיב ערבי דמשמע לשון רבים: ב משוך [ולא] … להמשך קריאה

א ערבה גזולה ויבשה [פסולה], כלולב דלכם אכולהו קאי: ב נקטם ראשיה נפרצו עליה והצפצפה פסולה, כמושה ושנשרו מקצת עליה ושל בעל כשירה: ג פי' צפצפה מין ערבה ועלה שלה עגול: ד כמושה פלצר"א: ה ושל בעל, שגידלה בשדה שלא על הנחל: ו בעל, קרקע שאינה צריכה להשקות דסגי לה במטר השמים, כדאיתא במשקין בית … להמשך קריאה

א תניא ר' ישמעאל אומר פרי עץ הדר (ויקרא כ"ג מ') אחד, כפות תמרים (שם) אחד, וענף עץ עבות (שם) שלשה, וערבי נחל (שם) שתים, אפילו שתים קטומין, ואחד שאינו קטום. ר' טרפון אומר [שלשה] אפילו שלשתן קטומין. ר' עקיבא אומר כשם שלולב אחד ואתרוג אחד, כך ערבה אחת והדס אחד, אמר [לו] ר' אלעזר … להמשך קריאה

א אמר רב חסדא הדס שוטה לסוכה ועץ עבות ללולב. והאי הדס שוטה פסול להושענא, בין לחודיה בין [בהדי] הדס אחרינא, והיכי דמי הדס שוטה פרוס דרברבן (אטירפא) [טרפיה] ופתיין: הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א תנו רבנן ענף עץ עבות (ויקרא כג מ'), עץ שהוא עבות, וענפיו חופין את רובו, הוי אומר זה הדס: ב תנו רבנן [קלוע כמין] קליעה, ודומה לשלשלת זה הדס: ג תנא [עץ] עבות כשר, ושאינו עבות פסול, היכי דמי עבות, אמר רב יהודה דקיימי תלת טרפי בחד קנא, ורב כהנא אמר [אפילו] תרי וחד, … להמשך קריאה

א הדס הגזול והיבש פסול, נקטם ראשו או שנפרצו עליו, או (שיהא) [שהיו] ענביו מרובות [מעליו] פסול, אי מיעטם כשר (ואם) [ואין] ממעטין ביום טוב, משום דקא מתקן מנא ביום טוב (שיהא) [שהיה] פסול ומכשירין, פי' נפרצו, נשרו: ב ענביו, פירי שבו הדומה לענבים: ג ת"ר יבשו (רובו עליו) [רוב עליו] ונשתיירו בו בדי עלין … להמשך קריאה

א גם זה מצאתי בהלכות גדולות, והיכא דלא איתנחיה ללולב מערב יום טוב בהושענא (מנחית) [מיתנח] ליה ביום טוב, כמעשה רבה בר רב שמואל ומר שמואל. הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א לולב הגזול והיבש פסול, [נקטם ראשו נפרצו עליו פסול], נפרדו עליו כשר, ר' יהודה אומר יאגדנו מלמעלה, פי' לולב כף של תמרי': ב גזול, פסול ולקחתם לכם כתיב, משלכם, והוה ליה מצוה הבאה בעבירה, ואשכחן קרא דאוסר מצוה הבאה בעבירה דכתיב והבאתם גזול [ו]את הפסח ואת החולה (מלאכי א' י"ג) גזול דומיא דפסח מה … להמשך קריאה

א תנן התם שתי הלחם ושני כבשי עצרת כיצד הוא עושה מניח שתי הלחם על [גבי] שני כבשים, ומניח ידו תחתיהם, ומניף ומוליך ומביא ומעלה ומוריד, [שנאמר אשר הונף ואשר הורם (שמות כ"ט כ"ז)] אמר ר' חייא בר אבא אמר ר' יוחנן מוליך ומביא למי [שארבע רוחות שלו מעלה ומוריד למי] ששמים וארץ שלו במערבא … להמשך קריאה

א אמר חזקיה אמר ר' ירמיה משום ר' שמעון בן יוחי כל המצוות כולן אין אדם יוצא ידי חובתו בהן אלא דרך גדילתן, שנאמר עצי שיטים עומדים (שמות כ"ו ט"ו) ש"מ דרך גדילתן, התחתונה למטה והעליונה למעלה, שמעינן מהכא דצריך ליטול ארבעת מינין שבלולב דרך גדילתן כמו שגדילין [באילן], אותו צד שמחובר יהא למטה, ואם … להמשך קריאה

א תנו רבנן הותר אגודו, אוגדו כמין ירק, וליענביה מיענב, הא מני ר' יהודה היא דאמר עניבה קשירה היא, [אי] ר' יהודה אגד מעלייא בעי, האי תנא סבר לה כוותיה בחדא, ופליג עליה בחדא. פי' הותר אגודו, של לולב ביום טוב [אוגדו] בכריכה מעלייא בעלמא יכרוך האגד סביב ויתחוב ראשו בתוך הכרך, כמו שאוגדין אגודת … להמשך קריאה

א תנו רבנן לולב בין אגוד בין שאינו אגוד כשר, ר' יהודה אומר אגוד כשר, שאינו אגוד פסול, מאי טעמא דר' יהודה, יליף לקיחה [לקיחה] מאגודת אזוב, [כתיב הכא ולקחתם לכם ביום הראשון (ויקרא כ"ג מ') וכתיב התם ולקחתם אגודת אזוב (שמות י"ב כ"ב)] מה להלן אגודה אף כאן אגודה, ורבנן לא ילפי לקיחה לקיחה, … להמשך קריאה

א אמר רבא לולב בימין ואתרוג בשמאל, מאי טעמא הני תלת מצות והכא חדא מצוה, אמר ליה רב ירמיה לר' זריקא מאי טעמא מברכין אלולב לחודיה, אמר ליה הואיל וגבוה מכולן, ולגבהיה לאתרוג טפי ולברכי עליה, אלא הואיל ובמינו גבוה מכולם. פי' אלולב לחודיה, דאנו מברכין על נטילת לולב, ולא על נטילת אתרוג. וליגבהה לאתרוג … להמשך קריאה

א אמר רב יהודה אמר שמואל שיעור הדס וערבה [שלשה, ולולב ארבעה כדי שיהא לולב יוצא מן ההדס טפח, ור' פרנך אמר ר' יוחנן שדרו של לולב] צריך שיצא מן ההדס טפח. זהו צד העשוי כשדרה של בהמה, שהחוליות והצלעות מחוברות בה מיכן ומיכן, כמו כן הלולב גדל מחיצות ועליו עולין מיכאן, ואמצעו חלק, ועולה … להמשך קריאה

א וצריך למיהוי שיעור דהדס וערבה שלשה טפחים, ואי טפי מג' טפחים כשר, בציר מג' טפחים פסול, דתנו רבנן וכבר עלו זקני בית שמאי וזקני בית הילל, לעליית [יונתן] בן בתירא [ואמרו] ציצית אין לה שיעור [כיוצא בו לולב אין לו שיעור, ומקשינן אין לו שיעור] כלל, והתנן לולב שיש בו שלשה טפחים כדי לנענע … להמשך קריאה

א אם חיסר אדם מד' מינין של לולב אינו יוצא ידי חובתו, דתנו רבנן ד' מינים שבלולב שנים מהן עושין פירות, ושנים מהן אין עושין פירות, העושין פירות זקוקים לשאין עושין פירות, ושאין עושין פירות זקוקים לשעושין פירות, דאין יוצאין ידי חובתן עד שיהיו כלם באגודה אחת, וכן הוא אומר הבונה בשמים מעל(י)ותיו ואגודתו על … להמשך קריאה