סידור רש"י

א ראש חדש אדר שחל להיות בשבת מפקי שלש תורות, קרו שיתא בעניינא דיומא, וחד קרי ובראשי חדשיכם, ומפטיר קרי בכי תשא. ומפטיר ביהוידע, וכי איקלע האי שבתא בכי תשא עצמה, קרי שיתא בכי תשא. וחד קרי בראשי חדשיכם, ומפטיר קרי הדר בכי תשא עד ועשית, לשם השקלים, דתניא חל להיות בכי תשא עצמה קורין … להמשך קריאה

א בשבת מוציאין שתי תורות, לפי שאין גוללין ספר תורה בציבור, מפני כבוד הציבור, וקורין שבעה (פרשיות) [בפרשת] היום. ומפטיר קורא אחד מן הנשיאים, יום ראשון יקרא בנחשון, ויום שני יקרא בנתנאל, יום שלישי יקרא באליאב, וכן כולם, ומפטיר ברני ושמחי. ואם באו שתי שבתות בחנוכה, ראשונה מפטירין בנרות דזכריה, שניה בנרות שלמה. וראש חדש … להמשך קריאה

א ומה ראו לקרות בחנוכה חנוכת המזבח, לפי שעשה משה בהר אותן מאה ועשרים יום, פעם שלישי ירד בעשרה בתשרי, ונתבשר סלחתי, ביום הכיפורים בו ביום נאמר לו ועשו לי מקדש, וידעו הכל שנתרצה להם, שמחו במלאכה ועשאוה בזריזות. אמר ר' שמואל בר נחמני לשלשה חדשים תשרי מרחשון וכסלו נגמרה מלאכת המשכן, בתנחומא, בפסיקתא במדרש … להמשך קריאה

א ומוציאין ספר תורה וקורין הנשיאים שלשה, וכך הוא הסדר, ביום ראשון כהן קורא ויהי ביום כלות משה בתחילת החינוך, לוי חצי [פרשת] נחשון, וישראל משלימו מתוך שהיום ראשון לחנוכה והוא נשיא ראשון יקראו בו רובו, בשני כהן קורא חצי נתנאל, ולוי משלימו, מתוך שהיום [יום] שני, והוא נשיא שני יקרא בו כהן לוי, וישראל … להמשך קריאה

א שחרית מתפללין שמונה עשרה, ומזכירין על הנסים בהודאה, גמרו בתפלה, קראו את הלל, וגומרין אותו כל שמונה ימים מיסוד חכמים לפרסומא ניסא והם מעשרים ואחד יום שהיחיד גומר בהן את ההלל שחנוכה חלוק בקרבנותיו וגומרין את ההלל (גם) [כל] שמונה ובפסח שהושוו קרבנותיו, אין גומרין אלא בעיקר הגאולה שני ימים הראשונים, דאמר ר' יוחנן … להמשך קריאה

א הרואה נר חנוכה מברך שתים, מצאתי כתוב בשם רבינו יצחק בר' יהודה שאמר משום רבינו יעקב שלא הוזקקה ברכה זו אלא למי שלא הדליק בביתו עדיין או ליושב בספינה: ב ומפני מה מוסיפין נר שאינו מן המניין להדליק בו את הנרות בחנוכה לאפוקי נפשיה מפלוגתא, דרב אמר אין מדליקין מנר לנר: הסבר על זכויות … להמשך קריאה

א וששאלתם בנר חנוכה שלא הדליק בלילה, כך דעתי נוטה, כיון דלא הדליקה שוב אינו מדליקהו, דחוי הוא, כדתניא מצוותה משתשקע החמה עד שתכלה רגל מן השוק ואמרינן דאי לא הדליק מדליק, דמשמע מכאן ואילך לא עשה מצוה מן המובחר בין כך ובין כך צריך להדליק בלילה, ולא למחר ביום משום פרסומא ניסא הוא, ובלילה … להמשך קריאה

א אמר רב הונא הזהיר בנר חנוכה, הוויין ליה בנים תלמידי חכמים, הזהיר במזוזה זוכה לדירה נאה, הזהיר בציצית זוכה לטלית נאה, הזהיר בקידוש היום זוכה וממלא גרבי יין: הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א אמר רב הונא חצר שיש לה שתי פתחים משתי רוחות, צריכה שתי נרות, אבל מרוח אחת לא צריך: ב היכא דבעי לאדלוקי נר חנוכה ונר שבת, ברישא מדליק נר חנוכה והדר מדליק נר של שבת דאי אדליק נר שבת ברישא איתסר ליה לאדלוקי דחנוכה משום דקבלה לשבת עליה: הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: … להמשך קריאה

א כבתה אין זקוק לה, ואסור להשתמש לאורה, ומדליקין מנר לנר, ואפילו נשים חייבות בנר חנוכה, דאמר ר' יהושע בן לוי נשים חייבות בנר חנוכה שאף הן היו באותו [הנס]. הדליקה חרש שוטה וקטן לא עשה [ולא] כלום. אשה ודאי מדליקה. אמר רב יהודה אסור להרצות מעות כנגד נר חנוכה, וכן כל מלאכה משום ביזוי … להמשך קריאה

א ונר חנוכה מצוה להניחה על פתח ביתו מבחוץ. בטפח הסמוך לפתח משמאל, והילכתא משמאל, כדי שתהא מזוזה בימין, ונר חנוכה בשמאל. הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א מצות נר חנוכה משתשקע החמה, עד שתכלה רגל מן השוק, תנו רבנן מצות נר חנוכה איש וביתו, והמהדרין נר לכל אחד, והמהדרין מן המהדרין בית שמאי אומרים ביום ראשון מדליק שמונה מכאן ואילך (פחות) [פוחת והולך], בית הלל אומרים ביום ראשון מדליק אחת מכאן ואילך מוסיף [והולך], טעמייהו דבית שמאי מפרי החג, וטעמייהו דבית … להמשך קריאה

א המדליק נר חנוכה חייב לברך, והרואה נמי חייב לברך, דאמר רב חייא בר אשי אמר רב המדליק נר של חנוכה צריך לברך, רב ירמיה בר אבא דידיה אמר הרואה נר של חנוכה צריך לברך, מאי מברך, אמר רב יהודה המדליק ביום ראשון צריך לברך שלשה. בא"י אמ"ה אקבו"צ להדליק נר של חנוכה, ושעשה נסים, … להמשך קריאה

א הלכות חנוכה. ב בחנוכה מתפלל אדם שמונה עשרה ובהודאה, כשמגיע המרחם כי לא תמו חסדיך מעולם מזכיר על הנסים וכו', וצריך להזכיר ברכת על הנסים [בברכת המזון בהודאה] דר' יצחק נפחא איקלע לבי ריש גלותא, סבר לאדכורי בבונה ירושלים, אמר ליה רב ששת כתפלה, מה תפלה בהודאה, אף ברכת המזון בהודאה: הסבר על זכויות … להמשך קריאה

א בשמחת תורה גומרין את ההלל, יתגדל תתקבל, וטרם יקרב להוציא את התורה ישוררו פסוקי יחד לשמחת תורה כמשוש חתן לקראת כלה, וכל העם עונים אחריו אתה הראת וכו', ופוסע הלאה מעט מעט ומשבח באלפא ביתא אלהי הרוחות כו', וכשיעלו למגדל יזמרו על הכל, פותח וקורא זאת הברכה, וקורא קטן וגדול לשם הברכות, וינדרו נדרים … להמשך קריאה

א גומרין הלל וקורין קהלת, אם עדן לא נקרא, ומוציאין שתי תורות וקורין חמש גברי [בפרשת] עשר תעשר, ואם שבת הוא קורין שבעה, והמפטיר קורא בפנחס, ביום שמיני [עצרת], ובנביא ויהי ככלות שלמה (כו') [וגו'] (מ"א ח' נ"ד) מתוך (שאומרים) [שאמור בו] ביום השמיני שלח את העם, (שם שם ס"ו), למוסף מזכירין משיב הרוח ומוריד … להמשך קריאה

א בשמיני עצרת ליל התקדש חג, שמיני ספק שביעי הוא, ומקדש בסוכה, אומר את יום שמיני חג העצרת הזה, וצריך לומר זמן, שהרי רגל בפני עצמו הוא, דקיימא לן הילכתא יתיבי יתבינן ברוכי לא מברכינן, ואתרוג לא מתאכלא ביה, הואיל איתקצאי לשבעה אכתי לא נפיק מקדושתיה עד תשיעי ספק שמיני דבטל שם ספק שביעי לגמרי, … להמשך קריאה

א ואתרוג בשביעי אסור באכילה אע"פ שעברה מצותו דהא איתקצאי לכולהו שבעה, ואיתקצאי נמי אף לבין השמשות, [וכיון דאיתקצאי לבין השמשות איתקצאי נמי לכולה יומא דשמיני] דשמיני ספק שביעי הוא, אבל בתשיעי ספק שמיני [דברי הכל] אכול בשמחה: הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א ביום שביעי של ערבה מנהג הוא לומר על הכל, בהוצאת התורה לקריית היום, כמו בשבת ויום טוב, ומתפללין כמו שמתפללין בחולו של מועד, אלא שאומר למוסף קדושה רבה, כבודו מלא עולם, ממקומו [הוא יפן], אחד הוא (להיות) [אלהינו] אדיר, ימלוך, לדור ודור, מפני חטאינו, והשיאנו, רצה ומודים, ושים שלום, הושענא, ומקיף שבע פעמים ושבע … להמשך קריאה

א לולב שלא נאגד אלא אגד [אחד] כשר, דרב יהודה קיחה קיחה מאגודת איזוב יליף, ולא מצינו שום מניין אוגדין ובחד סגי, אבל לנוי מצוה לאוגדו אפילו לרבנן [למטה] ולמעלה שלא יתפזרו ענפי הערבה לכאן ולכאן, שלמה בר יצחק: הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א אני החתום נשאלתי אם אומרים זמן בנטילת לולב בשני ימים טובים [הראשונים] של חג, הואיל ויום ראשון מן התורה, דכתיב ולקחתם לכם ביום הראשון (ויקרא כ"ג מ'). ויום שני ספק הוא, ודינו [דלולב] כקידוש היום בכוס שכשם שאומר זמן על הכוס בשני של חג הסכות אומר נמי [זמן] בנטילתו של לולב ביום שני [או] … להמשך קריאה

א ולולב שיש בו הדסים כהילכתן, תלתא טרפא בחד קינא, אם בא להוסיף עליו כמה הדסין ולעשותו אגודה אחת גדולה מן ההדס שאינו עבות, הרשות בידו, כיון דמצות לולב לא נתנו בו חכמים שיעור יותר משלשה עלין אפילו כחמור שבהן, עשה שלשתן כתקנן יוצא ידי חובתו, ואותן יתירין תוספת הן, ואין פוסלין את הכשרין, וכן … להמשך קריאה

א וששאלתם לולב הגזול והיבש פסול, כך ראינו שהלכה כחכמים, ודאי [במקום שאיפשר להביא כשהן הדורים, אבל] במקום שאי איפשר להביא כשהן הדורין יוצאין ביבשין, ומנין שהוא כן, דתניא אמר ר' יהודה מעשה בבני ברק שהיו מורישין לבניהם ולבני בניהם ולא אמרו חכמים דבר, שלא ברצון חכמים עשו, אלא אמרו לו משם ראיה שעת הדחק … להמשך קריאה

א שיעור אתרוג קטן, ר' מאיר אומר כאגוז, ר' יהודה [אומר] כביצה, ובגדול כדי שיאחוז שנים בידו אחת, דברי ר' יהודה [ר' יוסי] אומר אפילו אחד בשתי ידיו, בקטן הלכה כר' יהודה, ובגדול הלכה כר' יוסי: הסבר על זכויות יוצרים סידור רש"ירשיון: Public Domainמקור: www.nli.org.il

א איתמר אתרוג שנקבוהו עכברים, אמר רב [אין] זה הדר, איני והאמר רב חנינא מטביל בה ונפיק ולר' חנינא קשיא מתניתין, בשלמא מתניתין לא קשיא ליה לרב חנינא, כאן ביום טוב ראשון כאן ביום טוב שני, אלא לרב קשיא, אמר לך רב שאני נקיבת עכברים דמאיסא, איכא דאמר אמר רב הרי זה הדר, דהא רב … להמשך קריאה

א תנו רבנן אתרוג תפוח סרוח כבוש שלוק [כושי] לבן ומנומר פסול, אתרוג ככדור פסול, ויש אומרים אף התיום. אתרוג הבוסר ר' עקיבא פוסל, וחכמים מכשירין, גידלו בדפוס ועשאו כמין ברייה אחרת פסול. פי' תפוח אונפילי"א, כגון שנפלו עליו גשמים בתלוש ותפוח, סרוח נרקב. לישנא אחרינא תפוח נרקב. סרוח, ריחו רע מחמת תולעים שאכלוהו: ב … להמשך קריאה